וידאו והנחיה סינכרונית

צילום מפגשי הנחיה בכיתות

מסמסטר 2010ב ואילך מצולמים מפגשי הנחיה בכיתות הלימוד, שהן סביבת ההוראה ה"טבעית". הקלטות המפגשים מועלות לאתרי הקורסים. ההתנסות הראשונית בצילומים אלו, המתנהלים מחוץ לאולפן, התקיימה בסמסטרים 2010ב ו-2010ג, וכללה מפגשי הנחיה של 6 קורסים. ההתנסות לוּותה בפיילוט שבדק באמצעות סקרים את חוות דעתם של המנחים ושל הסטודנטים. תוצאות הסקרים מצביעות על מידת שביעות רצון גבוהה, ועל מידת הפרעה קטנה יחסית של הצילומים למהלך המפגשים.

מטרת צילומי ההנחיה בכיתות היא ליצור חומרי למידה מבוססי-וידאו לתועלת הסטודנטים. השיעור המוקלט מיועד בעיקר לקבוצת הלימוד שהשיעור שלה צולם – הן סטודנטים שנכחו בשיעור והן אלה שמסיבות שונות לא הגיעו אליו. אולם, השיעורים המוקלטים עשויים להיות לעזר רב גם לסטודנטים מקבוצות לימוד אחרות, וכן לסטודנטים שילמדו את הקורס בסמסטרים הבאים.
הצילום בכיתה מאפשר למנחים ללמד בסביבתם "הטבעית". ככזה, הוא מתאים למנחים אשר מסיבות שונות, כגון קושי ללמד בישיבה (בעיה שתיפתר עם הקמת אולפני אופק החדשים), קושי ללמד ללא קשר עין עם הסטודנטים, חשש משימוש בטכנולוגיות ועוד, אינם מעוניינים להנחות באמצעות המערכות הסינכרוניות שלנו ("אופק", וידאו-קונפרנס, או "כיתה וירטואלית").
סיבה נוספת להנהגת צילומים בכיתות הלימוד היא התפוסה המלאה של האולפנים, אשר מונעת את הגדלת היקף הקורסים המשודרים מהאולפנים ברעננה, למרות הביקוש ההולך וגובר מצד הסטודנטים.
אחד הקשיים הגדולים שנתקלנו בהם היה מציאת חברה חיצונית שתבצע את הצילומים באיכות טובה. לא פשוט לצלם מנחה בעת מפגש בכיתה. במקרים רבים המנחה נוטה להסתובב ברחבי הכיתה ולקיים דיאלוגים עם הסטודנטים, והצלם צריך להיצמד לתנועת המנחה ולעקוב אחריו, ועם זאת לא להחמיץ את הלוח או המצגת שעליהם מוצגים עיקרי השיעור.

הערכת הפיילוט

שה"ם, בשיתוף מחלקת ההערכה, פיתחה שני שאלונים - האחד נשלח למנחים ולמרכזים והשני הופץ בקרב כל הסטודנטים - גם אלה שהשתתפו בשיעור המצולם וגם הסטודנטים מקבוצות אחרות שיכלו לצפות בהקלטות (לקבלת הדו"ח המלא).

עמדות המנחים

מתשובות המנחים ניתן לראות, כי מרביתם אינם רואים הפרעה גדולה מדי בצילום מפגשי ההנחיה שלהם. עם זאת, מקצתם ציינו שהדבר עלול להשפיע על השתתפות הסטודנטים במפגשים. המנחים בהחלט רואים את היתרונות ואת התרומה החיובית של השיעורים המצולמים ללמידה של הסטודנטים. לדבריהם, איכות הסרטים היא סבירה, אך היו להם כמה הצעות לשיפור, כמו הכנת כיתה ייעודית שתותאם לצילום בכיתות מבחינת גודל הכיתה, מרחק הסטודנטים מהלוח, התאורה וכדומה. צילום המפגשים בכיתה כזאת יעזור לפתור את הקשיים הטכנולוגיים ולהפיק תוצר מוקלט איכותי יותר. כל המנחים הסכימו שהקורס שלהם מתאים להיות מצולם בכיתה.

עמדות הסטודנטים

מטרת הסקר בקרב הסטודנטים הייתה לבחון שתי שאלות עקריות: השפעת הצילומים על התנהלות המפגש, ומידת התועלת בהקלטות המפגשים אשר הועלו לאתרי הקורסים. השאלון הופץ בקרב כלל הסטודנטים בקורסים שנבדקו (534 סטודנטים).
מהתפלגות התשובות נמצא, שמרבית הסטודנטים ציינו כי לצילום לא הייתה השפעה על התנהלות המפגש, נוכחות הצלם בכיתה לא הפריעה להם להתרכז בלמידה במהלכו, הצילום לא השפיע על המוטיבציה שלהם להשתתף באופן אקטיבי במפגש, ואם הייתה לו השפעה על איכות ההנחיה, היא הייתה חיובית. עם זאת, כדאי אולי להביא בחשבון, שישנם עדיין מספר סטודנטים שהדבר בכל זאת הפריע להם, והיו משיבים שאפילו ציינו כי הצילום השפיע על ההשתתפות האקטיבית שלהם בשיעור.
כאשר נבדקה התועלת של הצילומים נמצא, כי 67% מהמשיבים צפו בכמחצית המפגשים המוקלטים או למעלה מזה, ומרביתם (55%) צופים בהקלטות באופן שוטף במהלך הסמסטר כחלק מתהליך הלמידה. שביעות הרצון של הסטודנטים מההקלטות הייתה בעיקר רבה עד רבה מאוד (68%). 29% ציינו כי שביעות רצונם הייתה בינונית ומטה, ורק 2% (שני סטודנטים) הביעו חוסר שביעות רצון. חשוב לציין, ש-89% מעריכים את תרומת הצפייה במפגשים המצולמים כגבוהה (רבה/רבה מאוד), 9 סטודנטים (9%) העריכו אותה כבינונית, ורק שני סטודנטים שענו על שאלה זאת ציינו תרומה מעטה (סטודנט אחד), או חוסר תרומה כלל (סטודנט אחד).
מרבית הסטודנטים (87%) ציינו, שלעובדה שבקורסים מסוימים תהיה אפשרות לצפות בהקלטות של מפגשים עשויה להיות השפעה רבה עד רבה מאוד על נטייתם להירשם אליהם.

מסקנות והמלצות לעתיד

הפרויקט שהתנהל כפיילוט במשך שני סמסטרים איפשר להסיק מספר מסקנות בתחומים שונים. לדוגמה, מבחינה אקדמית-פדגוגית ניתן להמליץ על צילום מפגשי הנחיה בקורסים שהם בעיקר סדנאיים ומתקימת בהם אינטראקציה גבוהה עם הסטודנטים. מובן שהצילום מתאים במיוחד לקורסים בהם יש סטודנטים המרוחקים ממרכזי לימוד. עם זאת, מומלץ להימנע מצילום קורסים שבהם תוכן השיעורים הוא רגיש. למשל, קורסים פוליטיים אינם מתאימים מפאת השפעה אפשרית על השתתפות הסטודנטים. יש גם חשיבות לבחירתו של מנחה אשר "עובר מסך", אבל בעיקר חשוב שהמנחה יהיה שותף ויבין את חשיבות הצילומים. איכות ההקלטות תעלה כמובן ככל שהמנחה יהיה רהוט וברור יותר וינוע פחות בכיתה. עם זאת, בהשוואה לשידור מהאולפן נדרשות מהמנחה פחות הכנה ופחות התאמה של סגנון ההוראה שלו לטובת הצילומים.
ניתן לסכם ולומר, כי מומלץ להציע מודל זה בכל הקורסים באו"פ שאינם מוצעים באופק, בווידאו-קונפרס או בכיתה וירטואלית, על מנת שכל קורס יכלול סט של מפגשים מוקלטים.
אשר לשימוש בהקלטות, אנו ממליצים להשתמש בהן למשך מספר סמסטרים (3-4), ואז להקליט סדרה חדשה ומעודכנת. מומלץ גם לפתוח חלק מההרצאות לפא"ר ואף לערוץ היוטיוב, כמובן בשיתוף פעולה מלא עם המנחים המצולמים.
הוסקו גם מסקנות מעשיות בתחומי ההתנהלות מול המנחים והמרכזים, שיתופי הפעולה עם מחלקות אחרות באו"פ, וההנחיות הטכניות שהועברו לספק החיצוני אשר מבצע את הצילומים.

לדו"ח המלא של תוצאות סקר הערכה

לקריאה נוספת:

• כתבה בצליל מס' 14 (יולי 2011): צילום מפגשי הנחיה בכיתות לימוד