חיידקים - נשק ביולוגי

שימוש בחיידקים ובמחלות שהם גורמים כנשק ביולוגי מוכר בהיסטוריה הצבאית, בעיקר בחיידקי הדבר והגחלת, אך גם חיידקים אחרים "גויסו" למאמץ הצבאי.

מאת: ד"ר דרור בר-ניר
המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה
חלק מיחידה 1 המשוכתבת של הקורס "עולם החיידקים", 2005

מחלת הדבר, שהיום אנו יודעים שגורם לה החיידק Yersinia pestis, הייתה מוכרת כמחלה מידבקת מאוד. השימוש המודע הראשון בגופות של חיילים שמתו מדבר כנשק ביולוגי היה כנראה ב-1155, כשחייליו של הקיסר הגרמני פרידריך ברברוסה השליכו את גופות חבריהם שמתו מדבר לבארות המים של טורטונה (שבצפון איטליה). לא ידוע אם המתקפה הביולוגית צלחה בידם, אך בסופו של דבר החריב ברברוסה את העיר.

מגפת דבר, שפרצה ב-1346 במחנה הטטרים הצרים על קָפָה (Caffa, תאודסיה, היום פאודסיה) בחצי האי קרים (שבמערב אוקראינה), אילצה אותם להסיר את המצור ולנטוש את המערכה. לפני שעזבו הם השליכו את גופות חבריהם, שמתו מהמחלה, מעבר לחומת העיר. המגפה שפרצה בקָפָה גרמה לגנואזים (ששלטו בעיר) לנטוש את העיר ולחזור בספינותיהם לסיציליה, לפיזה ולגנואה. הם כנראה הביאו עמם את המחלה שהתפשטה וגרמה למגפת הדבר הגדולה שהחלה שנה אחר כך (1352-1347), וקטלה כשליש מאוכלוסיית אירופה. בשנת 1710 ניסו הרוסים לחולל מגפה בעיר האסטונית רֶבל (Reval) שהייתה בשליטת השוודים. מגפת דבר אמנם פרצה באזור, אך לא ברור אם היא פרצה בגלל פעילות הרוסים.

הניסיון האחרון (עד כה) להפיץ את מחלת הדבר נעשה ב-1940, במהלך מלחמת העולם השנייה. כשהחיידק ודרכי העברתו כבר היו מוכרים פיזרו מטוסי קרב של הצבא היפני פרעושים נושאי חיידקי דבר באזור העיר נינגבּוֹ (Ningbo) שבסין וצירפו להם גרגרי חיטה כדי למשוך חולדות מקומיות. החולדות העבירו את המחלה לאנשים. פרצה מגפה מקומית שנמשכת בעצם עד ימים אלה. באותו הזמן באזור העיר קוּזוּ (Quzhou) שבסין הושלכו באמצעים דומים גם חיידקי הריקציה (Rickettsia prowasekii), הגורמים לטיפוס.

חיידקי הגחלת (Bacillus anthracis), היוצרים נבגים שניתן לאחסנם ולפזרם באבקה, הם כנראה הנשק הביולוגי המפורסם ביותר היום. הניסיון הראשון לשימוש בחיידקי הגחלת (Anthrax) כנשק ביולוגי נעשה על ידי הצבא היפני לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. היפנים ניסו לפתח פצצות מתפצלות המכילות חיידקי גחלת. אבל הניסיון לא צלח.

משנת 1942 ערך הצבא הבריטי באי גרוּינַרד (Gruinard) שבסקוטלנד ניסויים בחיידקי הגחלת (וייתכן שגם בגורמי מחלה אחרים) כנשק ביולוגי. האי זוהם לעשרות שנים. בארצות הברית פוזרה אבקה של חיידקי Bacillus אחרים, באזור החוף של סן פרנציסקו, כדי לדמות התקפה של חיידקי גחלת.

גם הרוסים פיתחו מאגר של לפחות ארבעה זנים שונים של החיידק, במפעל באזור סברדלובסק (בדרום הרי אורל). בשנת 1979 הייתה תקלה במפעל והיא גרמה להשתחררות כמות גדולה של נבגים לאוויר ועשרות אנשים נפגעו. בשנת 1988 העביר הצבא הרוסי מאות טונות של אבקת חיידקי גחלת, מסברדלובסק לאי ווזרוז'דנייה שביַמַת ארל (בין אוזבקיסטן לקזחסטן), והיא נקברה שם לאחר שטופלה בכלור. האי מזוהם עד היום, למרות הטיפול.

בשנים 1995-1993 היו לכת היפנית "האמת הצרופה" (אוּם שיניריקיוֹ - Aum Shinrikyo) כתשעה ניסיונות פיזור כושלים של חיידקי גחלת ברכבת התחתית בטוקיו. הפיזור נכשל בגלל שהשתמשו (כנראה בטעות) בזן של חיידקי גחלת ששימש לחיסון.

בספטמבר 2001, לאחר שגורם שזהותו לא ידועה עד היום, שלח מספר מעטפות שהכילו אבקה המכילה נבגים למשרדי ממשל ותקשורת בארצות הברית נפגעו בסופו של דבר 23 אנשים, וחמישה מהם מתו - אך הבהלה שנוצרה כתוצאה מכך היתה משמעותית.





מעטפות הגחלת בניו יורק (מימין) והמכתב המצורף לאחד מהם (למעלה).

גם מחלת הצרעת, שגורם לה החיידק Mycobacterium leprae, שגם היום לא ברור עד כמה וכיצד היא מידבקת משכה את תשומת הלב הצבאית. בשנת 1495, ליד נפולי שבאיטליה, השאירו החיילים הספרדים לחיילים הצרפתים יין מזוהם בדם של חולי צרעת. החיילים הצרפתים כנראה שתו מהיין, אך לא חלו.

ברומניה ובסוריה, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הדביקו סוכנים גרמנים משלוחי סוסים ובקר של אויביהם בחיידקי Burkholderia mallei, הגורמים למחלת הנחרת (Glanders).

חיידקים הגורמים למחלות מעיים גויסו גם הם לאירועי טרור מקומיים. בשנת 1984, בעיר קטנה באורגון שבארצות הברית, פיזרה כת דתית חיידקי Salmonella בעשר מסעדות, כדי להשפיע על תוצאות הבחירות המקומיות. במחלה חלו 751 איש. בשנת 1996 בטקסס חלתה בדיזנטריה קבוצת עובדי מעבדה שהוזמנו בדואר אלקטרוני לאכול עוגיות שזוהמו במתכוון בחיידקי Shigella dysenteriae.

קל וזול, יחסית לנשק אחר, להשתמש בחיידקים (ובנגיפים) ללוחמה ביולוגית. החשש הגדול הוא שהשימוש בהם יתרחב, בעיקר לאירועי טרור.

Copyright ©, The Open University of Israel, 1997-2011, All rights reserved
© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה - 2011-1997
הערות והצעות אנא שלחו ל: webmaster@telem.openu.ac.il