Chlamydia pneumoniae בהיצרות עורקים ומחלות לב

מאת: נהאיה חטיב
סטודנטית בקורס - א1998, במסגרת מטלת האינטרנט

מבוא
מחלת היצרות העורקים (atherosclerosis) נחשבת לגורם המוביל במחלות לב בארצות הברית, וכמעט מחצית מכלל מקרי המוות מתרחשים שם כתוצאה ממחלה בעייתית זו. למרות המאמצים שהושקעו על מנת לקבוע את הסיבות למחלה, לא התקבלה תשובה ברורה בעניין. לאחרונה, היו כמה דיווחים שזיהום חיידקי הוא הגורם למחלה שפגעה בעורק הכלילי , אך הם לא אושרו סופית. בכל זאת, הנתונים המראים עלייה וירידה במספרי המקרים של מחלת היצרות העורק הכלילי בארצות הברית משנות ה-40 עד שנות ה-70, מזכירים יותר מחלה זיהומית. כמו כן גילויו של החיידק Helicobacter Pylori, הגורם לכיבים בקיבה ובתריסריון - שנחשדו שנגרמו מסיבות אחרות, חיזק את ההנחה שייתכן שמחלה זיהומית גורמת להיצרות עורקים . אומנם, עדיין לא נמצאו הוכחות חותכות וברורות, היכולות להסביר חד-משמעית את מעורבותו של גורם זיהומי כלשהו במחלה.

לאחרונה הופיעו הוכחות חלשות, בהתחלה באירופה ומאוחר יותר בשאר העולם, אשר מייחסות לפתוגן הזיהומי של מערכת הנשימה, Chlamydia pneumoniae את מעורבותו עם מחלות לב. ההוכחות כוללות בדיקות סרולוגיות של עלייה ברמת הנוגדנים, בדיקות היסטופתולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים ובידוד החיידק מחולים שנפגעו במחלה.

בקטריולוגיה
C. pneumoniae נחשבת לגורם נפוץ של מחלות חריפות במערכת הנשימה, וגורמת ל-10%-6% מהמקרים של דלקת ריאות קהילתית. הדלקת בדרך כלל סבירה ולעתים אף ללא סימנים קליניים, אך יכולה להיות חריפה בעיקר באנשים מבוגרים. C. pneumoniae יכולה לעבור מאדם לאחר על-ידי אירוסול. תקופת הדגירה של 21-7 ימים. יש לחיידק סיווג סרולוגי אחד בלבד, TWAR (שהוא קומבינציה של שני הסימולים שניתנו לשני הבידודים הראשונים, TW183 ו-AR3a).

מעורבות הכלמידיה בהיצרות עורקים
מעורבותה של C. pneumoniae במחלת העורק הכלילי של הלב, ופגיעה חריפה בשריר הלב, נבדקה על בסיס העלייה בנוגדנים של IgA, IgG וגילוי ה-LPS של החיידק בתוך קומפלקסים של מערכת החיסון, ב-60%-50% מהחולים במחלת ההיצרות, לעומת 12%-7% ממקרי הביקורת, שאינם חולים במחלה. בנוסף לדיווחים על בדיקות מאשרות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים, PCR, והוכחות אימונוכימיות על נוכחות C. pneumoniae במוקדי המחלה, ובסתימות שבעורקים.

מחקר אחר אשר חזק את החשד למעורבות של C. pneumoniae במחלה, היה מחקר בריטי אשר אסף ניתונים מ-213 גברים אשר כולם קבלו התקף לב בעבר. הגברים חולקו לשלש קבוצות לפי רמת הנוגדנים של החיידק בדמם. החוקרים עקבו אחרי מאורעות של בעיות לב באותם אנשים במשך 18 חודשים. לחולים עם רמה גבוהה של נוגדנים לחיידק היה מספר ארועי לב גבוה פי ארבעה מזה של חולים אשר היו ללא נוגדנים לחיידק. כמו כן כשטופלו חולים כאלה, עם רמת נוגדנים גבוהה, באנטיביוטיקה azithromycin, מספר הארועים שלהם ירד, והגיע לאותה רמה כמו בחולים ללא נוגדנים בדמם.

שני מחקרים אחרים דיווחו על ממצאים מנוגדים. בראשון, זוהתה C. pneumoniae ב-79% מתוך 90 מקרים של חולים עם סימנים קליניים על-ידי בדיקה אימונופלורצנטית, שאושרה גם על-ידי מיקרוסקופ האלקטרונים. ומתוך 24 מקרי הביקורת השליליים למחלה, רק 4% היו חיוביים ל-C. pneumoniae. 12 מתוך 24 מקרי הביקורת היו דוגמאות מחולים מושתלי-לב, עם עורקים פגועים אך לא מהיצרות.

במחקר השני לא אותר כל סימן ל-C. pneumoniae בכל 58 מקרי מחלה שנבדקו, לא בבידוד חיידק, לא ב-PCR, ולא במיקרוסקופ אלקטרונים. הממצאים הסירולוגיים של C. pneumoniae ממקרים של 65 חולים לא היו שונים מאלה של 28 מקרי ביקורת השליליים למחלה. ואפילו, רמת ה-IgG הייתה גבוהה יותר בביקורת השלילית מאשר בחולים.

ממצאים רבים מאשרים את האפשרות של מעורבות הכלמידיה במחלת היצרות העורקים, אך לשאלה, האם C. pneumoniae הוא הגורם העיקרי למחלה או שהוא נוכח במוקד המחלה ללא מעורבות בה, עדיין אין תשובה חד-משמעית.

החוקרים אינם בטוחים אם התפתחות מחלת היצרות העורקים מביאה להתפתחות דלקת חיידקית או שהדלקת גורמת למחלה. ישנה סברה שהפגיעה הראשונית בהיצרות מתרחשת בעקבות חסימת שומנים. שומנים אלה מכילים מקרופגים של מונוציטים ולימפוציטים מסוג T הנמשכים לדפנות העורקים. התרבות של C. pneumoniae בתוך תאי האנדותליום של השריר החלק, ובמקרופגים של במחזור הדם אושרה ע"י כמה מחקרים. כלי הדם הנפגעים מתחילים בתהליכים המעודדים קרישים והצטברות של טסיות דם במקום הפגיעה. תהליכים אלה מביאים מאוחר יותר להיצרות העורקים.

לסיכום, הרעיון המצדד בגורם חיידקי זיהומי המעורב בהיצרות עורקים אינו חדש, אך התפקיד של C. pneumoniae בתהליך זה חייב להיות מוגדר יותר. עניין זה חייב להיבדק דרך ניסויים יעילים בחיות מחקר על מנת להוכיחו סופית וחד-משמעית.

מאמרים מסכמים מהעיתונות המדעית:
  1. Saikku, P. (1997) Chlamydia pneumoniae and atherosclerosis - an update. Scand J Infect Dis Suppl, 104:53-6 1997.
  2. Gupta, S., Camm, A.J. (1997) Chronic infection in the etiology of atherosclerosis-the case for Chlamydia pneumoniae. Clin Cardiol, 20(10):829-36.
  3. Peeling, R.W., Brunham, R.C. (1996) Chlamydiae as pathogens: new species and new issues. Emerg Infect Dis, 2(4):307-19.
  4. Ellis, R.W. (1997) Infection and coronary heart disease. J Med Microbiol, 46(7):535-9.

אתרים באינטרנט הדנים בנושא:
  1. Chlamydia pneumoniae infection may play a role in heart disease*
  2. Chlamydia may play a role in atherosclerosis*
  3. Controversies in CV pathology: Chlamydia and Atherosclerosis*
  4. Bacteria may contribute to heart disease*
  5. Chlamydia and Heart Disease*
  6. Lymphocyte responses to Chlamydia antigens in patients with coronary heart disease*
  7. The link between Chlamydia pneumoniae and atherosclerosis*
  8. Bacteria in carotid lesions may be culprit In clogged arteries*
  9. Antibodies may signal recurrent heart disease*
  10. Common form of bacteria found to be associated with problems after first Heart attack*
  11. Azithromycin therapy may help avoid repeat heart attack.

*עשרת הקישורים הראשונים אינם תקפים.

Copyright ©, The Open University of Israel, 1998-2010, All rights reserved
© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה - 2010-1998
הערות והצעות אנא שלחו ל: webmaster@telem.openu.ac.il