איכות מיקרוביאלית של מי שתייה

מים המשמשים כמי שתייה, חייבים להיות נקיים מאורגניזמים המסוגלים לגרום מחלות, נקיים ממינרלים ומחומרים אורגניים העלולים לגרום השפעות בריאותיות או פיזיולוגיות שליליות. מי שתייה צריכים גם להיות נקיים מצבע, מעכירות, מריח, מטעם רע ולהימצא בטמפרטורה מתאימה. מים העומדים בדרישות אלו, ראויים לשתייה. הבטחת איכות מים ראויים לשתייה, מושגת על-ידי קביעת קריטריונים לאיכות מים ודרישות לגבי מניעת זיהום מקורות המים ומערכות האספקה.

איכות המים המסופקים נבדקת באופן שגרתי לצורך התאמתם לדרישות המופיעות בתקנות משרד הבריאות, "תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתייה). התקנות קובעות דרישות לגבי איכות מיקרוביאלית, כימית, פיזיקלית, רדיולוגית ואסתטית של מי השתייה וכן דרישות בעניין תדירות הדיגום וסוגי הבדיקות.

האחריות לאספקת מים ראויים לשתייה היא על ספקי המים (חברת מקורות, רשויות מקומיות, אגודות מים ועוד).

על פי התקנות חייבים ספקי המים לבדוק את מי האספקה בתדירות הקבועה בתקנות ולחטא את המים המסופקים באופן שיכילו שארית חומר חיטוי (כלור פעיל בריכוז 0.1-0.5 מג"ל או שארית חומר חיטוי אחר בריכוז שווה ערך).

החובה לספק מים המכילים שארית חומר חיטוי שנכנסה לתוקף לפני 11 שנים, חייבה את ספקי המים להקים מתקני חיטוי במקורות מים רבים ולשפר מתקנים קיימים. גם ההחמרה בדרישות המיקרוביאליות של המים המסופקים שנקבעה בתקנות באותה שנה חייבה את הספקים להקפדה רבה יותר על תחזוקת המערכות (כולל תחזוקת בריכות). אופן לקיחת הדוגמאות ותחזוקת מתקני החיטוי.

למגמות החיוביות של העשור האחרון, שהוזכרו בפסקה הקודמת, יש להוסיף גם את מגמת ההתחברות של ישובים רבים למערכות ביוב מרכזיות ולהרחבת הניצול של המים המטופלים. מגמות אלו באו לידי ביטוי בירידה במספר ההתפרצויות של מחלות מעיים שהיו קשורות לאיכות ירודה של מי שתייה.

למעשה מספר ההתפרצויות ירד משמעותית ובשלוש השנים האחרונות לא היו התפרצויות כתוצאה ממי שתייה מזוהמים בארץ - לוח 1.


דוגמאות המים לבדיקות מיקרוביאליות נלקחות מנקודות המייצגות את מערכת האספקה, סמוך לברזי הצרכנים, מנקודות המשקפות את המים הנכנסים למערכת האזורית וכן ממקורות המים (קידוח/מעיין).

מספר הבדיקות המיקרוביאליות שיש לערוך נקבע בהתאם לגודל האוכלוסייה המקבלת את המים. בערים גדולות נעשות בדיקות כל יום במספר נקודות במערכת האספקה. בישובים קטנים תדירות הדיגום נמוכה יותר.

אחת לשנה מפרסמת המחלקה לבריאות הסביבה דו"ח ארצי מסכם, הכולל את תוצאות הבדיקות המיקרוביאליות שנערכו במערכות האספקה של הרשויות המקומיות בישראל (מרביתן במעבדות משרד הבריאות). בדו"ח האחרון - "איכותם המיקרוביאלית של מי השתייה ברשויות המקומיות בישראל - יולי 2000" (א. בורלא, ע. הן, ש. גולדברגר), נסקרו נתוני הבדיקות המיקרוביאליות שנערכו במהלך 1999 בכ-1300 יישובים בארץ. הדיווח המסכם מציג שינויים בולטים מבחינה ארצית לאורך זמן.

בסך הכל נערכו ב-1999 במערכות האספקה של הרשויות המקומיות מעל 80,000 בדיקות מיקרוביאליות, רובן (77,921) בדיקות מתוכננות שנקבעו מראש (בדיקות שגרתיות) והיתר בדיקות שבוצעו בעקבות תוצאות שחרגו מהתקן. מספר הבדיקות גבוה בכ-1% ממספר הבדיקות שנערכו במהלך 1998, ומתאים למגמת העלייה השנתית שנרשמה במהלך השנים האחרונות.

המעקב אחר תוצאות הבדיקות של העשור האחרון מצביע על שיפור מתמשך באיכות המים המסופקים. בממוצע ארצי ירד שיעור הבדיקות שהצביעו על זיהום מ-6.4% ב-1991 ל-2.1% ב-1999, תרשים 1.


בהשוואה לשנה החולפת חל שיפור של אחוז אחד. תרשים 2, לוח 2.


סיכום התוצאות השנתי מצביע על 2.1% בדיקות שלא עמדו בתקן, כל אותם 2.1% מהמקרים טופלו מיידית. פירוש הדבר - 98% מהבדיקות בשנת 1999 עמדו בדרישות החוק.

במחוזות ירושלים, תל-אביב והדרום נשמרת רמת זיהום הנמוכה ביותר (0.5%, 1.0% ו-1.1% בהתאמה). בחמש נפות מתוך 10, רמת הזיהום היתה גם קרובה ל-1%.

כבעבר, אחוז הבדיקות שהורו על זיהום הגבוה ביותר, נרשם ביישובים שבאחריות נפת צפת. בנפה זו נרשם השנה השיפור הגדול ביותר בהשוואה ליתר הנפות. רמת זיהום גבוהה יחסית, נרשמה גם בנפת כינרת. שיעורי הדגימות שהצביעו על זיהום ירדו בשתי הנפות בעשור האחרון מרמות גבוהות מאוד (כ-20%). מתקן סינון המים של העיר טבריה שיפר משמעותית את איכות המים בעיר וסטטיסטית גם בנפה (תרשים 3). ביתר לשכות הבריאות רמת זיהום נמוכה מ-3.3%. בנפת נתניה נרשם השנה שיפור גדול יחסית באיכות המים (3.9% לעומת 1.4%).

הנתונים הראו כי במרבית היישובים שנכללו בהגדרה "יישובים מזוהמים" (יישובים בהם התקבלו שיעורי זיהום גבוהים, 25% ויותר) מדובר על בעיה מתמשכת, כשהסיבות העיקריות להופעת הזיהומים נעוצות במקורות מים (חלקם הגדול עיליים) שאיכותם ירודה. מרביתם יישובים קטנים, השייכים למועצות אזוריות (לוח 3).


רשימת היישובים בלוח מס' 4.


גם השנה נרשמה הזנחה של מספר רשויות מקומיות לגבי ביצוע הדיגום של מי השתייה שהן מספקות. השנה נרשמו 11 רשויות מקומיות (4% מכלל הרשויות בארץ) שדגמו פחות מ-75% ממספר הדגימות הדרוש על-פי התוכנית שנקבעה עבורן. נתון זה נמוך ב-50% ממספר הרשויות שהופיעו בקטגוריה זו ב-1998 (לוח 5).


עם זאת יש לציין כי יותר ממחצית הרשויות (57%) דגמו את מי השתייה שלהם בהיקף שתאם כמעט במאת האחוזים את תוכנית הדיגום שנקבעה מראש.

נדגיש כי מידע (דיווחים ממוחשבים) עדכני בעניין איכותם המיקרוביאלית של המים המסופקים, הועבר במהלך השנה באופן רציף לידיעת הרשויות המקומיות. כמו כן, כל חריגה באיכות מי השתייה טופלה מיידית, באופן שמיד עם קבלת התוצאה החריגה במעבדה הועבר המסר טלפונית או באמצעות FAX (ו/או אחר) לאחראים בלשכות שעדכנו מיידית את ספקי המים (חברת מקורות/רשויות/מקומיות/אגודות מים וכד') בחריגה ודאגו לתיקון המצב.


לסיכום, יש לציין ולהדגיש כי האיכות המיקרוביאלית של מי השתייה המסופקים בישראל גבוהה ומשתפרת משנה לשנה.