האם יתכנו חיים בעננים של נגה?

כוכב-הלכת נגה עטוף תמידית במעטה עבה של עננים סמיכים. לא ניתן לראות את פני הקרקע של כוכב-לכת זה אלא באמצעות מכ"ם החודר מבעד לטיפות העננים. ההרכב הכימי של העננים מלמד על כך שהמים בהם הינם חומציים ביותר, ולמעשה ניתן לומר שמדובר בטיפות חומצה גפריתנית, הנוצרת עקב המסת תחמוצות גפרית במים (מקורן של תרכובות הגפרית הוא, על פי ההשערה, בפעילות געשית עזה שהתרחשה לפני מיליארדי שנים בנגה).

אטמוספרת נגה מורכבת מ-96% פחמן דו-חמצני, עם ריכוזים זעירים של חנקן ותרכובות אחרות. הרוחות באטמוספרה של נגה הם מהירות ביותר, וישנן עדויות על פעילות ברקים בתוכם. פני השטח הלוהטים והדחוסים (450 מעלות ו-90 אטמוספרות) אינם מאפשרים קיום כל צורת חיים, ואפילו חלליות פלדה לא החזיקו מעמד על פני השטח יותר משעות ספורות.

לאחרונה פורסם מחקר של כימאים מאוניברסיטת טקסס באל-פאסו המעלה השערה מקורית במיוחד אודות האפשרות לקיום חיידקים בעננים של נגה. על פי ד"ר דירק שולץ-מאקוץ', מדידות החלליות פיוניר ונוס, מגלאן ו-ונרה מראות קיום תרכובות כימיות שלא ניתן להסבירן אלא באמצעות תהליכים ביולוגיים. ד"ר שולץ מצא שהתרכובת פחמן חד-חמצני CO, שהייתה אמורה להיות נוכחת באטמוספרה בריכוזים משמעותיים עקב פרוק הפחמן הדו-חמצני על ידי קרינת השמש (תהליך הקרוי פוטודיסוציאציה), חסרה כמעט לחלוטין. לעומת זאת, שתי התרכובות מימן גופרי H₂S ודו-תחמוצת הגפרית SO₂ נמצאות יחדיו, בשעה שהן אמורות להגיב זו עם זו ולהעלם. הוכחה חזקה אף יותר היא נוכחות התרכובת קרבוניל-סולפיד, אשר קשה מאד לייצרה בתהליכים אנאורגאניים, עד כדי כך שמקובל להשתמש בה כסמן (אינדיקטור) לתהליכים אורגאניים.

משהו כנראה גורם ליצירה מחודשת של תרכובות אלה, טוען ד"ר שולץ, ואלה הם חיידקים המתקיימים בתוך טיפות המים שבעננים. החיידקים הללו משתמשים בקרינה העל-סגולה מהשמש כדי ליצור ריאקציה כימית בין חד-תחמוצת הפחמן CO לבין דו-תחמוצת הגפרית SO₂ בתוספת גז מימן, וכך מסולק ה-CO ונוצר הקרבוניל סולפיד.

ריאקציות כאלה אפיינו חיידקים קדומים שהתקיימו בכדור-הארץ. בליעת קרני ה-UV על ידי החיידקים עשויה להסביר את הכתמים הכהים המתגלים בתצלומים באורך גל זה של שכבות העננים.

ההסבר הזה הוא מקורי, אך הועלה כבר בעבר בהקשר של כוכב הלכת צדק. הוא מעורר התנגדות רבה, שכן לפי טענת מרבית החוקרים, חיים זקוקים לשטחי מים גדולים, ולא לטיפות זעירות המרחפות בעננים. אולם, ד"ר שולץ טוען שיתכן שבתקופות קדומות יותר היה נגה כוכב-לכת צונן יותר ולפיכך יכלו להתקיים על פניו מים, בהם נוצרו חיים קדומים. חיים אלה היגרו אחר כך אל העננים.

תשובות לשאלות מסקרנות אלה לא יתקבלו לפני 2005, מועד שיגור החללית ונוס-אקספרס על ידי סוכנות החלל האירופאית.

מקור

http://www.eurekalert.org/pub_releases/2002-09/ns-vmb092502.php

לקריאה נוספת

על משימתה של ונוס אקספרס באתר של סוכנות החלל האירופית
על חיידקים אפשריים באירופה (ירח של צדק)