הנתונים והמידע המצויים במאגרים הממוחשבים אינם מגובבים בהם באקראי; כדי להקל על המשתמש לאתרם ולבנות ידע בעזרתם, עליהם להיות מאורגנים כך שיהלמו את מטרות הלמידה המשוערות, את מבנה תחום הדעת המטופל במאגר, ואת אופן ייצוגו של הנושא במערכת הקוגניטיבית של הלומד. למשל, מה ההבדל בין ארגון הנתונים על צמחים במאגר מידע שנועד לאפשר זיהוי צמחים (מאגר כזה הוא בעצם מגדיר הצמחים המוכר לנו), לבין ארגון הנתונים במאגר מידע שנועד לאפשר חקירה של בתי הגידול שבהם מתקיימים אותם צמחים? איזה ארגון עדיף במאגר מידע על מדינות בעולם – אלף-ביתי? גאוגרפי? נושאי? איך מיוצג הנושא "בעלי חיים" אצל ילדים? התשובות לשאלות אלה ואחרות תלויות במידה רבה במטרות הלמידה במאגר: האם המאגר ישמש כמקור לנתוני "טריוויה"? או אולי ייעשה בו שימוש לניסוח השערות או לבדיקת תאוריות לגבי עולם התוכן?

תהליך קביעת הקריטריונים שלפיהם יאורגן המידע במאגר קרוי מִפתוח בתהליך זה מתכנן המאגר קובע את עמדתו לגבי תחום התוכן: הוא מחליט מהם התת-נושאים החשובים בו, ובכך מגדיר כיצד הוא תופס את התחום ומהו מבנה הידע שיוצג למשתמש. להחלטה זו יש השפעה גדולה על מידת ההצלחה של המשתמש לאתר מידע ולבנות ממנו ידע. לדוגמה, מייקל ברנרד (Bernard, 1999) בחן את האפקטיביות של ארגון ומפתוח מידע לפי אלף-בית לעומת ארגון ומפתוח מידע לפי נושאים, ומצא שהמשתמשים מצליחים למצוא מידע ביתר קלות במאגרים המאורגנים לפי קטגוריות (נושאים) בהשוואה לאלה המאורגנים לפי אלף-בית. ואולם, מאחר שידע הוא תוצר של פירוש אישי שהלומד נותן לנתונים ולמידע, קשה להגדיר דרך אחת ויחידה לארגן מידע, ובלי קשר לאופן שבו נמפתח את המאגר, תמיד תהיה מידה של אי-התאמה בינו לבין מבני תחום הדעת של משתמש כלשהו. נוימן (Neuman, 1993) הראתה שהבעיות העיקריות שבהן נתקלים לומדים בשימוש במאגרי מידע נובעות מאי-התאמה בין מבנה תחום הדעת המיוצג במאגר לבין אופן ייצוגו בתודעתם של הלומדים (למשל, מאגר מידע היסטורי שאין בו ארגון מידע לפי ממד כרונולוגי יעמוד בסתירה למבנה הדעת שיש לרוב הלומדים לגבי היסטוריה).

בהקשר זה נזכיר כאן את גישת הניהול האישי של מערכות מידע (personal information management system design), המתוארת אצל ברגמן ועמיתיו (Bergman et al., 2004). גישה זו מקורה בעולם המחשבים המתפתח, שבו משתמשי מחשב רבים בונים לעצמם במחשביהם האישיים מאגרים המכילים את הידע האישי שלהם. גישה זו מתארת את הערך המוסף שיש לארגון סובייקטיבי ואישי של מידע, המבוסס על מבנים סובייקטיביים של תחום הדעת המצויים בתודעת המשתמש.

תרגיל

בחן מפתוח של מאגר
התבונן במפתוח של המאגר מסע בארץ-ישראל שמטרתו לימוד הגאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ-ישראל (איור 3). באיזו מידה המפתוח מתאים לנושא? באיזו מידה הוא משרת את הלמידה? איזה סגנון למידה מכתיב המפתוח? חשוב כיצד מפתוח המאגר מגדיר את תפיסתו של מתכנן המאגר בנוגע לתחום התוכן. note_02

note_02המפתוח במאגר אינו מבוסס על חלוקת תחום התוכן לנושאים, אלא הוא מפתוח טכני לפי קטגוריות כמו לקסיקון, קבוצת דיון, מפות. מכיוון שהלומד מגיע לאתר כדי ללמוד על נושא מסוים, היה עדיף למפתח אותו לפי תחום התוכן (למשל, לפי התקופות ההיסטוריות).

איור 3. שיטת המיפתוח במאגר מסע לארץ-ישראל

כאמור, מבחנו העיקרי של מאגר המידע הוא במידת התאמתו של מבנה הידע המיוצג בו למבנה הנכון של תחום הדעת מהבחינה האקדמית, לאופן שבו הידע מאורגן בתודעתו של המשתמש, ולמטרות הלמידה. כן יושפע ארגון המידע במאגר מהנחות המתכננים על מטרות הלמידה ועל מגוון השימושים שיעשו בו הלומדים. יתרונם של מאגרי מידע ממוחשבים על מאגרים המודפסים על כרטסות נייר הוא שהמאגרים הממוחשבים מאפשרים למשתמש להגיע אל אותם פריטי מידע בעזרת כמה שיטות מִפתוח, ובכך הם מאירים היבטים שונים של המידע, מה שמסייע לו לרכוש הבנה מורכבת ורב-ממדית של הנושא (Spiro et al., 1990). וורמן (Wurman, 1989) טען שבעיצובו של מאגר מידע עומדות בפני המתכנן כמה דרכים לקביעת ארגון המידע, ושריבוי שיטות המפתוח במאגר עשוי להוביל ללמידה מעמיקה יותר, שכן הלומד יכול להבנות את הידע בדרכים שונות ומגוונות. הוא הציע מסגרת מושגית המתארת שש דרכים לארגון ומפתוח של מאגרי מידע (היעזר באיור 4):

איור 4. שיטות שונות למִפתוח מידע

• מִפתוח קטגוריאלי (נושאי): מארגן את המאגר לפי נושאים (קטגוריות) המייצגים את עולם התוכן של המאגר. מבנה קטגוריאלי יהיה נפוץ במאגרים שבהם אפשר לקבץ את הפריטים לפי נושאים רחבים. ראו, למשל, את הקטגוריות שנבחרו עבור התחום Science בקטלוג של Yahoo. האם הקטגוריות מספקות לדעתכם? האם הייתם מוסיפים להן?
• מִפתוח כרונולוגי (זמן): יש תחומים שבהם לממד הזמן יש משמעות מרכזית במבנה הידע. חשבו, למשל, על היסטוריה, ארכאולוגיה או אבולוציה, שההקשר הכרונולוגי מהותי לגביהן. ואולם, ממד הזמן הוא מרכיב חשוב לא רק בתחומים האלה. למשל, במאגר מושגים בפסיכולוגיה, הכולל מושגים בהתפתחות האישיות, חשוב למפתח את המידע על ציר הזמן כדי שהלומד יוכל לעקוב אחר ההתפתחות במהלך חיי הפרט. כך גם לגבי מאגר העוסק במבנה החברה בישראל; גם בו יש חשיבות מכרעת לממד הזמן לצורך מעקב אחר מגמות של התפתחות ושינוי. בעצם, כמעט בכל מאגר המבקש לאפשר ללומד לזהות מגמות שינוי, יש הצדקה למפתוח לפי זמן. מפתוח לפי זמן במאגר מידע היסטורי מודגם במאגר מסע בעקבות הרצל בארץ-ישראל, שם אפשר לבחור בארגון פריטי המידע על ציר הזמן. אפשרות זאת חסרה במאגר ההיסטורי מסע בארץ-ישראל, שנזכר לעיל, והדבר פוגע ביכולתם של לומדים ליצור בו ידע בהקשר של זמן.

  תרגיל

  חקור את מאגר המידע של משטרת ישראל, והצע דרך להוסיף בו מפתוח לפי זמן.
• מִפתוח לפי מיקום: לנושאים רבים יש זיקה חזקה למיקום מרחבי. בהקשר זה אנו חושבים בדרך כלל על נושאים הקשורים לתפוצה מרחבית של תופעות, בעיקר בגאוגרפיה וגם בביולוגיה (היכן מצויים יישובים? בעלי חיים? איברים בגוף?). ואולם, באותה מידה אפשר למפתח לפי מיקום גם נושאים שאינם נתפסים בדרך כלל כקשורים למיקום. למשל, אפשר למפתח מאגר של אישים מפורסמים לפי מקום מגוריהם, או מאגר של ספרים לפי ארצות המוצא של מחבריהם. כמובן, הבחירה בשיטות המפתוח תלויה בהנחות של המפתחים לגבי מטרות הלמידה ואופן השימוש במאגר. דוגמה למפתוח "קלסי" לפי מיקום (גאוגרפי), אפשר למצוא במאגר Volcano World, העוסק בפעילות הגעשית בכדור הארץ.

  תרגיל

  הצע דרך למפתוח לפי מיקום של מאגר מידע של מוזיאון או חנות ספרים.
• מִפתוח אלף-ביתי: מפתוח אלף-ביתי של מאגרי מידע נפוץ בעיקר כשהמעצבים מניחים שהמשתמש יחפש מידע לפי מילים או מונחים. כך נעשה באנציקלופדיות ממוחשבות. התבונן, למשל, באנציקלופדיה הממוחשבת שהכין המוזיאון הסמיתסוני (Smithsonian Museum) בוושינגטון כדי לאפשר למבקריו לאתר מידע על נושאים המוצגים במוזיאון. האם אתם יכולים לחשוב על דרך טובה יותר לארגן את המידע הזה?
• מִפתוח לפי רצף: יש נושאים שארגון המידע היעיל ביותר לגביהם הוא על רצף של שינוי, כגון מהגדול לקטן, מהיקר לזול, מהרחוק לקרוב או מהבהיר לכהה. חשוב על מאגר של כוכבים המאורגן מהקרוב לרחוק (ביחס לשמש), או על מאגר פריטים בחנות נעליים הממופתח מהזול ליקר. דוגמה מעניינת של הצגת מידע כרצף מצויה במאגרי ספורט המאורגנים לפי הישגי הספורטאים, מהטוב ביותר עד החלש ביותר. מבחינה זו, גם מפתוח כרונולוגי של פריטי מידע (ראה לעיל) הוא סוג של מפתוח לפי רצף, במקרה זה רצף של זמן. מפתוח מידע לפי רצף נפוץ במאגרים המכילים מידע מסחרי, שבהם הלקוחות מעוניינים לעיין במידע לפי סדר מועדף (כמו מחירים). התבוננו במלונות המוצעים במאגר המלונות. שימו לב איך המאגר מאפשר למשתמש לארגן את המידע לפי רצונו, מהמלון היקר לזול, או להפך. נסו זאת בעצמכם.
• מִפתוח לפי מבנה היררכי: יש נושאים שלגביהם המבנה המקובל של תחום הדעת מכתיב לארגן את המידע בהיררכיה מוגדרת מראש. דוגמה למפתוח היררכי אפשר לראות באופן הארגון של מידע באילנות יוחסין משפחתיים (שהם מאגר מידע על המשפחה). לאילן היוחסין יש היררכיה קבועה, שבראשה מצויים האב והאם, ומתחתם הצאצאים לדורותיהם. תוכלו לראות זאת באתר גנאולוגיה המאפשר חקירה ובנייה של אילנות יוחסין משפחתיים. בחרו לכם משפחה אמריקנית מפורסמת (נניח משפחתו של הנשיא George W. Bush), ובדקו כיצד אורגן המידע לגביה במאגר.