להסרה מרשימת התפוצה | להוספה לרשימת התפוצה | לשליחת משוב | לשליחת העלון לחבר
           
 
שלום לכולם,
 
צליל מקוון , עלון שוהם, מתפרסם זו הפעם השלישית.
בעלון כתבות, מאמרים ומחקרים בתחום שילוב טכנולוגיות בהוראה באוניברסיטה הפתוחה ובעולם.
בעלון הנוכחי: נתאר את המודל שלפיו פותחה המערכת לניהול דף הבית של אופוס, נכיר את מערכת אופק החדשה, נציג מאמר העוסק בפרדוקסים ביישום הטכנולוגיות הדיגיטליות במערכות להשכלה גבוהה, נפגוש את הקורס טכנולוגיה ולמידה - קורס חדש בלימודי התואר השני בחינוך, נתוודע אל סדנה מתוקשבת לכתיבת עבודות שפיתוחה הושלם לאחרונה, נסכם את פעולותיו של מרכז המחקר בחצי השנה האחרונה, נציג מחקר העוסק בהבדלים בין סטודנטים המשתתפים במפגשי הנחיה לבין סטודנטים המשתתפים בפורום הקורס ונספר על טכנולוגיה בשירות אנשים עם מוגבלויות.

העלון מעניין? שלחו לעמיתיכם (כאן)
 
         קריאה מהנה  
 
 
 
  מודל השכבות של אופוס - מערכת ניהול דף הבית עם ממשק ידידותי וקל לשימוש
אורלי בטלהיים, שה"ם

  • כיצד מכנסים 400 דפי בית של קורסים שונים ומגוונים במסגרת מערכת ניהול אחת?
  • האם ניתן לתכנן מערכת לניהול גנרי של כלל דפי הבית, כך שבמקביל אפשר יהיה להתחשב בצרכים הפרטניים שיש 
    לכל אתר בנפרד?
  • כיצד ניתן לשמור על ממשק ניהול פשוט וידידותי שיאפשר למרכזי הוראה, חסרי רקע או ניסיון במחשבים, לנהל באופן עצמאי ובקלות את דף הבית של הקורס – להוסיף, למחוק או לעדכן כפתורים? 
  • ואם לא די בזה – איך שומרים על ממשק בעל עיצוב מזוהה ואחיד, שיקל על הסטודנט במעבר מאתר קורס אחד למשנהו, ויחד עם זאת נמנעים מתחושה של חד-גוניות במעבר מקורס לקורס?
      המשך...

    במערכת ניהול דף הבית שוכנים זה לצד זה קורסים אקדמיים לתואר ראשון ושני השייכים לשבע מחלקות אקדמיות שונות, כשלכל אחת מהן צרכים ייחודיים משלה, קורסים חוץ אקדמיים מיחידות שונות הנבדלות בצורכיהן, ועל כל אלה יש להוסיף אתרי תוכן המשמשים קבוצות של קורסים, כמו לדוגמה: האתר לייעוץ סטטיסטי המשרת את תלמידי המחלקה לניהול ולכלכלה.

    ריבוי הצרכים והמטרות העמיד בפני צוות שה"ם אתגרים רבים בבואם לאפיין ולפתח את מערכת ניהול דף הבית. במאמר זה אתמקד בפתרון שנבחר כדי להתמודד עם אחד האתגרים – מתן מענה לצורכי ניהול גנריים לצד הצורך בניהול פרטני.

    המערכת תוכננה באמצעות מודל שכבות כך שתאפשר ניהול בשלוש שכבות היררכיות:


    דוגמה לתיבת הבחירה של שכבות הניהול
    (מוצג רק לבעלי הרשאת ניהול באתרי מחלקות/תחום או לבעלי הרשאת תל"ם)
     
    1. ניהול ברמת השכבה של קורס, השכבה הנמוכה ביותר
    כל פעולה (לדוגמה, הוספת כפתור) שמבוצעת בשכבה זו משפיעה רק על דף הבית של הקורס אותו מנהלים. באמצעות שכבה זו, יכול מרַכֵּז ההוראה לתכנן באופן חופשי את דף הבית בהתאם לצורכי התוכן וההוראה הייחודיים לקורס אותו הוא מנהל, ולשלב באופן עצמאי הפניות לתכני האתר השונים.

    2. ניהול ברמת השכבה של מחלקה או תחום
    כל פעולה שמבוצעת בשכבה זו משפיעה על כלל הקורסים של המחלקה או של התחום. באמצעות שכבה זו, ניתן לדוגמה להוסיף לכל הקורסים של המחלקה כפתור הפניה לאתר תוכן כלשהו הרלבנטי לכלל הקורסים במחלקה. זאת ועוד, ללא צורך בהתערבות נוספת, יוצג כפתור זה גם בכל אתר קורס שייפתח בעתיד במחלקה זו.



    דוגמה לכפתורים המשולבים בכל דפי הבית של הקורסים במחלקה לניהול וכלכלה

    3. ניהול ברמת השכבה של "תלם", השכבה הגבוהה ביותר
    כל פעולה שמבוצעת בשכבה זו משפיעה על כלל הקורסים במערכת ניהול דפי הבית. כך אפשר למשל להפיץ כפתורים כמו הפניות ל"ספרייה" או לכלים תומכי-למידה דוגמת "הפנקס האישי" לכל דפי הבית של הקורסים במערכת.
    המערכת מקנה גמישות נוספת באמצעות הגדרת היחסיים שבין השכבות השונות. כך לדוגמה נקבע כי בשכבה הנמוכה (1), ניתן יהיה לעדכן כפתורים (למשל, להסתיר או לשנות את שם הכפתור) שהגיעו משכבה גבוהה יותר. בדרך זו אפשר להתמודד למשל עם הצורך להפיץ כפתורי הפניה למערכות כמו "מפה" או "שאילתא" (בשכבת "תלם") לכל דפי הבית במערכת, ולהסתירם בשכבת המחלקה (2) בקורסי המחלקות החוץ-אקדמיות, שם הם אינם נחוצים. בדומה לכך, יכולים מרַכּזֵי ההוראה לשנות לדוגמה את שם הכפתור "תיאור האתר", המופץ לכל הקורסים במערכת בשכבת תל"ם (3), ל"מפת האתר", ל"על אודות האתר" או לכל שם אחר שבו יחפצו בשכבת הקורס (1).
    במלאת חודשיים להשקתה, כבר קצרה המערכת שבחים רבים. מנהלי אתרים הביעו את התפעלותם מהממשק הידידותי ומקלוּת ההפעלה. סטודנטים שיבחו את החזוּת החדשה. מודל השכבות גם הוא כבר הספיק להוכיח את יעילותו .
    פיתוח זה סיפק לנו הוכחה נוספת לכך שאפשר לתכנן מערכת מתוחכמת ומורכבת שתקצור שבחים בקרב אנשי המקצוע, ויחד עם זאת תהיה בעלת ממשק קל להפעלה וידידותית למשתמשים בכל הרמות.

      מערכת "אופק" החדשה ברעננה - "ירדנו מהלוויין"
    מאירה פריבמן , שה"ם

    בעוד שמחלקות האוניברסיטה הפתוחה עברו לרעננה כבר בספטמבר 2004, אולפן "אופק" "התמהמה" ברמת-אביב עד ינואר 2005. במקביל, הלכה ונשלמה ברעננה מלאכת הקמתה של מערכת אולפנים חדשה, הכוללת בין השאר מערכת וידאו קונפרנס, והמושתתת על תקשורת קווית ללא צורך בשידור באמצעות לוויין.
      המשך...

    עלויות וגמישות
    לתשתית הקווית, שהוקמה על-ידי "סלקום", עלות מופחתת (כמחצית מעלויות הלוויין) וקבועה. מעתה ניתן לנצל את התשתית, ללא תוספת של עלויות שידור, כדי להגמיש ולהרחיב את מגוון הקורסים שנלמדים מרחוק בשיעור חי. המחלקות האקדמיות בשיתוף עם דיקנט הלימודים שוקלות "להביא" יותר קורסים לאזורי הפריפריה, גם אם מספר הלומדים שם אינו גדול, ולו רק אחת לכמה סמסטרים.

    "אופק" הביתה ובקרוב גם בטלפון הנייד
    שיעורי "אופק" המשודרים לכיתות, משודרים במקביל גם לאתר הקורס באינטרנט. קהל הסטודנטים שבוחר ללמוד מהבית גדל והולך. חלק מהסטודנטים משתתף בשיעור בשידור החי, ומתקשר (בכתב) עם המנחה באולפן באמצעות הצ'ט. רבים מהסטודנטים צופים בשיעורים המוקלטים המכונסים במאגר שמקושר לאתר הקורס, כחלופה לשיעור החי או כתוספת לו – בזמן הכנת הממ"ן או לקראת הבחינה.
    בימים אלה מתקיים ניסוי שמטרתו קליטת שידורי "אופק" גם באמצעות טלפונים ניידים מהדור החדש, והבדיקות הראשוניות נראות מבטיחות ביותר.

    ומה אומרים הסטודנטים?

    אין זה סוד שההעדפה הראשונה של מרבית הסטודנטים היא ללמוד בכיתה אינטימית, במרכז הלימוד 'שלי' ובהנחייה של מנחה מעולה .... יחד עם זאת כאשר הקורס מוצע ללימוד באמצעות "אופק" מתגלים גם יתרונותיה של שיטת לימוד זו.
     
    בפורום הקורס "הכנסת שינויים במערכת החינוך", בתאריך 15 במארס, 2005, כתבה ר':

    ... רציתי לומר שהשיעור הראשון היה מאוד מעניין. היו לי חששות להירשם לקורס במסגרת אופק וזה הקורס הראשון בדרך הנחיה זו, והופתעתי לטובה, יש תקשורת טובה, החומר מועבר בצורה מובנת (אם כי לפעמים קצת מהר מדי...), אבל מאוד ברור. אז מקווה להמשך סמסטר פורה ומעניין


    ונסיים בנתונים על קצה המזלג מתוך שאלון המשוב שנערך ביחס לעשרת הקורסים שהתקיימו ב"אופק" בסמסטר א2005 (21% משיבים מתוך 1184 סטודנטים):
    42% מהמשתתפים במפגשי ההנחיה השתתפו בכיתה: מסיבות טכניות, כדי ללמוד יחד, וכדי להתנתק מהסחות-הדעת בבית.
    73% מהמשתתפים במפגשי ההנחיה השתתפו (גם או רק) מהבית: מסיבות של נוחות, חיסכון בנסיעה, וכאלה שקל להם יותר להתרכז בבית.
    74% צופים בהקלטות השיעורים: 80% כחלופה לשיעור החי ו-20% כתוספת למפגש ההנחיה, ומציינים סיבות של נוחות וגמישות במקום ובזמן.
    בעלון הבא של צליל מקוון נספר על מערכת הווידאו קונפרנס ...

     

    שמונה פרדוקסים ביישום הטכנולוגיות הדיגיטליות במערכות להשכלה גבוהה 
    פרופ' שרה גורי-רוזנבליט, ראש לימודי התואר השני בחינוך בתחום של "טכנולוגיות ומערכות למידה" 

    בחודש מארס 2005 התפרסם בכתב העת Higher Education Policy  מאמר שלי הנושא את השם/הכותרת:
    "Eight Paradoxes in the Implementation Process of E-Learning in Higher Education".
    המאמר פורש בפני הקוראים ניתוח-על של מאות מחקרים, המתארים ומתעדים יישומים מגוונים של טכנולוגיות דיגיטליות במערכות להשכלה גבוהה ברחבי העולם. יש במאמר ניסיון להתחקות אחרי הסיבות לפער הגדול בין הציפיות הסוחפות מהטכנולוגיות לחולל מהפכה של-ממש בתהליכי ההוראה/למידה באוניברסיטאות קמפוס ובאוניברסיטאות המלמדות מרחוק, לבין המציאות בשטח. להלן שמונת הפרדוקסים הנדונים במאמר:

     

    המשך...

    הפרדוקס הראשון:

  • המוסדות להשכלה גבוהה שיכולים להטמיע את הטכנולוגיות הדיגיטליות באופן יעיל ועשיר (דוגמת אוניברסיטאות מחקר עתירות-משאבים), פחות זקוקים להן לצורך ארגון תהליכי הוראה/למידה;
  • האוניברסיטאות גדולות-הממדים (כולל האוניברסיטאות הפתוחות), יכולות להיעזר רבות באיכויות של הטכנולוגיות הדיגיטליות, אך ברובן לא קיימות/אין בנמצא תשתיות מתאימות כדי לנצל טכנולוגיות אלו באופן יעיל.

    הפרדוקס השני:

  • הטכנולוגיות "הישנות" של הוראה מרחוק היו אולי פשוטות, אך הן החליפו באופן מלא את מנגנוני ההוראה/למידה פנים-אל-פנים;
  • טכנולוגיות המידע והתקשורת של ימינו עשירות, מורכבות ומגוונות, אך הן מחליפות רק חלק קטן מתהליכי ההוראה/למידה, ובדרך-כלל מוסיפות נדבכים נוספים למפגשים פנים-אל פנים.

    הפרדוקס השלישי:

  • שיטות ההוראה מרחוק "הישנות" נועדו להתגבר על בעיות ומכשולים ברורים ומוגדרים מראש;
  • טכנולוגיות המידע החדשות "נחתו" על המוסדות להשכלה גבוהה במפתיע, בלי שברור היה אלו בעיות הן אמורות לפתור, או על אלו צרכים הן אמורות לענות.

    הפרדוקס הרביעי:

  • הטכנולוגיות הדיגיטליות מגבירות את הנגישות לחינוך גבוה, ופותחות את שערי ההשכלה הגבוהה בפני אוכלוסיות חדשות;
  • סטודנטים חלשים או מתחילים מתקשים למצות את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות הדיגיטליות בהיעדר הדרכה צמודה של מורה מיומן או מומחה. 

    הפרדוקס החמישי:

  • הטכנולוגיות הדיגיטליות מאפשרות נגישות למקורות מידע בלתי-נדלים;
  • מידע נבדל מיידע. ואולם, רק מורה מומחה יכול להדריך סטודנט טירון באופן יעיל ברכישת מידע חדש ובהבנייתו לכדי ידע משמעותי.                                                   

    הפרדוקס השישי:

  • ההצדקה לקיומה של שיטת ההוראה מרחוק במוסדות להשכלה גבוהה הייתה במשך למעלה ממאה שנה, עלותה הנמוכה יחסית;
  • העלות הכספית של יישום טכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות/חדשניות גבוהה במקרים רבים יותר ולא פחות, כפי שניתן היה להעריך, מאשר הוראה פנים-אל-פנים.

    הפרדוקס השביעי:

  • ההתפתחות של הטכנולוגיות הדיגיטליות היא מהירה מאוד;
  • יכולתם של בני-אדם להסתגל לחידושים טכנולוגיים, לשינויים ולסגנונות למידה/הוראה חדשים היא איטית והדרגתית.

    הפרדוקס השמיני:

  • עלויות השימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות מצדיקות ו"מזמינות"/מעודדות שיתופי פעולה בין המגזר העסקי לעולם האקדמי;
  • התרבות הארגונית של העולם האקדמי שונה באופן מהותי מתרבות הארגון והניהול של המגזר העסקי, ולפיכך, עלו שיתופי פעולה רבים על שרטון.

    בעקבות פרסום המאמר הוזמנתי לשאת הרצאת-אורח ראשית בכנס של נשיאי האוניברסיטאות המלמדות מרחוק –
    Standing Conference of Presidents of Member Institutions in the International Council of Distance Education, שייערך ביוני 2005 בקלן שבגרמניה.

    לקריאת המאמר המלא

    כמו כן ניתן לצפות בהרצאה מוקלטת בנושא זה, שניתנה בדצמבר 2003 במסגרת סמינר שה"ם בנושא זה.


     

     












     

    קורס חדש בלימודי התואר השני בחינוך: טכנולוגיות ולמידה (14010)
    חגית טל, מרכזת הוראה

    הקורס טכנולוגיה ולמידה הוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך, ומטרתו להקנות לתלמידי התכנית הבנה מעמיקה של טכנולוגיות הלמידה ושל מגוון ההיבטים הקשורים  בשימוש מושכל בהן במערכות חינוך. הקורס פותח על-ידי פרופ' יורם עשת וד"ר ערן חיות מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה. במסגרת הקורס נחשפים הסטודנטים לנושאים כגון ההיסטוריה של שילוב טכנולוגיות למידה במערכות חינוך, תאוריות הקשורות בלמידה בסביבות טכנולוגיות, גישות ומודלים פדגוגיים עדכניים בהטמעת טכנולוגיות במערכות למידה, שינויים במבנה מערכות חינוך עקב הטמעת טכנולוגיות בהן וסוגיות הקשורות בלמידה בסביבות תקשורת. לצד ההיבט התאורטי של הקורס, משלים אתר הקורס את הלמידה משולבת המחשב. היות ונושא הקורס הוא טכנולוגיות למידה, חשוב שלסטודנטים תהיה אפשרות לעצב את עמדתם כלפי הטכנולוגיות מתוך התנסות אישית בפועל ולא רק מתוך ידע תאורטי הנרכש באמצעות קריאת טקסטים (למשל מקראת הקורס) כפי שהיה נהוג בעבר. לכן מושם דגש מיוחד בקורס זה גם על ההתנסות בסביבות השונות שהאוניברסיטה הפתוחה מספקת – פורומים, צ'ט האינטרוויז, וגם על השימושים שניתן לעשות בסביבות אלה לצורכי הוראה ולמידה.
    המשך...

    לבד מפורום התמיכה בלמידה שקיים כמעט בכל קורס מתוקשב, אבל היה שוקק חיים בייחוד בקורס זה, ניסינו בקורס זה להפוך את אתר הקורס למוקד למידה משמעותי עבור הסטודנטים. בשבוע הראשון של הקורס נתבקשו הסטודנטים להיכנס ל"פורום היכרות" ולהציג עצמם באמצעות טקסט, תמונה או בכל פורמט אחר לפי בחירתם. ההיענות היתה גבוהה במיוחד, והיוותה מנוף ראשוני להפיכתו של אתר הקורס למוקד למידה. הסטודנטים שלחו מצגות, תמונות, שירים וכדו'. הפורום זכה לביקורים רבים ואף לתגובות מרובות מצד הסטודנטים שנהנו להכיר אלו את אלו עוד קודם למפגש פנים-אל-פנים, ואף בין הקבוצות השונות בארץ (מקצרין ועד באר שבע). מומלץ בחום להשתמש ב"פורום היכרות" מעין זה בקורסים המהווים קורסים ראשוניים של הסטודנטים באו"פ, כאמצעי ל"הפשרת הקרח" בשלבים הראשוניים של הקורס וככלי ליצירת קהילה חברתית לומדת.

    במהלך הקורס התקיימו שני דיונים מוּנחים בפורום ומפגשים מקוונים אחדים באמצעות צ'ט בנושא הסוגיה המסכמת של יחידות הלימוד השונות. מטרת הדיונים הייתה כפולה: מחד, יישום החומר הנלמד בסוגיה רלבנטית, מאידך, בחינת הכלים של הלמידה באמצעות פורום/צ'ט ככלי למידה/הוראה על-ידי התנסות מעשית בהם. בתום הדיונים המקוונים, ניסחו  הסטודנטים את התכונות של שתי הסביבות (הסינכרונית והא-סינכרונית) כסביבות למידה, את יתרונותיהן, את חסרונותיהן ואת מידת התאמתן לתנאי למידה שונים.
     
    הדעות בדבר חוויית הלמידה באמצעות הצ'ט היו מעורבות. יש שכינו את הדיון בצ'ט "סלט דיגיטלי"  ולא ראו את הרלבנטיות שלו ככלי למידה. לעומתם, אחרים, נהנו מהמידיות והקצב שהצ'ט מכתיב, והצביעו על תכונות אלו כחיוניות למפגש סינכרוני כזה. להלן התייחסותה של אחת הסטודנטיות לדיון בצ'ט כפי שהועלתה בפורום:
     
    "אני חייבת להודות שלאחר ההתנסות בציט הבנתי שיש משמעות אחרת לדברים שמועלים דרך כלי זה. הדרישה להגיב מהר באופן סינכרוני מאפשרת לדברים "לצאת" מן הקליפות התאורטיות ולקבל אפקט אותנטי יותר.
     
    פתאום ראיתי נושאים מסוימים מנקודת מבט אחרת משום שנחשפתי לדעות שונות ומגוונות. ופה הקסם שבכלי. הוא מאפשר לבנות ידע תוך גיבוש קבוצתי באופן אמיתי ומשמעותי. והרי בסופו של דבר, מה שאנחנו זוכרים בדרך כלל הוא גם מה שמשמעותי עבורנו.

    אך יש לכלי זה מספר מגבלות. ראשית, ישנן בעיות טכניות שמקשות על המשתמש לעקוב אחר הנאמר. לכן הנחיה אכן נחוצה, ואולי כדאי לשאוף לקבוצת משתתפים מינימלית. כמו כן כאשר עונים לשאלה, חשוב לדעתי לציין למי התשובה מופנית".

    בסמסטר הראשון סיימנו את הקורס במפגש אינטרוויז (מערכת להעברת שיעורים חיים דרך רשת האינטרנט. להרחבה על מערכת אינטרוויז ויכולותיה ). המפגש שימש מעֵין חזרה גנרלית לבחינה על חומר הקורס, והתקיים בסמוך למועד א של הבחינה. בכך השלמנו את ההתנסות ברוב הסביבות שהאוניברסיטה הפתוחה מעמידה לרשות הסטודנטים, והצלחנו, כך אני מקווה, להפוך את הלמידה על טכנולוגיות למידה ובאמצעות טכנולוגיות למידה ללמידה חווייתית, מפעילה ומשמעותית.

     

    סדנה מתוקשבת לכתיבת עבודות 
    שלומית זרחוביץ,שה"ם  ועפרה הרץ,המחלקה להדרכה בלמידה

    בימים אלה הושלם באוניברסיטה הפתוחה פיתוחה של סדנה מתוקשבת לכתיבת עבודות, שמטרתה להקנות לסטודנטים את המיומנויות הדרושות לשם כתיבת עבודות אקדמיות. סדנה זו מקבילה בתכניה, ובמידה רבה היא, למעשה, תוצר של הסדנה הפרונטלית לכתיבת עבודות , המועברת על-ידי היחידה להדרכה בלמידה.

      המשך...

    באמצעות סדנה מתוקשבת זו יכולים הסטודנטים להכיר ולתרגל את המיומנויות הנדרשות בעת ביצוע השלבים של הכנת החומר ועיבודו לקראת כתיבת עבודה סמינריונית: גיבוש נושא העבודה ומיקודו; ניסוח שאלת מחקר; הכרת דגמים שונים של עבודות בהתאם לשאלת המחקר (בסדנה מוצג מידע המתייחס למדעי החברה); הכנת ראשי פרקים; קריאה של מאמרים אקדמיים (קריאה מרפרפת של מאמרים אקדמיים שנאספו במטרה לאתר בהם את הרעיונות העיקריים, קריאה מעמיקה של המאמרים המתאימים ומיון החומר לפי ראשי הפרקים של העבודה); אינטגרציה של המידע שנאסף וכתיבה אקדמית.

    הסדנה כוללת חמישה פרקים. כל פרק בנוי מנושאים ומנושאי-משנה. הצגת כל נושא כוללת הסבר, הדגמות, תרגול אינטראקטיבי ומשוב. שלבים אלה יאפשרו לסטודנטים להכיר את המיומנויות העיקריות הנדרשות לצורך כתיבת עבודה אקדמית ולתרגלן.

    הסדנה תהיה פתוחה לכל הסטודנטים. אמנם התכנים של הדוגמאות והתרגילים המוצגים בה הם מתחום מדעי החברה, אולם סטודנטים מכל תחומי הדעת יוכלו להפיק ממנה תועלת רבה.

    במקביל לסדנה מתוקשבת זו, תמשיך היחידה להדרכה בלמידה להעביר את הסדנה הפרונטלית  לכתיבת עבודות עבור סטודנטים המעוניינים בכך. הסדנה המתוקשבת תיתן מענה לסטודנטים המסתפקים בשיטות של למידה מרחוק. נוסף לכך, היא תשמש כלי עזר לסדנה הפרונטלית ואף תתרום להרחבתה.

    הסדנה המתוקשבת לכתיבת עבודות פותחה במסגרת קול קורא של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) לקידום יישומי טכנולוגיות למידה, מומנה חלקית בידי מיט"ל (מרכז ידע טכנולוגיות למידה), והיא תהיה פתוחה בפני סטודנטים של כל האוניברסיטאות והמכללות החברות במיט"ל.

    כתובת האתר של הסדנה:   http://telem.openu.ac.il/academic-paper/index.htm

    פיתוח התוכן : עפרה הרץ וטלי רון – המחלקה להדרכה בלמידה
    צוות הפיתוח בשה"ם : שלומית זרחוביץ - ריכוז הפרויקט, מיטל זיגמן בן-חיים ודב גרמייז - תכנות, נירה גרינברג-פלדמן - הפקה, זאב פרל - גרפיקה

     

    מרכז המחקר על שם צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה: מרכז המחקר הראשון באו"פ:
    סיכום חצי שנתי
    פרופ' יורם עשת, ראש מרכז המחקר וחבר סגל במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה

    כאוניברסיטה המבוססת על למידה מרחוק, מחויבת האוניברסיטה הפתוחה לשיפור מתמיד בטיב ההוראה המתקיימת בה, בין השאר בעזרת הטמעתן של טכנולוגיות הוראה ולמידה חדשניות. מרכז המחקר על שם צ'ייס הוקם לשם כך כבר בשנת תשס"ד
    (2004), והוא פעל במסגרת שה"ם. החל משנת תשס"ה (2005) פועל המרכז כיחידת מחקר עצמאית הכפופה לסגן הנשיא, ומהווה את גוף המחקר של האוניברסיטה שנועד למימוש מחויבותה של האו"פ לבחינת קידומן ושילובן של טכנולוגיות בתהליכי ההוראה-למידה המתקיימים בה. זהו מרכז המחקר הראשון, והיחיד עד כה, שהוקם באו"פ, וכיום, בעקבות הצלחתו, ננקטים באו"פ צעדים לקראת הקמתם של מרכזי מחקר נוספים, שיפעלו במתכונת דומה. 
      המשך...
    המרכז פועל במתכונת של שותפות בין כארבעים חברי סגל מהמחלקות השונות באו"פ, המהווים את מליאת המרכז. כמו כן לוקחים חלק בפעילות המרכז עמית-מחקר (דר' אבנר כספי) ומדען-אורח (דר. פול גורסקי). המרכז כולל ועדת מחקרים, המטפלת באישור תכניות מחקר של חברי המליאה, וועדת היגוי המסייעת לראש המרכז בקביעת קווי מדיניות וכיווני התפתחות. המרכז עורך ומקיים פעילויות אקדמיות מגוונות הפתוחות לסגל האו"פ וכוללות:
  • הרצאות סמינריוניות של חוקרים המציגים את ממצאי מחקריהם. ההרצאות מתקיימות במסגרת סמינר המחקר החודשי של מרכז צ'ייס.
  • מחקרים בפעולה (research in action): סמינריונים המשמשים במה לחשיבה
    משותפת של חוקרי המרכז על מחקרים המצויים בשלבים עובריים או זקוקים לסיעור מוחות והיזון הדדי.
  • "בית מדרש ": מפגשים לשם לימוד משותף של סוגיות עיוניות הקשורות
    בטכנולוגיות למידה. מפגש ראשון מסוג זה מתוכנן ל-27 ביוני 2005, והוא יעסוק בתופעת הבלוגים ברשת, ביישומים החינוכיים שלה ובאפשרויות לשילובה בתהליכי ההוראה-למידה באו"פ.
  • ימי עיון הפתוחים לקהל הרחב ונערכים בשיתוף עם שה"ם. עד כה נערכו שני ימי עיון, והם זכו לתגובות נלהבות (ולאולם בתפוסה מלאה!).
    ימי העיון מועברים בשידור חי בזמן אמת באינטרנט, וניתן לצפות בהם באתר של מרכז המחקר.
    בסמסטר ב התקיימו ימי העיון הבאים:
    "האדם החושב בעידן הטכנולוגי" (5.4.2005)
    "רגשות אמיתיים במציאות מדומה " (17.5.2005)

            
    ב- 13.7 נערך יום עיון נוסף שעסק בקניין רוחני וזכויות יוצרים בעידן האינטרנט.

    לאחרונה הצטרפה למרכז מידענית, אינגריד בוסקילה משה"ם, ובקרוב יתחיל המרכז להפיק עלון מידע שיעסוק במחקרי טכנולוגיות למידה ויופץ בקרב קהילת המתעניינים בנושא. בתכנון מצויות גם הרצאות מיוחדות על טכנולוגיות למידה, אותן ישדר המרכז לקהל הרחב דרך האינטרנט, וכן עריכת כנסים וימי עיון ייחודיים.מרכז המחקר ע"ש צ'ייס תומך במחקרים ובפעילויות אקדמיות אחרות בתחום טכנולוגיות הלמידה שחבריו מבצעים, ומעניק מלגות לסטודנטים מצטיינים לתארים גבוהים. אחת לשנה מפרסם המרכז דו"ח פעילות, ובו סיכום פירות פעילותם האקדמית של חבריו. בדו"ח של שנת תשס"ד (2004) נכללו עשרות מאמרים, דוחו"ת מחקר ומאמרים שפורסמו ב- proceedings של כנסים בינלאומיים (ראו אתר המרכז). פעילותו של מרכז המחקר ע"ש צ'ייס מתקיימת תוך שיתוף פעולה הרמוני, הדוק ומוצלח עם שה"ם. הדבר בא לידי ביטוי בחברוּת הפעילה של אנשי שה"ם במרכז, בחברוּתו של ראש שה"ם, ד"ר יואב יאיר, בוועדת ההיגוי, בהפקה המשותפת של ימי עיון, ובתכניות לשיתופי פעולה עתידיים רבים אחרים. לסיכום, הניסיון להקים באו"פ יחידת מחקר עצמאית שתהווה גורם משיכה המלכד חוקרים באו"פ סביב נושא משותף, והמקרין הן כלפי פנים והן כלפי חוץ – מסתמן כניסיון מבטיח, ויש טעם לבחון את ישימותו  לטובת הקמתם של  מרכזי מחקר נוספים על-פי הדגם הנוכחי, או על-פי דגמי פעולה אחרים.


     

    על הבדלים בין סטודנטים המשתתפים במפגשי הנחיה לבין סטודנטים המשתתפים בפורום הקורס
    ד"ר אבנר כספי,  ד"ר ערן חיות,  קלי ספורטה,  ופרופ' רות בייט מרום  

    מיהם הסטודנטים שמשתתפים במפגש ההנחיה והאם הם אותם סטודנטים שמשתתפים בפורום הקורס? מה מאפיין סטודנטים אלה? כדי להשיב על שאלות אלו ונוספות הפצנו שאלון מקוון בקרב מאות סטודנטים שלמדו את הקורס "שיטות מחקר במדעי החברה". למעלה ממאתיים סטודנטים השיבו על השאלון, וניתוח תשובותיהם לשאלון העלה מספר ממצאים מעניינים.

    בכדי להבהיר למה כוונתנו ב"משתתפים", הגדרנו השתתפות במפגש הנחיה כ"שאלת שאלה, מענה לשאלה של אחר, או הערת הערה, אך לא שיחה עם שכן לספסל". השתתפות בפורום הוגדרה ככתיבה בפורום של  הקורס

      המשך...

    מצאנו שקיימת קבוצה קטנה יחסית שמשתתפת גם במפגש ההנחיה וגם כותבת בפורום. מרבית הסטודנטים משתתפים רק במפגש ההנחיה. קיימת קבוצה קטנה מאוד שכותבת בפורום אך לא נוטלת חלק פעיל בדיון בכיתה, ועוד קבוצה, קצת יותר גדולה שלא משתתפת במפגשי ההנחיה וגם לא כותבת בפורום. בחלוקה זו לא נכללו סטודנטים שהשיבו מחו"ל, שכמובן אינם יכולים להשתתף במפגשי הנחיה.
     
    בכדי ללמוד עוד על ההבדלים בין שתי סביבות הלמידה (מפגש הנחיה, פורום) שאלנו את הסטודנטים האם היו מצבים מסוימים שבהם חשו רצון להשתתף במפגש או בפורום, והצלבנו נתונים אלה עם מידת מימושם. מצאנו שקיים פער גדול בין הרצון להשתתף באופן פעיל במפגש ההנחיה (מרבית הסטודנטים) לבין הרצון לכתוב בפורום הקורס (מרבית הסטודנטים לא רצו לכתוב בו). אחוז גדול מקרב הסטודנטים אכן מימש את רצונו להשתתף בדיון במפגש ההנחיה. לעומת זאת, מרבית הסטודנטים שחשו רצון לכתוב בפורום, לא עשו זאת בסופו של דבר. ממצא זה יכול ללמד על רתיעה מהשתתפות בפורום לעומת תחושה שמעודדת השתתפות במפגש ההנחיה.
      
    שערנו שאחד הגורמים שיכולים להסביר את ההבדלים בין הקבוצות, טמון במרכיבי אישיותם של הסטודנטים. ניתחנו את מרכיבי האישיות של הסטודנטים בקבוצות השונות, ומצאנו שקבוצת הסטודנטים המשתתפת בפורום בלבד נבדלת משאר הקבוצות בשני מאפייני אישיות ייחודיים לה: הסטודנטים בקבוצה זו מופנמים יותר ופחות יציבים מבחינה רגשית.
     
    במחקר ההמשך שאותו אנו משלימים בימים אלה, ניסינו לפענח את הגורמים להשתתפות או להימנעות מהשתתפות במפגשי ההנחיה או בפורום מתוך שלל סיבות עליהן הצביעו הסטודנטים עצמם.

    מחקר זה נערך במהלך סמסטר אביב 2004, והוא נמצא כעת בשלב סקירה בכתב-עת. המעוניינים בקריאת דו"ח המחקר במלואו, מוזמנים לפנות לד"ר אבנר כספי

     

    הטכנולוגיה בשירות אנשים עם מוגבלויות
    בעקבות הכנס Technology And Persons With Disabilities
    שהתקיים במארס 2005 בלוס אנג'לס

    שלומית זרחוביץ, שה"ם

    שילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה וקידום שוויון ההזדמנויות בתחומי חיים רבים – חינוך והשכלה, תעסוקה, תרבות ופנאי – הם פועל יוצא של חוקי "שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות", שנחקקו במהלך חמש-עשרה השנים האחרונות במדינות רבות בעולם, לרבות ישראל. החוק האמריקאי – (The American with Disabilities Act (ADA, לפיו לאדם עם מוגבלות תינתן גישה שוויונית לכל התכניות והשירותים הציבוריים, הורחב בארה"ב ובמדינות נוספות, והוחל גם על תכניות ושירותים ציבוריים הניתנים באמצעות האינטרנט. בהתאם לחוק הזה חובה לפתח את האתרים של שירותים אלה כך שיהיו נגישים לכול – למשל, לאנשים עם לקויות ראייה או שמיעה, לאנשים עם קשיים מוטוריים וכן לאנשים עם לקויות למידה.

      המשך...

    ה"מחויבות לשוויון" הייתה כותרת הכנס Technology And Persons With Disabilities  שהתקיים בחודש מארס 2005 בלוס אנג'לס. בכנס רב-המשתתפים לקחו חלק נציגים של הגופים והארגונים נותני השירותים הציבוריים, ובכללם מערכת החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה, שהחובה למתן שירותים שוויוניים לכול מוטלת עליהם. כן השתתפו בכנס נציגיהן של חברות טכנולוגיה המפתחות מוצרים רבים ומגוונים המסייעים לאנשים עם צרכים מיוחדים, וכמובן, הצרכנים עצמם – אנשים עם לקויות פיסיות וקוגניטיביות שבאו לכנס כדי ללמוד על החידושים הטכנולוגיים האחרונים שיוכלו לסייע להם לשפר את תפקודם ואת איכות חייהם.

    בכנס הושם דגש מיוחד על הצורך לנצל את הטכנולוגיה ליצירת גישה שוויונית לחומר הלימוד עבור סטודנטים עם לקויות ומוגבלויות שונות. סטודנטים עם לקויות קריאה (לקויי ראייה, דיסלקטים, בעלי מוגבלות מוטורית המקשה עליהם לאחוז ספר ולקרוא מתוכו) יכולים לקבלTextbooks בגרסה אלקטרונית, ועל המוציא-לאור להמציא גרסה כזו לאוניברסיטאות. הגרסה האלקטרונית מאפשרת שימוש בתוכנה המקריאה את הטקסט (תוכנת Text to Speech), כך שהסטודנט יכול להאזין לגרסה קולית של הספר. אפשרויות שינוי התצוגה של הטקסט האלקטרוני – הגדלתו, שינוי צבע הגופן או הרקע ועוד – מקֵלות את הקריאה על הסטודנטים. סטודנטים עיוורים יכולים לקבל את הספר גם בגרסת ברייל. ספרים רבים מוצעים בפורמט של ספרים דיגיטליים מדברים (Digital Talkig Books) הכולל קריינות טבעית או שילוב של טקסט וקריינות – טבעית או סינתטית – המאפשר לסטודנט לקרוא את הטקסט ולהאזין לו בו-זמנית.

    למותר לציין שגם הכנס עצמו הועבר באמצעים שהתאימו למשתתפים כולם, והתכנים והמידע הוכנו במגוון פורמטים חלופיים.

    כיום מפתחים בעולם מוצרי תוכנה וחומרה רבים במטרה לסייע לאנשים עם לקויות ומוגבלויות שונות להשתמש ביעילות במחשבים וברשת האינטרנט לצורכי לימודים, עבודה ובילוי בשעות הפנאי. תוכנות הקראה, תוכנות הגדלה, תוכנות הממירות דיבור לטקסט, תוכנות הקוראות את תצוגת המסך , תוכנות הממירות טקסט מודפס לטקסט אלקטרוני ומקריאות אותו וכן מספקות כלים לעיבוד הטקסט – הן רק מקצת הטכנולוגיות העשויות לסייע לסטודנטים עם לקויות שונות בגישה למחשב, לאינטרנט ולחומרי הלימוד, ולאפשר להם ללמוד ככל סטודנט. האוניברסיטאות מעמידות לרשות סטודנטים אלה את הטכנולוגיה המסייעת, מדריכות אותם כיצד להשתמש בתוכנות ובעזרים השונים ומעודדות אותם לעשות שימוש בטכנולוגיות אלה. מפתחים ומנהלים של אתרי אינטרנט נדרשים כיום לעמוד בסטנדרטים מסוימים ולבצע את ההתאמות המתבקשות כדי להבטיח שהאתר יהיה נגיש לסטודנטים עם מוגבלויות שונות – באמצעות הטכנולוגיה המסייעת או באמצעות התאמות אחרות.

    הנכם מוזמנים לצפות בסרט וידאו המתאר יום בחייה של אישה עיוורת הנעזרת בטכנולוגיות שונות המעשירות את שגרת חייה ותורמות לפרודוקטיביות שלה (את הסרט הפיקה ומפיצה Dolphin – חברה המפתחת טכנולוגיות אלה).
    נראה שגם אם הטכנולוגיה אינה יכולה לבטל קשיים של אנשים עם מוגבלויות, היא עשויה לשפר אצלם באופן ניכר את התפקוד. במהלך הכנס, היה מרגש מאוד לפגוש מרצים שהרצו בשטף תוך שימוש והדגמות במחשב ורק כאשר הכלב שלצדם קם בסוף ההרצאה מרבצו, התברר שהם למעשה עיוורים.

    העלייה במודעות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ועיגונו בחוק, יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית העצומה שחלה בשנים האחרונות, יצרו מנוף לפיתוח שפע של טכנולוגיות מסייעות העשויות לשפר את תפקודם של אנשים אלה.

    אולם לא די בהתפתחות זו. כדי ליצור תנאים המקלים על אוכלוסייה זו להשתלב בלימודים אקדמיים ובעולם העבודה, דרושה מחויבות של החברה, של הקהילה ושל המוסדות השונים. אי-אפשר היה שלא להתרשם מהפער הגדול הקיים בין המחויבות של החברה האמריקאית לשמירה על זכויותיהם של אנשים עם צרכים מיוחדים, כפי שבאה לידי ביטוי בכנס, לבין ההתייחסות בישראל לנושא זה.

    נוסף למודעות הנמוכה הקיימת בישראל כלפי הקשיים והצרכים של אנשים עם מוגבלויות, קיים בה קושי נוסף: כתוצאה מהעלות הגבוהה יחסית הכרוכה בפיתוח טכנולוגיה מסייעת המתאימה לשפה העברית ומאפייניה הייחודיים, נופלת רמתה של טכנולוגיה זו מרמת הטכנולוגיה המסייעת במדינות אחרות בעולם. לפיכך, השימוש באינטרנט בישראל בקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות נמוך מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה ובהשוואה לנעשה בעולם.

    כדי להדגים את התוכנות השונות הקיימות, שילבנו בכתבה קישורים לאתרים של חברות נבחרות. ישנן חברות רבות נוספות המפתחות מוצרים דומים.