להסרה מרשימת התפוצה | להוספה לרשימת התפוצה | לשליחת משוב | לשליחת העלון לחבר
אופנ'ט שה'ם
פאר ועתיד הקריאה חומרי הלמידה מחקר טכנולוגיה זכויות יוצרים סיפורים מהשטח מהלך הפרויקט חקר השימוש מה בעתיד
שלום לכולם

אנו שמחים לפרסם את הגיליון התשיעי של צליל מקוון, עלון שה"ם.
בעלון הפעם כתבות בנושא מיזם פא"ר - "פתיחת אוצרות רוח" שהושק באוניברסיטה הפתוחה במאי 2008. במיזם חדשני זה מציעה האוניברסיטה הפתוחה לציבור הרחב גישה חופשית לעשרות ספרי לימוד אקדמיים בפורמט דיגיטלי - חלקם גם בגרסה קולית - ולמגוון חומרי לימוד, בהם מערכי שיעור, מצגות, הרצאות וידאו, תרגילים אינטראקטיביים וחומרי עזר אחרים. בעלון נתאר את המיזם מזוויות שונות - הרציונל המרכזי שלו, מגוון החומרים שבו, פיתוח התשתית והפתרונות הטכנולוגיים המורכבים שנדרשו להוצאתו אל הפועל, הטיפול בזכויות היוצרים של הספרים והחומרים שנפתחו במסגרתו, אופן ניהולו והתנהלותו, תכנית המחקר המלווה את פא"ר ותכניות להמשך הדרך.

העלון מעניין? שלחו לעמיתכם כאן

קריאה מהנה

פרופ' אורה לימור

פא"ר ועתיד הקריאה

פרופ' אורה לימור, סגנית הנשיאה לעניינים אקדמיים

"ניתי ספר ונחזי" היו אומרים אבותינו בכל עת שעלתה לפניהם שאלה של ידע או נושא שדרש החלטה. חכמת העבר מצויה היתה בספרים. הספר היה מכובד, נערץ, הן כאוצר ידע הן כחפץ, ומעטים החפצים המשמשים דימויים תרבותיים כמו הספר. לצד ספר הספרים וספרי הקודש, ארון הספרים (היהודי) ועם הספר (אנחנו), ישנם גם ספר הברית וספר הזהב, ספר הזכרונות וספר החיים, הספר הפתוח והספר החתום, בית הספר ובית הספרים, וגם אותם טיפוסים ארכאיים שהם תולעת ספרים וחמור נושא ספרים. אוהבי הספרים נהנים לא רק מתוכנו של הספר אלא גם מצורתו, ממגעו, מריחו. העיצוב שלו, מראה העטיפה (קשה או רכה), סוג הנייר, סוג האות וסוג הכותרת, עמודי הבטנה, עיצוב העמוד וגודל השוליים - כל פרט בספר היה ועודנו עניין למביני דבר, וכולנו יודעים כמה מרחיב לב הוא ספר מעוצב היטב, מושקע, שנעשה באהבה, אהבת ספרים. המשך...

האם אנחנו הולכים לאבד את כל זה, שואלים אוהבי ספר מודאגים? האם עתיד הקריאה נמצא בספרים על צג המחשב ולא בספרים של נייר? האם האינטרנט יסתום את הגולל על הקריאה בספרים ועל הצורך בספריות? כנראה שלא, ועל כל פנים לא בקרוב. האינטרנט מספק מידע עדכני, זמין ומהיר אך אינו מאפשר לפי שעה את האינטימיות והנינוחות של הקריאה בספר ואת העושר ורוחב הדעת שמציעות הספריות המשובחות. באופק לא נראה עדיין היום בו אוצרות הידע, בעיקר הידע המצוי בכתבי יד עתיקים ובספרים נדירים, בארכיונים ובספריות ייחודיות, ימצאו דרכם לבטן המחשב. לאן פני הקריאה והלימוד - רק ימים יגידו.

אך בעוד מוקדמת השעה לבכות את עתיד הספרים, מתפתח לצדם סוג חדש של קריאה, עיון ולימוד, שמשנה בהדרגה את פני התרבות. מדובר בשינוי מבורך, שעיקרו הפיכת הידע נגיש וזמין יותר, ולכן גם פתוח ושוויוני יותר. אופן הקריאה החדש פתוח לכל אדם באשר הוא, אם הוא מחובר לרשת האינטרנט, ואינו מוגבל רק לאלה שיכולים "לעלות למקום תורה", ונוסף להעמדת אוצרות הרוח עצמם לרשות קהל קוראים גדול, מציעות הטכנולוגיות החדשות גם כלֵי לימוד והוראה חדישים: חיפוש מהיר, רפרוף, השוואת קטעים וחלקי מידע, סימון ועוד.

פרויקט פא"ר (פתיחת אוצרות רוח) של האוניברסיטה הפתוחה משתלב במסגרת מגמה עולמית של מוסדות אקדמיים שמטרתה להעמיד נכסי ידע לרשות הציבור הרחב באמצעות רשת האינטרנט. במסגרת הפרויקט אנו מעלים לרשת האינטרנט, לשימוש חופשי וללא תשלום, עשרות ספרים, מערכי שיעור, מצגות וחומרי עזר אחרים. כך יעמוד הידע הרב הספון בספרי הלימוד ובחומרי הלימוד בעשרות קורסים אקדמיים שלנו לרשות הציבור הרחב בארץ ובעולם.

ברקע הגל העולמי של שיתוף ידע, שפא"ר הוא חלק ממנו, עומד חזון דמוקרטי, שוויוני ואופטימי המתבסס על האמונה כי הזכות ללמוד ולדעת היא זכות בסיסית של כל אדם, וכי הידע הוא משאב חיוני, שיש להעמידו לתועלת הכלל. מדובר בחזון רנסנסי של "ספרייה ללא גבולות" כהגדרתו של אראסמוס את בית הדפוס. המצאת הדפוס במאה ה-15, שאפשרה הדפסה זולה והפצה רחבה של ספרים במאות אלפי עותקים, חוללה שינויים המוגדרים עד היום במונחים של מהפכה. היא תרמה להתפשטות הרנסנס, להצלחת הרפורמציה והמהפכה המדעית והיא הזניקה את אירופה למעמד הגמוני בעולם. בדומה למהפכת הדפוס, והרבה יותר ממנה, האינטרנט מאפשר היום הפצת ידע ושיתוף ידע בעוצמות שלא הכרנו עד כה. ההתקדמות הטכנולוגית המואצת נקלטת במהירות והאינטרנט נגיש היום בבתי אב רבים או לפחות בבתי ספר ובמוסדות ציבור. חזון הפרויקטים של שיתוף ידע הוא להשתמש באינטרנט כבקטר המוביל קרונות ידע ותרבות. בארץ יש לדבר חשיבות מיוחדת, לאור הנתונים המדאיגים על מצב החינוך, במיוחד בקרב שכבות חלשות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, והשחיקה המתמשכת בתקציבי החינוך וההשכלה הגבוהה, שהמשבר הנוכחי הוא שיאה. דוחות שנכתבים לאחרונה מטעם מוסדות מובילים כמו המועצה להשכלה גבוהה והאקדמיה הלאומית למדעים, מתריעים על המדרון החלקלק שבו מתדרדרת ההשכלה בישראל ומצביעים על הצורך לאחד כוחות ולשתף פעולה על ידי יצירת מוקדי מחקר ומרכזי ידע ארציים.

האינטרנט הוא מכשיר רב עוצמה להשגת מטרה זו ופתיחת אוצרות ידע על ידי גופים מוסמכים ואחראיים היא צעד בכיוון הנכון. האחריות והסמכות אכן לא תמיד עולות בקנה אחד עם רעיון שיתוף הידע והדמוקרטיה של קביעת התכנים, ומפורסמת המחלוקת בעניין הוויקיפדיה, שמצד אחד אוגרת ידע רב שלא רק נאסף אלא גם נכתב על ידי המשתמשים, ומצד שני רבים מתריעים על חוסר אמינותה. ספרי האוניברסיטה הפתוחה המועלים לרשת האינטרנט עונים על כל הקריטריונים של אמינות מדעית וסמכות מחקרית. הם נכתבו על ידי מיטב החוקרים ומשמשים לא רק כחומר קורס מחליף מרצה באוניברסיטה הפתוחה, אלא גם כחומר לימוד והוראה של סטודנטים ומרצים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. פתיחתם לציבור הרחב ברשת האינטרנט היא עליית מדרגה בהגשמת חזון הפתיחות והנגישות לידע העומד ברקע הקמתה של האוניברסיטה הפתוחה, והיא מגבירה את הרלוונטיות החברתית שלה.

פרויקט פא"ר מכוון על ידי ועדת היגוי שקובעת את מגמות הפרויקט באופן כללי ובוחרת את הקורסים שספריהם יועלו לרשת, על פי כמה קריטריונים מובילים:

  • עדכנות (קורסים שיחידות הלימוד שלהם יָצאו לאור בשנים האחרונות);
  • קורסים שיָצאו במהדורה סופית (או לפחות במהדורה נאה);
  • קורסים שלא ידרשו פנייה לקבלת זכויות יוצרים להעלאה ברשת (כלומר, קורסים בלי מקראות, בלי ספר מתורגם וכדומה, אלא כאלה שנכתבו באוניברסיטה הפתוחה);
  • קורסים בעלי עניין רחב, או קורסים שהם בגדר חובה לתואר בוגר באוניברסיטאות השונות.
לצד קריטריונים אלה, מקפידה ועדת ההיגוי על איזון בין תחומי הדעת, מתוך מגמה לפתוח ספרים בתחומים רבים ככל האפשר. לצד הספרים בעברית נפתחים עתה גם ספרי קורס בשפה הרוסית, ובשלב השלישי של הפרויקט ייפתחו גם ספרי קורס בשפה הערבית. בעיות של זכויות יוצרים אינן מאפשרות לנו לפתוח את כל הספרים שבחרנו, ובשלהן אנו נאלצים לעתים לוותר על פתיחת ספרי קורס מבוקש, או מעולה במיוחד. עם זה הצלחנו להשיג לאחרונה זכויות להעלות ברשת קטעי מוסיקה. הדבר יאפשר לנו לפתוח גם קורסים במוסיקה, וזה יהיה טיוב נוסף של היכולות של הפרויקט ושימוש מצוין ביכולות של הרשת.

במקביל לפתיחת החומרים ברשת אנו גם מקריינים את הספרים, מה שמאפשר נתיב נוסף לידע האצור בהם.

המתרגם הנודע יהודה אבן תיבון כתב בצוואה לבנו, המתרגם הנודע שמואל אבן תיבון: "בני, שים ספריך חבריך, וארגזיך ותיבותיך פרדסיך וגינותיך. רעה בגינותיהם ולקוט שושניהם. וארה מפריהם בשמיהם ומוריהם. ואם תקוץ נפשך ותלאה - העתק מגן אל גן, ומערוגה אל ערוגה, וממראה אל מראה, כי אז יתחדש חפצך ותנאה נפשך."

העתק (כלומר עבור) מגן אל גן, ומערוגה לערוגה, וממראה למראה כתב יהודה אבן תיבון לבנו, כשהוא מדבר על מעבר מספר לספר, פתיחת ספרים רבים ודפדוף בהם, ולא חזה בעיני רוחו את האפשרות לזפזפ, מאתר לאתר, מאוצר ידע אחד למשנהו, בלחיצת כפתור מהירה.

זהו עולם חדש ונועז של ידע, ונקווה שיהיה לברכה.

עדנה טל-אלחסיד

פתיחת חומרי למידה בפא"ר: מגוון והיקף

עדנה טל-אלחסיד, שה"ם

במסגרת מיזם פא"ר מאפשרת האוניברסיטה הפתוחה גישה חופשית באינטרנט לעשרות ספרים הנלמדים בקורסים האקדמיים, לגרסאות קוליות שלהם ולמשאבי למידה שונים שפותחו במקור על-ידי צוותי ההוראה לתועלת הסטודנטים של האוניברסיטה.
כתבה זו סוקרת את שלושת סוגי התכנים בפא"ר: ספרים אלקטרוניים, ספרים קוליים וחומרי למידה מאתרי הקורסים, את היקף ומגוון התכנים בכל סוג, את השלבים השונים בתהליך פתיחת החומרים מאתר הקורס ועד לאתר פא"ר ואת המניעים לפתיחה. המשך...

ספרים אלקטרוניים

הספרים נבחרו בקפידה על-ידי ועדת היגוי אקדמית והם מייצגים קורסים בתחומי דעת מגוונים, שנלמדים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ואף עשויים לעניין את הקהל הרחב - סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות, מורים, תלמידי תיכון וכאלו המעוניינים להרחיב את השכלתם הכללית. ספרי האוניברסיטה הפתוחה נועדו במיוחד ללימוד עצמי והם עשירים בתרגילים, פתרונות, דוגמאות, תמונות והמחשות, וכעת הם גם נגישים בפורמט אלקטרוני (e-book), שהוא העתק מדויק של המהדורה המודפסת, באתר האינטרנט של פא"ר. הקוראים יכולים לדפדף בספר האלקטרוני, לקבוע את תצוגת הקריאה הנוחה להם, לחפש טקסטים, נושאים ומונחים בתוך הספר ולהוסיף הערות אישיות וציבוריות על-גבי הספרים. כל הספרים שהועלו לפא"ר עברו תהליך קפדני של אישור זכויות יוצרים. קטעים שלא אושרו לפרסום על-ידי בעלי הזכויות הוסתרו, ויפורסמו בהדרגה אם וכאשר יאושרו.

עד סוף אוקטובר 2008 הועלו לפא"ר 41 ספרים אלקטרוניים (כרכים) מ-19 קורסים אקדמיים שונים (הכוללים יחד 12,172 עמודים). שישה מהקורסים כוללים גם גרסאות קוליות של הספרים.

ספרים קוליים

חלק מהספרים כוללים גם גרסאות קוליות (בפורמט MP3/stream), וניתן להאזין להן דרך האינטרנט, להורידם למחשב האישי או להאזין להם באמצעות נגנים ניידים.
הגרסה הקולית זהה בתוכנה לגרסה המודפסת, וכמוה היא מחולקת ליחידות לימוד, פרקים ותת-פרקים. חלוקה זו מאפשרת לסטודנטים לבחור כיצד להתקדם בתהליך הלמידה, ממש כפי שהם נעזרים בתוכן העניינים של היחידות המודפסות. מרבית הספרים הקוליים הם בעברית, מספר מצומצם של ספרים קיימים גם ברוסית ובעתיד מתוכננים לעלות גם ספרים קוליים בערבית. מרבית הספרים הוקראו על-ידי קריינים מקצועיים והוקלטו באולפני הקול של האוניברסיטה. מקצתם הוקלטו בספרייה לעיוור בנתניה.
על תהליכי הפקת הספרים בכתבתה של שלומית זרחוביץ בצליל מקוון, מהדורת אפריל 2008.


טבלה 1: קורסים הכוללים ספרים דיגיטליים וקוליים על-פי מחלקות

הגישה לספרים ולגרסאות הקוליות שלהם פתוחה לכול אך מצריכה רישום של המשתמש לצורך הזדהות במערכת. הזיהוי הוא לצורכי מעקב, בקרה והערכת היקף השימוש בספרים והתנהגות המשתמשים.

רשימת הספרים המלאה בכתובת: http://ocw.openu.ac.il/files/books.html

חומרי למידה מקוונים מאתרי הקורסים

מעבר לספרי הקורסים נפתחו בפא"ר גם חומרי למידה שיצרו צוותי ההוראה עבור הסטודנטים. על-פי שיקול הדעת של מרכזי הקורסים, נפתחים חומרים אלה במסגרת מיזם פא"ר גם לקהל הרחב והגישה אליהם אינה מצריכה רישום מיוחד לאתר.

משאב למידה משובח הוא כרטיס ביקור של היוצר הפונה לקהל החשוב ביותר: עמיתים למקצוע, סטודנטים וציבור המתעניינים בנושא. פתיחת הקורסים או פריטים מסוימים מתוכם לציבור הרחב משרתת על כן לא רק את המוסד, אלא גם את מרכז ההוראה וזו הזדמנות עבורו לבסס את שמו כמומחה בתחום. הפתיחה מעודדת טיוב ושכלול של חומרי הוראה תוך קבלת תמיכה מקצועית מורחבת ותגמול כספי מסוים, היא מאפשרת למרכז לקבל משוב והערכה מקצועית ממביני דבר לעבודתו ומאפשרת להציג את תוכני הקורס בפני סטודנטים פוטנציאליים בקנה מידה רחב.
על ההתלבטות והמניעים לפתיחת תכנים אקדמיים אתם מוזמנים להגיב בבלוג שה"ם.

משאבי הלמידה בפא"ר הם מסוגים רבים ומגוונים: מצגות, שאלות רב-ברירה, הרצאות וידאו, מבחנים לדוגמה, תרגילים, פתרונות לתרגילים, הרחבה בנושאים מסוימים, המלצות לאתרים בתחום הדעת, רשימות ביבליוגרפיות, מילוני מונחים ועוד. עד מועד כתיבת כתבה זו (סוף אוקטובר 2008) פורסמו בפא"ר 4,702 משאבי למידה מ-99 קורסים. 33% הם מתחום מדעי הטבע והחיים, 15.5% מתחומי היסטוריה, פילוסופיה ויהדות, 13.4% מחינוך ופסיכולוגיה ו-12.4% מניהול וכלכלה.


איור 2: מספר הקורסים שפתחו משאבי הלמידה לפא"ר

המשאבים מוצגים לקהל הרחב בפורמטים שונים, לרוב על-פי שיקול דעתו של יוצר התוכן, על-פי הפירוט הבא: 151 קבצים להורדה, 80 הרצאות וידאו, 191 המלצות לאתרי אינטרנט שונים, 12 מילוני מונחים הכוללים יחד 3,279 מונחים, 21 שאלוני רב-ברירה הכוללים יחד 154 תרגילים, 7 לומדות אינטראקטיביות ועוד.

התכנים מהקורסים נבחרים כאמור על-ידי מרכזי הקורסים. אלה מסמנים את המשאבים הרצויים באתרי הקורס של הסטודנטים. עד לפתיחתם לציבור הם עוברים תהליך הכולל מספר שלבים:
  1. אישור האחראי האקדמי של הקורס, כאשר כל מחלקה קבעה באופן עצמאי את הסטנדרדים האקדמיים לאישור התכנים;
  2. לאחר מכן הם עוברים, במידת הצורך ועל-פי שיקול דעתו של מרכז הקורס, שלבי עיבוד הכוללים עריכה לשונית וכן שיפור של העיצוב הגרפי;
  3. הסדרת זכויות היוצרים, באם משולבים בהם מקורות חיצוניים;
  4. לפני הפתיחה לפא"ר נדרש אישור סופי של מתאם מחלקתי, שנועד לבדוק באם התהליך שתואר לעיל בוצע כהלכה.
בשלב הנוכחי 29 קורסים נוספים נמצאים עדיין בתהליכי אישור וטרם פורסמו בפא"ר.

לסיכום, היקף חומרי הלמידה בפא"ר הולך וגדל. המטרה היא להעלות לאתר ספרים אלקטרונים של 50 קורסים ולהרחיב את ההיקף והמגוון של משאבי הלמידה שפותחו עבור הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה ועד היום היו נגישים רק להם. החומרים הפתוחים יהוו מנוף ליצירת קשר בין מרכז ההוראה למתעניינים בתחום ההתמחות שלו, לאנשי אקדמיה מאוניברסיטאות אחרות לצורך שיתופי פעולה במחקר או עזרה הדדית וכמובן גם לעמיתים מתוך האוניברסיטה הפתוחה שעד היום לא הספיקו להתרשם מן המתרחש באתרי הקורסים האחרים.

הגם שאנו גאים בפרויקט פא"ר, נקודת המבחן שלו תהיה בערך שימצאו בו המבקרים והמשתמשים. על היקף השימוש בספרים האלקטרונים ובמשאבי הלמידה האחרים ועל אופן השימוש תמצאו בכתבתה של חגית מישר טל חקר שימושים ומשתמשים בפרויקט פא"ר

ד"ר חגית מישר-טל

סקירת מחקרים בתחום ה-OCW

ד"ר חגית מישר-טל, שה"ם

האוניברסיטה הפתוחה אינה האוניברסיטה היחידה שהחלה במיזם פתיחת תכנים לציבור הרחב. תנועת ה-OER/OCW (Open Educational Resources/ Open Courseware) היא תנועה הולכת וגדלה שסוחפת עשרות אוניברסיטאות לתהליך של פתיחת אוצרות הרוח שלהן (UNESCO, 2002; OECD, 2007). סקירה מפורטת בנושא שערך סטיבן דאונס (Downes, 2007) מראה שקיימים מודלים שונים של הפעלת מיזמים מסוג זה בעולם. השוֹנוּת מתקיימת ברמות שונות: החל מן השונות במשאבים שנפתחו לציבור במוסדות השונים (חומרי למידה מקורסים, תוכנות, חומרי עזר להוראה של קורסים, ספרי לימוד), או במגוון האמצעים הטכנולוגיים שהועמדו לרשות הציבור (חומרים סרוקים, חומרים שעברו עיבוד למעבר ממודפס לדיגיטלי), דרך מודלים שונים של שימוש בחומרים (צריכה עצמית בלבד או שימוש, שינוי והחזרה למערכת של תכנים שטופלו על-ידי המשתמשים) וכלה במודלים שונים של הפעלת מיזמים מסוג זה (החל במיזמים וולונטריים, בדרך כלל אינדיבידואליים, של אנשי חינוך שמעלים את החומרים מיזמתם הפרטית, כמו בפרויקט Merlot, או ה-wikiversity, וכן מיזמים פנים-ארגוניים שבהם תהליך פתיחת החומרים הוא מוסדי ומנוהל כמו ב-MIT
או ב-OU - האוניברסיטה הפתוחה של בריטניה. המשך...

רוב המוסדות המעורבים במיזמים של פתיחת משאבי למידה לציבור הרחב מתמודדים עם אותן השאלות ואותן הבעיות ובראש ובראשונה - מקור המימון. גם בעניין זה פותחו מודלים עסקיים שונים (Downes, 2007) הנעים ממימון ממשלתי או על-ידי קרן פילנתרופית חיצונית ועד למימון מוסדי פנימי או מודל המבוסס על פרסומות או נתינת חסות.

כך גם בעניין זכויות היוצרים. קיימת שונות רבה בין הארגונים בבחירת רישיון זכויות היוצרים הניתן לציבור לשימוש בתוכני האתר: החל מבחירה במסלול הקשיח השומר את כל זכויות היוצרים לארגון וכלה במסלול ה-creative commons, המאפשר לבחור באופן גמיש יותר אילו שימושים מותרים למשתמש ואילו לא.

המחקר שליווה ומלווה פרויקטים אלו הוא מגוון ומתייחס להיבטים שונים של התופעה. ניתן לחלק את המחקר לשלוש קבוצות, שכל אחת מהן ניגשת לסוגיה מזווית ראייה אחרת:

  • נקודת המבט של המשתמש: מיהו קהל היעד ומהן העדפותיו? מהם מאפייני השימוש? מהן העדפות השימוש? כיצד מתקיימים תהליכי למידה בסביבות פתוחות? האם קיים שוני בין-תרבותי בתהליכי הלמידה הפתוחים? (Carson, 2005; McAndrew, 2007; Godwin 2008).
  • מצד התכנים: חקר תהליכי פתיחת חומרי הלמידה ועיצוב חומרי למידה לסביבות פתוחות: כיצד להתאים חומרי למידה, שיועדו מלכתחילה לסטודנטים, לציבור הרחב? מה מקומה של הרגישות הבין-תרבותית בתהליך פיתוח החומרים? (Ferreira & Heap, 2006; Lane, 2006; Connolly, Ferreira & Wilson 2007).
  • נקודת המבט של המערכת: הפצה בארגון ומחוצה לו (McAndrew, 2007); בחינת עלות-תועלת
    ובר-קיימות (Wiley, 2007; Dholakia, King & Baraniuk, 2006) (Sustainability).
ועדת ההיגוי של פרויקט פא"ר מינתה לאחרונה צוות מחקר והערכה שמטרתו לקדם את המחקר האקדמי באוניברסיטה הפתוחה סביב הסוגיות הנ"ל. הצוות גיבש תכנית מחקר ומקים בימים אלו צוותי מחקר ממוקדים בנושאים השונים שהוזכרו לעיל.

Carson, S. (2005) "2004 MIT OCW Program Evaluation Findings Report". Retrieved from http://ocw.mit.edu/ans7870/global/05_Prog_Eval_Report_Final.pdf

Dholakia, U., King, J., Baraniuk, R. (2006) "What makes and Open education Program Sustainable? The case of Connexions". Retrieved from http://www.oecd.org/dataoecd/3/6/36781781.pdf

Connolly, T., Ferreira, G.M.d.S., Wilson, T. (2007) "Re-purposing for an open education repository: Evolving roles, responsibilities and processes", Proceedings of 4th International Conference on Open and Distance Learning (ICODL) Forms of Democracy in Education: Open Access and Distance Education, 23 -25 November 2007, Athens. Retrieved from http://kn.open.ac.uk/public/getfile.cfm?documentfileid=13901

Downes, S. (2006) "Models for Sustainable Open Educational Resources", National Research Council Canada. Retrieved from http://www.oecd.org/document/32/0,2340,en_2649_33723_36224352_1_1_1_1,00.html

Ferreira, G. & Heap, N. (2006) "From print to Web: issues in re-purposing for an Open Resources Repository", Proceedings of the 2006 EADTU Conference (Tallin, Estonia). Available at http://kn.open.ac.uk/public/document.cfm?docid=8979

Godwin, G. (2008) "Survey of Registered OpenLearn Users - First Batch Draft Report". Retrieved from http://kn.open.ac.uk/public/document.cfm?docid=10857

Lane, A. (2006) "From Pillar to Post: exploring the issues involved in re-purposing distance learning materials for use as Open Educational Resources", OpenLearn Working Document. Retrieved from http://kn.open.ac.uk/public/document.cfm?docid=9724

McAndrew, P. Openlearn research and evaluation progress report from phase 1 (May 2006 - March 2007). Retrieved from http://kn.open.ac.uk/public/getfile.cfm?documentfileid=10982

OECD (2007) "Giving Knowledge for Free: the Emergence of Open Educational Resources", OECD/CERI Report. ISBN-978-92-64-03174-6.

UNESCO (2002) "UNESCO Promotes New Initiative for Free Educational Resources on the Internet". Retrieved from http://www.unesco.org/education/news_en/080702_free_edu_ress.shtml

Wiley, D. (2007) "On the Sustainability of Open Educational Resource Initiatives in Higher Education", paper commissioned by the OECD/CERI. Retrieved from http://www.oecd.org/dataoecd/33/9/38645447.pdf



איתי הראבן

אתגרים טכנולוגיים בפא"ר

איתי הראבן, שה"ם

א. פא"ר ומערכת אופוס
ב. ספרים אלקטרוניים ויחידות קוליות
ג. רישום משתמשים
ד. פא"ר, חומרים חוץ-אופוסיים ומטא-דאטה
ה. דפי כניסה
ו. תהליך עבודה ממוחשב (workflow)
ז. תוצרי לוואי ופיתוחים משיקים לפא"ר

נתאר להלן כמה נושאים טכניים הקשורים לתכנון ולמימוש פרויקט פא"ר. אין כוונה לכסות כאן את כל ההיבטים הטכנולוגיים של פא"ר, אלא לתאר כמה מן האתגרים שעמדו בפנינו והפתרונות שבנינו.

מאמר זה הוא גרסה מקוצרת של מסמך מפורט יותר. המשך...

א. פא"ר ואופוס

בשנת 1998 החלה האוניברסיטה הפתוחה לפתח את מערכת אופוס: סביבת למידה אינטרנטית לשימוש סגל ההוראה והסטודנטים. מערכות מסוג זה נקראות כיום "סביבות ניהול תכני למידה" (LCMS). מערכת אופוס נמצאת בפיתוח מתמיד, ואנו מוסיפים לה יכולות מדי כמה חודשים. עם השנים הלך וגדל השימוש במערכת, וכיום נעשה בה שימוש קבוע ואינטנסיבי על-ידי סגל ההוראה והסטודנטים.

מתחילת תכנון פרויקט פא"ר, היה ברור שהפרויקט ייבנה בהתבסס על מערכת אופוס. אחת השאלות הראשונות שהעסיקו אותנו הייתה אם חומרי הלימוד שייפתחו יופיעו בתוך אתרי הקורסים הקיימים או ב"עולם נפרד" שייבנה במיוחד לפא"ר. נבהיר את ההתלבטות: מערכת ההרשאות של אופוס גמישה מספיק כדי לאפשר, בתוך אתרי הקורסים המשמשים להוראה שוטפת, "מבט אורח" על כל אזור תוכן שייפתח, תוך הסתרת אזורים שאינם פתוחים לציבור. בגישה זו, המבקר "יתארח" באתרי הקורסים הקיימים ויראה רק מה שהוא מורשה לראות. מפעם לפעם הוא אולי ייתקל בקישור לחומר מוגן, אך במקרה כזה לא תהיה לו גישה והוא יופנה חזרה. את הפתרון של "מבט אורח באתרים הקיימים" ניתן היה לממש במאמץ קטן יחסית, אולם לאחר מחשבה משותפת של הצוותים הפדגוגי והטכנולוגי של הפרויקט, הבנו שפתרון זה עלול לגרום בלבול במהלך הניווט באתר, הן למבקרים הן לסטודנטים. בחרנו אפוא בפתרון של "עולם נפרד", משמע מבקר בפא"ר יימצא, במהלך כל ביקורו באתר, במערכת כתובות (urls) נפרדת מזו המשמשת להוראה שוטפת. חומרי פא"ר אכן מוצגים תחת תחום (domain) נפרד: ocw.openu.ac.il.

עם ההחלטה על דרך פעולה זו, נראה היה שעלינו לשכפל את החומרים שנועדו לפתיחה לעולם, ממערכת הקורסים אל מערכת פא"ר. שכפול יוצר בעיות משלו, שהעיקרית בהן היא הצורך בסנכרון מתמיד: כאשר מרכז הוראה יתקן, יעדכן, יוסיף, ימחק או יסדר מחדש חומרים המיועדים לפתיחה לעולם, נצטרך לעדכן הן את המקור שבאתר הקורס הן את ההעתק שבאתר פא"ר. בנייה ותחזוקה של מנגנון כזה הן מטרד ומקור אפשרי לבעיות. מתחילת התכנון ניסינו אפוא להמעיט את הצורך בשכפול. הרעיון הוא שבמידת האפשר לא נשכפל, אלא נציג אותם החומרים עצמם, כאשר במָקום אחד נלביש אותם ב"תלבושת" של אתר קורס, ובמקום השני - ב"תלבושת" של פא"ר. בראשית הדרך נראה היה שנוכל לעשות זאת באופן חלקי בלבד. לקראת סיום הפרויקט התברר שנוכל לממש זאת בצורה מלאה כמעט לגמרי, וכך עשינו: תוכני פא"ר מוצגים תחת הדומיין הנפרד של פא"ר, בעזרת השרת הייעודי של פא"ר, אבל מאחורי הקלעים התכנים נשאבים מאותו מסד נתונים של אתרי הקורסים. כל שינוי שמתבצע בפריט תוכן, משתקף מיד (עבור תכנים פתוחים לעולם) בפא"ר, מהסיבה הפשוטה שפא"ר "מביט" על אותם חומרים מקוריים עצמם.

ב. ספרים אלקטרוניים ויחידות קוליות

הדרישות ממערכת הספרים אופיינו באוניברסיטה הפתוחה. הסבת הספרים המודפסים לפורמט של ספר אלקטרוני נמסרה לחברות חיצוניות, שמטפלות גם באירוח הספרים האלקטרוניים וביצירת מעטפת וממשקי משתמש בהתאם לדרישות האוניברסיטה הפתוחה. (על כך ראו כתבתה של לילך צ'רנוביץ').
הספרים הקוליים מופקים באולפני הקול בשה"ם (ראו כתבתה של שלומית זרחוביץ).

ג. רישום (registration) של משתמשים

לפי החלטת ועדת ההיגוי של הפרויקט, הגישה לספרים וליחידות הקוליות כרוכה בהרשמה. רכיבים של הרשמת אורחים, תחזוקת קבוצת אורחים ו-login עבור אורחים לא היו קיימים קודם באוניברסיטה הפתוחה. רכיבים אלה נבנו לצורך פא"ר על-ידי יחידת המחשב של האוניברסיטה. סטודנטים ועובדי האוניברסיטה יכולים להגיע לספרים וליחידות הקוליות בזהות האופי"ת שלהם, בלי לפתוח חשבון בפא"ר.

ד. פא"ר, חומרים חוץ-אופוסיים ומטה-דאטה

אתגר נוסף שעמדנו מולו מתחילת הדרך היה כיצד לשלב בפורטל פא"ר חומרים שאינם מבוססים על מערכת אופוס. מחוץ למערכת אופוס היו לא מעט חומרים שנועדו לפא"ר, ועיקרם הספרים האלקטרוניים והיחידות הקוליות שהם רכיבים מרכזיים בפרויקט, ונבנו מחוץ לאופוס. בנוסף עליהם גם הרצאות וידאו, לומדות שונות ואלבומי תמונות נמצאו מחוץ לאופוס ונועדו לפתיחה לעולם. היה ברור שגם אם ניצור באופוס ממשקים ליצירה וניהול של רכיבים מסוג זה או אחר, לעולם לא נהיה במצב שבו אופוס מכיל כל יישום וכל משאב שיעלה על הדעת ושיש בו צורך. משמע, תמיד יישאר צורך להתייחס גם לרכיבים חוץ-אופוסיים.

הפתרון שנתנו הוא בניית "כרטיס ביקור" אישי באופוס לכל משאב חוץ-אופוסי. כרטיס הביקור מכיל מטה-דאטה על המשאב החיצוני. שדות המטה-דאטה תלויים בסוג המשאב. לדוגמה, ראו את כרטיסי הביקור בפא"ר עבור ספר אלקטרוני, יחידה קולית, לומדה, אלבומי תמונות ועוד.

היתרון בצורת העבודה הזו הוא פתיחה לעולם של המטה-דאטה, גם כאשר המשאב עצמו אינו פתוח לעולם. כאמור בסעיף ג, הגישה לחלק מחומרי פא"ר מחייבת הרשמה. החומרים המוגנים אינם זמינים למנועי חיפוש. לעומת זאת, הפריט באופוס המכיל את המטה-דאטה של משאב כזה, פתוח לגמרי לעולם, ומהווה אפוא כרטיס ביקור של המשאב המוגן, כלפי העולם החיצון (לדוגמה: חיפוש זה בגוגל). גישה לספר או ליחידות הקוליות דורשת הזדהות, אבל כרטיס הביקור שלהם מוצג לעולם ללא צורך בהרשמה.

ה. דפי כניסה

לכל קורס המשתתף בפא"ר נבנה דף בית בפא"ר (לדוגמה: קורס 10444, קורס 20109). דפי הבית הקורסיים נוצרים ומתוחזקים אוטומטית. הטריגר ליצירתם הוא פתיחה ראשונה של חומר כלשהו מן הקורס לפא"ר.

לכל מחלקה אקדמית יש דף בית בפא"ר (לדוגמה: דף הבית של המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה). במערכת האתרים המשמשת להוראה שוטפת יש כמובן דף בית לכל קורס ולכל מחלקה. דפי פא"ר שונים ונפרדים מדפים אלה. דפי כניסה נוספים בפא"ר: רשימת כל הספרים, רשימת כל הקורסים, ימי עיון ועוד.

ו. workflow

תהליך הפתיחה לעולם של חומרים נבחרים באתרי הקורסים דורש כמה שלבים, כפי שתואר כאן. כדי שאפשר יהיה לעקוב אחר שלבי הטיפול בתכנים בידי הגורמים השונים, פיתח צוות אופוס כלי ממוחשב לניהול ומעקב (workflow), שנבנה חלקו בתוך מערכת אופוס וחלקו מחוצה לה.

ז. תוצרי לוואי ופיתוחים משיקים לפא"ר

כמה וכמה מהלכים נעשו בשה"ם במקביל לפיתוח פא"ר ובקשר אליו. חלקם תוכנן עוד לפני פא"ר והיה מתרחש בכל מקרה, אבל אין ספק שפא"ר היה זרָז משמעותי עבור כל המהלכים המתוארים להלן.
  • שינוי הארגון הפנימי של אתרי הקורסים
  • פיצול ושדרוג תשתיות
  • שירות הרשאות
  • שימוש ב- Google Analytics
פרטים על ארבעת התוצרים האלה וכן הרחבה ברוב הסעיפים של מסמך זה, ראו במסמך המלא.

נאוה סגל

פא"ר - טיפול בזכויות יוצרים

נאוה סגל, המדור לזכויות יוצרים, היחידה לפיתוח אקדמי

אחד ההיבטים הבולטים בהכנת פרויקט פא"ר הוא הטיפול בזכויות היוצרים של הספרים וחומרי ההוראה המגוונים שנועדו להתפרסם באינטרנט. הטיפול בזכויות החל מיד לאחר שוועדת ההיגוי בחרה את הספרים שנועדו לעלות לאתר פא"ר, ובמקביל לתהליך הסבתם לספרים אלקטרוניים ולספרים קוליים.

מדוע נדרש בעצם טיפול בזכויות יוצרים?

ספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה, הנכתבים בידי מיטב החוקרים והמרצים באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטאות אחרות, מותאמים במיוחד ללמידה עצמית והם עשירים בתרגילים, בציטוטים בתמונות ובאיורים. אחת התחנות בדרכו כל ספר שיוצא לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, היא המדור לזכויות יוצרים. כל ספר עובר טיפול פרטני לקבלת אישורים מבעלי הזכויות לשימוש כל החומרים המצויים בו (וכן לחומרים נלווים כמו קטעי מוסיקה, סרטי קולנוע וכדו'). המקורות לחומרים מגוונים מאוד וביניהם מוזיאונים, מאגרי צילומים, הוצאות ספרים ואנשים פרטיים. המשך...

מכאן ניתן להבין שכל הספרים המועלים במסגרת פרויקט פא"ר כבר עברו תהליך של טיפול בזכויות בעבר. אם כן, מדוע היה צורך לעסוק שוב בעניין הזכויות?

התשובה לשאלה זו מורכבת משני היבטים.

הראשון כללי יותר ונוגע לתפיסת האינטרנט כמקור נגיש למידע ולחומרים מסוגים שונים.
בתחילת עידן האינטרנט וגם בשנים שלאחר מכן, התפיסה הרווחת בציבור הייתה שהאינטרנט הוא מעין שוק מידע חופשי, וכיוון שהחומרים המצויים בו נגישים לכל דורש, ניתן לעשות בהם שימוש ככל העולה על הדעת, כולל העתקה, הפצה וכו'.
עם התפתחות השימוש באינטרנט מחד ותחום זכויות היוצרים מאידך, התבססה ההבנה כי החומרים באינטרנט הם קניינם הרוחני של יוצריהם ולפיכך הם זכאים להגנה, כמו כל חומר אחר. על בסיס תפיסה זו, העלאת חומרי הלימוד של האוניברסיטה לאינטרנט מחייבת טיפול מתאים בהרשאות לשימוש בכל החומרים המשולבים בספרים.
ההסבר השני נוגע לכללים מקובלים בתחום זכויות היוצרים. כאשר פונים לבעל זכויות בבקשה להשתמש בחומר השייך לו, בין אם מדובר בתמונה, בציטוט, בקטע מוסיקלי וכו', האישור שניתן הוא ספציפי ותנאי השימוש מוגדרים ומוגבלים מראש. ההגבלות יכולות להיות מכמה סוגים, למשל:

  • פורמט - הגבלה למהדורה מודפסת או למהדורה אלקטרונית בלבד.
  • מהדורה - השימוש מוגבל כמעט תמיד למהדורה אחת בלבד. כל מהדורה נוספת דורשת פנייה מחדש לבעל הזכויות.
  • שפה ואזור גיאוגרפי - למשל הגבלה לשפה אחת במדינה אחת או לאנגלית (בכל העולם).
  • קהל היעד - למשל סטודנטים בקורס מסוים או לכל העולם.
ברור אם כך שהאישורים שהתקבלו בעבר למהדורה המודפסת של הספר, אינם מהווים אישור להעלאת הגרסה האלקטרונית שלהם לאינטרנט, ולפיכך נדרש טיפול מחדש בכל החומרים המצויים בספרים - תהליך ארוך, מורכב ויקר שהוקצה לו חלק נכבד מתקציב פרויקט פא"ר.

אופן הטיפול

  • לאחר החלטת ועדת ההיגוי על רשימת הספרים שיועלו לאתר, נבדק היקף החומרים הדורשים טיפול, ועל בסיס התיעוד הממוחשב של הטיפול במהדורה המודפסת, נבנה מסד הנתונים לטיפול הנוכחי.
  • גובש טופס פנייה לבעלי הזכויות. בבקשה תיארנו בקצרה את האידיאולוגיה של פרויקט פא"ר וכן את ההגנות האלקטרוניות שננקטו מראש למניעת העתקה והדפסה של החומרים מן הרשת.
  • אותרו הפרטים של כל אחד מבעלי הזכויות ונשלחו אליהם הבקשות.
היקף הטיפול השתנה מקורס ולקורס לפי כמות הפריטים המצויים בו. חלק מן הספרים כוללים כתיבה מקורית בלבד (שכל הזכויות בה שייכות לאוניברסיטה הפתוחה) ולכן ניתן היה להעלותם לאינטרנט מיד עם סיום תהליך הסריקה, בקורסים אחרים היו פריטים מועטים הדורשים טיפול ובחלק מן הקורסים היו עשרות ומאות של פריטים ונדרש טיפול פרטני בכל אחד מהם.

תגובות בעלי הזכויות

עם שליחת הבקשות בקורסים הראשונים התחילו להתקבל תגובות מבעלי הזכויות. התשובות נעו מהתלהבות ואיחולי הצלחה לפרויקט (תוך מתן אישור בחינם) ועד לאיסור גורף בשימוש בכל חומר השייך להוצאה או לגוף מסוים. בין שני הקצוות הללו היה מגוון תגובות ובעיות שהצריך פתרונות פרטניים ולעתים אף יצירתיים. למשל:
  • דרישות תשלום גבוה שלא ניתן היה לעמוד בו במסגרת תקציב הפרויקט.
  • מגבלות ותנאים בעייתיים, כגון הגבלת זמן השימוש (לשלושה חודשים, למשל), דרישות להגבלת רזולוציה או גודל של תמונה, הוספת קישור לאתר של בעל הזכויות ועוד.
  • בעלי זכויות שהשתנו מאז הוצאת המהדורה המודפסת - מו"לים שהתמזגו, גופים שכבר לא קיימים, אנשים פרטיים שלא ניתן לאתרם וכו'.
לכל אחת מן הבעיות נדרש פתרון כמעט "אישי". בחלק מן המקרים נמצאו פתרונות טכניים כאלה ואחרים למגבלות שהוצבו, בתיאום עם אנשי הטכנולוגיה וצוותי ההוראה. בחלק מן המקרים בעל הזכויות נענה לבקשתנו והסכים לשנות את תנאי השימוש. במקרים מסוימים נאלצנו לוותר על השימוש בפריט במהדורה האלקטרונית של הספר. במקרים אלה "הוסתר" הפריט בגרסה האלקטרונית ובמקום מופיעה הערה שהפריט אינו מוצג מטעמי זכויות יוצרים.

תחזית להמשך

בימים אלה אמור לעלות לאינטרנט שלב ב בפרויקט, הכולל 20 קורסים נוספים. הטיפול בזכויות היוצרים כמובן נמשך בתוך כדי התמודדות עם המספר העצום של הספרים והפריטים לטיפול בפרק זמן קצוב, וזאת מתוך שאיפה לשלב את הגישה החופשית למגוון חומרי למידה איכותיים בתחומי ידע שונים עם הגנה על זכויות הקניין הרוחני של היוצרים.

ד"ר נורית גולדמן

חומרי לימוד בגיאולוגיה נפתחו בפא"ר

ריאיון עם ד"ר נורית גולדמן, מרכזת הוראה במחלקה למדעי הטבע והחיים.


נפגשנו עם נורית גולדמן שהייתה בין הראשונים שששו לפתוח בפא"ר תכנים מתוך אתרי הקורסים שלה: צפונות כדור-הארץ, מבוא למדע כדור-הארץ, נדבכים בגיאולוגיה של ארץ-ישראל, מעבדה במיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים מגמטיים, אוקיינוגרפיה ומעבדה במיקרוסקופיה של סלעים מותמרים וסלעי משקע.

מה היה המניע שלך לפתיחת החומרים בפא"ר ומי להערכתך יתעניין בהם?
המניע הראשי לפתיחת חומרי הלימוד בפא"ר היה חשיפה של הפעילות שלנו לקהל הרחב. הרעיון היה להציג את העשייה, את עושר החומרים ואיכותם, את רמת ההוראה הגבוהה ואת אופן הלמידה בתחום הגיאולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. כבר עכשיו, בשל רמת החומרים ועושרם מגיעים אלינו סטודנטים רבים, בהם אנשים שחוקרים את התחום או תחומים משיקים. לא מעט סטודנטים שלומדים לתואר שני ושלישי באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת חיפה לוקחים אצלנו קורסים בודדים כמו "מעבדה במיקרוסקופיה", כי בקורסים האלה אנחנו חושפים אותם לחומרים החיוניים לעבודת המחקר שלהם, שבאוניברסיטאות שלהם אין להם גישה אליהם. אני צופה שפרסום החומרים בפא"ר יגדיל עוד יותר את מספר המתעניינים בקורסים שלנו. המשך...

מניע נוסף הוא לעורר סקרנות בקרב הציבור הרחב לתופעות גיאולוגיות בסביבת מגוריהם ולהביא אותם להתבוננות "אחרת" בנוף, להרחיב את הדעת של מטיילים חובבי טבע שמעוניינים להכיר יותר לעומק את התופעות הגיאולוגיות שאליהן הם נחשפים בעת שיטוט בארץ ולהעמיק את ידיעותיהם של מדריכי טיולים ומורים.

אילו סוגי חומרים פתחת לקהל הרחב?
פתחתי בעיקר חומרים ויזואליים: תצפיות מהמעבדה, סרטים, תמונות מתוך מעבדות ותמונות מסיורים.
סטודנטים הבאים למעבדה נחשפים במהלכה למידע רב שאין הם יכולים לזכור את כולו כאשר הם ניגשים להכנת דוח המעבדה. כדי לסייע לסטודנטים לשחזר את מה שעשו במעבדה צילמתי את התצפיות שהתקבלו בה והעליתי את התמונות לאתר הקורס. חשוב לציין כי מאז הדוחות השתפרו פלאים.
את תצפיות המעבדות פתחתי לפא"ר. לדוגמה:

חומרים ויזואליים נוספים שנפתחו:
  • סרטונים המסבירים וממחישים תופעות, למשל היווצרות מאסות מים בעלות מליחות שונה בקורס "אוקיינוגרפיה".
  • תמונות מסיורים: תמונות שצולמו במהלך הסיורים ברחבי הארץ (באילת, במכתש רמון, במכתש חתירה, בבקעת ים המלח, בהרי יהודה, בחוף הבונים, בכנרת, בכרמל, בגליל התחתון ועוד) ושמציגות תצורות נוף, תופעות גיאולוגיות, מאובנים ודוגמאות של סלעים האופייניים לאזור. התמונות מלוות בהסברים (למשל,תמונות המתארות תופעות בחוף הים שנצפו בסיור שנערך במסגרת הקורס "אוקיינוגרפיה"). בנוסף משולבות באתר גם תמונות המציגות את הפן החוויתי - הסטודנטים על רקע הנוף שבו מתקיים הסיור (למשל, תמונות מסיור בחוף מעגן מיכאל -דור).

האם יש סיבות שבגללן התלבטת אם אכן לפתוח את החומרים?
לא הייתה לי כל התלבטות. היה לי ברור שהתכנים ראויים והיה חשוב לי שהם ייראו. פתחתי רק חומרים שאני הכנתי לסטודנטים שלי ובעיקר חומרים ויזואליים. החשש העיקרי שלי הוא באשר לכך שזכויות היוצרים שלי על החומרים הרבים שפרסמתי עשויות להיפגע. פתיחת החומרים גם מאפשרת גניבת חומרים ותכנים בצורה קלה ביותר, ויש לי חשש שיעשו בהם שימוש ללא רשותי. האוניברסיטה הפתוחה וסגל ההוראה עשו עבודה גדולה מאוד כשבחרו להעמיד חומרים לרשות הציבור. כעת, כשהכל פרוץ, מי ערב שלא ישתמשו בהם וינכסו אותם לעצמם. אמנם החומרים שנפתחו במסגרת פא"ר מוגנים בזכויות יוצרים, אולם ברור לי שקשה לעקוב אחר הפרתם.

אילו פעולות עשית כדי להכין את התכנים לפא"ר?
למעשה החומרים היו ראויים עוד קודם לכן, ולכן לא נדרשו פעולות מיוחדות לצורך פתיחתם לפא"ר. כל החומרים עברו בקרה אקדמית כמקובל.

מה דעתך באופן כללי על פרויקט פא"ר?
זהו פרויקט חשוב וחיוני. המגמה של פתיחת חומרים לקהל הרחב היא מגמה מבורכת שעשויה להעלות את רמת הידע בארץ. יש לנו הזדמנות לחשוף בפני הציבור רמה אחרת של מידע, ובחינם. בעידן התפוצצות המידע באינטרנט, חשוב להעמיד לרשות המתעניינים לא רק חומרים כמו אלו שבוויקיפדיה שבה "כל דיכפין יתא ויכתוב" אלא גם חומרים מהימנים בעלי חותָם אקדמי.

לילך צ'רנוביץ'

מיזם פא"ר - מבט על התנהלות פרויקט

לילך צ'רנוביץ', שה"ם

"פא"ר: מיזם נחשוני ושאפתני, שיש בו משום עליית מדרגה ומימוש חזונה וייעודה של האוניברסיטה הפתוחה, כפי שהותוו על-ידי יזמיה ומקימיה"
(מדברי פרופ' אורה לימור בהשקת פא"ר 22.5.08)

מיזם פא"ר, שבמסגרתו נפתחו ספרים וחומרי הוראה לקהל הרחב, הוא מיזם חדשני הן בארץ הן בעולם והוא העמיד בפנינו אתגר גדול בניסיון לפתחו ולקדמו בצורה הטובה ביותר ובזמן קצר למדי. בכתבה אנסה לתאר כיצד נתפס ונוהל המיזם בשה"ם. אפרט את המרכיבים העיקריים של המיזם ואתאר כיצד התמודדנו עמם. המשך...

ניתוח ותכנון

בתחילת הדרך העמקנו בניתוח מסמכי המיזם ובהבנת מטרותיו ויעדיו, ניסחנו את האסטרטגיה של הפרויקט וערכנו אפיון וניתוח קונספטואלי של מהלכיו, תוך ניהול סיכונים (ביניהם סיכונים שעלולים להתעורר בשל פערי ידע טכנולוגיים ומקצועיים, חוסר זמן, חוסר בתקציב, חוסר בכוח אדם, שינויים בתכולת הפרויקט תוך כדי עבודה ועוד). בשלב זה גם קבענו את צוותי עבודה בשה"ם ואת הגדרת המעורבות של בעלי תפקידים במחלקות אחרות באוניברסיטה הפתוחה, עמדנו על הפיתוחים הנדרשים וקבענו לוחות זמנים. לצורך התכנון הסתייענו בניתוח פרויקטים דומים שנעשו בארגון ומחוצה לו, תוך התאמה למאפיינים של הארגון. לשלב ניתוח האסטרטגיה, שהוא אחד השלבים המשמעותיים ביותר להצלחת הפרויקט, הוקדש זמן רב. הוגדרו בו סכמות מובנות של צעדים ושיטות, והועמדו מסגרת וגבולות לשלבי הפרויקט.

האפיון הקונספטואלי למיזם, שנעשה על בסיס נוהל מפת"ח  כלל תיעוד מפורט שענה על שאלות כגון: מה צריך לעשות? מהיכן מתחילים? כיצד יש לבצע זאת? מי אחראי ומי מעורב? וכן התייחסות למשימות ולפעילויות שנגזרות בהתאם למעבר משלב לשלב.

בשלב הזה היינו מוכנים ומגובשים לפנות לגורמים מחוץ לשה"ם ולהציג בפניהם את הפרויקט.

למיזם פא"ר כמה מרכיבים עיקריים :

  1. פתיחת חומרי הלמידה
  2. הספרים: גרסה אלקטרונית וגרסה קולית
  3. הקמת פורטל לגישה לחומרים ופיתוחים טכנולוגיים נוספים רבים שנדרשו לצורך פרויקט מורכב זה.
תיאור המשך התהליך ייעשה לכל מרכיב בנפרד.

1. פתיחת חומרי למידה

תהליך פתיחת חומרי למידה נעשה בכמה שלבים:

שלב הפרסום וההנעה

השלב כלל פרסום פנים-ארגוני של המיזם, פגישות עם ראשי מחלקות אקדמיות להצגה ראשונית שלו ופגישות עם המחלקות האקדמיות. בשלב זה התרכזנו בעיקר בהנעת התהליך במחלקות, אך מעבר לכך נעשתה פנייה לכל מחלקה או מדור שזיהינו כי הם חיוניים לשלבי הפרויקט השונים (מדור זכויות יוצרים, עורכים לשוניים, מחלקת ההוצאה לאור, רכש, למד"א).

כידוע, אחת ממטרותיו העיקריות של הפרויקט היא פתיחת חומרי הוראה ולמידה מתוך אתרי הקורסים, ואכן, בפגישות עם המחלקות האקדמיות נעשתה פנייה לסגל ההוראה לבחור תכנים מתאימים מתוך אתר הקורס שלהם ולסמנם לפתיחה לפא"ר. במחלקות האקדמיות מונו מתאמים מחלקתיים שסייעו בקידום המיזם, עודדו מרכזי ההוראה לפרסם תכנים, העבירו הנחיות ומידע במחלקה, הדריכו מרכזי ההוראה ותמכו בתהליך.

בד בבד, התחלנו גם לפרסם את המיזם מחוץ לאוניברסיטה הפתוחה - בכנסים, בעיתונות, באמצעות שיתופי פעולה עולמיים בתחום ועוד. לאחר שחשנו כי המיזם כבר מוכר בארגון וכי המחלקות האקדמיות בשלות לשיתוף פעולה, התחלנו בעבודה השוטפת.

שלב ההקמה והפיתוח

בשלב זה החלה עבודה בתוך המחלקות האקדמיות, בעזרת המתאמים המחלקתיים. החל תהליך נרחב של איסוף, גיבוש, מיפוי ובקרה של החומרים ובמקביל פותחו כמה כלים טכנולוגיים שאפשרו לממש את פתיחת התכנים. התהליך מטבעו כלל עבודה של גורמים רבים באו"פ ובשל העובדה כי מדובר בגורמים רבים ושונים גובש בשה"ם תרשים ונוהל עבודה הכולל את כל השלבים והגורמים בתהליך:

מרכזי ההוראה התבקשו לבצע מיפוי, טיוב וסימון של התכנים מאתר הקורס שלהם, שאותם הם מייעדים לפתיחה לקהל הרחב. הסימון נעשה ישירות לתוך אתר הקורס ולתוך הסביבה הידועה והמוכרת למרכזי ההוראה. לשם כך פותח כלי טכנולוגי לסימון התכנים המיועדים לפתיחה באמצעות כלי לניהול תכנים. התכנים שסומנו נרשמו לתוך כלי ניהול ומעקב (workflow) (ראו כתבתו של איתי הראבן).

כל התכנים המיועדים לפא"ר עוברים בקרה על-ידי האחראים האקדמיים של הקורס בהתאם לסטנדרטים האקדמיים שקבעה לעצמה כל מחלקה אקדמית. רישום החלטתם של האחראים האקדמיים נעשה ישירות לתוך כלי הניהול והמעקב. בדרך זו ניתן לעקוב באופן הדרגתי אחר שלבי הטיפול בתכנים על-ידי הגורמים השונים. לפני פרסומם בפא"ר עוברים החומרים אישור של מדור זכויות יוצרים (ראו כתבתה של נאוה סגל) וכן עריכה לשונית לפי הצורך.

בתום קבלת כל האישורים נפתחים תוכני הקורס בפא"ר.

שלב ההשקה

השקה חגיגית נערכה ב-22.5.08 והיא כללה העמדת גרסה זמנית לפורטל. בשלב זה נפתחו בפא"ר עשרת הספרים הראשונים וחומרי ההוראה מ-80 קורסים.

שלב ההרצה

(בו אנו מצויים כעת) - אנו ממשיכים לפרסם ספרים וחומרי הוראה נוספים (על חומרי הלמידה שנפתחו עד סוף אוקטובר 2008 ראו בכתבתה של עדנה טל). שלב זה מוקדש לאיסוף נתונים, ביצוע בקרה, תיקון ושיפור תהליכים אשר יושמו בשלבים קודמים. כמו כן, אנו ממשיכים להניע את הגורמים המעורבים בתהליך, מחזקים שיתופי פעולה עם גורמים בעולם (קונסורציומים), ובד-בבד שוקדים על הערכת המיזם.

אנו עומדים עתה בפני פא"ר 2.0, שבו נממש פיתוחים שנדחו מפאת קוצר זמן בפא"ר 1.0 וניישם את המסקנות שהתקבלו לאורך תקופת ההרצה של המיזם.

2. הספרים

במסגרת פא"ר יפורסמו 50 ספרי קורס הכוללים מאות כרכים. כל הספרים יוצגו בגרסה אלקטרונית ולחלק מהם תהיה גם גרסה קולית. לבחירת הספרים הוקמה ועדת היגוי אקדמית שבראשה עומדת סגנית הנשיאה פרופ' אורה לימור. על אופי עבודת הוועדה ודרכי בחירת הקורסים ראו בכתבתה של פרופ' אורה לימור.

הספרים האלקטרוניים

אפיון מערכת הספרים האלקטרוניים נעשה על בסיס הדרישה שהספר האלקטרוני יהיה העתק ויזואלי מדויק של המהדורה המודפסת של הספר ויתווספו לו אפשרויות שונות ונרחבות להתייחסות לטקסט לצורך למידה: תוכן עניינים מפורט, יצירה של קישורים פנימיים, מיפוי של "ישויות מזוהות", חיפוש טקסט, סימון טקסט, יצירת הערות לשימוש אישי, הערות הפתוחות לעולם ועוד.

הסבת הספרים המודפסים לספרים אלקטרוניים שניתן לבצע בהם חיפוש דורשת סריקה ובצדה הפיכת הטקסט הסרוק לטקסט "חי" (באמצעות טכנולוגיית OCR - optical character recognition). בשל המורכבות הרבה המצריכה מיומנות וניסיון רב בתחום זה, הוחלט כי הסבת הספרים והפיכתם לספרים אלקטרוניים, כמו גם פיתוח ממשק משתמש להצגת הספרים האלקטרוניים, ייעשו על-ידי ספקים חיצוניים.

מסמך דרישות מפורט לסריקת הספרים, ליצירת ממשק משתמש ולפיתוח המעטפת הפדגוגית נכתב בשה"ם. לאחר תהליך ארוך ומייגע נבחרה, מתוך החברות שנענו למכרז, ההצעה המשותפת של חברת Netwise וחברת Olive Software.

הספרים הקוליים

חלק מן הספרים כוללים גם גרסאות קוליות (בפורמט MP3/stream) שניתן להאזין להן דרך האינטרנט או להורידם למחשב האישי ולהאזין להם באמצעות נגנים ניידים. הספרים הוקראו על-ידי קריינים מקצועיים והוקלטו באולפני הקול של האוניברסיטה. לפירוט העבודה שנעשתה על הספרים הקוליים לחצו כאן.

3. הקמת פורטל ופיתוחים טכנולוגיים

שער הכניסה לפא"ר הוא דרך פורטל אינטרנט המאפשר לקהל הרחב גישה לספרים ולחומרי ההוראה. פורטל פא"ר מופרד מאתרי הקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. אמנם חומרי הלמידה מוצגים בתוך מערכת אופוס (סביבת הלמידה האינטרנטית של האוניברסיטה הפתוחה) אך במסגרת ויזואלית שונה מזו של דפי הקורסים. על המבנה של הפורטל והפיתוחים שנדרשו להקמתו ראו בכתבתו של איתי הר-אבן.

מיזם פא"ר העמיד בפני האוניברסיטה הפתוחה אתגר לחדשנות ופתיחות. מבחינתנו המיזם הוא אתגר אסטרטגי, תכנוני ופיתוחי מעין כמותו. היום, לאחר שהסתיים שלב הרצת פא"ר ואנו עוברים לשלב העבודה השוטפת, אנו עדיין עומדים בפני שאלות, גילויים וממצאים חדשים. על כל אלו בפעם הבאה.

----------------------------------------------------------

מפת"ח (מסגרת פיתוח ותחזוקה) הוא מתודולוגיה ומאגר ידע מכוון עצמים לניהול ופיתוח פרוייקטים, הן ברמת הפרויקט הבודד הן ברמת הארגון בכללותו. הנוהל מגדיר את השלבים ואת התוצרים לאורך כל מחזור החיים - החל בייזום ואפיון המערכת, דרך עיצוב המערכת ובנייתה (או רכישתה), לאחר מכן מבדקים (טסטים) ולבסוף התקנה, תפעול, תחזוקה ואף הערכת מערכת קיימת.

ישויות מזוהות הוא מושג המתייחס לכרכים, פרקים, תתי-פרקים, סעיפים, שאלות ממוספרות, תשובות לשאלות ממוספרות, משפטים והגדרות ממוספרים, תמונות, איורים, תרשימים וטבלות ממסופרים, תחילת עמוד, סוף עמוד ועוד. בתהליך האפיון נקבע כי כל אחד מאלה יקבל ייצוג כישות הניתנת לזיהוי, הן בפורמט הסופי של הספר האלקטרוני הן ב- xml , מתוך כוונה שניתן יהיה להגיע באופן ישיר לכל ישות כזו לפי המזהה שלה. בפועל משמעות הדבר היא שלכל ישות יהיה url.


ד"ר חגית מישר-טל

חקר שימושים ומשתמשים בפרויקט פא"ר

ד"ר חגית מישר-טל, שה"ם

מטרתו של פרויקט פא"ר היא כידוע הנגשת ספרי הלימוד וחומרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה לציבור הרחב. הצלחתו של הפרויקט תיבחן כמובן במידת השימוש שיעשה בו ציבור הגולשים, והתועלת שימצאו בתכנים השונים המוצעים להם דרך אתר פא"ר.

חקר השימושים והמשתמשים של פא"ר דומה לזה של פרויקטים דומים שהתבצעו בחו"ל
(Carson et al, 2004) והוא מחולק לשלוש רמות המחקר: גישה, שימוש והשפעה. המשך...

1. הגישה לאתר נמדדת בשני אופנים שונים:
א. נתוני הביקור באתר, שמעידים יותר מכל על העניין שמעורר האתר בקרב הציבור.
ב. סוגי האוכלוסיות שנחשפו לאתר ואפיון הקהלים מתוך הציבור הרחב שמצא עניין באתר.

צוות ההיגוי של הפרויקט יוכל להשתמש במידע זה כדי לבחון את הדרכים להגדלת המודעות בקרב הציבור לקיומו של האתר, להגברת היקף המשתמשים הפוקדים אותו ולגיוון אוכלוסיית המשתמשים.

2. השימוש שעושים המשתמשים (מהקהלים השונים) בחומרים הקיימים באתר נמדד לאור השאלה באילו מן החומרים הנמצאים באתר מוצאים המבקרים עניין ובאילו פחות. האם הספרים הקוליים, הספרים הסרוקים או אולי חומרי הלימוד של הקורסים הם אלו שמעניינים את המשתמשים. מידע זה יוכל לעזור בהחלטה כיצד להמשיך פרויקט זה ובאילו תכנים לשים דגש בעתיד.

3. ההשפעה של האתר על המשתמשים נקבעת על-סמך האופן שבו מעריכים המשתמשים את תרומת החומרים שאליהם נחשפו באתר לצרכיהם. השפעה זו קשה למדידה והיא סובייקטיבית. ניתן ללמוד עליה מתוך משובי המשתמשים ששלחו (ושולחים) מכתבי משוב לאתר הפרויקט וכן באמצעות סקר משתמשים השם דגש בתפיסת המשתמשים באתר את התועלת שבאתר.

חקר המשתמשים בפא"ר נמצא בחיתוליו. חלק מן המידע הנדרש על המשתמשים והשימושים ניתן לאחזור מתוך שרתי האתר, למשל - מספר המבקרים, מספר הדפים שנצפו, נתוני צפייה בדפים מסוימים וכד'. על חלק אחר של המידע, בעיקר מידע על המשתמשים עצמם והאוכלוסייה אליה הם שייכים, ניתן ללמוד מנתוני הרישום לאתר (כל משתמש שמעוניין לפתוח ספר סרוק או ספר קולי מתבקש להירשם לאתר ולמסור מספר פרטים אישיים כמו גיל, אזור מגורים, מין וכד') וכן מסקר משתמשים שמתוכנן להיערך בחודשים הקרובים.

בסקירה להלן נתמקד בשני ההיבטים הראשונים של חקר המשתמשים: הגישה והשימוש, כפי שהשתקפו בחודשים הראשונים להשקתו של אתר פא"ר, החל מיוני 2008 ועד סוף ספטמבר 2008. על ההשפעה של האתר על המשתמשים אפשר יהיה ללמוד רק לאחר ביצוע הסקר המתוכנן.

גישה: נתוני צפייה

נתוני הצפייה באתר מנוטרים וניתנים למעקב יומיומי באמצעות השירות של Google Analytics. נכון לתקופת ההרצה (יוני 2008 עד סוף ספטמבר 2008), ביקרו באתר פא"ר 31,757 פעמים, כ- 300 ביקורים ביום. מספר המבקרים השונים עמד על 21,117. אחוז המבקרים פעם אחת בלבד עמד על 66.44% ואילו אחוז המבקרים החוזרים על 33.41%. משך ממוצע של ביקור באתר עומד על 3:30 דקות. מספר הדפים הממוצע לביקור 6.56.

מתוך כלל המבקרים בפא"ר 18% מגיעים לאתר דרך מנועי חיפוש, 28% דרך הקשה ישירה של כתובת האתר, והיתר - 54% - דרך אתרים מפנים, שהגדול בהם הוא אתר האוניברסיטה הפתוחה (27%).

גישה : קהלים

על נתוני המשתמשים ניתן ללמוד משני מקורות עיקריים: האחד, גוגל אנליטיקס, המספק מידע מסוים על הקהל הפוקד את האתר והשני הוא רשימת הנרשמים לאתר פא"ר. כדי להכנס לאתר פא"ר אין צורך להזדהות או לשלם, אולם כדי לעיין בספר דיגיטלי או בספר קולי יש צורך להירשם ולמסור מספר פרטים בסיסיים. משתמשים שהינם עובדי האוניברסיטה הפתוחה אינם נדרשים להירשם, כך שהם (אנחנו) אינם נכללים בקובץ הנרשמים.

מנתוני גוגל אנליטיקס עולה כי קהל היעד של האתר הוא בעיקר מישראל (30,876), ואולם גם מ-66 ארצות נוספות ובהן: ארה"ב (346 נרשמים), צרפת (66), אנגליה (62), הונגריה (59), גרמניה (53), שווייץ (30),
בלגיה (30), קנדה (24,) ועוד.

קובץ הנרשמים לפא"ר הכיל 4,434 נרשמים עד סוף ספטמבר 2008. מכלל הרשומים לאתר, כ-3,026 משתמשים דיווחו על מקום מגוריהם (איור 1). הקבוצה הגדולה ביותר של המשתמשים היא מאזור המרכז (מרכז - 37%, שרון - 15%, השפלה - 5%) ורק מיעוטם מהפריפריה (8% מן הדרום, 20% מן הצפון). פלח האוכלוסייה מעניין במיוחד הוא זה מן הצפון: פרויקט פא"ר הוא מהלך שהחל לאחר מלחמת לבנון השנייה (קיץ 2006), במטרה לאפשר נגישות לחומרי הלמידה של האוניברסיטה לתושבי הצפון שישבו במקלטים. העובדה שתושבי הצפון אכן נחשפים לתוכני פא"ר ועושים בהם שימוש, מעידה על כך שהמטרה הראשונית של פא"ר הושגה במידה מסוימת.


איור 1: פיזור גיאוגרפי של משתמשים רשומים

מתוך המשתמשים הרשומים, כ-2,902 דיווחו על גילם (איור 2). ניתוח נתוני הנרשמים מעלה כי תחום הגילאים של המשתמשים הרשומים הוא מגוון ורחב. הקבוצה הגדולה ביותר שדיווחה על גילה היא בטווח הגילאים
34-25 (29%), אך גם בכל יתר הגילאים הבוגרים (35+) ישנה נציגות נרחבת של נרשמים. פלח האוכלוסייה הקטן ביותר (2%) הוא של נרשמים שגילם נמוך מ-18 שנה.


איור 2- התפלגות המשתמשים לפי גיל

שימוש

העדפות השימוש של המבקרים באתר פא"ר נבחנו ביחס למספר הצפיות ומספר הצופים בדפים ספציפיים באתר. עשרת הדפים הנצפים ביותר באתר פא"ר בחודשים הראשונים להפעלתו הם: דף הבית, דף זה נצפה 36,694 פעמים. אחריו רשימת הספרים המלאה שנצפתה 12,367 פעמים. הדף השלישי במידת הצפייה בו הוא דף הקורסים לפי מחלקות. דף זה נצפה 7,623. לאחר מכן דפי המחלקות בסדר יורד: ניהול וכלכלה 5,609, מתמטיקה 5,210, היסטוריה פילוסופיה ומדעי היהדות 5,065, חינוך ופסיכולוגיה 5,020, מדעי הטבע והחיים 4,538, מדעי המחשב 4,407 ודף המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת 3,296. בחינת השימוש בחומרי הלימוד מתוך אתרי הקורסים עדיין לא התבצעה בשלב זה.

עניין מיוחד לנו בנתוני השימוש בספרים האלקטרוניים, שהם לב לבו של פרויקט פא"ר. מבחינה ראשונית עולה כי השימוש בספרים האלקטרוניים מצומצם בהרבה מהיקפי השימוש בחומרים הפתוחים באתר. ייתכן שהדרישה להירשם מורידה את מידת השימוש בספרים. סה"כ הביקורים בשרת הספרים הפתוחים עמד בתקופה הנדונה (סוף יולי 2008 ועד סוף ספטמבר 2008) על 2,835 מבקרים, מהם 1,497 בוצעו על-ידי מבקרים שונים. 53% מן המשתמשים הם מבקרים חדשים ו-47% הם מבקרים חוזרים. זמן הביקור הממוצע בשרת הספרים עומד על 13:18 דקות.

טבלה 1 מציגה את נתוני הצפייה בספרים האלקטרוניים:

שם הספר מספר הצפיות בדף
הראשון של הספר
יסודות הפיסיקה 624
מבוא לסטטיסטיקה 412
חשיבה ביקורתית 391
ג'נוסייד 329
אוטומטים ושפות פורמליות 287
נושאים במתמטיקה למדעי החברה 236
מגמות בחברה הישראלית 169
מבית לאומי למדינה בדרך 161
החוויה התאטרונית 96
שוויון הזדמנויות בעבודה 84


סיכום ומסקנות

בחינת השימושים והמשתמשים באתר פא"ר בתקופת ההרצה (יוני 2008-ספטמבר 2009) מראה כי האתר זכה לחשיפה בקרב הציבור הרחב והגיע לקהלים שונים, גם מבחינת פריסתם הגיאוגרפית וגם מבחינת גילאים. כמות הביקורים באתר נמצאה יציבה למדי לאורך הזמן הנדון, אם כי מספר הביקורים ליום הוא נמוך למדי (כ- 300). מנתוני השימוש בחומרים הקיימים באתר עולה כי השימוש בתכנים הוא מגוון. נראה שמידת השימוש בחומרי הלימוד רבה יותר מאשר בספרים, וייתכן שהסיבה לכך היא הצורך בהרשמה לספרים האלקטרוניים, לעומת הגישה לחומרים אחרים, שאינה דורשת הרשמה, ולכן הם זוכים ליתר חשיפה. עניין זה דורש בירור נוסף במסגרת מחקר משתמשים מעמיק יותר. סקר משתמשים שמתוכנן בעתיד הקרוב יאפשר לנו ללמוד עוד על העדפות השימוש של המשתמשים, על חוויית השימוש באתר, על הסיבות והציפיות שהובילו אותם לבקר באתר ועל התועלת שמצאו בו.

פרופ' יואב יאיר

פא"ר - תכניות ומחשבות לעתיד

פרופ' יואב יאיר, מנהל שה"ם

פרויקט פא"ר פתח בפני האוניברסיטה הפתוחה צוהר לעולם חדש של פרסום חומרי-לימוד לקהל הרחב ושל מוֹ"לוּת אלקטרונית. מאז ומתמיד נהגנו לחשוב על עצמנו כעל אוניברסיטה של ספרים, מעכשיו אנחנו גם אוניברסיטה של ספרים אלקטרוניים. אמנם אני סבור שאת טיבו של החידוש ואת השפעותיו נוכל להעריך רק בפרספקטיבה של זמן, אולי מספר שנים, אך בשה"ם אנו כבר שואלים את עצמנו מהם הכיוונים הבאים בפא"ר ולאן ניתן להמשיך מכאן. מודלים אחרים של פרסום ספרים ושימוש בספרים אלקטרוניים ניידים הם כיוונים שייבחנו בשה"ם כבר בעתיד הקרוב. המשך...

פרסום של ספרים וחומרי לימוד אלקטרוניים אינו נחלת האוניברסיטה הפתוחה בלבד, ותחום פרויקטי
 OCW (Open Courseware)רק הולך ומתרחב. גם תחום הפרסום של ספרים אלקטרוניים תופס לאחרונה תאוצה והוצאות ספרים אקדמיות ואחרות עושות צעדים ראשונים בתחום, במגוון של מודלים (חינם, בתשלום, תמורת מנוי מוגבל בזמן וכדומה) ותוך נטילת סיכונים לא מבוטלים. כך למשל, ההוצאה לאור של האקדמיה הלאומית בארה"ב (ה- NAP) מאפשרת גלישה חופשית ליותר מ-4,000 כותרים אלקטרוניים בתחומי מדע שונים, כולל למאות כרכים שכבר אינם נמצאים בדפוס. בעולם המו"לות המסחרית ניתן למצוא מיפוי של הוצאות הספרים והאופנים בהם הן שולחות יד זהירה אל המו"לות האלקטרונית באתר "צומת הספרים" האמריקני; בתחום האקדמי, הוצאת ספרינגר מציעה יותר מ-3,500 ספרי יעץ ומדע בכל התחומים האקדמיים, ומאפשרת גישה בתשלום לכתבי העת האלקטרוניים שהיא מוציאה לאור. בית ההוצאה לאור של אוניברסיטת קימברידג' מציע שלל ספרי לימוד, מאמרים ומאגרי מידע בפורמט אלקטרוני. הוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד מציעה כ-920 כותרים שונים ברשת, לצפייה ולהורדה בתשלום.

בשה"ם נבחנים כיוונים חדשים להמשך הדרך של פרויקט פא"ר. באופן טבעי, אנו מעוניינים להמשיך ולהעלות לאתר פא"ר ספרי קורסים נוספים, ולא להסתפק ב-50 הראשונים. לאוניברסיטה הפתוחה יש למעלה מ-600 כותרים שניתן להעלותם לרשת, אם במודל הנוכחי, אם בשותפות עם פרויקטים כמו Google books שמציע כניסה חינם רק לחלק מהספר (עם סף מינימום של 20% מהדפים הסרוקים), או במודל אחר. על המודל העתידי של הצפייה בספרים ברשת במסגרת פא"ר נחליט לאור היקפי המכירות של הספרים המודפסים ודפוסי השימוש בפורמט האלקטרוני שלהם.

בנוסף, ההתקדמות הטכנולוגית בתחום ההמרה של ספרים מודפסים לאלקטרוניים, כמו גם המעבר לפלטפורמות ניידות, מציעים אפשרויות חדשות ומפתות של ספרים אלקטרוניים ניידים, קלי משקל, נוחים לדפדוף ולקריאה ובעלי תוחלת חיים ארוכה... בקיצור גרסה אלקטרונית של ספרים שיהיה אפשר "לקחת למיטה", ממש כמו הספרים המודפסים של היום. ההחלפה של מסכי LCD בטכנולוגיית E-ink מבשרת את בואו של ה- E-paper ושל הדור הבא של ספרים אלקטרוניים, שיישומיו בהוראה קלים לזיהוי: ספרי לימוד וקורסים שלמים ניידים מקושרים ואינטראקטיביים, המאפשרים חיבור לאינטרנט ולרשתות חברתיות של סטודנטים באותו קורס. הוצאת פרנקלין, למשל, מציעה עשרות מילונים וכן את כל האנציקלופדיה בריטניקה בפורמט נייד ל-PDA. ה-Kindle של ענקית האינטרנט אמזון מאפשר טעינה מתוך מבחר של 360,000 ספרים למשתמש יחיד (אין אפשרות העברה של הספר ממכשיר למכשיר), וכך במקום לטלטל כרכים רבים במזוודה בעת היציאה לחופשה, אפשר לקחת אותם על מכשיר אחד, קל להפעלה ונוח לקריאה, בעל יכולות wireless. על-פי הפרסומים, אמזון אינה עומדת בביקוש למוצר זה, שהפך לגאדג'ט החביב על אופרה וינפרי, כוהנת הקריאה בטלוויזיה האמריקנית.

גם בשה"ם אנו מתכוננים לבחון את נוחות השימוש בספרים אלקטרוניים ניידים, על-גבי פלטפורמות נוחות וקלות משקל, עליהן ייטענו ספרי הקורס באמצעות כרטיס SIM. פיילוט ראשון מתוכנן לסמסטר 2009ב, ואם הניסוי יהיה מוצלח, נרחיב את השימוש בפורמט הזה לקורסים נוספים. החזון הוא, שבזמן כלשהו - לא רחוק מדי ובעתיד הנראה לעין - הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה יקבלו בעת הרשמתם ללימודים רק את המכשיר האלקטרוני ובכל סמסטר יטעינו עליו את ספרי הקורסים שאליהם נרשמו. בנוסף לספר האלקטרוני, תוטען גם המהדורה הקולית של הספר (אם זו קיימת) וכן מערך שיעורי הווידאו המוקלטים וחומרי למידה אחרים שהוכנו על-ידי צוות הקורס. על-גבי הספרים האלקטרוניים, שיהיו קשורים לאתרי הקורסים ולמערכות המחשוב האוניברסיטאיות, יוכלו הסטודנטים לבצע את כל הפעולות שהם רגילים לבצע בספר המודפס: מירקור, סימון, הדגשה, שרבוטים בצדדים ואפילו "אוזניים". אנו מעריכים שיכולות החיפוש והניווט ההיפר-טקסטואלי הקיימות בספר האלקטרוני יעצימו וישפרו משמעותית את איכות הלמידה לעומת הספר המודפס.

להסרה מרשימת התפוצה | להוספה לרשימת התפוצה | לשליחת משוב | לשליחת העלון לחבר
 
עורכת העלון: שלומית זרחוביץ'
עיצוב HTML: אורית מנדלוביץ'   גרפיקה: זאב פרל
עריכה לשונית:ורד זילבר-ורוד