Bifidobacterium longum - החיידק המגן של יונקי חלב

האם הנקה חשובה להגנה על תינוקות?

מאת: ד"ר דרור בר-ניר
פורסם ב"גליליאו" גיליון 166, יוני 2012.
תינוקות יונקי חלב אם מאכלסים במעיהם רק מין חיידק מסויים אחד, בניגוד לילדים ולמבוגרים, המאכלסים מאות מינים של חיידקים. לאחרונה הסתבר שחלב האם הוא המכתיב את הרכב החיידקים הייחודי הזה.

גופנו מאכלס 1014 מיקרואורגניזמים, רובם המכריע חיידקים השוכנים במעיים. ויחד איתם נוצרה ישות ביולוגית שמרכיביה פועלים בהרמוניה ומשלימים זה את זה (וראו: לקריאה נוספת). אך בתחילת דרכנו, כביצית מופרית ברחם אמנו, ועד שיצאנו לאוויר העולם כעבור תשעה חודשים, היינו סטריליים לחלוטין. ראשוני החיידקים, המאכלסים את העור ודרכי הנשימה, "נרכשים" מהאֵם בעת המַעבר בתעלת הלידה. עם המזון והשתייה מגיעים חיידקים, עם מיקרואורגניזמים אחרים, גם למערכת העיכול.

באופן טבעי המזון היחיד שאותו מקבל התינוק מרגע לידתו ועד שהוא מתחיל לאכול מזון מוצק הוא חלב האֵם. חלב אֵם מכיל בעיקרון את כל מה שדרוש לתינוק היונק. אך מסתבר שחלב האם מכיל גם כמויות ניכרות, 20-10 גרם לליטר, של כ-20 סוכרים מיוחדים, המאופיינים בשיירים של פוּקוֹז וחומצה סיאלית שבמערכת העיכול של התינוק היונק (וגם של הבוגר) אין אנזימים היכולים לפרקם. למי מיועדים הסוכרים האלה?

אם נשווה בין אוכלוסיית החיידקים של אדם בוגר לאוכלוסיית חיידקים של יונק חלב-אם, ניווכח שמדובר בשתי אוכלוסיות שונות לגמרי. אוכלוסיית החיידקים של הבוגר מורכבת ממאות מינים שונים של חיידקים, בעוד שאוכלוסיית החיידקים במעי תינוקות היונקים חלב-אם נשלטת כמעט לגמרי על ידי החיידק Bifidobacterium longum מקבוצת האקטינובקטריה. B. longum נמצא רק בכמות זניחה במעיו של בוגר.


Bifidobacterium longum מבעד למיקרוסקופ אלקטרונים
המקור: Mark Schell, University of Georgia, Athens, GA

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, בראשות דיויד מילס (Mills), ביצעה "חקירה מטבולית" של החיידק. המחקר העלה שרק הוא מסוגל לנצל את הסוכרים המיוחדים (פוקוז וחומצה סיאלית) שבחלב האם. לא מוכּרים לנו חיידקים אחרים היכולים לפרק סוכרים אלה.

סוכרים מיוחדים אלה בחלב נבררו כנראה במהלך האבולוציה המשותפת שלנו עם חיידקי המעיים שלנו, כדי לאפשר אך ורק לחיידק זה לאכלס את המעיים בתקופה הראשונית והרגישה בחיי התינוק, בזמן שמערכות החיסון והעיכול שלו עדיין מתפתחות ומתפקדות רק חלקית ואינן מתפקדות בשיא יעילותן.

מה התועלת של חיידק זה במיקומו ובפעילותו שכל כך חשוב שיתקיים בבדידות מזהרת במעי התינוק היונק? תשובה ממשית עדיין אין, אלא רק השערות: כנראה שלחיידק זה תפקיד חשוב בהסתגלות ובהתפתחות מערכת החיסון ובהגנה מפני חיידקים פתוגנים. כיצד הוא עושה זאת? מה קורה במעיהם של עוללים שאינם יונקים ומקבלים תחליפי חלב אם? האם לחסך בחלב והחיידקים הניזונים ממנו יש השלכות בריאותיות? גם לשאלות אלו אין עדיין תשובות.

עם המַעבר לתזונה רגילה, משתנה הרכב החיידקים במעיים וחיידקי B. longum שהמזון הייחודי שלהם מתמעט, מפנים את המקום למאות מיני החיידקים האחרים, ונשארים במיעוט.

חיידק זה, וקרובים לו, נחשב כחיידק פרוביוטי ומהווה תוסף מזון במוצרי חלב שונים. הכמויות המוספות למוצרים אינן משמעותיות והחיידקים המוספים, כמו קרוביהם הטבעיים, אינם שורדים בתחרות עם אוכלוסיית החיידקים "הבוגרת" (שמתקיימת שלא בנוכחות בלעדית של חלב אם) ולכן תרומתם לבריאותנו היא מזערית (אם בכלל)!

לקריאה נוספת:
ד"ר דרור בר-ניר - אם אין אני לי חיידקים לי - גליליאו 116, 2008

המאמר המקורי:
AM Zivkovic, JB German, CB Lebrilla and DA Mills 2011, Human milk glycobiome and its impact on the infant gastrointestinal microbiota, PNAS 108 Sup 1 4653-4658
באדיבות מערכת גליליאו, מבית מוטו תקשורת, www.ifeel.co.il