המסודרים שורדים

נהוג לחשוב שסדר מוחלט וחיים אינם עולים בקנה אחד. אבל גם לקביעה הכללית הזאת יש, כמובן, כמה יוצאים מן הכלל. כך, למשל, גילה באחרונה פרופ' אברהם מינסקי מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע, כי חיידקים שנקלעים לתנאי מצוקה מצליחים לשרוד הודות לכך שהם מארגנים ו"אורזים" את החומר הגנטי שלהם במבנים מסודרים, "עד יעבור זעם". תגליתו של פרופ' מינסקי מתפרסמת בימים אלה בכתב העת המדעי הבין-לאומי היוקרתי "Nature" ("מדע"). זה זמן רב ידוע, כי חיידקים מצליחים לשרוד תקופות זמניות של חשיפה לתנאי סביבה קיצוניים כגון חום, רעב, חימצון, חשיפה לחומרים קטלניים דוגמת תרופות אנטיביוטיות, טיפולים כימותרפיים וכו'. פרופ' מינסקי וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה עקבו אחר החיידקים, וגילו שבעת שהם נחשפים לתנאים סביבתיים קשים הם מפיקים חלבון ייחודי הקרוי DPS. חלבון זה יוצר, יחד עם החומר הגנטי (DNA), מבנים מסודרים ויציבים המסוגלים לעמוד ולשרוד בתנאים סביבתיים קשים במיוחד. כאשר תנאי הסביבה חוזרים ונעשים נוחים, משתחררים המבנים הללו והחומר הגנטי חוזר למצבו המשוחרר והלא מסודר. כדי לעקוב אחר דרכי התארגנותו של החומר הגנטי בחיידקים השתמשו המדענים בקרני X ("רנטגן") ובמיקרוסקופ אלקטרונים. בימים אלה הם ממשיכים להפעיל את האמצעים הטכנולוגיים האלה במטרה לפענח את המבנה המרחבי, התלת-ממדי, של המבנים שיוצרות מולקולות החלבון DPS עם החומר הגנטי. עוד הם מבקשים לגלות את זהותו המדויקת של הגורם הראשוני המבחין ומזהה את תנאי המצוקה, ובעקבות זאת "מזעיק" את החיידק ו"מורה" לו להגן על החומר הגנטי שלו באמצעות "אריזתו" במבנה מסודר ו"מהודק", וכן את זהותו של הגורם המזהה את קץ תקופת הסכנה, ה"משדר" לחיידק "אות הרגעה", ו"מורה" לו לפרק את המבנים המסודרים, לשחרר את החומר הגנטי ו"לחזור לחיים רגילים". תגלית זו עשויה ללמד על יכולתם של חיידקים לשרוד תחת "התקפות" של תרופות אנטיביוטיות וטיפולים כימותרפיים, דבר שעשוי - בעתיד - לסייע בפיתוחן של דרכים יעילות למלחמה בחיידקים שפיתחו עמידות כנגד תרופות אנטיביוטיות, או כנגד חומרים תרופתיים אחרים. כיוון מחקר נוסף שבו מתמקדת עתה קבוצת המחקר של פרופ' מינסקי הוא הקשר בין פוריותם של גברים, לבין מידת הסדר והארגון המאפיינת את החומר הגנטי המצוי בתאי הזרע שלהם.