בשנים הראשונות של המאה העשרים פיתחו קלמט ו-גרין תרכיב נגד שחפת שנקרא BCG על-ידי החלשה (אטניואציה) של זן אלים. תרכיב זה נשאר עד היום
אחד היישומיים ביותר בעולם. כשהתרכיב ניתן סמוך ללידה הוא מפחית ב-70% את השיעור של צורות השחפת בילדים, אך כמעט שאינו מגן על
מבוגרים מפני מחלה זו. מאחר ששיעור התמותה העולמי משחפת הוא כשני מיליון בני-אדם בשנה, יש צורך בתרכיב משופר. בתרכיב BCG חסרים 9
גנים המכונים אזור הפחתה 1 (RD1). הוספת גנים אלה לחיידק לא מחזירה את אלימותו במלואה, ועובדה זו מעידה על שינויים גנטיים נוספים
שהשפיעו על החלשת הזן.
אחד הגנים החסרים הוא 6ESAT - מקדד לחלבון מופרש המשרה תגובת תאי T. תגובה סגולית לחלבון זה מתגברת עם התקדמות ההדבקה, ולכן זיהוי תאי T
משפעלים על-פי תגובה זו יכול להועיל באיתור נשאים ולהתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר. תרכיבים תת-חלקיקיים הכוללים את ESAT6 מגנים על
בעלי-חיים מפני שחפת. פים וחב' (Nature Med, 2003), הראו כי דרושים מספר גנים באזור RD1 להפרשת ESAT6. כמו-כן, החדרת מיקטעים שונים
של RD1 לחיידק BCG מאפשרת להוכיח, כי החלבון והמקשר 10 CEP מופרשים מהתא על-ידי מערכת הפרשה סגולית התלויה בגנים קרובים לאזור RD1.
הפרשת החלבון הייתה חיונית להשראת תגובה מיטבית של תאי T. כמו-כן הראו פים וחב', כי חיסון עכברים וחזירי-ים בזן BCG מהונדס עם אזור
RD1 משפר את ההגנה מפני הדבקה בתרסיס. כעיקר הראו החוקרים הפחתה במעמס החיידק בטחול, המצביעה על יכולת משופרת להגביל את התפשטות
החיידק מאזור ההדבקה הראשון. במחקרים אלה הודגם כי RD1 הוא חלק מהביולוגיה של ההדבקה בשחפת, וככל הנראה אפשר לנצלו לתרכיבים במטרה
לחקות את ההדבקה בחיידק אלים, וכך לקבל מיגון טוב יותר ולאורך זמן.