שתי קבוצות אלה מוכרות זה מכבר. החיידקים הכחוליים נחשבו כאצות כחוליות (blue green algae), וידעו שהן חסרות גרעין, ולכן הן סווגו, בשיטת המיון הישנה, ביחד עם החיידקים בממלכה "מונרה" (Monera). אך האקטינומיציטים נחשבו זמן רב לפטריות, בגלל דמיון הקורים שלהם לקורי פטריות, ומכאן שמם "הפטרייתי" שנשאר עד היום.
רק במחצית המאה הקודמת, התברר למיקרוסקופאים שצפו באקטינומיציטים, שהחומר התורשתי שלהם אינו מוקף בממברנה, כלומר הם חסרי גרעין, ואז תוקן מעמדם מפטריות איקריוטיות לחיידקים פרוקריוטים.
אך הבוטנאים (העוסקים באצות) והמיקולוגים (העוסקים בפטריות) עדיין מסרבים לוותר על "רכושם": ועד היום עיקר הדיון בחיידקים הכחוליים ובמאפייניהם (שגם בעברית לפעמים נקראים רק "כחוליות" - מבלי להזכיר שהם בעצם חיידקים) נעשה במסגרת חקר האצות, ואילו החיידקים מקבוצת האקטינומיציטים הגורמים למחלות (כמו Actinomyces, Nocardia, ו-Dermatophilus), וגם דומיהם המייצרים חומרים אנטיביוטיים (Streptomyces ו-Micromonospora), נידונים בעיקר בספרים על מיקולוגיה (חקר הפטריות - mycology) רפואית.
שני סוגי קורים (hyphae) מוכרים לנו: קורים אמיתיים וקורים "מדומים". הקורים האמיתיים בנויים משרשרת של תאים מוגדרים שמפרידה ביניהם מחיצה (septa). כזה הוא המבנה של רוב החיידקים הכחוליים הקוריים.
חיידקים כחוליים עם קורים אמיתיים מהסוג Cylindrospernum
באקטינומיציטים מוצאים חיידקים קוריים משני הסוגים, וגם כשהקור הוא "מדומה" לקראת יצירת נבגים, הוא משתנה ל"אמיתי".
קורים של אקטינומיציט מהסוג Streptomyces. שימו לב לשני סוגי הקורים.
קבוצת חיידקים קוריים, segmented filamentous bacteria (SFB), שלא ניתנת לגידול במעבדה, גדלה בצמידות לדפנות המעי של חולייתנים שונים, ואף בחרקים. חיידקים אלה, המשתייכים לקבוצת הפירמיקוטים, ומכונים כיום “Candidatus Arthromitus”. חיידקים קוריים אחרים, מ-21 קבוצות שונות, מהווים לעתים בעייה באגני שיקוע וביוב, עקב דחיקת חיידקים אחרים שאינם קוריים, שחשובים לפעילות הטיהור.
