סילוק תרכובות חנקן ממי שופכין באמצעות תהליך Anammox


(anerobic ammonium oxidation)

מאת: גד ביטון

תקציר עבודה סמינריונית בקורס "חיידקים בתעשיה", האוניברסיטה הפתוחה, יוני 2000 .

אחת הבעיות של העולם המודרני היא בעיית זיהום הסביבה. אחד ממזהמי המים העיקריים הינן תרכובות חנקתיות שמקורן בחומר האורגני (Enfors & Haggstrom, 1992). חקלאות מסיבית, ייצור המוני של דשן חנקתי ומפעלי מזון, הינם חלק מן המקורות הבלתי נלאים של תרכובות חנקתיות, כשהנפוץ מכולם הוא האמוניה. מערכות אקולוגיות מאוזנות מסוגלות לסלק את האמוניה לחנקן גזי N2 ע"י חימצון האמוניה לניטראט בתהליך הניטריפיקציה, ולאחר מכן חיזור הניטראט לחנקן גזי בתהליך הדניטריפיקציה (Mulder et al., 1995). דרישותיו הגבוהות של האדם מהסביבה יצרו חוסר איזון, כך שהאדם הפר את מעגל החנקן בטבע וכתוצאה, יצר זיהומים של תרכובות חנקן רעילות (Enfors & Haggstrom, 1992). כדי להשיב את האיזון, על האדם לנסות ולסלק את תרכובות החנקן ממי שופכין ומיציאות שפיכה של בתי חרושת שריכוזי תרכובות החנקן בהם גבוהים. השיטות המלאכותיות שהומצאו על-ידו לסילוק תרכובות החנקן מבוססות על תהליכים המתרחשים בטבע. ואולם, השיטות הקיימות בטבע לסילוק תרכובות חנקן - ניטריפיקציה ודניטריפיקציה - מעוררות קושי עקב ההבדל בדרישות התזונתיות של שתי אוכלוסיות החיידקים המבצעות את התהליכים (Mulder et al., 1995). חיידקי הניטריפיקציה המחמצנים את האמוניה לניטראט (דרך ניטריט) הינם אירוביים ליטואואוטרופיים. הם זקוקים לחמצן כמקבל אלקטורנים וחומר אורגני מפסיק את תהליך הניטריפיקציה בגלל הכח המחזר הגדול שלו לעומת האמוניה. לעומתם, חיידקי הדניטריפיקציה הינם כימואוטוטרופיים הזקוקים לחומר אורגני כחומר מחזר וניטריט משמש כמקבל אלקטרונים חלופי במקום חמצן (Strous et al., 1997b). לכן, חמצן משמש כמעכב של תהליך זה.

הדרישות התזונתיות השונות מחד, והשקעה של משאבים בשני התהליכים (חמצן, חומר אורגני מחזר) מאידך, מהווים שתי סיבות העומדות בבסיס הצורך למצוא תהליך חלופי שיאפשר לסלק את התרכובות החנקתיות בצורה מהירה וזולה יותר, בהשוואה לתהליכים הקיימים.

הפתרון לשתי בעיות אלו מבוסס על העובדה שאמוניה יכולה לשמש כחומר אורגני מחזר לתהליך הדניטריפיקציה כשהניטריט הינו מקבל האלקטרונים לחיידקים ליטואוטוטרופיים (Van de Graaf, et al., 1996). תהליך זה הינו תהליך ה-Anammox, בו אמוניה מחומצנת לגז N2, החוזר לאטמוספירה במצב אנאירובי, וניטריט הינו מקבל האלקטרונים (5). הוכח במעבדה כי תהליך זה יעיל לסילוק תרכובות חנקתיות ממי שופכין. בניסוי שנערך בריאקטור של fluidized bed סולקו 88% מהאמוניה, ו-99% מהניטריט (Strous et al., 1997b). עם זאת, עדיין ניתן למנות מספר בעיות לתהליך זה:
  1. קשה להשיג ולזרוע אוכלוסייה המבצעת את תהליך ה-Anammox.
  2. תהליך זה הינו רגיש מאוד לתרכובות שונות במי השופכין (מתכות כבדות, פנולים?? וכד').
  3. יש להזרים ניטריט ממקור חיצוני לתהליך. כלומר, לבצע ניטריפיקציה תחילה. למרות הצורך בתהליך קודם, הרי שחלק מן האמוניה צריכה לעבור לניטריט, כך שמדובר בתהליך ניטריפיקציה חסכוני יותר מתהליך הניטריפיקציה המקובל.
על-מנת להתגבר על בעיית הזרמת הניטריט, פיתחו החוקרים מערכת הנקראת Sharon, אשר הופכת חלק מן האמוניה לניטריט. בשילוב של שתי המערכות - Sharon-Anammox - כשהן מסודרות האחת אחרי השנייה, החוקרים הצליחו להגיע ליעילות של 83% בסילוק תרכובות החנקן ממי שופכין (Jetten, et al., 1997).

מערכת ה-Anammox הינה מערכת מעניינת הודות לחסכון שהיא מביאה בסילוק מי שופכין, אולם יש לדעתי להמשיך לחקור במטרה למצוא את המיקרואורגניזמים המעורבים בתהליך. כשימצאו המיקרואורגניזמים והמכניזם המדויק שבאמצעותו פועל התהליך, אפשר יהיה לנסות לשבט את הגנים ולהביא לידי ביטוי את האנזימים המזרזים את ריאקציות ה-Anammox, ובכך אולי להגדיל את יעילות המערכת.

לדעתי, על האדם לתת את הדעת גם על מקורות הזיהום של תרכובות חנקתיות ולנסות להתמודד עם בעיית הזיהום גם בדרכים של מניעה, כך שהסביבה תזוהם פחות. פתרון אפשרי מסוג זה הוא, למשל, מעבר לחקלאות פחות מאסיבית, פחות מזהמת, אולי כזו הדומה במאפייניה לחקלאות אורגנית. לדעתי, זיהום מי שופכין בתרכובות חנקתיות הוא דוגמה אחת מיני רבות לשימוש לרעה שהאדם עושה בטבע. הבעיות העולות בניסיונות למצוא דרכים לסילוק תרכובות מזהמות אלה ממחישות את הקושי של האדם להתערב בטבע, ואת הצורך להקדים מעשה במחשבה תחילה ולהשקיע משאבים בפיתוח תהליכים שלוקחים בחשבון מניעה של השפעות שליליות על האיזונים העדינים הקיימים בטבע.

מקורות
גורן, נ. (עורכת). (1990). ממנדליזם להנדסה גנטית. יח' 7: הגנום הדינמי. תל-אביב: האונ' הפתוחה.

  • Arciero, D.M., Hooper, A.B., Cai, M., and Timkovich, R. (1993). Evidence for the structure of the active site Heme P460 in Hydroxylamine oxidoreductase of nitrosomonas. Biochemistry, 32, 9370-9378.

  • Enfors, S.O., and Haggstrom, L. (1992). Biological waste water treatment. Bioprocess Technology Fundamentals and Applications. Chap. 19: pp. 329-347.

  • Hooper, A.B., Vannelli, T., Bergmann, D.J., and Arciero, D.M. (1997). Enzymology of the oxidation of ammonia to nitrite by bacteria. Antonie van Leeuwenhoek, 71, 59-67.

  • Jetten, M.S.M., Horn, S.J., and van Loosdrecht, M.C.M. (1997). Towards a more sustainable municipal wastewater treatment system. Water Science and Technology, 35(9), 171-180.

  • Jetten, M.S.M., Strous, M., van de Pas-Schoonen, K.T., Schalk, J., van Dongen, U.G.J.M., van de Graaf, A.A., Logemann, S., Muyzer, G., van Loosdrecht, M.C.M., and Kuenen, G.J. (1999). The anerobic oxidation of ammonium. FEMS Microbiology Reviews, 22, 421-437.

  • Mulder, A., van de Graaf, A.A., Robertson, L.A., and Kuenen, J.G. (1995). Anerobic ammonium oxidation discovered in a denitrifying fluidized bed reactor. FEMS Microbiology Ecology, 16, 177-184.

  • Schalk, J., Oustad, H., Kuenen, G.J., and Jetten, M.S.M. (1998). The anerobic oxidation of hydrazine: A novel reaction in microbial nitrogen metabolism. FEMS Microbiology Letters, 158, 61-67.

  • Schmidt, I., and Bock, E. (1997). Anerobic ammonia oxidation with nitrogen dioxide by Nitrosomonas eutropha. Arch. Microbiology, 167, 106-111.

  • Strous, M., van Gerven, E., Kuenen, G.J., and Jetten, M. (1997a). Effectsy of aerobic and microaerobic conditions on anerobic ammonium-oxidizing (Anammox) sludge. Applied and Environmental Microbiology, 63(6), 2446-2448.

  • Strous, M., van Gerven, E., Zheng, P., Kuenen, G.J., and Jetten, M.S.M. (1997b). Ammonium removal from concentrated waste streams with the anerobic ammonium oxidation (anammox) process in different reactor configurations. Water Research, 31(8), 1955-1962.

  • Van de Graaf, A.A., de Bruijn, P., Robertson, L.A., Jetten, M.S.M., and Kuenen, G. (1996). Autotrophic growth of anerobic ammonium-oxidizing micro-organisms in a fluidized bed reactor. Microbiology, 142, 2187-2196.

  • Van de Graaf, A.A., de Bruijn, P., Robertson, L.A., Jetten, M.S.M., and Kuenen, G. (1997). Metabolic pathway of anerobic ammonium oxidation on the basis of 15N studies in a fluidized bed reactor. Microbiology, 143, 2415-2421.

  • Van de Graaf, A.A., Mulder, A., de Bruijn, P., Jetten, M.S.M., Robertson, L.A., and Kuenen, G.J. (1995). Anerobic Oxidation of ammonium is a biologically mediated process. Applied and Environmental Microbiology, 61(4), 1246-1251.

  • Zart, D., and Bock, E. (1998). High rate of aerobic nitrification and denitrification by Nitrosomonas eutropha grown in a fermentor with complete biomass retention in the presence of gaseous NO2 or NO. Arch. Microbiology, 169, 282-286.
Copyright ©, The Open University of Israel, 1997-2006, All rights reserved
© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה - 2006-1997
הערות והצעות אנא שלחו ל: webmaster@telem.openu.ac.il