בזמן הלידה נחשף היילוד בפעם הראשונה לחיידקים שונים, ובראש ובראשונה לחיידקים מגופה של אמו במעבר דרך תעלת הלידה. חשיפה זו עשויה להיות
אירוע מכונן בחייו של הרך הנולד, שכן לחיידקים השוכנים בגופנו השפעה רבה על בריאותנו (וראו דרור בר-ניר, "אם אין אני לי חיידקים לי", גליליאו 116). כך, למשל, חיידקי המעיים ידועים בתרומתם
למטבוליזם, לעמידות בפני חיידקים פתוגניים, להכנה של המערכת החיסונית ועוד.
לאחרונה תינוקות רבים נולדים בניתוח קיסרי. בארצות הברית, למשל, כשליש מהלידות מתרחשות בעזרת ניתוחים קיסריים. במחקרים רבים בעבר נמצא
שאוכלוסיית החיידקים במעיים מושפעת מאופן הלידה. כעת, חוקרים בראשותה של מריה דומינגואז-בלו (Dominguez-Bello) מאוניברסיטת
פורטו-ריקו, מדווחים במאמר שהתפרסם ביוני בכתב-העת PNAS, כי
גילו שאוכלוסיית החיידקים בגופם של תינוקות שנולדים לידה טבעית שונה בתכלית מאוכלוסיית החיידקים בגופם של תינוקות שנולדים בניתוח
קיסרי, כלומר ההבדל הוא לא רק בחיידקי המעיים.
במחקר הנוכחי המטרה לא היתה להתמקד בסוג חיידק אחד או באיבר אחד כמו שנעשה במחקרים קודמים, אלא לבדוק באופן כללי את אוכלוסיית החיידקים
בגופו של התינוק ככזו שתלויה באופן הלידה. דומינגואז-בלו ועמיתיה ריצפו את גן ה-16s rRNA מדגימות שנאספו בסמוך ללידה מהאימהות
ומהתינוקות כדי לאפיין את אוכלוסיות החיידקים בדגימות אלה.
16s rRNAהוא מרכיב בריבוזומים של יצורים פרוקריוטיים כגון חיידקים אמיתיים ו"חיידקים קדומים" (ארכאובקטריה).
הריבוזומים הם "בתי חרושת" לחלבונים של התא החי והם משתתפים בתהליך שבו RNA מתורגם לחלבון. הגן המקודד בניית 16s rRNA משמש למחקרים
פילוגנטיים רבים, משום שרצף זה מאופיין הן באזורים שמוּרים, המאפשרים לבודד אותו משאר ה-DNA הגנומי, והן באזורים אחרים ברצף. אזורים
אלה שונים מאוד מקבוצה טקסונומית אחת לאחרת, ומאפשרים זיהוי של מיני החיידקים בדגימה. שימוש במידע כזה מאפשר זיהוי אמין של מין
החיידק.
המחקר היה מצומצם בהיקפו והשתתפו בו בסך הכול תשע נשים ועשרת התינוקות שלהן. ארבע מהנשים ילדו לידה טבעית ואילו חמש האחרות ילדו בניתוח
קיסרי. הדגימות נלקחו מהעור, מחלל הפה ומהנרתיק של האימהות כשעה טרם הלידה. מהתינוקות נלקחו דגימות מהעור, חלל הפה והאף חמש דקות
לאחר הלידה. כמו כן נלקחו דגימות מֶקוֹניוּם (הצואה הראשונה של התינוק) בתוך 24 שעות מרגע הלידה. מהדגימות הופק DNA והמקטעים
המקודדים בניית 16s rRNA רוצפו. בסופו של תהליך פוענחו רצפי ה-DNA המדויקים של הגן המקודד ל-16s rRNA של החיידקים שהיו
מיוצגים בדגימות. רצפים אלה משמשים מעין "טביעת אצבעות" של החיידקים בדגימה, לפיכך ניתוח הרצפים מאפשר זיהוי אמין של מגוון החיידקים
– המיקרוביום – בכל אחת מהדגימות.
מן הממצאים עולה שבאימהות השתנו אוכלוסיות החיידקים בעיקר בהתאם לאיבר שממנו נלקחה הדגימה. לדוגמה, אוכלוסיית החיידקים על עורה של אישה
א' נמצאה דומה יותר לאוכלוסיית החיידקים על עורה של אישה ב' מאשר לזו שנדגמה מחלל הפה של אישה א'. לעומת חלל הפה שבו נמצאו בעיקר
סטרֶפְּטוקוקים, על גבי העור נמצאו, בין היתר, סטָפילוקוקים ובנרתיק (לֵדָן) היו נפוצים בעיקר לַקְטוֹבּצילים.
בניגוד גמור לאמותיהם, אצל התינוקות אוכלוסיית החיידקים היתה דומה בין האיברים השונים (חלל הפה, העור, האף והמעי) ושונה בין תינוק לרעהו.
ממצאים אלה מראים כי בשלב מוקדם זה בתינוק החיידקים מפוזרים באופן אחיד. ממצא מעניין לא פחות הוא שאוכלוסיות החיידקים בתינוקות
שנולדו בלידה טבעית היו שונות מאלה של התינוקות שנולדו בניתוח קיסרי. בתינוקות שעברו בתעלת הלידה ונולדו לידה טבעית נמצאו, כצפוי,
אוכלוסיות חיידקים הדומות לאלה שנדגמו מהנרתיק אצל האימהות. לעומת זאת, בתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נמצאו חיידקים הדומים לאלה
שנדגמו מדגימות עור של האימהות.
יתרה מכך, בתינוקות שנולדו לידה טבעית החיידקים היו דומים יותר לאלה שנדגמו מהנרתיק של אמם מאשר לאלה שנדגמו מהאימהות האחרות, ואילו
בתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי החיידקים לא היו דומים יותר לחיידקים מעור אמם מאשר לאלה שנדגמו מעור האימהות האחרות. ממצא זה מעיד על
כי ייתכן שמקור החיידקים בתינוקות אלה לאו דווקא מעור אמם, אלא מבית החולים.
לממצאים המתוארים במחקר עשויה להיות השפעה על בריאותו של התינוק: חיידקי הסטפילוקוקוס אינם מזיקים בדרך כלל, אך הזן MRSA עמיד בפני
אנטיביוטיקה ומסוכן. במחקרים קודמים התברר כי 80%-64% מהמקרים המדווחים של MRSA התרחשו ביילודים שנולדו בניתוח קיסרי.
במחקרים אחרים הוכח כי תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי נוטים יותר לסבול מאלרגיות ומאסטמה. דומינגואז-בלו ועמיתיה סבורים כי אוכלוסיית
החיידקים הראשונית משפיעה הן על דפוסי התיישבות החיידקים באיברים השונים לאורך זמן והן על מערכת החיסון של התינוק המתפתח.
עם זאת, החוקרים זהירים במסקנותיהם מכיוון שכאמור מדובר במחקר מצומצם ביותר בהיקפו, ונדרש מחקר המשך. זאת ועוד, שאלות מעניינות וחשובות
נותרו פתוחות; למשל מתי וכיצד מתרחש השינוי מאוכלוסיית חיידקים אחידה כמו שנמצאה בתינוקות, לאוכלוסיות מותאמות לאיבר כמו שנמצאו
באימהות?
