קומפוסטציה: הופכים זבל לזהב

מאת: פרופ' יורם אבנימלך

המקור: "ירוק כחול לבן" 9, ספטמבר 1996, עמודים 15-14, 74.

האשפה הישראלית עשירה בשיירי מזון וברכיבים אורגניים פריקים. רכיבים אלה, ביחד עם הגזם הנאסף בישובים השונים, מהווים כמחצית מנפח האשפה הכולל. אחת השיטות לטיפול בשאריות אורגניות (מפסולת מטבח, גזם, זבל בעלי-חיים, פסולת אורגנית ממפעלי מזון ועוד) הינה קומפוסטציה. מדובר בתהליך ביולוגי בו מתפרק חלק מהחומר האורגני, תוך יצירת תרכובות יציבות יחסית לדישון קרקע.

בתהליך הקומפוסטציה של החלק האורגני באשפה העירונית נוצר חומר, שאינו יוצר מיטרדים הנגרמים מאשפה טריה, כגון ריח דוחה, מקור לדגירת זבובים ולתשטיפים מזהמים. יתרון נוסף: במהלך הקומפוסטציה קטנה כמות החומר לכמחצית הכמות המקורית.

קיימות מערכות מגוונות לקומפוסטציה, החל מהפשוטות והזולות (העמדת החומר בערימה בשטח פתוח, תוך תלות מוחלטת באיוורור טבעי) ועד לתהליכים אינטנסיביים המתבצעים בתאים סגורים, תוך הזרמה מתמדת של אוויר. כמובן שעלות התהליך עולה ככל שהמיתקן משוכלל יותר.

לישראל יש עניין מיוחד בקומפוסטציה של הרכיבים האורגניים שבאשפה. נתון זה אינו נכון לארצות-הברית, שם מהווים רכיבים אלה כ-20% ממשקל האשפה (וזאת בגלל הרגלי תזונה שונים, שימוש במגרסות אשפה ביתיות וכמות נייר גבוהה בהרבה מהקיימת אצלנו). גם באירופה קטן בהרבה אחוז השיירים האורגניים באשפה (כ-30%). לאור עובדה זו ברור, כי פיתרונות המבוססים על איסוף של חומרי-גלם מישניים (נייר, זכוכית, פלסטיק, אלומיניום ועוד), פעולה ברוכה וחשובה כשלעצמה, אינם נותנים מענה נאות לבעיית האשפה בישראל. הפרדה ומיון, עם או בלי אכיפת חוק הפיקדון, יביאו לסילוק של מקסימום 20% מהאשפה. רק פיתרון המביא לניצול הרכיב האורגני-פריק, יחולל מהפך בטיפול באשפה בישראל.

קרקעות הארץ מאופיינות ברמה נמוכה של חומר אורגני, עובדה הנובעת מתנאי האקלים בארץ. חומר זה הינו הגורם המרכזי לשמירה על תכונות פיזיקליות נאותות של הקרקע (מיבנה, חדירות למים ואוויר ועמידות בפני סחף ואיטום). מרבית הקרקעות בארץ הינן בעלות תכונות פיזיקליות לקויות, וזאת בגלל הרכב החרסיות, רמת המלחים הגבוהה והימצאות נתרן בקרקע.

השילוב בין רמת החומר האורגני הנמוכה לבין התכונות הפיזיקו-כימיות של רוב קרקעות הארץ, גורם למגבלות רבות בפוריות הקרקע. לכן, תוספת חומר אורגני כקומפוסט, תביא לשיפור ניכר בתכונות הקרקע.

קיימות עדויות כי במקרים מסויימים, הוספת קומפוסט מביאה לטיוב משמעותי של הקרקע, ובמקרים אחרים - לא. צוות המעבדה למימשק מערכות סביבה בטכניון בדק את הסיבות לתוצאות הסותרות ומצא, כי קיימים מספר גורמי מפתח להבטחת יעילות הקומפוסט. בתנאי איוורור טובים, תהיה לקומפוסט השפעה חיובית עד חיובית מאוד על תכונות הקרקע. לעומת זאת, כשהאיוורור לקוי, אין לקומפוסט השפעה חיובית ולעיתים גם נגרם נזק. כמו-כן התברר, כי יש חשיבות להרכב החומר, דרך הכנתו ומידת בשלותו: קומפוסט ישן ("בשל") אשר אינו משמש מצע לפעילות מיקרו-אורגניזמים בקרקע, יעיל פחות מחומר טרי ופעיל יותר.

המחקרים שתוארו לעיל הובילו לניסוח הנחיות לגבי שיטת הכנת החומר ופיזורו בשדה. ביצענו סידרה ארוכה של ניסויים, בהם נבחנה השפעת הקומפוסט על תכונות הקרקע ועל יבולים שונים ברוב האזורים והקרקעות בארץ. המימצא העיקרי של ניסויים אלה: תוספת קומפוסט ברמה של 2-1 טון לדונם בקרקעות שונות (עמק יזרעאל, בקעת הירדן, הנגב ועוד), הביאה לגידול בשיעור של 20-10 אחוז ביבול, וזאת מעל ומעבר ליבולים המתקבלים בדישון ברמות המקובלות והמומלצות. בהערכה זהירה לתרומתו הכלכלית של הקומפוסט לגבי חיטה, גידול הנותן תמורה נמוכה יחסית, יביא השימוש בקומפוסט לתוספת יבול בערך של כ-23 דולר לדונם.

יש להוסיף ולציין כי הקומפוסט יעיל במיוחד לטיוב קרקעות פגומות, בגלל המלחה וניתרון. בניסויים שביצענו באזור כפר ברוך, שהוא מוכה מליחות נתרניות ,הגענו בעזרת שימוש בקומפוסט, או בשילוב של קומפוסט וגבס, ליבולים ברמה המקובלת בשטחים חקלאיים טובים: עליה פי 30-10 בהשוואה לשדה לא מטופל.

הרס הקרקעות בגלל המלחה וניתרון, הינו אחת הסיבות המרכזיות לתופעת המידבור, תופעה של כיבוש שטחים חקלאיים על-ידי המידבר. הקומפוסט עשוי, אם כן, לשמש בלם יעיל נגד המידבור.

קומפוסט מאשפה ביתית ותעשייתית עלול להכיל חומרים מזיקים לקרקע, בעיקר מתכות כבדות. כן עלול הקומפוסט להכיל גורמי מחלה. אך ניתן למנוע סכנות אלו.

הוכח בניסויים רבים בעולם, כי קומפוסט המיוצר מאשפה שהופרדה במקור במשק הבית, מכיל רמות נמוכות מאוד ותקינות של מתכות כבדות.

הפרדה במקור נראית כתנאי להכנת קומפוסט תקין. הדרך הנכונה היא לאסוף את שיירי המטבח בנפרד מקופסאות שימורים, סוללות, צבעים וכימיקלים ביתיים ושאר רכיבים העלולים לזהם את הקומפוסט ואת הקרקע. ההפרדה במקור יעילה, זולה, קלה וטובה מהפרדה במיתקן מרכזי לטיפול באשפה מעורבת.

תהליך קומפוסטציה תקין יביא תמיד לעליית טמפרטורה (70 מעלות למשך שבועיים), שתעקר את גורמי המחלה העלולים להימצא בחומר.

במידה ונהפוך את כל הפסולת האורגנית הפריקה לקומפוסט, נוכל לייצר כחצי מיליון טון קומפוסט, כמות שתספיק לדשן כ-300 אלף דונם בשנה. להערכת מומחים, ובהתאם לסיכומי ועדה בין-משרדית שדנה בנושא, נראה כי החקלאות הישראלית תקלוט את כל הכמות שתיוצר בארץ. בנוסף, קיים ביקוש לקומפוסט גם בארצות השכנות.

סיכום: הפרדת הרכיב הרטוב (קרי, החומרים האורגניים הפריקים של האשפה הביתית) במשקי הבית, והעברתו למיתקני קומפוסטציה, נראית כפיתרון הסביבתי הנאות לאשפה בישראל. לרכיבים אלו ניתן לצרף גזם ופסולת תעשייתית אורגנית ורטובה. תהליך זה ייתן פיתרון סביבתי נאות למחצית מהאשפה הישראלית.

השימוש בקומפוסט לטיוב קרקעות ולהעלאת פוריות הקרקע, צפוי להביא לעליית יבולים בשיעור של 10-20%, לטיוב קרקעות פגומים ובמספר מקרים לעצירת תהליך המידבור.