איך שלא תסתכלו על זה, העתיד אינו צופן טובה למקורות האנרגיה המחצביים. ההתדלדלות הצפויה של מקורות האנרגיה מסוג זה. ובמיוחד של נפט, וההשלכות
הסביבתיות של השימוש בהם, הצמיחו כבר מגוון נרהב של רעיונות למקורות אנרגיה עתידיים, ניתן למנות בהם אנרגית שמש,
אנרגית רוח, אנרגיה מגלי הים ועוד. מועמד אפשרי נוסף הוא חיידק. מדובר בחיידק מחזר ברזל (Rhodoferax ferrireducens) החיידק מאפשר הפקת אנרגיה חשמלית מסוכרים
פשוטים שומם ביעילות של 81 אחוזים ללא מתווכים ולכן נראה כמועמד מבטיח ליצירתן של סוללות עתידיות שיפעלו
באמצעות החיידק שיבוא במגע עם סוכר.
החוקרים שגילו זאת הם סוודס שודורי (Chaudhuri) ודרק לוולי (Lovely) מאוניברסיטת מסאצו'סטס. כאשר הטבילו החוקרים חיידקים מסוג זה
בתוך תמיסת גלוקוז המצויה בתא שיש בו אלקטרודת גרפיט, הסתבר שבמהלך הזנת החיידקים בסוכר גרמו החיידקים להעברת
אלקטרונים ישירות אל תוך האלקטרודה כך שנוצר זרם חשמלי. תוך הזנתם של החיידקים בתוך התמיסה הם גדלו ובאופן כזה המשיכו לקיים זרם חשמלי
לאורך זמן.
החוקרים בדקו גם את פעולתו של החיידק בנוכחות סוכרים אחרים כגון פרוקטוז וסוכרוז, וגילו שהוא הפיק גם מהם אנרגיה
חשמלית באותה דרך ובאותה יעילות.
ההתקן הזה שבו תמיסת סוכר, חיידקי פרירדוסנס ואלקטרודת גרפיט מהווה למעשה תא דלק לכל דבר. מסתבר גם
שדליפת האנרגיה החשמלית בזמן שאין ההתקן פועל היא מועטה וכן שניתן לטעון אותו מחדש, ממש כמו סוללה נטענת.
תכונות אלה הופכות את תא הדלק הזה למועמד לשימוש עתידי כסוללה שימושית, יעילה וזולה. דגמים מסחריים של סוללות
מסוג כזה יוכלו לעשות שימוש בפסולת מסוגים שונים כגון פסולת חקלאית ואפילו אשפה ביתית, המכילים סוכרים.
אפשר להתחיל אם כן, לפנטז על סוללות מלאות במעט אשפה המעורבבת עם חיידקים, שניתן יהיה לטעון אותן
מחדש.
