חיידקי C. difficile שבודדו מדגימת צואה
צילום: Janice Carr, CDC
חיידקי C. difficile אינם מאכלסים בדרך כלל מערכות עיכול של אנשים בריאים, אך אנשים חולים, המאושפזים תקופות ארוכות בבתי חולים או במוסדות סיעודיים, הסבירות ש"יידבקו" בחיידק עולה בהתאמה לאורך האשפוז. הטיפול האנטיביוטי, הניתן כטיפול למחלה זיהומית חיידקית שאיתה הגיע החולה או למחלה חיידקית הנרכשת בבתי החולים, מפַנה את הדרך לחיידקים סתגלנים להתרבות ולגרום נזקים. בעשור האחרון הופיעו זני C. difficile העמידים לקבוצת החומרים האנטיביוטיים פלורוקינולונים (fluoroquinolones, למשל Ciprofloxacin). אלה אנטיביוטים הפוגעים בשיכפול ה-DNA החיידקי, שבהם משתמשים כשהחיידקים עמידים לאנטיביוטים שגרתיים יותר, כפניצילינים, צפלוספורינים ואמינוגליקוזידים.
זה היה בשנת 2008, במרכז הרפואי במינסוטה; אלכסנדר קורטוס (Khoruts), רופא מומחה למחלות מעיים, עמד מול חולה בת 61 במחלת מעיים חמורה, שחלתה במחלה לאחר טיפול אנטיביוטי ממושך בעקבות ניתוח גב ודלקת ראות. בשמונת החודשים בהם היתה מאושפזת, איבדה החולה 27 קילוגרם ממשקלה והיא דעכה מול עיני הרופא, שתהה כיצד יוכל לעזור לה, אם בכלל. הוא כבר ניסה לטפל בה, ללא הצלחה, בשני החומרים האנטיביוטיים המקובלים לטיפול במחלת המעיים החריפה, מטרוניזדול ו-וונקומיצין שעוזרים לכ-90% מהחולים להחלים. בזמן הטיפול מצב החולה השתפר אך ברגע שנפסק הטיפול, חזרו התסמינים החמורים.
קורטוס החליט לנסות לטפל בחולה בטיפול לא שגרתי, טיפול בחיידקים שנקרא bacteriotherapy: הוא "השתיל" לתוך מעיה הפגועים תרחיף חיידקי מעיים של אדם בריא, בעלה של החולה. את התרחיף יצר קורטוס מהרחפת פיסת צואה בתמיסה פיזיולוגית. לכן התהליך הרפואי נקרא גם השתלת צואה. בתוך פחות מ-24 שעות פסקו השלשולים, החולה החלה להתאושש ודלקת המעיים החמורה חלפה. לאחר כשבועיים נוספים החולה הבריאה לחלוטין ולא נמצאו במעיה חיידקי C. difficile.
זו לא היתה הפעם הראשונה שבה השתמשו רופאים בטיפול כזה. אך קורטוס וצוותו, הם והמיקרוביולוגית האקולוגית ג'נט ג'נסון (Jansson), בדקו משהו נוסף: הם בדקו את ההרכב הגנטי של חיידקי המעיים של החולה לפני הטיפול ולאחריו. המסקנות היו חד משמעיות: לפני הטיפול פלורת המעיים של החולה היתה חריגה לחלוטין, וכללה כל מיני חיידקים "לא שייכים", וביניהם C. difficile, ואילו שבועיים לאחר ה"השתלה" הפלורה היתה תקינה מכל הבחינות ודמתה באופן מובהק לפלורה הטבעית של בעלה, תורם החיידקים. הפלורה התקינה היא זו ש"השתלטה" על המעיים וביטלה את שליטתם של חיידקי C. difficile הבעייתיים, ואיפשרה למעיים לשקם את עצמם.
חיידקי הפלורה הטבעית חשובים לבריאותנו. לפלורת חיידקים זו, המכונה "מיקרובּיוֹם" (microbiome), תפקיד חשוב בהתפתחותן התקינה של מערכות העיכול והחיסון ובדחיקת חיידקים גורמי מחלות. רק בשנים האחרונות, עם התפתחות טכניקות גנטיות מתאימות למחקר של אוכלוסיות חיידקים מעורבות (חיידקים שאת מרביתם אי אפשר לגדל בתנאי מעבדה, אך שאפשר לבודד את החומר הגנטי שלהם), אפשר להתחיל ולהכיר במעט את מרכיבי המיקרוביום, ואת תפקידיו הייחודיים.
הפלורה הטבעית מתייצבת לאחר המַעבר מהזנה בחלב אם (או תחליפי חלב) למזון מוצק, ושומרת על יציבות, למעט שינויים זעירים בהתאם לסביבה, לדיאטה ולמצב בריאותי (כל עוד הוא אינו חמור) ולאחר טיפוליים אנטיביוטיים.
החל משנת 2007 הקציבו (ה-NIH) 150 מיליון דולר לפרויקט המיקרוביום האנושי, שבו נחקרים החיידקים של 18 אתרים בגופם של 300 מתנדבים. ככל שנדע יותר, נוכל להיעזר יותר בחיידקים לטיפול במחלות הנובעות מהיעדרם.
לקריאה נוספת
המאמר המקורי:
Khoruts, Alexander; Dicksved, Johan; Jansson, Janet K.; Sadowsky, Michael J., Changes in the Composition of the Human Fecal Microbiome After Bacteriotherapy for Recurrent Clostridium
Difficile-associated Diarrhea, Journal of Clinical Gastroenterology 2010 May-Jun;44(5):354-60
דרור בר-ניר, "אם אין אני לי חיידקים לי", "גליליאו" 116, אפריל 2008:דרור בר-ניר, "פרדוקס בתי-החולים וסוף עידן האנטיביוטיקה", "גליליאו" 104, אפריל 2007;
