חיידקי ענק

מאת: ד"ר דרור בר-ניר
האוניברסיטה הפתוחה - 2002.

בשנת 1985 דיווחו פרופ' לב פישלזון מאוניברסיטת תל-אביב, ושניים מעמיתיו, על גילוי סימביונט במעיו של הדג בתרן שחום (Acanthurus nigrofuscus), החי בים סוף. גודלו הממוצע של הסימביונט 40x250 מיקרומטר, אך נמצאו גם תאים שגודלם 80x600 מיקרומטר. בשנת 1988 העניקו מונטגומרי ופולק לסימביונט את השם Epulopiscium fishelsoni (על שמו של פרופ' פישלזון) והגדירו אותו, בשל ממדיו, כפרוטיסט שמקורו הטקסונומי אינו ידוע.

בשנת 1989 התגלו בשונית החוף הגדולה של אוסטרליה מינים אחדים אחרים של בתרנים, וגם של קרנפונים (Naso), המתקיימים באותו סימביונט (או בדומים לו).

המורפולוגיה התוך-תאית של E. fishelsoni, כפי שנצפתה במקרוסקופ אלקטרונים, לא תאמה את המורפולוגיה הידועה בפרוטיסטה. הגרעין לא היה מוגדר והכרומוזום היה ארוז בצורה שדמתה ל-nucleoid חיידקי. השוטונים של E. fishelsoni דמו במבנם לשוטונים חיידקיים, ולא לשוטונים של פרוטיסטה.

מאחר ולא הצליחו לגדל את E. fishelsoni במבחנה, נאספו הסימביונטים מ-A. nigrofuscus ומ-Naso tuberosus, ובאמצעות שיטות מולקולריות נקבע בהם הרצף של התת-יחידה הקטנה של ה-RNA הריבוזומי (16s rRNA). על-פי הרצפים נקבע שמדובר בשלושה זנים שונים (A1 ו-A2 בודדו מהבתרן, ו-B בודד מהקרנפון).

מהמידע שהתקבל מהרצפים של ה-RNA הריבוזומי התברר שהסימביונטים אינם פרוטיסטה, אלא חיידקים שתכולת ה-GC בהם נמוכה, המשתייכים לסדרת ה-Clostridiales, מחטיבת הפירמיקוטים.

אפשר לראות את E. fishelsoni בעין רגילה (בלי עזרת מיקרוסקופ) והוא היה החיידק הגדול ביותר הידוע עד 1999.

Epulopiscium

E. fishelsoni בהשוואה לסנדלית
By kind permission of Dr. Esther Angert, Cornell University

בשנת 1999 דיווחה קבוצת מחקר גרמנית על גילוי חיידקי-ענק לא-ידועים בקרקעית מי הים הרדודים של נמיביה. לחיידקים אלה ניתן השם Thiomargarita namibiensis (שמשמעותו "פניני הגופרית של נמיביה"). גודלם הממוצע כ-0.7 מילימטר. רוב נפח התא הוא חלולית (vacuole) ענקית, המכילה חומרי תשמורת גופריתיים זוהרים (ומכאן שמם). לחיידקים האלה מטבוליזם מיוחד הקושר בין מחזור החנקן למחזור הגופרית.

לתמונות של Thiomargarita namibiensis: תמונה 1 - תאי החיידק, תמונה 2 - החיידק יחסית לזבוב

חיידקי ענק אחרים (קטנים יותר):
Oscillatoria חיידק כחולי, 8x50 מיקרומטרים.
Spirochaeta plicatilis שגודלו עשוי להיות 0.75x250 מיקרומטרים.
Sporospirillum praeclarum המתקיים במעי ראשנים, שגודלו עשוי להיות 4x100 מיקרומטר.
Achromatium oxaliferum 100x45 מיקרומטרים.
Thiovulum majus קוטרו 25 מיקרומטרים.
Prochloron קוטרו 30 מיקרומטרים.
Beggiatoa gigantea תא דמוי דיסקית, שקוטרו 55 מיקרומטרים ועוביו 13 מיקרומטרים.
חיידק לא מוגדר שבודד מארובה תת-ימית קוטרו 122 מיקרומטר.

עד לא מכבר התבססה אחת ההבחנות החשובות בין חיידקים לאיקריוטים על גודלם של התאים. חיידקי-הענק הנזכרים כאן, מערערים את תקפותה של הבחנה זו.

מקורות

  1. Angert, E.R., Clements, K.D. and Pace, N.R., 1993. The largest bacterium. Nature 362: 239-241.

  2. Clements, K.D., Sutton, D.C. and Choat., J.H., 1989. Occurrence and characteristics of unusual protistan symbionts from surgeonfishes (Acanthuridae) of the Great Barrier Reef. Australia. Mar. Biol. 102: 812-826.

  3. Fishelson, L., Montgomery, W.L. and Myrber, J.A.A., 1985. A unique symmbiosis in the gut of tropical herbivorous surgeonfish (Acanthurdiae: Teleostei) from the Red Sea. Science 229: 49-51.

  4. Montgomery, W.L. and Pollak, P.E., 1988. Epulopiscium fishelsoni, a protist of uncertain taxonomic affinities from the gut of an herbivorous reef fish. J. Protozool. 35: 565-569.

  5. Schulz, H.N., Brinkhoff, T., Ferdelman, T.G. et al, 1999. Dense population of a giant sulfur bacterium in namibian shell sediments. Science 284: 493-495