האם עובדי הבריאות הינם מקור להדבקות בבתי חולים?

בכל בתי החולים עובדי הבריאות חשופים להדבקות, ואף עלולים להוות מקור להדבקות חולים. לכן, הן החולים והן עובדי הבריאות צריכים להיות מוגנים מהדבקה ומנועים מהעברה של הדבקות בבתי חולים, ע"י שיטות של בקרת זיהומים.

• את מטרות התוכנית לבקרת זיהומים צריכה לקבוע ועדה ייחודית בשיתוף עם נציגי שירותי הבריאות. על התכנית להתמקד בגהות אישית, ניטור התפרצויות של מחלות מדבקות וחשיפות, ולאחר זיהוי סיכוני ההדבקות - לקבוע פעולות מניעה.
  
• מניעת הדבקות במחלות זיהומיות בעובדי בריאות משרתת שלשה כוונים: את בריאותו של עובד הבריאות, מניעת הדבקות תעסוקתיות והקטנת ההדבקות בבית החולים.
  
• הדרכה והסבר הינם אמצעי חשוב להגברת הציות לנהלים ופעולות מנע. על כל עובדי הבריאות לדעת את הסיכון ודרך ההפצה של הפתוגנים.
  
• יש לחסן את העובדים כנגד נגיף צהבת B, וחיסונים אחרים שיפותחו עם הזמן. מניעת הדבקות בעובדים תמנע גם העברת מחלות לחולים. נקיטת אמצעי בקרה מהירים לגבי חולים עם סימני מחלה מדבקת, תוריד את הסיכון להדבקות בבתי חולים.
  
• בהחלטה על סוג ואופי נהלי בקרת הזיהומים הדרושים, יש להתחשב בתפקידו של העובד, סיכון החשיפה, והפתוגן החשוד בהדבקה.
  

בדרך כלל, סיכון העברת מחלה תלוי בתכונות המיקרואורגניזם והמאחסן. כדי להעריך סיכון זה יש להתחשב במספר נתונים:

• האפשרות, האופי והכמות, וכן זמן המגע עם מקור הזיהום;
  
• יכולת ההדבקה של הגורם, כולל אפשרויות השרידה שלו על עצמים;
  
• התהליכים והצעדים שננקטים ע"י עובדי הבריאות להימנע מהדבקה.
  

להלן מובאות דרכי ההדבקה שונות לגבי מיקרואורגניזמים שונים, וחלקם יכולים להדביק ביותר מדרך אחת.
להלן מובאת סקירה קצרה של המחלות המדבקות העיקריות בבתי חולים:


Staphylococcus aureus - כשליש מהאוכלוסייה נושא באופן קבוע חיידק זה בדרכי הנשימה העליונים, ושליש נוסף נושא אותו לעתים מזדמנות. החיידק נישא גם על גבי העור ובשיער. לאנשים עם גירויי עור יש הסתברות גדולה יותר להיות נשאים. חולים עם צנתרים או פצעי עור יקלטו אותו מהר יותר. העברת החיידק מתרחשת במגע ישיר או עקיף ולעתים גם באמצעות קשקשי עור. עובדים עם פצעים מזוהמים בחיידק יעבירו אותו בתדירות גבוהה יותר מאשר נשאים בדרכי הנשימה העליונים. בהתאם לכך ובהתאם לתפקידו של העובד יש לשקול הגבלת תעסוקתו לזמן ההדבקה. בזמן שיש התפרצות זיהומים בחיידק, כולל זנים עמידים לאנטיביוטיקה (בעיקר מתיצילין), חשוב לזהות את הנשאים ע"י בידודים מחולים ומעובדים. ניתן לטפל בנשאים ע"י מריחת משחת מופירוצין (2%) באף, אך לא במשך יותר מ-5 ימים, באשר עלולה להתפתח עמידות. לא מומלץ מאידך להשתמש בטיפול זה לפצעים מזוהמים.

Group A Sreptococcus - החיידקים מקבוצה זו מוכרים כפתוגנים של העור ובית הבליעה; הם מופיעים גם כן בפי הטבעת ובאברי המין הנקביים. דרכי העברה העיקריות הן - מגע ישיר וטיפות גדולות. עליה בנפיצות זיהומי פצעים בחיידקים אלה יש לחקור, תוך התמקדות על נשאות בקרב עובדי הבריאות. עובדים המודבקים במידה קיצונית בחיידקים אלה יש להגביל מעבודה עם חולים עד 24 שעות לאחר התחלת טיפול מתאים, או לאחר שתרביות הוכיחו שהם נקיים. סה"כ סיכון ההעברה של חיידקים אלה מעובדי בריאות הינו נמוך.

Herpes simplex - הנגיף מטיפוס I עלול לעבור מעובדי בריאות לחולים מפצעים ראשוניים או חוזרים. רוב ההדבקות הן באזור הפנים ומועברות במגע ישיר, אך יתכנו העברות גם ברוק. הדבקה מתבצעת דרך הידיים לאחר מגע ישיר בפצע. מאחר שכך, רחיצת ידיים וחיטויין הן הדרכים החשובות ביותר למניעת העברה לחולים. פצעי הרפס סימפלקס באצבעות הינם מחלת מקצוע בעובדי בריאות, עקב מגע ישיר בנוזלים מזוהמים כמו נוזלי הפות או פצעי עור. עובדים כאלה חייבים לעטות כפפות כדי למנוע הפצת הזיהום. יש לשקול הגבלת תעסוקת עובדים מודבקים כשמדובר בחולים רגישים במיוחד, כמו ילודים, חולים הסובלים מתת-תזונה, נפגעי כוויות ופגועי מערכת החיסון.


שלשולים - העברה של מחוללי השלשולים החריפים מעובדי בריאות לחולים, יכולה להתבצע במגע ישיר ועקיף. יש להקפיד על רחיצת ידיים יסודית, ביחוד לאחר ביקור בשירותים. יש להגביל טיפול בחולים בעובדים הסובלים משלשולים חריפים עד להחלמתם. גם לאחר מזאת, עובדי הבריאות עדיין עלולים לשאת פתוגנים כאלה, למשל סלמונלה או קמפילובקטר.

צהבת A - הדבקות בתי חולים בצהבת A אינן שכיחות, ושיטת המניעה היא שוב הקפדה על גהות וביחוד רחיצת ידיים.


הצטננות - הצטננות במבוגרים נגרמת בעיקר ע"י נגיפי פאראינפלואנזה, Respiratory syncytial, אדנו, או רינו. עובדי הבריאות הינם מקור חשוב להעברתם לחולים. פרט לרחיצת ידיים, מוצע השימוש בנישמיות, העשויות למנוע העברה בטיפות גדולות במגע קרוב. ברוב האנשים מחלות אלה מסתיימות מעצמן, אך בפגועי או מדוכאי מערכת החיסון, הן עלולות להתפתח לדלקות ריאות חמורות עם אחוז מקרי מוות גבוה.

אמצעי הבקרה כוללים זיהוי ובידוד החולים המודבקים והגבלת מגע בין עובדי בריאות סימפטומטיים או מבקרים עם החולים שבסיכון מוגבר.
שפעת - התפרצות שפעת בבתי חולים ידועות היטב. העברה מתבצעת בין עובדי הבריאות ובינם לבין מאושפזים וחזרה. שיטת המניעה המומלצת היא חיסון מוקדם של הצוותים הרפואיים לפני עונת המחלה.

שחפת - כל עובד בריאות המדווח על תסמינים המחשידים לשחפת, חיב לעבור בדיקה רפואית, וצילום חזה. הסימנים הם שיעול נמשך מעל 3 שבועות, חום מתמשך ואיבוד משקל. במידה ומאובחן עובד הסובל משחפת פתוחה, יש לזהות את כל האנשים איתם בא במגע. יש לאכוף הגבלות חמורות במגעיו בעבודה, ולתת טיפול יעיל עד שמשטחי כיח יוכחו שליליים. רק אז ניתן להחזירו לעבודה. באזורים אנדמיים ובבתי חולים בהם יש סבירות גדולה לחשיפה, יש לשקול מתן תרכיב BCG (Bacillus Calmette-Guerin) לעובדי בריאות המציגים מבחן טוברקולין שלילי, אלא אם כן חוסנו קודם לכן.


העיקרון של מניעת העברת מחלות מדם של עובדי בריאות, הוא למנוע מגע בין דמם לדמם של מאושפזים. הדגש העיקרי הוא על שימוש באמצעי הזהירות הכלליים, רחיצת ידיים, הקטנת מגע בדם או בהפרשות מכילות דם, וטיפול בכל דם כמקור זיהום בכוח. יש לדאוג להדרכה לכל העובדים בנושאים אלה.

צהבת B - חיסון נגד צהבת B הינה האמצעי הבטוח ביותר במניעת הדבקות עובדים במחלה. עובדים החולים או נושאים את הנגיף הינם מדביקים בכוח. סיכון ההדבקה בנגיף זה עולה על אלה של צהבת C ואיידס, כפי שנקבע עפ"י 38 התפרצויות בהן הועברה המחלה מעובדים לחולים, שנרשמו לאורך 22 שנה. ניתוחים שונים, כמו אגן, לב, כריתת רחם, היו מעורבים בהדבקות כאלה, למרות נקיטת אמצעי בקרה טובים, באשר הסיכון לדקירה בניתוחים אלא כנראה גדול יותר. כמעט בכל המקרים (פרט לאחד), היתה נוכחות של האנטיגן HBe בדמם של עובדי הבריאות שהעבירו את המחלה. אך גם נשאי האנטיגן HBs היו מעורבים באשר ההדבקה יכולה להתבצע דרך הפרשות פצעים הבאות במגע עם מאושפזים.

מקרים רבים כבר תועדו, בהם מנתחים נושאי אנטיגן e של צהבת B (HBV), הדביקו את מטופליהם תוך כדי ניתוח. מציאת אנטיגן e מעידה על ריכוז גבוה של נגיף בדם. באנגליה רופאים נשאים אינם מורשים לבצע פעולות חודרניות המעמידות את המנותחים בסיכון גבוה לחשיפה לדם המנתח. לעומת זאת אין הגבלות על רופאים נשאי אנטיגן השטח (HBsAg) שאינם נושאים HBeAg, כל עוד לא הוכחה הדבקה מרופא כזה. בעבודה שתועדה ע"י "צוות חקירת תקלות" בראשות ג'וליה הפטונסטל מלונדון, נרשמו ארבעה מקרי צהבת B חריפה שנחשדו להיות כתוצאה מניתוח. בכל 4 המקרים נמצא שהמנתח היה נושא של הנגיף. בעזרת טכניקת PCR, הוכפל DNA נגיפי מסרום החולים והמנתחים, ונערכה אנליזת רצף הבסיסים של שני אזורים בגנום הנגיף. בדמם של ארבעת הרופאים לא נמצא אנטיגן e של צהבת, אך אנליזת הרצף הוכיחה זהות מלאה בין DNA נגיף הצהבת בחולה לזה של המנתח שניתח אותו. סריקה של חולים נוספים שנותחו ע"י המנתחים הנ"ל גילתה לפחות עוד 2 חולים שנדבקו בצהבת כנראה מאחד המנתחים.

החוקרים מסיקים שגם מנתחים חסרי HBeAg אך נשאי HBsAg עלולים להעביר את נגיף הצהבת למנותחיהם בפעולות חודרניות מסוימות.

במסמך שפרסמה החברה הבריאותית לאפידמיולוגיה בארה"ב (SHEA) מומלץ שנשאי אנטיגן e יוגבלו בניתוחים גניקולוגיים, ולב וגם בטיפולי שיניים. על כל העובדים שנמצאו חיוביים ל-HBV לעטות שני זוגות כפפות לכל טיפול בו דמם, או נוזלי גוף אחרים עלול לבוא במגע עם מאושפזים. אם מתרחשת חשיפת מאושפז לדמם של עובדי בריאות, יש לבחון את העובד למציאות פתוגנים בדם.

איידס וצהבת C - הסיכון להעברת איידס הינו פי 100 פחות מזה של צהבת B, וצהבת C הינו XX בין השניים. על נשאים של אחד משני נגיפים אלה לציית לכל ה"נהלים הכללים" המומלצים ע"י רשויות הבריאות הבינלאומיות, כדי להקטין את סבירות העברת הנגיף למאושפזים. גם כאן מומלץ לעטות שני זוגות כפפות בטיפול בחולים - במקרה של חשיפת חולה לדם של עובד בריאות יש לבחון את הדם לנוכחות הגורמים הנ"ל.

עובדים נשאי נגיף האיידס, עלולים להיות מודבקים גם בפתוגנים אחרים, שעלולים אף הם לעבור למאושפזים. לדוגמא - שחפת, וריצלה, זוסטר, וחצבת - ע"י העברה באוירוסולים, וכן סלמונלה או קריפטוספורידיום, ופתוגנים אחרים העלולים לעבור בזיהומים צואתיים ובדרך הפה.

וריצלה זוסטר - הינה אחת ההדבקות הנפוצות בקרב עובדי בריאות. המחלה מאד מדבקת, וחשיפה לנגיף הינה נפוצה בתסריט של בית החולים. עובד שאינו מחוסן טבעית, עלול להדבק מחשיפה לחולה. עובדים כאלה יש להרחיק מהעבודה עד 21 יום כדי להבטיח שלא תתרחש הדבקה משנית. אם אכן הופיעה המחלה - יש להרחיק את העובד עד שהפצעים יתייבשו לחלוטין.

חצבת - נגיף החצבת מועבר באוויר, ולכן מומלץ להשתמש בנהלים דומים לתאור לגבי וריצלה. זיהוי מהיר של עובדים עם תפרחת וחום, יעזור במניעת התפשטות הנגיף בבית החולים.