"בתי רעי", מבנה אסתטי דמוי בקתה, בלב פארק קנדה
השיטה המקובלת לשינוע ההפרשות האנושיות הנה המערכת 'הרטובה', אשר עושה שימוש במים באיכות מי שתייה להסעת ההפרשות במערכת ביוב אל מכוני הטיהור.
כל פעם שמדיחים את האסלה, נשפכים לתוכה 9-4.5 ליטר מים שפירים. המשמעות המצטברת הינה כש-40% מצריכת המים הביתית מופנית כמעט ישירות לביוב. לאור המחסור הגדול במים בעולם בכלל ובאזורנו בפרט, עלינו לחסוך במים. מעבר לכך, הצואה מכילה חומרי פסולת והפרשות שבהגיעם לקרקע, ואל מקורות המים, הם גורמים זיהום של מקורות מים נוספים.
לכולנו הזכות לחיות על פני האדמה הטובה הזאת, אך חשוב שנפעל לצימצום זיהום הסביבה ולמניעת ביזבוז משאבים חיוניים, על-מנת שנותיר משהו גם לצאצאינו. לכן עלינו לחפש דרך לשינוי שיטת הטיפול הבזבזנית בהפרשותינו.
דרך אפשרית לטיפול בשפכים היא איסופם במערכות סגורות, הפועלות בשיטה הדומה לתהליך הטבעי לפירוק המרכיבים האורגניים של הפרש. מערכות סגורות כאלה הנקראות קומפוסטרים, מופצות בישראל תחת השם בתי רעי. רעי בלשון המדרש והמשניות הנה מלה נרדפת לצואה, לכלי לעשות בו את הצרכים ולבית כיסא (בית שימוש).
מיתקנים אלה מספקים פיתרונות תברואתיים הן לבתי מגורים והן למקומות ציבוריים, כאלטרנטיבה לבתי-השימוש המסורתיים, ומבטלים את הצורך במערכת הולכת שפכים או כריית בורות ספיגה, שהשימוש בהם כיום אסור על-פי החוק.
בגלל היות בתי רעי בלתי תלויים באספקת מים או במערך לפינוי שפכים, הם הפיתרון העדיף לאתרים ומקומות, אשר לא ניתן או יקר לחברם למערכות הביוב כמו: פארקים, חניונים, חופי הים, מחנות צבא, עמדות שמירה, צדי דרכים ומקומות יישוב מרוחקים כמו מצפים, התנחלויות וכדומה.
כאמור, ניתן להתקין מערכות כאלה בבתים צמודי-קרקע במקומות בהם מערכות הביוב קיימות, ובכך לחסוך מים שפירים ולא לייצר שפכים.
שלוש שנים ללא פינוי
פעולתו של המיתקן פשוטה יחסית, אינה צורכת חשמל ומים, ומתבססת על ניצול 'כוחות הטבע'. הנוזלים מתנדפים ואילו החומרים האורגניים עוברים
תהליך טבעי של פירוק ביולוגי על-ידי חיידקים. זהו למעשה תהליך קומפוסטציה של חומרים אורגניים. מחלקו האחורי של תא הקומפוסטציה מתרוממת ארובה שבראשה מאוורר. דרכה נפלטים אדי המים, הגזים הנוצרים בתהליך הקומפוסטציה והריחות הלא-נעימים. כל זה ללא כל צורך באספקת חשמל.
הפעילות האיטית אך המתמשכת של החיידקים מביאה לכך, שמרבית החומר האורגני הופך לחמצן ולפחמן דו-חמצני הנפלטים לאוויר. עם הזמן, משקל הפרש המגיע למיתקן יורד לכדי 5%. במיקרים בהם הצואה מכילה גורמי מחלות כמו חיידקים, וירוסים או טפילי מעיים, הם נכחדים בתהליך הממושך של הפירוק, ואין סכנה של הדבקה במחלות.
את השאריות המצטברות יש לפנות אחת למספר שנים. הפינוי מתבצע באמצעות פתח מיוחד הקבוע בירכתי המיתקן. התוצר הסופי של התהליך הוא למעשה חומר דשן טוב.
המיתקן-לדוגמה שהוצב בפארק קנדה, פועל קרוב לשלוש שנים ועדיין לא היה צורך לפנות ממנו את הפסולת. מיתקנים נוספים של בתי רעי כבר פועלים במספר מקומות מרוחקים מרשת המים והביוב.
יתרונות מיתקני בתי רעי רבים:
- המערכת סגורה ואטומה
- אינה צורכת מים וחשמל
- אין צורך בחיבור לביוב
- איו שימוש בחומרים כימיים
- ההפרשות אינן נגישות לזבובים או לבעלי-חיים
- הוצאות תחזוקה מינימליות
- המערכת אינה מזהמת את הסביבה ואת מי התהום
- אין ריחות רעים
חיסכון כמותי במים שפירים והקטנת נפח השפכים הדורשים טיפול, יתאפשר, כאשר ניתן יהיה להחליף את האסלה הביתית הרגילה, באסלה יבשה דוגמת זו של בתי רעי.
כבר היום קיימים מודלים שבתיכנון אדריכלי נכון, ניתן לשלבם בבתים פרטיים. הדבר ידרוש הבנת העיקרון והיעילות של שירותים הפועלים בכוחות הטבע, כמו גם שינוי בהרגלים.
שינוי זה יתאפשר רק כאשר מהנדסים וארכיטקטים וכן עובדי משרדי ממשלה הנוגעים בדבר, יבינו את חשיבות הפיתרון לטיפול בשפכים ללא ביזבוז מים שפירים וללא יצירת שפכים שהטיפול בהם כה יקר.
המיתקן בפארק קנדה, מבט מהחזית ומאחור
(לפרטים נוספים: "בתי רעי" בע"מ, טל. 03-6395674, פקס 03-6395618)
דו ירחון לאיכות חיים וסביבה בטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל הל"ה 6, גבעתיים טלפון - 03-5732750/1 פקס - 03-5732749 ecoforum@netvision.net.il |
 |
באדיבות מערכת ירוק כחול לבן.
