עד כמה יצור חי יכול להיות קטן? סדנה בנושא זה התקיימה לאחרונה בחסות האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, קוטרו של חיידק טיפוסי הוא
מיקרומטרים (אלפיות מילימטר) ספורים. נגיפים הם אמנם קטנים יותר, אלא שנגיפים אינם צורת חיים עצמאית כי אם טפילים המנצלים את מערכות התא
המאכסן כדי להתרבות. כל צורות החיים המוכרות כיוםם מתבססות על חומר גנטי (דנ"א) אשר מתורגם לחלבונים המוציאים לפועל את תהליכי החיים.
המידע הגנטי הרב שהצטבר על צורות חיים פשוטות מאפשר לזהות קבוצה של כ-250 גנים המשותפים לכל צורות החיים הידועות, ונראה כי מדובר בקבוצה
של גנים חיוניים לצורך קיום חיים (בחיידק הקטן ביותר שאופיין עד כה נמצאו כ-500 גנים; יצור בעל 250 גנים בלבד טרם נמצא). חישוב הנפח
שתופס החומר הגנטי עצמו יחד עם המערכות הנחוצות לשכפולו ותרגומו לחלבון, מגלה שהגודל המינימלי הדרוש ליצור חי הוא כדור בקוטר 200 ננומטר
(200 מיליארדיות המטר). כלומר כעשירית מגודלו של חיידק טיפוסי.
בסדנה השתתפו מומחים מתחומים רבים ביניהם ביוכימאים, מיקרוביולוגים, אקולוגים ופיסיקאים, מסקנתם העיקרית הייתה שאם קיים יצור חי קטן
מ-200 ננומטר, אין הוא יצור המסוגל להתרבות באופן עצמאי, או שמדובר בצורת חיים שאינה דומה לחיים כפי שאנו מכירים היום על פני כדור הארץ.
האפשרות שקיימות צורות חיים אחרות, אפילו על פני כדור הארץ, נדונה על ידי משתתפי הכינוס. אם החיים לא נבראו על-ידי כוח עליון, טענו
אחדים, הרי יתכן שנוצרו באופן ספונטני על פני כדור הארץ (קיימות מספר תיאוריות המנסות להסביר תהליך זה). מכל מקום סביר להניח כי החים לא
נוצרו מלכתחילה בצורתם המוכרת היום אלא כצורת חיים פרימיטיבית יותר ואולי שונה לחלוטין מזו של ימינו (אחדות מן התיאוריות מציעות
מולקולות רנ"א בעלות יכולת התרבות). ההנחה המקובלת היא כי יצורים אלה נדחקו על-ידי צורות חיים מפותחות ומורכבות יותר, אך אין לפסול את
האפשרות התאורתית שחלקם עדיין קיימים במקומות מסוימים על פני כדור הארץ.
רקע לדיון זה מהווים מחקריו של אולבי קג'נדר (Kajander) מאוניברסיטת קופיו בפינלנד שזיהה חיידקים שגודלם נע בין 50 ל-200 ננומטר
(בגליליאו הוצע לכנותם = חיידקיקים). למרות שהחיידקיקים זוהו לפני זמן רב, התקשה העולם המדעי לקבל את עובדת קיומם, ורק לאחרונה אומצו
על-ידי הממסד המדעי כאשר נמצאו עדויות כי יתכן שהם מעודדים יצירת אבנים בכליות (ראו "חיידקיקים ואבנים
בכליות", גליליאו 31 עמ' 8). קג'נדר מצא שלמרות זעירותם מדובר ביצורים בעל חומר גנטי רגיל ולטענתו הם ההוכחה שהחישוב התאורטי של
היצור הזעיר ביותר האפשרי הוא חישוב שגוי. אחדים ממשתתפי הכנס טענו כי יתכן שהחיידקיקים אינם צורת חיים עצמאית לחלוטין, ויתכן שזעירותם
נגרמה כתוצאה מכך ש"התכווצו" בעת הכנת הדגימות להתבוננות במיקרוסקופ האלקטרונים, או כאשר נדחסו דרך מסנן עם חורים שקוטרם 100 ננומטר.
הגיאולוג רוברט פולק מציע לנו להעמיד צלוחית מי ברז לייבוש ולבחון את המשקע שמתקבל במיקרוסקופ אלקטרונים. פולק מוצא בדגימות כאלה, כמעט
בכל מקום, חלקיקים בגודל 40-30 ננומטר המייצגים לטענתו יצורים חיים ומתרבים. חשוב לציין שבניגוד לחיידקיקים, חלקיקים אלה לא אופיינו
בשיטות נוספות, ולפי-שעה דוחה רוב העולם המדעי את האפשרות שמדובר ביצורים חיים.
