SARS - Severe Acute Respiratory syndrom - תסמונת נשימתית חמורה חדה. מבחינה מעשית זו דלקת ריאות חמורה לא טיפוסית (שלא נגרמת על-ידי חיידקים) המתפתחת במהירות (חדה).
סימניה הקלינים (לצורך אבחון הם) הם:
- טמפרטורת גוף מעל 38 מעלות צלזיוס
- אחד או יותר מהסימנים הבאים: שיעול, קוצר נשימה, היפוקסיה (ירידה בכמות החמצן בדם), שיקוף רנטגן של דלקת ריאות, תסמונת נשימתית חדה (ARDS).
- שהייה בסין, וייטנאם, סינגפור, הונג-קונג, או טורונטו, בעשרת הימים שקדמו למחלה או במגע קרוב עם חולה במחלה.
המקרים הראשונים של SARS היו כניראה במחוז גוואנדונג (Guangdong) שבדרום סין בנובמבר 2002 - אז דווח על 305 חולים בדלקת ריאה לא טיפוסית.
בתחילת ינואר התחילו להגיע דיווחים מבתי החולים במחוז Guangzhou לרשויות הבריאות הסיניות על התפרצויות של דלקות ראה לא טיפוסיות. לא ברור איפה נעצרו הדיווחים האלה, אם בדרך לביג'ינג או בביג'ינג.
חוסר שיתוף הפעולה של שלטונות הבריאות של סין שהסתירו ומנעו את הפצת המידע בקשר למחלה החדשה גרם לאובדן זמן יקר שיכול היה להיות מנוצל למניעת התפשטות המחלה. רק מה-20 באפריל, אז הודח שר הבריאות הסיני, החלו הסינים לשתף פעולה והאמת החלה לצאת לאור.
רק שלושה חודשים אח"כ, ב-10 בפברואר 2003, התפרסמה לראשונה אזהרה ברשת האינטרנט, ב-PromedMail, על מגיפה מסתורית המתחוללת באזור העיר הסינית Guangzhou. אז נכנס לפעולה ארגון הבריאות העולמי ואנשי הארגון בהונג-קונג והחלו במאמצים (תחילה במחתרת) לזהות את סימני המחלה, לזהותה במהירות ולמנוע את התפשטותה ברחבי העולם.
במקביל הייתה התפרצות של מגיפת שפעת עופות שגם היא תרמה לבלבול. והדגימות שנלקחו מ-5 מהקרבנות של המחלה ב-11 לפברואר נמצאו שליליות לשפעת העופות, אך לא חיפשו משהו אחר.
ב-18 לפברואר הודיעו הסינים שמדובר ב-Chlamydia, וגם זה הטעה את החוקרים.
ב-21 לפברואר 2003 ארעה התעטשות (או שיעול) גורלית בלובי של מלון מטרופול בהונג-קונג - ששלחה את המחלה מסתורית לרחבי העולם, (אם כי הדבר נודע רק לאחר כחודשיים) : הנשא היה רופא בן 64 מגוואנדונג. מהמלון יצאו נשאי הנגיף החדשים "להפיץ" את המחלה בטורונטו שבקנדה, בסינגפור, בהאנוי שבווייטנם ובמקומות אחרים בהונג-קונג.
ב-26 בפברואר דיווח ד"ר קרלו אורבני, רופא איטלקי שעבד כנציג ה-CDC בהאנוי, על איש עסקים אמריקני החולה במחלה. ד"ר אורבני נדבק מהחולה וחודש אחר-כך מת מהמחלה.
במקביל החלו מאמצים במעבדות מיקרוביולוגיות ברחבי העולם לזהות את גורם המחלה. בתחילה בודדו מספר חוקרים במזרח אסיה ממספר חולים במחלה נגיף לא מוכר ממשפחת ה-Paramyxoviruses, Metapneumovirus. אך מקובל היום שהנגיף הגורם למחלה הוא נגיף חדש למדע ממשפחת ה-Coronaviridae. לנגיף החדש, (שעדיין אין לו שם, אך יתכן שייקרא ע"ש ד"ר אורבני) שנקבע הרצף הגנטי שלו, אין קרבה גנטית לנגיפי הקורונה המוכרים, ומאפיינת אותו התופעה של סחיפה גנטית המוכרת לנו מנגיפי השפעת - מה שיקשה על פיתוח חיסון יעיל וארוך טווח כנגדו.
אך עדיין קיים הספק אם מדובר במחלה אחת או במספר מחלות שונות - כי בקנדה נמצא נגיף הקורונה רק ב-40% מהחולים.
אחוזי התמותה מהמחלה משתנים בהתאם למקום ולזמן ועשויים להגיע עד 10%. אם בתחילה חשבו שהתמותה תתרחש רק אצל קשישים או חולים עם מחלות רקע קשות, היום ברור כי גם אנשים צעירים, בריאים לגמרי, יכולים למות מהמחלה (החולה הצעיר ביותר הוא בן 28, ללא מחלות רקע).
לא ברור עדיין כיצד המחלה מועברת מאדם לאדם, סביר להניח שהמחלה מועברת דרך האוויר ובמגע עם הפרשות גוף החולה. בהתפרצות המחלה בבניין המגורים בהונג-קונג, שם חלו 321 מתושבי הבניין, ייחסו את העניין למעליות, מערכת מיזוג האוויר, או הביוב(?!).
זמן הדגירה של המחלה הוא בין יומיים לאחד עשר יום.
ביינתיים זיהוי החולים (מעבר לזיהוי התסמינים) מתבסס על אבחון נגיף הקורונה בהפרשות הגוף באמצעות PCR, נוגנים ייחודיים או באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים.
קישורים
תסמונת נשימתית חמורה חדה (SARS) -
ד"ר גליה רהב - מאתר "הרפואה"תסמונת נשימתית חמורה (SARS) - מאתר משרד הבריאות
Severe Acute Respiratory Syndrome (SARS) - באתר ארגון הבריאות העולמי
