במרס 2009 הגיחה ממקסיקו שפעת החזירים - הפנדמיה הראשונה של המאה ה-21, שעליה ועל שפעות בכלל כתבנו ביוני 2009, (וראו מדור זה, "גליליאו" 130).
מאז דיווחו 208 מדינות על הימצאות הנגיף בשטחן, הפסיקו לספור את החולים והן מדווחות רק על מקרי מוות שבהם זוהה הנגיף (גם אם אינו בהכרח
הגורם הישיר למוות). נכון ל-8 בינואר, ישנם לפחות 12,779 מקרים ברחבי העולם, מתוכם 83 בישראל.
גל גדול של תחלואה בשפעת החזירים, שבהיקפו היה גדול יותר מזה של שפעת עונתית, הקדים את החורף - תופעה שאינה אופיינית לזני שפעת אחרים.
שיעורי התמותה דומים לשפעות העונתיות, אך בולט אחוז גבוה יחסית של צעירים ללא מחלות רקע. מוסכם שחיסון היה מונע את מרבית מקרי
התחלואה הקשה והמוות. לא ברור מה יקרה כעת, בשיאו של החורף - אז נוטות השפעות העונתיות להתפרץ.
הזרקה של התרופה ניסיונית פֵרַמיביר (Peramivir), המעכבת את האנזים נוירמינידז של הנגיף, הצליחה להציל חולים במצב חמור שלא הגיבו לטיפול
בטמיפְלוּ.
חמישה תרכיבי חיסון המבוססים על נגיפים לא פעילים אושרו על-ידי הרשויות המתאימות באירופה, פותחו בהתאם לפרוטוקול שאושר ונבדק מבחינת
יעילות ובטיחות כשפרצה מגפת שפעת העופות (ראו: לקריאה נוספת): Focetria של חברת Novartis, Pandemrix של חברת GlaxoSmithKline, Panenza ו-Humenza של חברת Sanofi
Pasteur, ו-Celvapan של חברת Baxter.
ארבעה מהתרכיבים מכילים ממריץ חיסון, אדג'ובנט (שהוא חומר שומֶני המכונה סקוואלן, squalene). האדג'ובנט מאפשר להשתמש בכמות קטנה יותר (פי
15) של חלבון נגיפי בהכנת החיסון, ומקל מאוד על ייצור המוני של חיסונים, כדי לקבל תגובה חיסונית מתאימה. להוספת ממריץ יש יתרון גם
בכך שהחיסון יאבד פחות את יעילותו כשהנגיף ישתנה מעט, יחסית לחיסון חסר אדג'ובנט. כדי לשמור על סטריליותו בתנאים פחות טובים, הוסיפו
לחיסון את החומר המשמר תיאומרסל, המכיל כמויות זעירות של כספית (לשם השוואה, נמסר כי הכמות של הכספית "המזהמת" את גופנו באכילת דג
טונה גבוהה יותר מזו שנמצאת בחיסון). התוצר של פרוטוקול ההכנה המקורי לא נבדק על נשים הרות וילדים מתחת לגיל 3, ומסיבה זו בלבד לא
מחסנים עם חיסונים אלה את שתי האוכלוסיות הללו, אלא ב-Panenza - החיסון שלא מכיל אדג'ובנט. ברחבי אירופה חוסנו בינתיים מיליוני
אנשים ותופעות הלוואי שעליהן דיווחו הן רגילות. הסקוואלן אינו מסוכן. יש מתנגדי חיסונים הטוענים שהוא האחראי לתסמונת ג'יליאן בארה
(Guillain-Barre syndrome: מחלת עצבים קשה, ממושכת, ולעתים קטלנית), שהיתה אחת מתופעות הלוואי הנפוצות של החיסון נגד השפעת
הפנדמית ב-1976. אך טענה זו לא הוכחה, ולמעלה מ-30 שנה מחסנים עם סקוואלן, ללא חזרה של התסמונת.
למה חשוב להתחסן? אמנם אחוזי החולים הקשים והנפטרים דומים לאלה של שפעת רגילה אך חשוב להקטין אותם במידת האפשר - ואף אחד מאיתנו לא יודע
אם במקרה הוא יהיה בחלק הקשה של הסטטיסטיקה. ומבחינה ציבורית, ככל שרבים יותר באוכלוסייה יתחסנו יהיו פחות מחזורי הדבקה והסיכוי
הנמוך להשתנות הנגיף לאלים יותר לא יתממש.
בשנה שעברה דיווחה חברת BiondVax על הצלחה בניסוי ראשון עם חיסון אוניברסלי כנגד כלל נגיפי השפעת, על-ידי הזרקה של חלקים פנימיים שמורים
של החלבון המגלוטינין. החיסון פותח במכון ויצמן על-ידי פרופ' רות ארנון, ד"ר תמר בן-ידידיה ופרופ' מיכאל סלע. האם נתחסן בעתיד עם
חיסון יחיד מפני כל זני השפעת?
לקריאה נוספת
עדכון מצב שפעת החזירים בעולם, ארגון הבריאות העולמי
שפעת העופות בישראל - "גליליאו" 92, אפריל 2006
שפעת חורפית ושפעת החזירים: אנטומיה של מחלה, "גליליאו" 130, יוני 2009
