בשנים האחרונות השקיעה מקורות כספים רבים בשיפור איכות המים, כדי לעמוד בשני יעדים: האחד, עמידה בתקנות משרד הבריאות, שיצאו בין השנים 1995-1988, לגבי איכותם התברואתית של מי השתייה. השני, עידכון שמשרד הבריאות עומד לפרסם לתקנות אלה, ואשר כבר היום ידוע שהן תהיינה מחמירות יותר במספר מדדים. מקורות, המעוניינת לשפר את איכות המים לצרכניה, מתכוונת להיות מוכנה מבעוד מועד לקראת התקנות המחמירות.
כבר נכתב רבות על כך שאיכות המים בישראל היא תולדה של תנאים אקלימיים, טופוגרפיים והידרולוגיים מצד אחד, ושל כמויות המזהמים (תוצר-לוואי חמור של הפיתוח והצמיחה הכלכלית בארץ) המגיעים למאגרים, מצד שני.
ארבעת גורמים הזיהום העיקריים הם:
- המלחת מי התהום, בעיקר לאורך אקוויפר החוף, הנובעת משאיבת-יתר ומשפכים ביתיים ותעשייתיים, בעיקר של מפעלי המזון (השפכים הביתיים מכילים תמיד יותר מלחים מאשר המים השפירים).
- זיהום אורגני-מיקרוביאלי שמקורו בשפכים גולמיים.
- זיהום במתכות כבדות ויסודות קורט רעילים, המצויים בעיקר בשפכים תעשייתיים ובמזבלות.
- חנקות, שמקורן בעיקר בשטיפת דשן חנקני מהשדות.
- שינויים בצורת החיטוי של מי המוביל הארצי והרחבת מספר מתקני החיטוי. בשנות ה-90 פעלו פחות מ-100 מתקנים לחיטוי, כיום מספרם עולה על 700.
- שיפורים משמעותיים במערך שנועד לסלק מזהמים מהמים, כגון מערך שיקוע והפתתה, טיפול שעוברים כל מי המוביל.
- מתקנים מיוחדים שנבנו נועדו לשפר את הטיפול בתהליך הוצאת הבוצה מאגן השיקוע באתר אשכול, ומתן טיפול נאות לבוצה זו.
- השקעה גדולה מאוד במתקני התפלת המים באילת ובערבה. מתקנים אלה מאפשרים שימוש במים מליחים שמצויים באזור, אך אינם ניתנים לשימוש בשל רמת המליחות הגבוהה בהם.
בדיקות מעבדה
יעילות הטיפולים השונים במים מחייבת ניטור מדוקדק גם במקורות השונים של המים, גם בפתח המוביל הארצי וגם סמוך לצינורות העירוניים. לשם כך
הקימה מקורות מערבים מורכבים של לקיחת דגימות מאתרים רבים, במערך המים ברחבי הארץ. כל דגימה עוברת מספר רב של בדיקות. בתפקיד זה נושאת בעיקר המעבדה המרכזית, הממוקמת בסמיכות למאגרי אשכול בעמק נטופה. במעבדה נבדקים כ-200 מדדים שונים, המניבים מידע כמותי על נוכחות היסודות הכימיים המשמעותיים, כולל מתכות רעילות ויסודות קורט, על המצב הפיזיקלי של המים מבחינת משקעים ומרחפים שונים, על נוכחות מגוון רחב של חיידקים גורמי מחלות (כמו חיידקי טיפוס ודיזנטריה), או כאלה המהווים סמנים לנוכחות זיהום צואתי (כמו קוליפורמים).
מאמץ מושקע גם באיתור ובזיהוי טפילי מעיים חד-תאיים, כמו ג'יארדיה או קריפטוספורידיום, שעלולים לגרום למחלות מעיים. כל הבדיקות הללו נעשות בעזרת מיכשור חדשני וטכנולוגיות מתקדמות. המידע הנאסף במעבדה המרכזית, מוזן לתוכנת מימד לניהול הבדיקות. תוכנה זו מאפשרת ליווי צמוד לכל דגימה, מרגע הילקחה ועד לקבלת תוצאות הבדיקות השונות שנעשו בה. התוכנה גם מבצעת בדיקת 'אמינות' של התוצאות, פעולה חיונית ביותר במערכות מתוחכמות וממוחשבות. איסוף כל המידע במערך מרכזי, מאפשר הסקת מסקנות ותגובה מהירה לחריגות בכמויות המזהמים.
מערכות הטיפול באיכות המים, הנתמכות על-ידי מערך ניטור ובדיקות אכן הניבו תוצאות, כפי שניתן ללמוד ממספר החריגות מרמות התקנים שנמדדו בשנים 1987-98.
באשר לבדיקות חיידקים בדגימות שנלקחו מכל חלקי הארץ, מספר הדגימות עלה ב-12 השנים האחרונות פי 2.4, מספר החריגות מרמות התקן, ירד מ-4% ל-1% בלבד (ראה טבלה), ואף לכדי פחות מ-1% במחצית הראשונה של 1999.
| ירידה בחריגות מהתקן בבדיקות בקטריאליות במי השתייה, 1999-1987 | |||
|---|---|---|---|
| שנה | מספר הבדיקות | מספר החריגות | אחוז החריגות |
| 1987 | 5105 | 207 | 4.0 |
| 1988 | 5604 | 212 | 3.8 |
| 1989 | 7534 | 398 | 5.3 |
| 1990 | 8981 | 466 | 5.2 |
| 1991 | 10355 | 568 | 5.5 |
| 1992 | 11628 | 463 | 4.0 |
| 1993 | 12579 | 431 | 3.4 |
| 1994 | 13104 | 444 | 3.3 |
| 1995 | 13487 | 289 | 2.1 |
| 1996 | 14299 | 277 | 1.9 |
| 1997 | 13160 | 280 | 1.6 |
| 1998 | 12344 | 137 | 1.1 |
שיפור משמעותי
לירידה בחריגות מהתקן ביטוי משמעותי בבריאות הציבור מבחינת שכיחות מקרי מחלות המעיים, הנגרמות על-ידי חיידקים המצויים במי השתייה. לפי
דיווחי משרד הבריאות, בשנים 1981-85 נרשמו כ-20 אלף מקרים של דיזנטריה או טיפוס, ואילו בשנים 1996-97 לא דווח על אף מקרה של מחלות מעיים
אלה. ממצאים אלה תואמים את העובדה שמשנת 1991 החלה מקורות להפעיל את החיטוי המשולב: חיטוי ראשוני בכלור-דיאוקסיד, ומשני בכלור-אמינים.
גם הבדיקות הכימיות מצביעות על שיפור באיכות המים. בשנת 1998, רק 0.74% מכלל 15,630 הבדיקות שנעשו, הצביעו על חריגה מהרמות המותרות. עיקר החריגות הינן במידת עכירות המים, הנובע בחלקו מקידוחים המספקים מדי פעם מים עכורים, ובחלקו, מכך שעדיין אין סינון של מי המוביל. מחקר שנערך בתקופה זו במשרד הבריאות מורה על כך, שיתכן ולעכירות זו אין משמעות תברואתית, וניתן לשנות בהתאם את הערכים בתקנות.
השפעת השיפור במדדים הכימיים על בריאות הציבור קשה יותר להערכה, אך היא ללא ספק משמעותית.
התיפעול והאחזקה של מערכות הטיהור, החיטוי והסינון וכן מערכי הניטור והבדיקות, כרוכים בהשקעות כספיות כבדות, ומגיעים לכדי 3%-5% מהתקציב הכולל.
"מקורות רואה חשיבות עליונה בפעילות למען שמירת איכות המים בישראל", אומר יעקב זק. "הטיפול הניתן למים הפך את המים המסופקים לציבור לבריאים, ובוודאי לבלתי-מזיקים. התחושה שרווחת אצל חלק מן האזרחים, כאילו מי הברז אינם טובים לשתייה - אין לה על מה להסתמך. חבל רק שאותם אנשים מכניסים עצמם להוצאות מיותרות לרכישת מים מינרליים, או מתקנים לסינון מי הברז".
דו ירחון לאיכות חיים וסביבה בטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל הל"ה 6, גבעתיים טלפון - 03-5732750/1 פקס - 03-5732749 ecoforum@netvision.net.il |
 |
באדיבות מערכת ירוק כחול לבן.
