המאמר עוסק במחלות הזואונוטיות השכיחות, ומטרתו הראשית היא להעלות בפני הקוראים את החשיבות הרבה שיש לשמירה על כללי היגיינה בכל פעילות המערבת בעלי חיים ואנשים ולמעקב ווטרינרי שוטף. מעקב זה יאפשר לאבחן מחלות בבעלי חיים ולשמור הן על בריאותם והן על בריאות המטופלים.
כיצד משפיעות עלינו מחלות זואונוטיות?
- גורמות למחלה
- גורמות להפסדים כספיים
- יש להן השפעה חריפה על מוראל העובדים
- חלקן גורמות לסיבוכים ארוכי טווח
- חלקן גורמות למוות
מונחים אפידמיולוגיים
- פונדקאי מקרי (incidental host) - אינו דרוש להמשכיות האורגניזם גורם המחלה.
- פונדקאי מקשר (link host) - מחבר בין פונדקאי המכיל את האורגניזם לבין האדם.
- פונדקאי מגביר (amplifier host) - מעלה את מספרי הגורמים המדביקים (חיידקים ונגיפים) שאליהם חשוף האדם.
אופן ההדבקה במחלות זואונוטיות
מגוון: צואה, שתן, רוק, דם, חלב, חלקיקי אוויר, מגע עם מצע של בעלי חיים, מעבר דרך השליה ועוד.הסתברות העברת המחלה מחיות לבני אדם מושפעת מכמה גורמים:
- אורך הזמן שבו בעל החיים מדבק.
- אורך זמן הדגירה בבעל החיים. דבר זה חשוב במחלות עם תקופת דגירה ארוכה, משום שאפשר להרדים חיות לפני שהן הופכות למדבקות לבני אדם.
- יציבות הגורם למחלה. דבר זה חשוב מאוד בהעברה ישירה, שבה גורם המחלה חשוף לשינויים סביבתיים.
- צפיפות האוכלוסין של בעלי חיים המוחזקים במושבה.
- ניהול המקום - שמירה על ניקיון וכו'.
- תהליכי ניטור ושליטה במכרסמים ובחרקים בטבע.
- רמת האלימות של גורם המחלה.
- אופן העברת המחלה.
להלן מידע על רוב המחלות הנגרמות על ידי חיידקים.
ברוצלוזיס (brucellosis) - קדחת מלטה, הפלה מדבקת
גורמי המחלה: Brucella abortus - פרות וכבשים; Brucella canis - כלבים;
Brucella melitensis - כבשים ועזים; Brucella suis - חזירים.
אופן ההדבקה: על ידי שתיית חלב לא מפוסטר ועל ידי מגע עם חיות נגועות - במיוחד נפלי עוברים, נוזלי שליה או שתן. ייתכן שהמחלה מועברת גם דרך האוויר.
התבטאות המחלה בבעלי חיים: הפלות, עקרות, אנומליות באשכים, איכות זרע נמוכה. חיות רבות נשאיות מבלי להיות חולות.
התבטאות המחלה באדם: בלוטות לימפה מוגדלות, טחול מוגדל, חום, כאבי ראש, רעידות, דלקת אשכים, חולשה, בחילה, אובדן משקל. בצורה הכרונית יש התקפים חוזרים של המחלה - דבר שעלול להימשך שנים.
אבחון: תרביות דם ומבחנים סרולוגיים.
טיפול: בשל ההתקפים החוזרים של המחלה כדאי להשתמש בצירוף של שניים או שלושה סוגי אנטיביוטיקה לאורך זמן רב.
מניעה: בידוד וחיטוי של האזור הנגוע.
סלמונלוזיס - Salmonellosis
גורם המחלה: חיידק הסלמונלה, אחד הגורמים החיידקיים הידועים להרעלות מזון בעולם. זה חיידק שמצוי באופן נורמלי בבעלי חיים ומופרש בצואה. הוא מצוי בכל העולם ומופיע במעיים של כל מיני בעלי החיים. בצבים הוא מצוי במינון גבוה ולכן הם מהווים גורמי הדבקה חשובים.
אופן ההדבקה: הצורה השכיחה ביותר היא דרך אוכל נגוע, אבל תיתכן גם הדבקה ישירה. גורם הזיהום נפוץ בבורות ביוב ומצוי במקווי מים רבים. מזון המכיל שאריות מזון מבעלי חיים ממשיך להיות גורם הדבקה, בעיקר אם הבשר אינו מבושל, או שהוא מבושל אך נשאר בטמפרטורה גבוהה זמן רב.
תקופת דגירה: באדם 72-12 שעות, בבעלי חיים 5-1 שעות.
התבטאות המחלה בבעלי חיים: הדבקה סב-קלינית נפוצה מאוד.
- פרות: חום, שלשול והפלות.
- עגלים: מגפות שלשול הגורמות לתמותה גבוהה.
- חזירים: חום ושלשולים.
- שלשול מימי - עלול לגרום להתייבשות.
- כאבי בטן.
- חום לא מאוד גבוה.
- הרעלת דם ואבצסים - נדיר יותר.
- עלולה לגרום מוות בבעלי מערכת חיסונית לקויה, בתינוקות ובקשישים.
בעלי חיים - תרבית צואה, תרבית רקמות לאחר מוות.
מניעה: באדם - חינוך להיגיינה נכונה, בישול נכון וקירור אוכל באופן נכון, פסטור חלב, ניקיון סביבתי נכון. בבעלי חיים - שמירה על ניקיון מקורות המים והמזון וניקיון הסביבה.
טיפול: אדם - תשלובת חומרים אנטיביוטיים וטיפול רפואי תומך (מתן נוזלים ואלקטרוליטים). בעלי חיים - טיפול אנטיביוטי וטיפול רפואי תומך.
חיסון: אדם - אין. בעלי חיים - יש חיסון די יעיל נגד המחלה בחיות משק.
Yersinia Pestis - דבר, המגפה השחורה
מחלה זו הופיעה במסופוטמיה באמצע המאה ה-11, הגיעה לשיאה במאה ה-14 ולא נעלמה עד לסוף המאה ה-17. הדעה הרווחת היא שהצלבנים ששבו מארץ הקודש במאות ה-12 וה-13 גרמו להאצת התפשטות המחלה. במהלך השנים הללו מתו 25 מיליון איש, שהיוו אז רבע מאוכלוסיית העולם כולו.
גורם המחלה: מתג נקדי (coccobacillus) גרם שלילי.
מקור המחלה: מצוי במכרסמי בר באופן שכיח בדרום מערב ארה"ב, אפריקה ואסיה. המקור העיקרי הוא החולדה המצויה (Rattus rattus) וחולדת החוף (Rattus norvegicus). הדבקת בני האדם הוגברה מאז 1965 בשל העמידות הגדלה והולכת של פרעושים ומכרסמים לחומרי הדברה.
אופן ההדבקה: מגע עם פרעושים נגועים ומכרסמים נגועים, דרך האוויר, מגע ישיר עם רקמות נגועות, היחשפות לחתולים נגועים.
התבטאות המחלה בבעלי חיים: בכלבים המחלה קצרה ומסתיימת מאליה, בחתולים המחלה קשה, לרוב קטלנית ומתבטאת בחום גבוה, בלוטות לימפה מוגדלות, דלקת ריאות מדממת ודלקת קרום המוח. מכרסמים יכולים להיות נשאים מבלי לחלות, או שהם מתים מהמחלה.
התבטאות המחלה באדם: דגירה - יומיים עד שישה ימים.
מופיעה בשלוש צורות:
- בובוני - חום, התנפחות הבלוטות הנעשות גם רגישות.
- דלקת ריאות.
- דלקת סיסטמית של כל הגוף.
אזורים בעור עוברים נקרוזה ומשחירים.
אבחון: תרביות דם ואמצעים סרולוגיים שונים.
טיפול: אנטיביוטי.
מניעה: הדברת מכרסמים ופרעושים.
שחפת - טוברקולוזיס (Tuberculosis)
גורם המחלה: המתגים Mycobacterium tuberculosis ו-Mycobacterium bovis. יש זנים נפוצים של המחלה, הגורמים למחלת ריאות שהיא חסינה בפני טיפול באדם, ומופיעה בדרך כלל באנשים עם כשל של המערכת החיסונית. שחפת עדיין נחשבת לגורם חשוב למחלות ולמוות בעולם. כמיליארד בני אדם מודבקים במחלה ובכל שנה יש כשמונה מיליון מקרים חדשים וכשלושה מיליון מקרי תמותה. המחלה נפוצה בעיקר בשכונות עוני, בין מכורים לסמים ובין חולי אידס.
אופן ההדבקה: מבעלי חיים נגועים או מרקמות נגועות; אבק, שיעול וגורמים אחרים המועברים דרך האוויר.
התבטאות המחלה בבעלי חיים:
- בקופים מופיעה המחלה באיטיות ובתחילה נראים שינויים התנהגותיים בלבד, שלאחריהם חוסר תיאבון וחולשה. יש גם מקרים של מוות פתאומי, שלשול, בלוטות לימפה מודלקות וכיבים בעור. במקרים נדירים יש גם שיתוק של גפיים אחוריות.
- בדגים בדרך כלל נראים פצעים על העור.
אבחון:
- טוברקולין - מבחן אינטרדרמלי.
- צילום רנטגן.
- צביעת ליחה.
- בדיקה מיקרוסקופית פתולוגית של הרקמות, תרבית.
מניעה: היגיינה בטיפול בקופים - כולל בידוד חיות החשודות כנגועות. חיסון של אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה.
לפטוספירוזיס (Leptospirosis)
גורם המחלה: חיידק סלילוני (Spirochete) מהסוג Leptospira מכמה תתי-זנים.
מקור המחלה: עכברים, חולדות, חפרפרות, שרקנים, גרבילים, סנאים, ארנבות, אוגרים, זוחלים, קופים, חיות משק וכלבים.
אופן ההדבקה: מגע עם בעלי חיים נגועים, פצעים, שתן או אוויר נגוע. שחייה במים נגועים.
התבטאות המחלה בבעלי חיים:
- בבהמות - חום, חוסר תיאבון וירידה חדה בכמות חלב, דלקת עטין והפלות בפרות נגועות.
- בכלבים ובחתולים - צהבת, מחלות מעיים ודלקת בכליות ובמערכת השתן.
- חולשה, כאב ראש, צמרמורות וחום.
- אשכים כואבים וגירוד כללי.
אבחון: מוקדם במחלה ניתן לאבחן על ידי תרבית דם. זה אבחון שלוקח שבועות מספר. יש גם מבחן ELISA לאבחון מהיר יותר.
טיפול: אנטיביוטי.
מניעה: חיסון בהמות והימנעות משחייה או שתייה של מים החשודים כנגועים.
חיסול מכרסמים, ייבוש קרקע רטובה ומתן אנטיביוטיקה פרופילקטית באזורים נגועים.
קמפילובקטריוזיס (Campylobacteriosis) (נקרא בעבר ויבריוזיס)
גורם המחלה: Campylobacter
מקור המחלה: כלבים, חתולים, אוגרים, חמוסים, קופים, ארנבות, חזירים, כבשים, פרות וציפורים.
אופן ההדבקה: בדרך כלל מהגללים לפה, אולם, גם מאוכל, חלב או מים נגועים, או מאביזרים הנגועים בצואה. החיידק חי עד שישה שבועות ועלול לעבור מחיה לאדם ובחזרה אם לא מטפלים.
התבטאות המחלה בבעלי חיים:
- בקופים: רובם אסימפטומטים ולחלקם יש מחלת מעיים קלה עד קשה, המלווה בחום ובהקאות.
- בחמוסים: אסימפטומטי או דלקת מעיים.
- בחיות אחרות: שלשול, הפלות ודלקת כבד.
אבחון: על ידי מיקרוסקופיה של בדיקות צואה או תרבית צואה על מצע מיוחד, או על ידי שיטות לבדיקת אנטיגנים לחיידק.
טיפול: אנטיביוטי.
מניעה: רמה גבוהה של היגיינה אישית. חימום כהלכה של מזון ופסטור חלב.
שטיפת ידיים לאחר מגע בצואה.
בצילוסיס של E. coli (E. coli bacillosis)
גורם המחלה: E. coli - חיידק נפוץ מאוד באופן שגרתי וטבעי אצל בעלי חיים.
אופן ההדבקה: על ידי חלב, מוצרי חלב, מוצרי בשר ומגע עם כלבים או חתולים נגועים.
התבטאות המחלה בבעלי חיים: עגלים חולים במחלת מעיים קשה, הגורמת לתמותה רבה בעגלים צעירים מאוד המתייבשים כתוצאה משלשולים. בפרות זקנות מתבטאת המחלה בדלקות עטין. בעופות פוגעת המחלה באיברים פנימיים שונים.
התבטאות המחלה באדם: שלשול מימי, כאבי בטן, הקאות והתייבשות. לעתים יש שלשול רירי או דמי. חיידק זה הוא הגורם גם לדלקות שתן רבות.
אבחון: תרבית או בדיקות אימונולוגיות לרעלן של החיידק.
טיפול: אנטיביוטי.
מניעה: היגיינה אישית, בישול מזון, פסטור חלב, וחיסון עגלים צעירים.
פסטרלוזיס (pasteurellosis)
גורם המחלה: Pasteurella multocida.
מקור המחלה: החיידק מצוי במערכת הנשימה ובפה של בעלי חיים רבים: (ארנבות, נברנים, כלבים, חתולים, עכברים, ציפורים וחזירים). כלבים וחתולים הם לרוב נשאים בלבד ואינם חולים במחלה.
אופן ההדבקה: האדם נדבק במחלה על ידי פצע מנשיכה או משריטה. מבעל חיים אחד למשנהו המחלה עוברת על ידי אכילה או דרך האוויר.
התבטאות המחלה בבעלי חיים: בעלי חיים רבים עלולים לחלות בדלקת ריאות או בהרעלת דם. בארנבונים המחלה עלולה להופיע כדלקת כרונית במערכת הנשימה וכדלקת באוזן התיכונה.
התבטאות המחלה באדם: דלקת מקומית מסביב לפצע הנשיכה. לעתים מתפתחת דלקת חמורה יותר והרעלת דם.
טיפול: אנטיביוטי וסימפטומטי.
מניעה: טיפול וחיטוי של פצעים ולבישת בגדים מגינים. אפשר לחסן פרות וכבשים.
גחלת (Anthrax)
זו מחלה חיידקית אקוטית באדם ובבעלי חיים שעלולה להיות קטלנית במהירות רבה. המחלה נפוצה בכל העולם - במיוחד באפריקה ובאסיה. החיידק משמש בלוחמה ביולוגית והיה בשימוש פעיל על ידי עיראק במלחמות פנימיות שלה. מפניו התגוננו אזרחי ישראל בזמן מלחמת המפרץ ובכל איום אחר מצד עיראק.
גורם המחלה: Bacillus anthracis.
מקור המחלה: כל בעלי החיים נמצאים בסכנת הדבקה. חיידקי הגחלת משתחררים מגופות נגועות ויוצרים נבגים עמידים לחשיפה לאוויר. נבגים אלה גורמים לאדמה להיות נגועה במשך שנים רבות. בני אדם נדבקים בדרך כלל על ידי מגע. בעלי חיים נדבקים על ידי אכילת מזון נגוע ושתיית מים נגועים.
תקופת הדגירה: באדם - במגע: שלושה עד עשרה ימים, בנשימה: יום אחד עד חמישה ימים, באכילה: יומיים עד חמישה ימים. בבעלי חיים: יום אחד עד חמישה ימים.
התבטאות המחלה בבעלי חיים: בתחילת המחלה יש חום, יתר פעילות ואחר כך תשישות, חוסר קואורדינציה, פרכוסים ומוות. במקרים כרוניים יש בצקת קשה באזור הצוואר והראש. בעיה בקרישת דם, ודם יוצא מכל פתחי הגוף.
התבטאות המחלה באדם: המחלה מתבטאת בצורות שונות:
- עור: כיבים מקומיים, חום, כאב ראש, ולאחר מכן הרעלת דם ומנינגיטיס, פצעים שחורים אופייניים ודימומים רבים.
- נשימה: דלקת ריאות קשה.
- מעיים: שלשול דמי וכאבי בטן קשים.
באדם - אבחון החיידק במשטח דם או על ידי הדבקת חיות מעבדה. תרביות מפצעים גם הן עוזרות באבחון.
פרוגנוזה: באדם - מחלה עורית לא מטופלת - 20%-5% תמותה. מחלת מעיים - 75%-25% תמותה. מחלת ריאות - בדרך כלל 100% תמותה.
בבקר - בדרך כלל 100% תמותה, אלא אם טופל בהקדם. חזירים וסוסים עמידים יותר.
טיפול: בבני אדם - אחוז התמותה גבוה גם במקרים של קבלת טיפול נאות. יש לטפל באנטיביוטיקה מתאימה במינון גבוה גם בבני אדם וגם בבעלי חיים. יש לטפל בכולם באנטיביוטיקה ברגע שהתגלה המקרה הנגוע הראשון.
מניעה: הימנעות ממגע עם בעלי חיים נגועים ותוצריהם. יש ליצור סביבת עבודה היגיינית (לבוש הולם ואוורור נאות) במקומות שבהם יש סיכון גבוה. יש לטפל מיידית בפצעים ולחטא שיער וצמר מיובאים. יש לחסן כל מי שנמצא בסכנה. יש לבודד חולים ולשמור על סטריליזציה מקסימלית. יש להימנע מהאכלת בעלי חיים בתערובות המכילות בשר או עצמות במדינות עם סיכון גבוה. יש לחסן בעלי חיים שמצויים באזורים בסכנת הדבקה גבוהה. יש לקבור גופות בעלי חיים נגועים לאחר שריפתם וחיטוי.
חיסון: ניתן לאנשים הנמצאים בסכנת הדבקה. אפשר לחסן גם בעלי חיים במיוחד, בעלי חיים שאוכלים עשב.
קלוסטרידיום - Clostridium
גורם המחלה: Clostridium tetani - גורם למחלת הטטנוס; Clostridium perfringens - בקר וכבשים; Clostridium septicum - בקר.
מקור המחלה: מצוי באופן נורמלי בפלורה וגם בתור נבגים באדמה.
אופן ההדבקה: על ידי כניסת החיידק לפצעים עמוקים, או בליעת רעלנים או נבגים שמגיעים לאזורים שונים בגוף והופכים פעילים כתוצאה מטראומה. מזון שאינו מאופסן כראוי במקרר לאחר חימום גם הוא מקור להדבקה. בתינוקות - חבל טבור הוא מקור להעברת החיידק.
התבטאות המחלה בבעלי חיים: טטנוס - כמו בבני אדם, בדלקת שריר - הרגל כואבת מאוד וללא טיפול יש נמק ומוות די מהיר. זן אחר של החיידק גורם לבצקות ולהתנפחות איברים פנימיים.
התבטאות המחלה באדם: טטנוס - גורם להתכווצות שרירים מתמדת. מוות נגרם ב-90%-30% גם אם יש טיפול מתאים. תופעות נוספות: גנגרנה, חום, הרעלת דם, בצקת וכאב צוואר חזק. במקרה של הרעלת מזון - הקאות ושלשולים במשך כמה ימים.
טיפול: דלקת שרירים - ניקוי פצעים עמוק וטיפול אנטיביוטי. טטנוס - אימונוגלובולינים, אנטיביוטיקה והנשמה מלאכותית. טיפול בכיווץ השרירים על ידי תרופות הרגעה.
מניעה: חיסון בטוקסואיד (טוב עד 10 ימים לאחר הדבקה), טיפול נאות בפצעים, שמירה על היגיינה ועל קירור מזון.
בבעלי חיים: מניעת פציעות בזמן המלטות בכבשים, ובזמן טיפולים שגורמים לפציעה כמו סירוס או גז.
