יחידה 1 פרק 5 סיכום

נסכם את הדיון בזרמי ההוראה המרכזיים באמצעות טבלה 2, המציגה את ההיבטים הפדגוגיים והדידקטיים הייחודיים לכל גישה ומכילה קישורים לסביבות למידה אופייניות לגישות השונות.

טבלה 2: השוואה בין שלוש הגישות להוראה

גישת הוראה המבוססת על ממדי השוואה	ביהוויוריזם	קוגניטיביזם	קונסטרוקטיביזם
תוכני הוראה שהגישה מתאימה במיוחד בעבורם	מיומנויות שגרתיות רכישת תגובות מהירות ואוטומטיות יכולות פשוטות (lower mental processes)	חומר מושגי (מושגים, עקרונות, מודלים, תאוריות) מיומנויות חשיבה גבוהות (higher mental processes)	חומר מושגי (מושגים, עקרונות, מודלים, תאוריות) פיתוח יכולת למידה עצמאית
עקרונות אפיסטמולוגיים	יש אמת אובייקטיבית יש דרך אחת נכונה לעשות דברים	יש אמת אובייקטיבית הניתנת להעברה, שעל המורה לחשוף בפני התלמיד	אין אמת מוחלטת. הידע נוצר על-ידי הפרט במשא ומתן. תפיסת המציאות תלויה בגורמים חברתיים-תרבותיים. יש לחשוף את הלומד ליחסיות של הידע
אסטרטגיות הוראה מרכזיות	מתן תרגילי שינון וחזרה (drill & practice) יצירת רצף הוראה הדרגתי ואפקטיבי (successive approximation) רצף הוראה מהחלקים לשלם תגובות פעילות של הלומד משוב מידי חוויות הצלחה מרובות	הקניית ידע שילוב זהיר בין מידע חדש למבני דעת (סכמות) קיימים שימוש באנלוגיות ובדוגמאות בהירות בהוראה ויסות העומס על זיכרון העבודה יצירת רצף הגיוני של הוראה עיבוד מידע (קידוד – encoding) פעיל על-ידי הלומד סיוע לתהליכי הטמעה והתאמה (assimilation-accommodation) מטלות מובנות (structured)	הבניה עצמית של ידע דגש על עומק במקום רוחב שימוש במטלות אותנטיות ולא-מובְנות יצירת קישורים ושבירת מידור בין תחומי לימוד ריבוי פרספקטיבות עיצוב מצבי למידה המחייבים משא ומתן חברתי להפקת משמעויות למידה בהקשר עשיר, מטלות לא-מובנות (ill-structured) רצף הוראה מהשלם לחלקים.
תפקיד המורה (או מערכת ההוראה)	מאמן (coach) נותן משוב מדויק ומתוזמן היטב מעביר ידע מודל לחיקוי	מספק מידע נותן הסברים בהירים מנחה עונה תשובות "sage on the stage"	מסייע ללמידה (facilitator) עמית ללמידה שואל שאלות ומעורר ספקות מעצב של סביבת למידה מאתגרת מספק "פיגומים" (scaffolding) ללומד "שנזרק למים" "guide on the side"
דרכי הערכה אופייניות של הישגי הלומדים	מבחני ביצוע שבהם הלומד מדגים שליטה במיומנויות הערכה בתום הלמידה	מבחני "נייר ועיפרון" סגורים ופתוחים (למשל, בחינות הבגרות) הערכה בתום הלמידה	פרויקטים, פורטפוליו המלווה במשוב מתמשך לאורך כל תהליך הלמידה ולא רק בסופו הערכה כחלק מתהליך הלמידה
דוגמאות לסביבות למידה ממוחשבות	PowerPoint Tutorial – יחידת הוראה המכשירה משתמשים מיומנים בתוכנת PowerPoint. 21st Century Typing – סביבת למידה המכשירה קלדנים להקליד בשיטה עיוורת.	How Volcanoes Erupt – יחידת הוראה המסבירה מה הם הרי געש ומלמדת על סוגים שונים של התפרצויות געשיות. (מהתפריט יש לבחור את האפשרות how a volcano erupts). Star Light Star Bright – יחידת הוראה המלמדת כיצד אפשר לקבוע את הטמפרטורה השוררת על פני כוכבים לפי צבעם.	Yellowstone Fires – סביבת למידה המסייעת לגבש דעה שקולה ומדיניות לטיפול בתופעת שרפות היער הנגרמות באופן טבעי בשמורות טבע. Searching For China – סביבת למידה המסייעת לחקור מגוון היבטים של סין (למשל: תרבות, כלכלה, זכויות אזרח, ילודה ודת), ולגבש עבור ממשלת ארצות-הברית המלצות לגבי מדיניות החוץ הרצויה כלפי מדינה זו.

תרגיל

תכנן שלושה מערכי שיעור לתלמידי כיתה ז' בנושא מערכת העיכול: מערך שיעור בגוון ביהוויוריסטי, מערך בגוון קוגניטיביסטי ומערך בגוון קונסטרוקטיביסטי. בכל מערך שיעור כלול רציונל, מטרות ביצוע, פעילויות לומדים, פעילויות מורה (או מערכת הוראה) ודרכי הערכה.

קריאת חובה

תאוריות למידה ומולטימדיה
לסיכום הלימוד ביחידה, קרא את מאמריהם של אטקינס (Atkins, 1993) ושל סמפל (Semple, 2000), הדנים בקשר שבין תאוריות למידה וגישות להוראה, לבין עיצובן של סביבות למידה ממוחשבות. כל אחד מהמאמרים מציג השקפה שונה במקצת, וחשוב שתשים לב להבדל ביניהם. שים לב גם ששני המאמרים מייצגים תקופות שונות: מאמרו של אטקינס נכתב בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, ואילו זה של סמפל הוא מראשית המאה העשרים ואחת. כמו כן, שני המאמרים מדגישים סוגיות שונות בעיצובן של סביבות למידה ממוחשבות.

אמנם מאמרו של אטקינס דן בשלוש הגישות להוראה שנדונו ביחידה, אך יש בו הדגשה רבה יחסית על ההיבטים הקוגניטיביסטיים בגישה הקונסטרוקטיביסטית. מאמרה של סמפל, לעומתו, מייצג תקופה שבה התמסדו הגישות הקונסטרוקטיביסטיות בעיצוב הלמידה הנתמכת על-ידי מחשב, והוא מציג ממצאים התומכים בתרומתה הסגולית הגבוהה של הטכנולוגיה ליצירת תנאים ללמידה קונסטרוקטיביסטית יעילה.