רוב רובן של מערכות הלמידה וההפעלה הממוחשבות מעוצבות כיום על-פי תפיסת ההיפרמדיה. הדבר בא לידי ביטוי הן במערכות הפעלה לא-לינאריות כמו "חלונות", המאפשרות שיטוט בין קבצים ובין תוכנות (למשל, במסמכי help), והן בתוכנות לימודיות המעוצבות בגישות אלה. כל אלה הובילו בעשור האחרון להתפתחות מואצת של סביבות ומצעי למידה היפרמדיאליים בבתי ספר ובאוניברסיטאות. הביטוי לכך מצוי במערכות לניהול לימודים, בטקסטים אקדמיים מקוונים ובמטלות לימוד. להלן תיאור של כמה סביבות למידה מסוג זה.

מערכות למידה מודולריות: גישת היפרמדיה בניהול לימוד מתוקשב

האפשרות לארגן מידע במארג סמנטי ומקושר במערכות היפרמדיה נוצלה בשנים האחרונות לפיתוח קורסים מתוקשבים. בקורסים כאלה יחידת לימוד היא אוסף של צמתים (מצגות, הרצאות, תמונות, טקסטים) שהלומד או המורה יכולים לגבש מהם ידע דרך יצירת מערכת קישורים ענפה ביניהם. כך, למשל, אפשר לראות בקורס אקדמי אוסף של הרצאות, מאמרים וחומרי עזר העומדים לרשות הלומד, והוא אמור לגבש את הידע שלו בעזרתם. הקורס הנוכחי הוא דוגמה לניהול קורס מתוקשב בדרך זו. באתר הקורס אפשר למצוא את כל מרכיביו: מדריך הלמידה שאתם קוראים כעת, המאמרים לקריאה, הרצאות וידאו, איורים ומטלות לביצוע. אין במבנה הקורס הנחיה מדויקת כיצד עליכם ללמוד אותו (יש המלצות לגבי סדר הלמידה, אך הן אינן מחייבות). אתם, הלומדים, חופשיים "לשוטט" במרחבי הידע המוצגים כאן, ולגבש בעזרתו את עמדותיכם ואת הידע האישי שלכם. קורס כזה מאפשר אפוא למידה שאופיה היפרמדיאלי.

בעשור האחרון פותחו במסגרות של חינוך החובה והחינוך הגבוה מערכות מתוחכמות לניהול לימודים מודולרי מתוקשב, המאפשרות הן למורה והן לתלמיד למידה מסתעפת ולא-מובנית של גוף הידע הנלמד. הקורס הנוכחי, למשל, נלמד בעזרת תוכנה לניהול לימודים המכונה "אופוס", שפותחה באוניברסיטה הפתוחה. כיום מצויות בתחום תוכנות רבות לניהול לימודים מודולרי, כמו HighLearn, WebCT, Blackboard. כולן דומות זו לזו בתפיסת היסוד שלהן, המבוססת על עיצוב קורסים כרשת מקושרת של חומרי למידה. מערכות למידה אלה מאפשרות לפתח קורסים אקדמיים מקוונים כמו מערכת הלמידה המקוונת של אוניברסיטת תל אביב, המציעה יותר מ- 2000 קורסים מתוקשבים (ראו Virtual Tau).

חקר-רשת (webquest)

חקר-רשת webquest הוא מודל פדגוגי קונסטרוקטיביסטי לפיתוח לומדות המבוססות על משאבי האינטרנט וטכנולוגיית ההיפרטקסט. note_01 חקר-רשת מוגדר כפעילות חקר (discovery learning) שבה חלק מהמידע או כל המידע שהלומד מבקש מגיע ממקורות באינטרנט. חקר-רשת מכוון לפיתוח רמות חשיבה גבוהות (יישום, אנליזה, סינתזה והערכה – לפי הטקסונומיה של בלום) וגם לטיפוח יצירתיות ותמיכה בלמידה שיתופית (Dodge, 1995; Dodge, 2001). בשנים האחרונות נעשה החקר-רשת נפוץ מאוד במערכות חינוך, ואלפי מורים ברחבי העולם אימצו אותו. כיום קיימות ברשת אלפי פעילויות למידה המבוססות על המודל הזה, מרמת בית הספר היסודי עד רמת האוניברסיטה. חקר-רשת הוא דוגמה מוצלחת ללמידת חקר מובנית עם מטרות מוגדרות היטב. הוא מציע למורים ולמעצבי הוראה תבנית סטנדרטית לעיצוב ולפיתוח של פעילות חקר ברשת, בדומה לתכנון מערך שיעור או יחידת הוראה. התבנית כוללת הצגת בעיה בפני הלומדים וניסוח של מטלת סיום (למשל, הלומדים מתבקשים לנסח נייר עמדה מטעם ועדת הכספים של הכנסת לסוגיה הקשורה בכביש חוצה ישראל), זיהוי נקודות מבט שונות (של מהנדסי תחבורה, כלכלנים, סוציולוגים, חקלאים ומומחים לאיכות ולשימור הסביבה) שחברי צוות שונים מתבקשים לאמץ אותן, והמלצה על מקורות מידע ברשת הרלוונטיים למטלה (Dodge, 1995, Dodge, 2001). מעצב סביבת הלמידה מפנה את הלומדים למקורות המידע, שכן האתגר של הלומדים איננו חיפוש המידע אלא הבנתו, סינתזה שלו ויישומו במטרה לפתור בעיה. ההבניה של פעילות החקר היא אחד היתרונות של חקר-רשת, שכן היא מפחיתה את העומס הקוגניטיבי המוטל על הלומדים. התוצר של הלומדים נבנה בתהליך של למידה שיתופית, ועשוי להיות במתכונת של מצגת מולטימדיה, דיון קבוצתי, נייר עבודה או מאגר מידע. כאמור, המודל מבוסס על תאוריות קונסטרוקטיביסטיות, ומעודד התמודדות עם מורכבות ופתרון בעיות עמומות (ill-structured), חשיפת הלומדים לנקודות מבט מרובות, ועבודת צוות בפתרון בעיות. טכנולוגיית ההיפרמדיה מאפשרת למצות את אסטרטגיות ההוראה הקונסטרוקטיביסטיות בזכות עושר המידע המצוי ברשת, מגוון המסמכים, והאפשרות לרכז את כל המידע בסביבת למידה אחת.