במסגרת פא"ר צפויים לעלות לרשת האינטרנט חמישים ספרי לימוד שנבחרו על-ידי ועדת היגוי בראשותה של סגנית הנשיא פרופ' אורה לימור. הספרים יתפרסמו בהדרגה במהלך שלוש השנים הקרובות. עם השקת הפרויקט יעלו עשרה ספרי הלימוד הראשונים: חשיבה ביקורתית: שיקולים סטטיסטיים ושיפוט אינטואיטיבי, יסודות הפיסיקה (א+ב), בין יהודים לנוצרים (ברוסית), מבית לאומי למדינה בדרך, כלכלה בין-דורית , שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה, נושאים במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה, החוויה התאטרונית, מגמות בחברה הישראלית, ג'נוסייד.

הספרים יוצגו בפורמט אלקטרוני מלא, הכולל מעטפת עשירה שתאפשר כתיבת הערות אישיות בספרים, חיפוש ודפדוף. לשישה מהספרים שיעלו בשלב הראשון תתווסף גם גרסה קולית שאפשר יהיה להאזין לה דרך האתר או באמצעות נגנים ניידים (ראו כתבה בנושא).

בנוסף לספרים, ייחשפו משתמשי הרשת לעשרות, ובעתיד גם למאות, חומרי הוראה שיצרו צוותי ההוראה באוניברסיטה הפתוחה. כך, חומרים שהיו עד כה נחלתם הבלעדית של הסטודנטים, יעמדו עכשיו לרשות הציבור. פתיחה של תכנים אלו חייבה פעולת הטמעה מקיפה, שכללה בין השאר פגישות של ההנהלה עם מנהלי המחלקות האקדמיות, פגישות מחלקתיות עם אנשי שה"ם, התנהלות מול מדור זכויות יוצרים המטפל באופן פרטני בחומרי ההוראה ובספרים שלהצגתם בגרסה אלקטרונית יש להשיג זכויות יוצרים נפרדות, עבודה של מתאמים מחלקתיים    ששותפים ב"שיווק" הפרויקט ובסיוע בהנעת התהליך, ובעיקר עבודה של מרכזי ההוראה שהביעו רצון לפתוח את חומרי ההוראה שלהם לציבור הרחב.

הספרים האלקטרוניים

במסגרת מכרז שערכה האוניברסיטה הפתוחה לאיתור ספק ליצירת הספרים האלקטרונים, זכו חברת Netwise, שהינה בין החברות המובילות בארץ בהקמת מערכות אינטרנט לארגונים, יחד עם חברת Olive Software, שהיא חברת תוכנה אמריקנית-ישראלית הנחשבת בין המובילות בפיתוח מערכות לניהול תכנים והפצתם.
הספק יהיה אחראי על ביצוע סריקה של הספרים והפיכת הטקסט הסרוק לטקסט "חי" באמצעות טכנולוגיית OCR (optical character recognition). הספרים הסרוקים יוצגו בפורמט אלקטרוני מלא, הכולל מעטפת אינטרנטית שבאמצעותה יוכלו הקוראים לקבוע את תצוגת הקריאה הנוחה להם, לחפש טקסטים בתוך הספר, להוסיף הערות אישיות וציבוריות על גבי הספרים ועוד.

תהליכי פיתוח נוספים לפרויקט פא"ר

בעוד שמעטפת הספרים מפותחת על-ידי ספקים חיצוניים, מעטפת הפורטל והרכיבים שמאפשרים צפייה בחומרי ההוראה האחרים מפותחים במרכז שה"ם. חומרי ההוראה שמיועדים לפתיחה במסגרת פא"ר, יושבים כיום במערכת "אופוס" של הסטודנטים. כדי להתאים את המערכת לפתיחתה לקהל הרחב נדרשו כ-15 פיתוחים חדשים, העיקריים שבהם: הפרדת שרתים כדי למנוע עומס מבקרים שעלול לגרום לאיטיות המערכות - שרת אחד ישמש את אתרי הקורסים עבור הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה והשרת השני ישמש את משתמשי פא"ר; ממשק להוספת "כרטיס ביקור" לכל ספר קורס, בגרסה אלקטרונית וקולית, כדי לאפשר נגישות מהירה לספרים בחיפוש חופשי ברשת האינטרנט; תיוג חומרי ההוראה על-פי סטנדרדים מקובלים (לפי סטנדר ה- ISRACore), כדי שיחברו למאגרי למידה בין-לאומיים; פיתוח ייחודי לצורך הצגת המערכות הטכנולוגיות שאינן חלק מסביבת "אופוס", כחלק מעץ הנושאים של אתר הקורס (לומדות, שיעורי אופק, ויקי ועוד); עבור צוותי ההוראה פותח ממשק ייחודי המאפשר להם לסמן בתוך אתרי הקורסים את התכנים שאותם הם מעוניינים לפתוח לפא"ר, ובנוסף לעקוב אחר סטטוס התכנים שסומנו, כלומר האם עברו עריכה לשונית, טיפול בזכויות יוצרים ואישור אקדמי.

ההשקה הראשונית של פורטל פא"ר תציג רק סנונית ראשונה מעושר התכנים שייפתח בשלבים הבאים. עוד צפויים להיחשף ספרים נוספים, חומרי הוראה רבים אחרים ואופציות נוספות למבקרים. בכך אנו מקווים להעמיד לרשות הקהל הרחב את אוצרות הרוח של האוניברסיטה הפתוחה ולאפשר לכל אדם הקורא עברית להגיע לתוכן אקדמי ואיכותי.

----------------------------------------------------------------

בכל מחלקה אקדמית מוּנה "מתאם מחלקתי" שיהיה אחראי על הובלת הפרויקט במחלקה. תפקיד המתאם לשכנע, לשווק ולתווך בין מרכזי ההוראה ושה"ם. מתאמי המחלקות הם: יכין אפשטיין - היסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות; יובל לבל - סוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת; איתי הר-אבן - מתמטיקה; דפנה שחק - מדעי המחשב; נורית וגנר - מדעי הטבע והחיים; ענת שרון - ספרות, לשון ואמנויות; ענת פרשיץ - חינוך ופסיכולוגיה; רותי גפני - ניהול וכלכלה.

מחב"א, בסיוע ות"ת, משרד החינוך ואיגוד האינטרנט הישראלי חברו יחדיו לגיבוש עקרונות להגדרת סטנדרד ישראלי לאפיון אובייקטים. סטנדר זה מתבסס על LOM (Learning Object Metadata), המקובל באירופה עבור מטא-דאטה לחומרי למידה.

הולדת הממ"ש מקורה בישיבת מועצת הסגל שבה ניתן אישור אקדמי להציע לסטודנטים מטלות מקוונות שיתופיות בסביבת ויקי. כתוצאה מכך הוקם צוות עבודה שתפקידו היה לתכנן וליישם מהלך תקין של הטמעת המטלה השיתופית במערך הלימודים מן הפן האדמיניסטרטיבי. בצוות היו שותפים נציגים משה"ם, מדיקנט הלימודים, מהמחלקה להישגים לימודיים, ממינהל משאבי אנוש ומיחידת המחשב. המוטיבציה לקביעת כללים והגדרות הייתה, כאמור, קשורה להטמעת מטלות הוויקי. ואולם, תוך כדי ניתוח כל ההיבטים האדמיניסטרטיביים (מספר המטלות המותרות ומשקלן בקורס, הגדרת המטלה במערכות המחשב, תגמול על בדיקת המטלה וכד'), התברר שמתבקש להכליל את הנהלים לכל סוגי המטלות המקוונות השיתופיות. כך, הנושא המרכזי הוא אופי המטלה ולא הטכנולוגיה, והנהלים שנקבעו מותאמים לכל כלי טכנולוגי שיתופי זה או אחר.

להלן חלק מהנהלים להפעלת ממ"שים, כפי שנקבעו על-ידי הגופים האקדמיים:

• מספר המטלות בכל קורס נשאר כשהיה (כולל ממ"שים).
• משקל הממ"שים לא יעלה על חצי מהמשקל הכולל של מטלות הקורס.
• הממ"ש יכול להיות מטלת חובה או בחירה בהתאם לשיקול דעתו של מרכז ההוראה.
• חלופה לממ"ש חובה: במקרים שבהם, מסיבות שיימצאו מוצדקות על-ידי מרכז ההוראה, הסטודנט אינו יכול להגיש ממ"ש חובה (למשל בגלל היעדר גישה למחשב), תוצע לו חלופה מתאימה לאותה מטלה.
• ממ"ש רגיל וממ"ש מיוחד: ממ"ש יכול להיות רגיל - משך ביצוע המטלה עד שבועיים, ומיוחד - משך ביצוע המטלה עד חודשיים. לא ניתן להציע ממ"ש שיימשך לאורך כל הסמסטר.
• הערכת הממ"ש: בהערכת הממ"ש יש לכלול הן מרכיב של הערכה אישית והן מרכיב של הערכה שיתופית. כך יושג איזון בין הצורך להפעיל את הסטודנטים ולמנוע את "תופעת הטרמפיסט", תוך עידוד שיתופיות ומניעת תחרות.
• תגמול עבור בדיקת הממ"ש: התגמול הוא פונקציה של מספר הסטודנטים המבצעים את המטלה ומשך המטלה (ממ"ש רגיל או מיוחד).

מסמסטר א2006 ועד היום הוצעו לסטודנטים ממ"שים בעשרים ושבעה קורסים שונים ובשבע מחלקות אקדמיות. בחלק מהקורסים מוצעים ממ"שים מדי סמסטר, כך שסה"כ הוצעו לסטודנטים ממ"שים בכשבעים קורסים.

מרכזי הוראה המעוניינים לשלב ממ"ש בקורס מתבקשים לפנות אל ד"ר חגית מישר-טל ממרכז שה"ם.

כתבות על ההתנסות בוויקי פורסמו בגליונות קודמים של צליל מקוון:
חגית מישר-טל ועדנה טל-אלחסיד, ויקי-ממ"ן: מטלה שיתופית בסביבת wiki, גיליון 4, פברואר 2006.
עדנה טל-אלחסיד, למידה שיתופית בסביבת "ויקיאופ", גיליון 5, יולי 2006.
סוזי פישר וחגית מישר-טל, הפעלת מטלה שיתופית בפורום לעומת הפעלתה בוויקי, גיליון 6, דצמבר 2006.

----------------------------------------------------------

בקורס "ממידע לידע" (מרכזת הוראה: ד"ר ריקי רימור) מוצע ממ"ש בסביבת אקסל שיתופי
(http://docs.google.com) ובקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן" (מרכזת הוראה: ד"ר נילי מור) מוצע ממ"ש בסביבת בלוג.

מהי המטלה השיתופית שאתה מציע וכיצד היא מתבצעת ?
לקורס נפתחה סביבת ויקי שכל סטודנט הרשום לקורס יכול להכניס בה תכנים או לערוך תכנים קיימים. הסטודנטים מוזמנים להכין מטלה שיתופית בוויקי במקום ממ"ן חובה בקורס (מספר הנקודות של שני הממ"נים זהה).
שני סוגים של פעילויות מוצעים כמטלה מקוונת שיתופית בקורס:

1. ניתוח אירוע - תיאור מקרה שאותו הסטודנטים מנתחים על-פי אחת התאוריות הנלמדות בקורס.
2. כתיבת ערכים לאנציקלופדיה - הוספת ערכים עדכניים הקשורים לחומר הלימוד ועדכון ערכים קיימים.

את נושא המטלה בוחרים הסטודנטים בתיאום עם המנחה. חלק מהנושאים דורשים איסוף מידע ראשוני - נתונים ממקורות שונים, ראיונות, דוחות וכיו"ב. דוגמה למטלה כזו שהכינו סטודנטים היא מיפוי גודלו של הסקטור הציבורי בישראל ב-10 השנים האחרונות, לפי תחומים, זאת באמצעות האתרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל. דוגמה נוספת היא איסוף מידע על מינויים פוליטיים בישראל באמצעות ראיונות טלפוניים שנערכו עם נציבות שירות המדינה והתנועה לאיכות השלטון וכן מתוך דוחות של מבקר המדינה. דוגמה לפעילות של ניתוח אירוע שביצעו הסטודנטים היא ניתוח הפרטת בנק הפועלים על בסיס החומר התאורטי בקורס שדן בהיבטים השונים של הפרטה. כך מתנסים הסטודנטים בשיטות לאיסוף מידע ראשוני וכן במיון המידע ובעריכתו וכתיבתו בסגנון מדעי, תוך הקפדה על הצגת המאמרים, הכתבות והדוחות שעליהם הם מסתמכים ברשימת מקורות, לפי המקובל בכתיבה אקדמית.

האם סטודנטים אחרים בקורס יכולים להנות מהמידע שנאסף כתוצאה מפעילויות אלה?
המידע מצטבר בסביבת הוויקי של הקורס וכל הסטודנטים שלומדים את הקורס או למדו אותו בעבר יכולים לקרוא אותו. למעשה, הערכים שיצטברו עם הזמן כתוצאה מפעילות זו ייצרו אנציקלופדיה של התחום. תוכני הקורס יתעדכנו באופן שוטף, נושאים מסוימים בו יורחבו לפי הצורך ותוצגנה דוגמאות לאירועים ולניתוחם לפי התאוריות הנלמדות. הערכים הנכתבים בידי הסטודנטים עוברים בקרה של המנחים, ורק ערכים ראויים, ישולבו בסופו של דבר באנציקלופדיה.

איך הסטודנטים בוחרים ערכים לכתיבה?
במהלך המפגשים המנחה מציע רעיונות שונים להרחבה ולעדכון מתוך החומר הנלמד ולעתים גם הסטודנטים עצמם מעלים רעיונות. הסטודנט בוחר את המושג המעניין אותו, בתיאום עם המנחה, ומקבל ממנו תבנית כללית לכתיבת הערך והפניה למקורות מסוימים. את ראשי הפרקים שהסטודנט מציע ואת רשימת המקורות הוא מגבש סופית עם המנחה.

פעילויות בוויקי כחלק מתהליך הלמידה הן חדשות באו"פ. האם אתה מכין את הסטודנטים לפעילות כזו?
בכל מפגש הנחיה אני מזכיר את הפעילות הזו ומעודד את הסטודנטים לבחור במטלה השיתופית. במסגרת שיעור וידאו קונפרנס (VC) המתקיים בקורס אני מסביר מה הן ציפיותי מממ"ש זה, וכדי לסייע לסטודנטים להתגבר על החשש הראשוני מהשימוש בטכנולוגיה זו, שהיא חדשה עבורם, אני מציג בשעור ה-VC את סביבת הוויקי ומדגים, בעזרת סטודנט, כיצד לפעול בתוכה (כיצד נכנסים לוויקי, איך נרשמים וכו'). כמו כן, באתר הקורס משולבות הנחיות מפורטות בכתב.

וזה עוזר?
נראה שכן. אם ניקח בחשבון שהסטודנטים מתנסים בפעילות כזו בפעם הראשונה, מידת ההשתתפות אינה נמוכה: בסמסטר א2008 83 מתוך 317 סטודנטים שלמדו את הקורס הכינו מטלת ויקי, וזהו שיעור השתתפות הנמצא במגמת עלייה (בסמסטר ב2007 רק 47 מתוך 409 סטודנטים בחרו במטלת ויקי). בסמסטר ב2008, לאחר שתצטבר כבר כמות מספקת של עבודות, ניצור ספרייה של עבודות לדוגמה. נראה לי שספרייה כזו תעודד את הסטודנטים להשתתף ותעלה גם את רמת הנושאים המוצעים ואת אופן הצגתם.

האם המנחים בקורס לוקחים חלק בפעילות הזו?
ודאי. הם מנחים את הפעילות הזו, כמו כל ממ"ן אחר בקורס. המנחים קיבלו הדרכה מסודרת מ"משוב" ובנוסף, בפגישת הצוות המתקיימת לפני פתיחת הסמסטר אנחנו דנים בפן הטכני והפדגוגי של פעילות הוויקי. אצל מקצת המנחים יש עדיין חשש מהטכנולוגיה ועדיין לא כולם הנחו מטלת ויקי, אבל קיימת נכונות מלאה להשתתפות אקטיבית בפעילות.

איך מתבצעת העבודה בפועל?
חלק מהסטודנטים עובדים בקבוצות של 4-2 סטודנטים, אבל יש סטודנטים שמעדיפים לעבוד לבד. סטודנטים שעובדים על אותו נושא, מחלקים ביניהם את העבודה ולמעשה לא מתקיימת כאן עבודה שיתופית ברמה המתאפשרת בוויקי. התקשורת נעשית באמצעות אי-מייל. לאחר כתיבה ראשונית הטקסט עובר למנחה, הסטודנטים מתקנים ולאחר סבב תיקונים הטקסט משולב בוויקי.

אילו יתרונות אתה מוצא בפעילות הוויקי?
ראשית, הפעילות מלמדת את הסטודנטים לאסוף חומר ראשוני, לחפש מאמרים, לרכז ולסכם חומר ולכתוב אותו ברמה של מאמר אקדמי. פעילות זו מצוינת להכנת הסטודנטים לכתיבת עבודה סמינריונית. בנוסף, סטודנטים הבוחרים לעבוד בקבוצות רוכשים גם מיומנויות של שיתוף ועבודת צוות. מבחינתי, מתקיימת כאן עבודה של עדכון הקורס ואיסוף מה"שטח" של חומרים שהם חשובים מאד בתחום התוכן של הקורס. החומרים פתוחים לכל הסטודנטים ומצטברים במהלך הסמסטרים. בזכות סביבת הוויקי הכל פתוח וגלוי. אין כאן מקום להעתקות ולחזרה על דברים של אחרים.

ויש גם חסרונות?
החיסרון העיקרי הוא שהכלי אינו אידיאלי מבחינה טכנולוגית. אני מקווה שעם הזמן הכלי ישתפר ויהיה יותר קל לעבוד איתו.

בשיעור VC משתתפות שלוש אוכלוסיות של סטודנטים: סטודנטים המגיעים לכיתת ה-VC שבה נוכח המנחה, כך שלמעשה זהו מפגש פנים-אל-פנים; סטודנטים שלומדים בכיתות VC מרוחקות (לפחות כיתה אחת) וסטודנטים הצופים בשידור החי (המונח המקובל לשידור בזמן-אמת) מהבית. במהלך השיעור המנחה צריך להיות מודע לנוכחות של הסטודנטים בקבוצות השונות, להיות קשוב לצורכיהם ולהיות מסוגל לגשר על המרחק באופנים שונים. כמו כן, עליו לקחת בחשבון גם את הסטודנטים שאינם משתתפים בשיעור החי, אלא צופים בהקלטה במועד אחר. לכל אחת משלוש אוכלוסיות הסטודנטים מוצעים אמצעי תקשורת שונים עם המנחה ועם הסטודנטים האחרים: התקשורת בין המנחה והתלמידים היושבים באותה כיתה היא ישירה, התקשורת בינו לבין הסטודנטים בכיתות המרוחקות נעשית באמצעות מיקרופונים וצילום המאפשר לראות תמונה כיתתית, והתקשורת עם הסטודנטים הלומדים בבתיהם נעשית באמצעות צ'אט וטלפון, כך שהמנחה אינו רואה כלל את פניהם.

בסמסטר א2008 נערכו שיחות עם מרכזי הוראה המלמדים באמצעות VC, במטרה לעמוד על האתגרים הפדגוגיים והאחרים העומדים בפניהם בשיטת הוראה זו, להכיר את חוויית ההוראה ב-,VC לזהות את הגורמים המעודדים או מעכבים את האינטראקציה עם הסטודנטים ולהבין מה הופך שיעור VC לשיעור מוצלח.

מהשיחות עולה שחוויית ההוראה באמצעות ה-VC מגוונת - יש המסתגלים בקלות למדיה ומרגישים נוח "לדבר למצלמה" או לסטודנטים מרוחקים ויש אחרים שחשים פחות בנוח. יש שעבורם השינוי הטכני מהווה מנוף לשינוי פדגוגי ויש שמאמצים את דרכי ההוראה המוכרות להם מסביבת פנים-אל-פנים. השיחות שקיימנו סייעו לנו לעמוד על מקור השונוּת בין המרצים בהתייחסותם לניסיון ההוראה באמצעות VC ועל ההשלכות של שונות זו על תהליך ההוראה.

בשיחות שערכנו עם מרכזי ההוראה המלמדים באמצעות VC בחנו שני נושאים עיקריים: ההכנה לקראת השיעור וההוראה עצמה.

תהליך הכנת השעור

"עלי להכין את החומר ב-700% יותר מאשר בשיעור רגיל".

רוב מרכזי ההוראה שרואיינו סבורים שהכנת שיעור ב-VC דורשת הרבה יותר השקעה מזו הדרושה לשיעור רגיל. הסיבות שמנו הן:

• שיעור ה-VC מוקלט ונצפה פעמים רבות ולכן יש צורך לארגן אותו היטב ולהקפיד מאוד על ניסוח החומר ועל בחירת הדוגמאות והתרגילים.
• הוראה של כמה כיתות במקביל דורשת מהמנחה מאמץ רב יותר במהלך השיעור, ולכן יש להכין את כל החומרים מראש ברמה מיטבית ובאופן שיקל עליו בזמן ההוראה עצמה.
• על המנחה להקצות מספיק זמן מהשיעור כדי לענות על מרב השאלות שהעלו הסטודנטים תוך כדי השיעור, שהרי אין אפשרות לענות להם בהפסקה או לאחר השיעור.
  
  
  "תמיד צריך להתכונן לשיעור- לכל שיעור. אבל בשיעור רגיל יש אפשרות לחזור אחורה, לתקן, להישאר עוד קצת, עוד כמה דקות לדבר שוב על הנושאים. הואיל וזה מוקלט - זו אחריות כפולה ומכופלת. אני מנסה במינימום זמן שהוקצה להכניס את מיטב החומרים בניסוח הכי טוב שאפשר. חשוב פה להקפיד עוד יותר על בקרת איכות, כי זה מקולט. ואני רוצה שגם אלו שלא יגיעו לשיעור יתרשמו לטובה מההרצאה. אני בדרך כלל שם את המצגות המוכנות לקראת השיעור באתר וכך הם יכולים לרשום על הדפים של המצגות בשיעור עצמו. הכל מוכן אצלי מראש, אני בא מאוד מאד מוכן. אי אפשר אחרת".

תהליך ההוראה

מהשיחות עם מרכזי ההוראה עולה שתהליך ההוראה מושפע בעיקרו מהמוטיבציה של המרצה ליצור קשר עם הסטודנטים, הקשורה בעיקר לתפיסת ההוראה שלו ולא לטכנולוגיה. מי שרואה את הצורך להפוך את החומר הלימודי למשמעותי עבור הסטודנט ימצא בטכנולוגיה מנוף ליצירת קשר בדרכים מגוונות. לעומתו, מי שאינו רואה חשיבות לקשר עם הסטודנט כנדבך משמעותי בלמידה ובהוראה, לא ישתדל ליצור אותו. כל המרואיינים, מלבד אחד, ציינו את חשיבותה של נוכחות פעילה של הסטודנטים בזמן השיעור החי, אם כי לא תמיד הם יודעים כיצד ניתן ליצור אצל הסטודנטים אינטרס להיות נוכחים בו. המצב שבו לא ניתן לזהות פנים או שלא ניתן לשמוע היטב את הסטודנטים מקשה על יצירת השיח בין המשתתפים, והמנחים מודעים לכך שיש לשמור על מתח הוראה גבוה כדי שלא יהיו שיחות ביניים בכיתות השונות, שיהיה לסטודנטים אינטרס להיות קשובים לאורך כל השיעור, ושהם יהיו נוכחים ופעילים בשיעור.

כך הגיבו שתיים ממרכזות ההוראה:

"אני מרגישה שהתקשורת עם הסטודנטים אינה הדדית אלא חד צדדית. מאוד הייתי רוצה להיות בקשר עם הסטודנטים. אני לא מצליחה לזהות פרצופים כאשר יש כמה כיתות. פעם אחת לא הגיעו תלמידים לשיעור בבאר-שבע, אז ביקשתי מהטכנאי שיגדיל את המסך של הכיתה בחיפה וזה היה טוב מאוד. כשיש רק מוקד אחד מרוחק, אז אפשר לראות את הפרצופים. הייתי רוצה שכשמישהו מדבר, יראו רק אותו על כל המסך. אני רוצה להכיר אותם".

"הנוכחות של הסטודנטים משפיעה עליי, יותר נוח לי לדבר איתם, כך אני מכירה את הסטודנטים יותר טוב. אולי צריך מסך יותר גדול כדי שיראו את תווי הפנים. הקשר הכי טוב שנוצר אצלי היה עם סטודנטית אחת שהגיעה באופן קבוע לכיתה מסוימת. לא הצלחתי לראות את תווי הפנים שלה, אבל ידעתי שהיא היחידה באותה כיתה אז כבר הכרתי אותה".

מעבר למורכבות בניהול השיעור, המנחה גם נדרש לשלוט בכלים טכנולוגיים שונים - צ'אט ולוח דיגטלי, ולהפעיל תוכנה הנחוצה לו בשיעור:

"ההוראה באמצעות VC הרבה יותר קשה. מעבר להכנות המקדימות היא דורשת מחשבה ומאמץ רבים תוך כדי שיעור. למשל, בשיעור רגיל אני יכול להצביע על הלוח כדי להסביר דבר מה. ב-VC אני חייב לגעת בלוח במקום שאליו התכוונתי ולגרום לסימון כדי שגם הסטודנטים המרוחקים יבינו להיכן אני מצביע או למה אני מתכוון. הפעלת עזרי ההוראה והמעבר מאמצעי לאמצעי מחייבים תרגול רב".

מתוך השיחות עם מרכזי ההוראה זוהו כמה נקודות העשויות לשפר את ההוראה והלמידה בשיעורי ה-VC:

• יצירת אינטראקציה עם הסטודנטים במהלך השיעור והפעלה יזומה שלהם.
• יצירת קשר אישי ועקבי על-ידי התייחסות ממוקדת לשאלות התלמידים, ייזום שאלות ברמות חשיבה שונות, פנייה אישית לסטודנטים במוקדים השונים.
  
  "אני מכירה אותם בשמות, את כולם. כל שיעור אני פותחת עם פנייה אישית לכל אחד. בודקת שהוא נמצא. זה מאוד חשוב לי. אני מרגישה שאני ממש מכירה אותם".
• תכנון אופן ניהול השיעור - הקצאת זמן לשאלות של תלמידים בטלפון או בשיחה.
• תיאום הציפיות בין המורה לתלמידים באשר להתנהלות השיעור - אופן השתתפות והנוכחות.
• יצירת שיעור הבנוי מ"מנות" קטנות. בסיום כל "מנה" המרצה יזמין את הסטודנטים להפנות אליו את שאלותיהם, ויענה עליהן לפי שיקול דעתו. הגבלת הצפייה בשידור החי מהבית, ובכך לאלץ את הסטודנטים להגיע לכיתות ה-VC השונות, כדי להשיג נוכחות עקבית בשיעורים ולשפר את האינטראקציה בין המנחה לסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם וכן להוסיף היבט החברתי ללמידה (מחייב להודיע לסטודנטים מראש על מגבלה זו).
• תרגול של השימוש במיקרופונים שבכיתות ה-VC בתחילת השיעורים הראשונים.
• חזרה על שאלות סטודנטים עבור אלה שלא שמעו היטב את השאלה בשל בעיות טכניות.
  
  "על מנת לשאול שאלה הם צריכים ללחוץ על כפתור ולדבר. פעמים רבות הלחיצה משתחררת להם. הסידור הזה מגושם מאוד. ברוב הפעמים הייתי צריכה לנחש את סוף השאלה או שהם כבר התייאשו ואמרו שזה לא חשוב"....
• מומלץ לשפר את איכות התמונה המשודרת כך שניתן יהיה לראות בבירור את פני הסטודנט ששואל שאלה. איכות התמונה תלויה גם במספר הכיתות הפעילות בו זמנית. כאשר יש שני מוקדי למידה בלבד, ניתן לראות בבירור את הסטודנטים, אך כאשר יש מספר גדול יותר של כיתות - קשה לזהות פנים.

ראיונות אלו מהווים עבורנו הצצה לעולם ההוראה באמצעות טכנולוגיית ה-VC. את התובנות הפדגוגיות והטכנולוגיות המרכזיות שעלו עד כה ננסה ליישם כבר בסמסטר הקרוב. כמו כן, נמשיך לחקור את ההיבטים השונים של ההוראה והלמידה בשיטה זו ונשים דגש על מיפוי הצרכים של הסטודנטים והמנחים לצורך שיפור והתייעלות.

"מערכת אופוס", שהיא סביבת הלמידה האינטרנטית של האוניברסיטה הפתוחה, זוכה לשדרוג מדי סמסטר או שניים במטרה לתת מענה טוב יותר לצורכי המשתמשים - מרכזי ההוראה והסטודנטים. בגרסת "אופוס" 2008 נעשה שינוי משמעותי, שכלל פיתוח של "עץ נושאים מאוחד". בעוד שבגרסה הקודמת של אופוס היו תוכני הקורס מאורגנים לפי הכלים שבהם נוצרו, ולכל כלי (אתרים ברשת, מילון מונחים וכו') היה עץ נושאים נפרד, הרי שבגרסה החדשה מוצגים כל התכנים שבאתר בעץ נושאים אחד. כך מתקבלת תמונה שלמה של כלל תוכני אתר הקורס והניווט ביניהם ידידותי יותר.

איחוד עץ הנושאים מאפשר לארגן ולהציג את התכנים ברצף משמעותי, על פי שיקול פדגוגי ולא על פי שיקול טכנולוגי, למשל: לפי רצף הלמידה (לפי יחידות הלימוד ,המפגשים), לפי משאבי למידה (מטלות, בחינות, העשרה וכו'), או לפי נושאי הקורס. השדרוג והצורך להתאים את האתר לשינויים סיפקו למרכזי ההוראה הזדמנות לחשיבה מחודשת על תוכני אתרי הקורסים , וכך תהליך בחינת כל תוכני אתר הקורס לצורך ארגונו נוצל ל"ניקוי פסח": נושאים סודרו בהיררכייה נכונה, נמחקו פריטי תוכן מיותרים או כפולים שהצטברו במהלך שנות קיומו של האתר, עודכנו פריטים ישנים, נחשפו פריטי תוכן או נושאים חשובים שהיו חבויים קודם לכן, וכמובן הוסתרו נושאים שהכנתם טרם הושלמה. במהלך ביצוע השינויים רעננו מרכזי ההוראה את הידע שלהם באשר ליכולות הטכניות של המערכת.
כ-124 מרכזי הוראה הגיעו להדרכות והתאימו את האתר לשינויים עוד לפני תחילת הסמסטר. יש לציין כי נוכחותם של 4-3 אנשי הצוות הפדגוגי של שה"ם ואנשי משו"ב בכל אחת מההדרכות סייעה להצלחת תהליך ההטמעה בקרב אלה שהשתתפו בהן.

תוכני מולטימדיה זמינים כיום לרוב הגולשים הודות להוזלת עלויות החיבור לרשת בפס רחב, וזמינותם הנרחבת של מחשבים נייחים וניידים, מצלמות דיגיטאליות ונגני אודיו/וידיאו מתקדמים, שבעבר היו בגדר מותרות ואילו בשנים האחרונות הפכו כולם לכלים זמינים בקרב הציבור הרחב. לצד השינויים בשוּק הטכנולוגיה, הפכו הגולשים לאקטיביים יותר, ורבים מהם משתמשים ברשת לא רק כמקור מידע אלא גם כזירה להפצה של תכנים מגוונים מעשה ידיהם. הגידול העצום בנפח המידע ברשת, שחלק ניכר ממנו מקורו בתכנים של קהל המשתמשים (באמצעות בלוגים, ויקי, אתרי שיתוף קבצים, מאגרים מתמחים כמו YouTube או Flickr, אתרי רשתות חברתיות כמו MySpace או Facebook ועוד), עודד את התפתחותו של מודל שונה של גלישה: במקום מעבר מייגע בין אתרים מועדפים לאיתור תכנים חדשים, נוצרו מנגנונים שבאמצעותם יכולים הגולשים להגדיר את תחומי העניין שלהם ואת מקורות המידע המועדפים עליהם, ולקבל כל תוכן חדש לעיון בזמן, במקום ובכלי המתאימים להם.

מהו פודקאסט?

פודקאסטים הנם קבצים (אודיו או וידיאו, בדרך כלל) המועלים לרשת ומופצים באמצעות RSS . בצורה כזו יכול משתמש המעוניין לעקוב אחר סדרת הרצאות המועלות לרשת בתדירות משתנה, לקבל התראה על הופעתה של הקלטה חדשה, ובה קישור ישיר לקובץ ואפשרות להורדה אוטומטית של הקובץ למחשבו האישי - כל זה מבלי שיעשה דבר למעט הצבת קישור לעדכון RSS בתוכנה המשמשת אותו לשם כך (דפדפן, דוא"ל או יישום אחר). מכאן גם יש המסבירים את המונח פודקאסט כראשי תיבות של "Personal On Demand broadCast", במתכונת שידורי ה- VOD (Video On Demand), המוכרים מהטלוויזיה בכבלים. כפי שנאמר קודם, פודקאסטים יכולים להכיל תכני אודיו וּוידיאו כאחד (יש המכנים אותם אז vodcasts). בדרך זו יכול כל גולש לפתוח ערוץ שידור אינטרנטי ולהפיץ באמצעותו תכנים כאוות נפשו, או לבנות לעצמו תכנית צפייה והאזנה הכוללת רק תכנים שיש לו עניין בהם.

שימושים בהשכלה הגבוהה

אוניברסיטאות שונות ברחבי העולם עושות שימוש בפודקאסטים לצרכים שונים:

1. הדרכה - הנחיה של סטודנטים, סגל או אנשי מנהלה בהיבטים שונים של תהליכים אדמיניסטרטיביים או לימודיים. לדוגמה: מדריכי שימוש בספרייה מאוסטרליה והנחיה למתעניינים ולנרשמים באוניברסיטת אוקספורד.
2. הוראה - הקלטת הרצאות של קורסים שלמים או אירועים ספציפיים כמו מעבדות והרצאות אורח ושימוש בפודקאסטים להצגת תוצרי סטודנטים.
3. תיעוד שוטף של פעילות בקורס, משובים קוליים והנחיה פרטנית (לא ניתן לקשר לחומרים כאלה משום שהם נמצאים באתרים מוגני סיסמה).
4. פתיחת ערוצי תוכן להעשרה וחשיפת הישגי החוקרים והאוניברסיטה בפני הציבור הרחב. לדוגמה: הערוץ של אוניברסיטת אדינבורג מסקוטלנד או ה-London School of Economics and Political Science.

שימושים באוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הפתוחה, כמו אוניברסיטאות אחרות ברחבי העולם, יכולה לעשות שימוש מגוון בפודקאסטים להפצת תכנים מסוגים שונים, הן להעשרה כללית הן במסגרת הקורסים:

1. העשרה כללית - אירועים רבים מוקלטים היום בדרך קבע, וכל שנותר הוא לתת למשתמשים אפשרות לקבל עדכונים אוטומטיים על תכנים חדשים המועלים לאתר. בנוסף, ניתן ליצור ערוץ העשרה פתוח המבוסס על טכנולוגיה זו (מעין "רדיו או"פ") ולשתף מרכזי הוראה ביצירת חומרים פופולריים בתחום התמחותם, תוך התייחסות לנושאים אקטואליים או לחידושי מחקר. ערוץ כזה משרת כמובן גם מטרות שיווקיות ע"י פרסום המוסד והמרצים בחוגים רחבים, הידוק הקשר עם לקוחות פוטנציאליים ומוסדות חינוך אחרים.
2. במסגרת הקורסים - מיקודים שבועיים, סיכומי מפגשים, הקלטה של מפגשי הנחיה, הוספת חומרי העשרה קוליים (לימודי שפות, הקראת ספרות, הקלטות מוסיקה ועוד) לחומר הלימוד ואפילו מתן אפשרות לסטודנטים ליצור תוצרי למידה ולשתף בהם את עמיתיהם. גם היום מוקלטים מפגשים וקיימים אמצעי העשרה אודיו-ויזואליים, אולם מתן האפשרות להתעדכן בתכנים מיד עם הופעתם באתר והאזנה וצפייה במגוון אמצעים - ובעיקר בניידים שבהם - מגבירה את יכולתם של הסטודנטים ללמוד בזמן המוגבל העומד לרשותם.

לסיכום, מעבר לחידוש במגוון החומרים העומד לרשות הסטודנטים ולהעשרתם, יש בהוספת הערוץ הקולי והוויזואלי גם לסייע לסטודנטים עם לקויות למידה שונות, להעשיר את הנוכחות הווירטואלית של מרכזי ההוראה וכאמור, גם לפתוח אפשרויות נוספות לפרסום ולשיווק איכויותיה של האוניברסיטה הפתוחה לציבור הרחב.

היכן מוצאים פודקאסטים?

כיום מצויים ברשת פודקאסטים במגוון עצום - מתכנים בידוריים של ענקי מדיה מסורתיים, דרך תכניות רדיו או טלוויזיה ארציים ומקומיים, מגזינים "תוצרת בית" של שדרנים חובבים, סדרות העשרה איכותיות מטעם גופים כספריות ומוזיאונים וכמובן תכנים לימודיים רבים: החל מקורסי שפות זרות, דרך סיורי טבע ותיעוד מחקרי שדה, מעבדות וחידושי מדע ועד קורסים מוקלטים ותוצרי סטודנטים. בנוסף לכך יש פודקאסטים המוקדשים להעשרה מקצועית של אנשי סגל הוראה (וכלל הציבור) בתחומים מגוונים, ובראשם שימושי טכנולוגיה בהוראה.

יש כמה אופנים למצוא פודקאסטים ברשת:

1. על-ידי חיפוש כללי בגוגל שיכלול את המילה podcast לצד מילות מפתח רלוונטיות לחיפוש (כימיה אורגנית, שיעורי אנגלית, סיורים, אמני רחוב וכדומה) או - לנועזים - את הצירוף inurl:podcast (לצמצום מספר תוצאות הסרק) לצד מלות החיפוש האחרות.
2. בעזרת מדריכים כלליים (directories) כמו PodcastAlley המקיף או PodcastBunker המצומצם יותר, וכן המדריך הישראלי iCast. אלה מאפשרים הן חיפוש כללי הן דפדוף לפי נושאים ותחומי עניין. אין לשכוח כמובן את מאגר הפודקאסטים העצום של iTunes , אשר פתח ערוצי תוכן אוניברסיטאיים ללא תשלום (אם כי יש להתקין את התוכנה עצמה כדי לגשת למאגר).
3. על-ידי בדיקה פרטנית באתרי האינטרנט הרלוונטיים לתחומי העניין שלנו כמו אתר ה-BBC, אתרי כנסים, ערוצי המדיה של אוניברסיטאות שונות או אתרים נושאיים.
4. באמצעות מנועי חיפוש שהם ייעודיים לפודקאסטים, אם כי חשוב לזכור שאין מנוע אחד המכסה את כל המידע בתחום זה. אחד המעניינים שבהם הוא EveryZing (לשעבר Podzinger), הנשען על טכנולוגיה של המרת אודיו לטקסט ומאפשר חיפוש בתוך תוכני אודיו ווידיאו. הטכנולוגיה עדיין בשלבי פיתוח, ולכן מוגבלת למספר מצומצם של שפות, אולם התוצאות בשפה האנגלית מדויקות מאוד.

מרכזי הוראה המעוניינים לשלב פודקאסטים בקורסים שלהם, או להשתתף בפודקאסטים להעשרה כללית בתחומי התמחותם, מוזמנים לפנות לתמי נויטל ממרכז שה"ם.

-----------------------------------------------------

 עדכוני RSS - אמצעי המאפשר לגולשים להתעדכן אוטומטית בשינויים אחרונים באתרים המעניינים אותם דרך הדפדפן, תוכנת הדוא"ל או יישום ייעודי שבחרו להשתמש בו.

יחידת הלימוד העוסקת בסימטריה רציפה נכתבה על-ידי ד"ר דינה יוגב-עינות מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה ופרופ' דוד אבניר מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היחידה נלמדת במסגרת הקורס אנליזה של ניסויים (20340). זהו קורס מתקדם המוצע לתלמידי תואר ראשון הממקדים את לימודיהם באוניברסיטה הפתוחה בתחום הכימיה והפיסיקה, ובמסגרתו נחשפים הסטודנטים לתוצאות של מגוון ניסויים בתחום הכימיה הפיסיקלית ומבצעים ניתוח מעמיק שלהם.

מהי סימטריה רציפה?

סימטריה היא אחת התכונות הבסיסיות המשמשות לתיאור מבנים מרחביים בקרב החי, הצומח והדומם בטבע. למרות חשיבותה של הסימטריה, השימוש בה לתיאור מבנה מסוים ולתופעות הקשורות אליו הוא מוגבל, מכיוון שמרבית העצמים בטבע אינם בעלי סימטריה מושלמת. כך, למשל, הסטייה מסימטריה מושלמת היא ההופכת פנים ליפים במיוחד בעיננו והיא גם המקנה יציבות למבנה מולקולרי מסוים. לסימטריה יש גם השפעה על הדרך שבה תגובות כימיות יוצאות לפועל, כדוגמת מנגנון הפעולה של תרופות רבות בגוף האדם. למרות שמקובל להתייחס למבנה המרחבי של מולקולות כסימטרי, ישנם מקרים רבים בהם הסימטריה אינה מושלמת. דוגמאות לכך הן מצבים בהם אחד הקשרים הכימיים במולקולה נמתח באופן רגעי אל מעבר למרחק שיווי-המשקל שלו, עיוות מבני המתרחש כאשר מולקולה נספחת למשטח, עיוותים הנובעים מתנאים פיסיקליים כמו לחץ, טמפרטורה, ועוד.

הצורך לתאר מקרים בהם הסימטריה אינה מושלמת הוביל לפיתוח תאוריית מדד הסימטריה הרציף - מדד מספרי המחשב את המרחק בין מבנה מסוים למבנה הסימטרי הקרוב אליו ביותר. התאוריה פותחה במעבדת המחקר של פרופ' אבניר באוניברסיטה העברית בירושלים, ועל-פיה נכתבו מספר תוכנות המחשבות את מדד הסימטריה עבור כל אוסף נתון של נקודות במרחב.

מדד הסימטריה הרציף, S(G), הוא פונקציה של המרחק בין מבנה גאומטרי נתון לבין המבנה הקרוב אליו ביותר בעל הסימטריה הרצויה G (כאשר האות G מייצגת אוסף מוגדר של פעולות סימטריה כגון שיקוף, סיבוב, היפוך). מדד הסימטריה אינו פונקציית מרחק פשוטה, מכיוון שמבנה הייחוס (המבנה הסימטרי הקרוב ביותר) אינו נתון מראש, ויש צורך למצוא אותו כחלק מהחישוב. המבנה הנתון ומבנה הייחוס מיוצגים על-ידי אוסף של נקודות תואמות במרחב. ערך המדד מתקבל באמצעות חישוב של סכום ריבועי הפרשי המרחקים בין הנקודות התואמות של שני העצמים (הנתון והסימטרי). ערכי S נעים בין 0 ל-100 ביחס לקבוצת סימטריה ספציפית G. כאשר S(G)=0 העצם סימטרי, וככל שערך S(G) רחוק מאפס, העצם רחוק יותר מהסימטריה G.

מחקרים רבים מראים כי קיימת התאמה בין מגוון תכונות כימיות ופיסיקליות של מולקולות לבין מדדי הסימטריה הרציפים השונים. דוגמאות לכך הן:

• הקשר בין הפעילות של אנזימים לבין הסטייה של המבנה שלהם מסימטריה מושלמת.
• העדפה של תוצר מסוים בתגובה כימית על-פני האחרים, כתלות בערך מדד הסימטריה של הזרז בתגובה.
• התחקות אחר הסיבות שהובילו להיווצרות עיוותים במבנה המרחבי של גבישים של מתכות-מעבר, על-ידי ניתוח המבנה בעזרת מפות סימטריה רציפה. מחקרים אלו ועוד רבים אחרים מעידים על החשיבות של תחום מחקר זה להבנה הבסיסית של מבנה החומר והדרך בה תגובות כימיות יוצאות אל הפועל.

הוראת סימטריה רציפה בשילוב האתר

במסגרת לימוד היחידה מדדי סימטריה רציפים נחשפים הסטודנטים לרקע התיאורטי העומד בבסיס חישובי מדד הסימטריה. לאחר מכן הם מבצעים חישובי סימטריה רציפה באמצעות אתר CoSyM ומשתמשים בתוצאות החישוב לניתוח סוגי העיוות הקיימים באופן טבעי במגוון מולקולות של מתכות מעבר בעלי מבנה טטראהדרלי. נתונים אלה מאפשרים להתחקות אחר הסיבות שהובילו להיווצרות מבנים שאינם בעלי סימטריה מושלמת.

אתר CoSyM מיועד לשמש גם חוקרים מרחבי העולם ולשם כך נכתבה גם גרסה אנגלית של קובצי הטקסט באתר. חשוב לציין כי אתרים מסוג זה, המאפשרים לבצע - ללא תשלום - מחקר בתחום הנמצא בחזית המדע, אינם נפוצים בקרב הקהילה המדעית הכימית. תרומתו של אתר כזה איננה מתבטאת רק ביעילות העבודה של החוקרים והסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה הזקוקים לתוכנות - אלא בחשיפה של שיטות מחקר חדשניות בתחום הכימיה המבנית לקהל רחב ומגוון וביצירת בסיס להקמתה של קהילה מדעית בין-לאומית בתחום. תרומה נוספת וחשובה של אתר מסוג זה היא האפשרות ללמד את הנושא גם לקהל שאינו בקיא ברזי המתמטיקה, העומדת מאחורי החישובים. שימוש מושכל ביכולות החישוב והגרפיקה של המחשב, בשילוב עם תקשורת האינטרנט, מאפשר לגשר על פערים ברמת הידע המתמטי והכימי ולשלב את הנושא, הנמצא בחזית המחקר המדעי, בתכניות הלימודים בכימיה, הן בתיכון הן באקדמיה.

--------------------------------

תודות

מעקב של צוות ההוראה של הקורס אחר הלמידה של הסטודנטים העלה שקיים קושי בלימוד החטיבה הרביעית בספר, שעוסקת בנושא אבולוציה ומגוון וכוללת מידע רב ומפורט על אודות שש ממלכות היצורים הידועות כיום ועל אודות היצורים הכלולים בכל אחת מהן. גילינו שהסטודנטים מתקשים להתמקד בעיקרי הדברים בחטיבה. מטרת הלומדה למקד את הסטודנטים בלמידה ולאפשר להם להבין את העקרונות מתוך שפע הפרטים. הנושאים המוצגים בלומדה מכווּנים לסייע לסטודנטים להכיר את המאפיינים הכלליים של היצורים בכל ממלכה ולהבין מה מבדיל בין הממלכות השונות, ובעיקר לעמוד על המגמות האבולוציוניות שהופיעו בכל מחלקה במהלך האבולוציה.

איך בנויה הלומדה?
הלומדה בנויה ממשימות אינטראקטיביות מכמה סוגים: מפות מושגים שהסטודנט מתבקש להשלימן על-ידי גרירת מושגים מתוך רשימה המוצעת לו, שאלות פתוחות שלהן הסטודנט כותב תשובה בחלון כתיבה ושאלות רב-ברירה. בכל אחד מסוגי המשימות הסטודנט יכול לבקש הצגת פתרון כדי לבדוק את תשובתו. למושגים המוצגים במפות המושגים מצורפת לעתים הרחבה לצורך הבהרה וחידוד של מונחים שאינם ברורים בספר במידה מספקת, וכן לצורך העשרה.

כיצד תסייע הלומדה להבנה טובה יותר של עיקרי הפרקים?
למעשה, בתום השלמת המשימות האינטראקטיביות שבלומדה, מוצגים כל נושאי החטיבה כשהם משולבים בתוך מפות מושגים ובצירוף הבהרות והרחבות של מקצת המונחים (ראו תרשים). הצגת הנושאים במפות מושגים מאפשרת לארגן את החומר בהיררכייה המתאימה, תוך הבנת הקשרים בין המרכיבים השונים. ארגון החומר בצורה ויזואלית מסייע לסטודנט לראות את עץ הנושאים כולו ואת היחסים בין ענפיו וממקד אותו לעקרונות שהם מטרת הלמידה של חומר זה. ייתכן שבנוסף להבנה טובה יותר של עיקרי הנושאים המוצגים בפרקי הספר והתמקדות בעקרונות, יהיו אף סטודנטים שהלומדה תקנה להם בסיס לבניית מפות מושגים, דבר שיכול לסייע להם בהמשך לימודיהם.



האם יש לך הערכה באיזו מידה השתמשו הסטודנטים בלומדה והסתייעו בה?
הלומדה שולבה בקורס בסמסטר א2008. בסיום הסמסטר הועבר שאלון אלקטרוני לסטודנטים בקורס ובו הם נשאלו לגבי אופן השימוש בלומדה, עיתוי השימוש, מידת התרומה של הלומדה להבנת החומר ולארגונו ועוד. 46 סטודנטים מתוך 206 סטודנטים (כ-22%) השיבו על השאלון. כמעט מחצית מהמשיבים ציינו כי במהלך לימוד החטיבה הרביעית בספר הם נתקלו בקשיים הנובעים מעומס המידע ומאופן ארגונו, דבר המקשה על היכולת לזכור את החומר. שני שליש מהמשיבים ציינו כי הם השתמשו בלומדה, בעיקר לצורך תרגול החומר ולימוד לבחינה, וכי תרגילי ההשלמה של מפות המושגים ושאלות הרב-ברירה היו עיקר התרומה, אך לא רק. למרביתם הלומדה סייעה במידה רבה להתמקד בנושאים המרכזיים הנלמדים בחטיבה ובארגון החומר.

מניתוח השאלון עולה אפוא כי המטרה שלשמה פותחה הלומדה השיגה את יעדיה.

-------------------------------------

צוות הפיתוח

בימים אלה מתבצעת הקלטתם של הספרים על-ידי קריינים מקצועיים באולפן הקול של שה"ם. טרם ההקלטה נעשית חשיבה מעמיקה לגבי האופן שבו יוקראו הספרים: כיצד לתאר תמונות שהטקסט מתייחס אליהן? איך להקריא טבלאות חלקן מורכבות, באופן שניתן יהיה להבין את הנתונים המוצגים בהן? איך להתייחס להערות השוליים, ששילובן קוטע את רצף ההקראה ופוגם בהבנה? איך לתאר תרשימים המשולבים בטקסט? כיצד לבטא מושגים ושמות מסוגים שונים שאופן הגייתם אינו מוכר לקריין ועוד. כל אלה דורשים התייחסות וטיפול פרטני המתבצע בשיתוף עם כותב הקורס או מרכז ההוראה. קורסים שבהם יש שימוש רב בנוסחאות, עקומות, תמונות וחומרים ויזואליים אחרים לא יוקלטו.
לאחר ההקלטה נדרשת גם עבודה של עורך קול: תיקון טעויות שביצע הקריין, ניקוי רעשי רקע, הוספת סימניות המציגות את תוכן העניינים של הספר ועוד.

אנו צופים שבגרסה הקולית של ספרים אלה ייעשה שימוש רב, הן בידי הסטודנטים הן בידי הציבור הרחב שייחשף לפרויקט פא"ר.

בשנים האחרונות קשר זה מנוהל בעזרת שלושה גורמים:
מוקד הפניות, שמטפל בפניות הסטודנטים; מוקד משו"ב, שמטפל בבעיות שמוקד הפניות אינו יכול לפתור ובפניות של צוותי ההוראה; ואנשי התמיכה בשה"ם, שמטפלים בבעיות שמוקד משו"ב אינו יכול לתת להן מענה - במערכות שה"ם.

דיווח על תקלות שוטפות וטיפול בהן אינו מספיק: חשוב לקבל מהלקוחות משוב כללי על המערכות, חשוב שתהיה הזדמנות ללקוחות להעיר על בעיות שאולי אינן בגדר תקלה אך גורמות אי-נוחות, וחשוב לשה"ם לקבל בקשות והצעות לפיתוחים נוספים, הן הצעות נקודתיות הן כיווני מחשבה חדשים לגמרי.

לצוותי ההוראה יש מאז ומעולם ערוצים נוספים לדיאלוג עם שה"ם: במיילים לאורלי בטלהיים או לאנשים בצוות הפדגוגי, בשיחות מסדרון או פגישות יזומות, ומשנת 2003 קיים לצורך כך גם פורום צוותי הוראה ותתי הפורומים שלו (משעשע לראות בפורום זה דיון משנת 2003 על איחוד עץ הניווט, מהלך שהגיע למימוש רק לפני כחודשיים).

מסגרת דומה עבור סטודנטים לא הייתה קיימת עד לאחרונה. בסוף ינואר 2008 פתחנו אוסף פורומים נוסף:
פורומי משוב על מערכת אתרי הקורסים, שמטרתם קבלת משוב מסטודנטים. הפורום מחולק לנושאים כגון: משוב על הפורומים, משוב על ווידאו ואינטרוויז ועוד. על כל נושא ממונה מנהל פרויקט או המפתחים של התחום שאחראים לתת מענה.

עד כה, חדשיים לאחר הפתיחה, נאספו בפורום כ-60 הודעות בנושאים שונים. חלק מן ההערות יתורגמו לפיתוחים או לתיקונים ואנו מקווים שהשימוש בפורום יגדל, ושהסטודנטים ימצאו בו כתובת מתאימה למתן הצעות והערות.