תקציר תוצאות פיילוט סד"ן שלב א'

הפיילוט, לווה במחקר הערכה בשיתוף של מרכז שה"ם והמחלקה להערכה באו"פ. מתן משוב על ההיבטים השונים של הפרויקט, באמצעות מענה על שאלונים וראיונות טלפוניים, היה תנאי להשתתפות הסטודנטים בניסוי (לקריאת דו"ח פנימי לחצו כאן). בפיילוט השתתפו, לאורך שנת הלימודים תשע"א, סה"כ 115 סטודנטים בשני קורסים: "ג'נוסייד (רצח עם)" ו"זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים".

מכיוון שספר הלימוד באו"פ מהווה נידבך מרכזי ועליו מבוססת הלמידה, היה לנו חשוב להבין האם הספר הדיגיטאלי יכול לשמש חלופה לספר המודפס – ללמידה אקטיבית ולא רק לקריאה שוטפת. כבר בתשובה לשאלת המחקר – "מהן עמדות הסטודנטים כלפי חווית הלמידה באמצעות סד"ן" – עלו נקודות שהצביעו על כך שקיים קושי בשימוש בסד"ן לפעולות כמו מירקור או כתיבת הערות, שהן פעולות הנדרשות מספר לימוד. כמו כן הצביעו הסטודנטים על דפדוף לא נוח ועל ריצוד של המסך במעברי עמודים, ואלה הביאו אותנו למסקנה שהבעיה היא בעיקר בסוג המכשיר שנבדק.

רצינו להבין יותר לעומק סוגיה זו ולכן הסטודנטים נשאלו מספר שאלות שמתייחסות להיבטים שונים של השימוש בסד"ן. אחת העיקריות שבהן כללה השוואה בין השימוש בסד"ן לשימוש בספר המודפס.
כפי שניתן לראות באיור 1, הרי שלגבי מרבית המטלות הלימודיות, ובמרבית הנסיבות, הייתה אצל משתתפי הניסוי העדפה לספר המודפס. כמצופה, היתרון של הסד"ן גבר כאשר הסטודנטים רצו להשתמש בספר הקורס מחוץ לבית או מחוץ לכיתה.

ביקשנו מהמשתתפים לסכם בכמה משפטים את חוויית ההשתתפות בפרויקט. מחצית מהמשיבים הביעו עמדה אמביוולנטית כלפי הפרויקט. הם העריכו את הפרויקט וחלק מהיתרונות שהסד"ן יכול לספק, אבל ציינו שבשלב הזה, ועם המכשירים שעליהם נערך הניסוי, הם מעדיפים את הספר המודפס (או לא מוכנים לוותר עליו). המחצית השניה של הסטודנטים הביעו עמדה חיובית מאוד כלפי הפרויקט והסד"ן, כולל רצון להמשיך להשתמש בסד"ן בקורסים נוספים.

לסיכום פיילוט סד"ן שלב א'

המסקנה העיקרית מתוצאות מחקר הערכה שליווה את סד"ן א' הייתה, כי ישנן שתי קבוצות של סטודנטים: הראשונים התקשו להתרגל לפורמט החדש של קריאה דיגיטלית, והעדיפו להשאר עם הספר המודפס. הסיבות העקריות שצויינו היו הקושי בשינוי הרגלים ישנים והחולשות הטכנולוגיות של המכשיר, בעיקר כשמדובר בלמידה עצמית. הסטודנטים האחרים התלהבו מאד מהשימוש במכשיר והיו מעוניינים להמשיך וללמוד באו"פ באמצעותו, אך גם אלה ציינו שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה ויש בה מקום לשיפור.

בעקבות תוצאות אלו, ועם ההתקדמות הטכנולוגית והפריצה של מחשבי הלוח (tablet), הוחלט בשה"ם לקדם את הניסוי לשלב שני, ולערוך אותו עם מכשירי iPad.

פיילוט סד"ן שלב ב' – ספרים ניידים במכשירי iPad

לביצוע החלק השני של הפיילוט, סופקו לאו"פ בהשאלה 20 מכשירי iPad על ידי חברת iDigital, ואלה הושאלו בסמסטר 2012א לסטודנטים בקורס ג'נוסייד (רצח עם) (הבחירה בקורס ג'נוסייד, שבו נערך הניסוי גם בסמסטרים הקודמים, נעשתה לצורך עריכת השוואה בין המכשירים השונים באותו הקורס). גם פיילוט זה מלווה בהערכה ותוצאותיו יועלו, לאחר עיבודן, לאתר שה"ם.

ההבדל בין פיילוט סד"ן א' לפיילוט סד"ן ב', מתמקד לא רק בסוג המכשיר שהושאל לסטודנטים אלא גם בתוכן הסביבה הלימודית. בעוד שפיילוט סד"ן א' התמקד בספר הלימוד בלבד, הרי שבפיילוט סד"ן ב' באמצעות מכשירי ה- iPad, נהנים הסטודנטים מגישה לסביבת הלמידה כולה – נגישות לספרי הלימוד הדיגיטאליים של הקורס, השתתפות בשיעורי הוידאו החיים וצפיה בהקלטות לאחר השיעור החי, אפשרות להאזין לספרים הקוליים, וכן גלישה לאתר הקורס בסביבת הלמידה החדשה "אוֹפָּל".

תוצאות ראשוניות מצביעות על כך שהסטודנטים אכן עשו שימוש נרחב יותר במכשיר ודיווחו על רמת שביעות רצון גבוהה. אנו סקרנים לקבל את המשוב הסופי של הסטודנטים ולראות האם ה-iPad אכן יכול להעניק חווית למידה מלאה ומוצלחת ולהוות תחליף לספר הלימוד באו"פ.

פיילוט סד"ן שלב ג' – הפצת תכנים למכשירי הסטודנטים

בסמסטר 2012ב הוצע לכל הסטודנטים הלומדים בששה קורסים שנבחרו לניסוי – מבוא לפסיכולוגיה (10136), תורת המימון (10230), יסודות החשבונאות (10280), ניהול השיווק (10281), תקשורת המונים (10612) וג'נוסייד (10664) – לקבל גרסה דיגיטאלית של ספרי הלימוד למכשירי הלוח האישיים שלהם: מכשירים מסוג iPad או מכשירים המבוססים על אנדרואיד.

מעל 200 סטודנטים, מתוך כ-3900 סטודנטים הלומדים בקורסים אלה, נענו בחיוב להזדמנות ובימים אלה מופצים התכנים הדיגיטאליים למכשירים שברשותם.. מאחר שאנחנו עדיין בשלב של בדיקות, סטודנטים אלו קיבלו במקביל גם את הספרים המודפסים בקורס.. גם ניסוי זה מלווה במחקר הערכה שנעשה בשיתוף של מרכז שה"ם והמחלקה להערכה באו"פ.

במהלך הפיילוט אספנו מידע מהמשתמשים השונים באמצעות הדרכות לסגל, ליווי אישי של המרכזים, קבוצות מיקוד, משוב ממוקד הפניות וממוקד משו"ב, וכן משוב שקיבלנו מהסטודנטים באמצעות סקר שביצעה המחלקה להערכה. מהמידע שאספנו למדנו על הצרכים המגוונים ועל הקשיים בהם נתקלו המשתמשים, וריכזנו בקשות רבות לפיתוחים ייחודיים. מידע זה הוא הבסיס לתהליך הפיתוח וההטמעה עליו יסופר בהמשך.

מה בין מוּדל לאוֹפָּל?

סביבת הלמידה החדשה אוֹפָּל מבוססת על סביבת למידה עולמית המכונה מוּדל - Moodle. מוּדל היא המערכת הפופולרית ביותר כיום לניהול למידה ואתרי קורסים מקוונים (LMS -Learning Management System), ומשתמשים בה כיום למעלה מ-57,000,000 משתמשים ב-218 ארצות. המערכת פותחה ב"קוד פתוח", ומשמעות הדבר היא שהמשתמשים השונים מקבלים את הקוד של התוכנה ויכולים לבצע בו שינויים והתאמות. המערכת היא מודולרית ומאפשרת למנהל/ת אתר הקורס לבחור אילו כלים לשלב באתר (פורומים, סקרים, מסרים, ויקי, רכיבי וידאו, בלוגים, מילוני מונחים ועוד).

אם כך, מהי סביבת אוֹפָּל?

במרבית מוסדות הלימוד בעולם הופעלה המערכת כפי שפותחה במקור, ללא שינויים והתאמות. באוניברסיטה הפתוחה, לעומת זאת, בחרנו להתאים את המערכת בצורה מיטבית לשיטת ההוראה הנהוגה אצלנו ולדרישות הייחודיות הנחוצות לאתרי הקורסים. על כן חשבנו שנכון יהיה להעניק לה שם חדש וייחודי. לאחר תחרות הצעת שמות ובחירות דמוקרטיות בקרב עובדי האו"פ, נבחר השם אוֹפָּל, שהציעה בת-ציון רביב. שם זה, כך הוסבר בהצעה, מזכיר את אבן הלשם – אבן החן היקרה, וגם את שמה של האוניברסיטה הפתוחה – האו"פ, על הפעילות הלימודית המתנהלת בה.

כיצד מתבצע תהליך פיתוח המערכת?

תהליך הפיתוח מתבצע בשלבים הבאים: זיהוי צרכים בקרב המשתמשים, בחינת פיתוח של יישומים חדשים או התאמת יישומים קיימים לצרכים, איפיון התכונות של היישומים, פיתוח על ידי צוות המתכנתים, ותהליך של בקרת איכות. מאז סמסטר 2011ב אנו משיקים אחת לחודשיים גרסה חדשה במטרה לשפר ולייצב את המערכת.

אחד הכלים המרכזיים בהם נעשה שימוש באתרי הקורסים שלנו הוא קבוצת הדיון (הפורום). לפיכך הושם דגש מיוחד בכלי זה, ועם כל גרסה נוספים שיפורים לפורום על פי בקשות המשתמשים. כמו כן בוצעו פיתוחים רבים ומגוונים, ביניהם כלים מתקדמים לניהול אתר הקורס לשימוש מרַכזי ההוראה. כלים אלה מאפשרים ניהול הרשאות המנחים, איסוף ומיון חומרים בקורס, ארגון החומר בתוך מבנה הקורס וכדומה.

על מנת להתרשם ממערכת אופל תוכלו לצפות בסרטון קצר שהופק עבור הסטודנטים והמנחים, ומוצג בכל אתר קורס כדי להקל על המשתמשים את ההיכרות הראשונה עם המערכת.

תהליך ההטמעה בקרב סגל הוראה

כידוע שינוי אינו תהליך קל, לכן אנו בשה"ם עושים כל שביכולתנו כדי שההטמעה תהיה נוחה ותיעשה בשיתוף ובתיאום עם סגל ההוראה. בפני בידי מרכזי ההוראה עמדה האפשרות לבחור באיזה סמסטר (עד 2013א) הם מעוניינים להצטרף למערכת. כמו כן, עבור מרכזים שביקשו זאת, הועתקו התכנים מהאתר באופוס לאתר באופל, כדי להקל על תהליך בניית האתר החדש.

הכשרת סגל הוראה

כחודשיים לפני תחילת כל סמסטר מוזמנים המרכזים להשתתף בהדרכות לשם היכרות עם הסביבה החדשה. לאחר מכן, לכל מרכז/ת הוראה מצוּוַת מלווה פדגוגי/ת לליווי אישי ולסיוע בבניית האתר בהיבטים טכניים ופדגוגיים.

תהליך ההכשרה הוגדר גם הוא כפיילוט. בעקבות משוב מסגל ההוראה הוכנס שינוי במבנה ההדרכה: חלק מההדרכות התקיימו במסגרת מחלקתית, ההדרכה פוצלה להדרכה בסיסית ולהדרכה למתקדמים (עבור מרכזים שלימדו לפחות שני סמסטרים במערכת), המרכזים הוזמנו להשתתף ביום מרוכז שמיועד לתירגול ולבניית האתר ועוד. כמו כן פיתחנו סדרת סרטוני הדרכה ללמידה עצמית של המערכת עבור הסגל והסטודנטים. חומרים אלה מרוכזים כיום באתר עזרה.

שותפים לפיתוח ולהטמעת המערכת

לתהליך ההטמעה והמעבר לסביבת הלמידה שותפים רבים באו"פ וללא שיתוף הפעולה מצדם הוא לא היו מתאפשר: סגל ההוראה עובד לילות כימים על בנית האתרים החדשים וארגונם בסביבת אופל; מוקד הפניות ומוקד משו"ב תומכים בסטודנטים ובסגל ההוראה ומצויים בקשר מתמיד עם אנשי שה"ם לשם הצפת הנושאים שעולים מצד המשתמשים השונים, והחל בסמסטר 2012ג תיקח מחלקת משו"ב חלק גם בהעברת ההדרכות לסגל ההוראה; מחלקת הגרפיקה עוסקת בשיפור מתמיד של ממשק המשתמש ובעיצוב האתר; המחלקה להערכה מסייעת בקיום סקרי משוב מול סטודנטים ומוקד הפניות.

במקביל לפיתוח הסביבה ולהטמעת השימוש בה, אנו ממשיכים בשידרוג ובתחזוקה מתמדת של תשתיות המערכת בשיתוף מחלקת התשתיות של יחידת המחשב, לרבות היערכות מיוחדת בתחום אבטחת המידע. כן מתקיים שיתוף פעולה שוטף עם מחלקת מערכות מידע.

לאן מתקדמים מכאן?

אנו פועלים להטמיע את הסביבה בכל הקורסים האקדמיים באו"פ, תהליך אשר עתיד להסתיים בסמסטר 2013א. בהמשך יצורפו גם הקורסים החוץ-אקדמיים. במקביל אנו ממשיכים בתהליך פיתוח המערכת וייצובה. בעקבות משוב שקיבלנו מסגל ההוראה והסטודנטים אנו מתכננים גם שידרוג של העיצוב הוויזואלי וממשק המשתמש של הסביבה. בנוסף, אנו בוחנים כיצד ניתן לשלב בסביבה בצורה מיטבית כלים טכנולוגיים אחרים שעושים בהם שימוש בקורסים, כגון ספרים דיגיטליים, ספרים קוליים, הרצאות וידאו, לומדות ועוד.

מערכת אופל מוצגת בכנסים שונים בארץ ובעולם. המערכת הוצגה בקרב קהילת מודל בארץ, ועוררה עניין רב ורצון הדדי להטמיע פיתוחים שונים שבוצעו בשה"ם במערכות מודל שבאוניברסיטאות אחרות ובמוסדות אחרים בארץ. כחלק מתפיסת עולם כללית שמתאימה לרוח האו"פ ולתפיסת הקוד הפתוח של מודל, התחלנו לתרום את הפיתוחים הייחודיים לטובת קהילת משתמשי מודל בארץ ובעולם.

על סביבת אוֹפָּל אפשר לקרוא גם באתר שה"ם, ובכתבה פרויקט המעבר למווּדל באו"פ - רועי ירקוני, גליון 'צליל מקוון', יולי 2010.

המאמר המרכזי בקורס - המאמר של טברסקי וכהנמן, "שיפוט בתנאי אי-ודאות" - הוא מאמר קשה לקריאה, אך חשוב מאוד להבינו לשם להבנת הקורס כולו. כדי לסייע לסטודנטים מוצעת לומדה "היריסטיקות והטיות" שבה קריאה מודרכת ואינטראקטיבית של המאמר. הלומדה מציגה, מדגימה וממחישה באמצעות התנסות אישית, את הרעיונות המרכזיים שהציעו טברסקי וכהנמן במאמרם, והיא חיונית להבנת המאמר. הלומדה, שהיא פרי של שיתוף פעולה של צוות הקורס ושה"ם, פותחה ב-2004, וכיום אצל רוב הסטודנטים תקליטור הלומדה כבר אינו ניתן להפעלה. כפתרון ביניים, עד לסיום הפקה של לומדה אינטרנטית, פיתחתי, בעזרת בני זקס מהיחידה לחומרי לימוד אינטראקטיביים בשה"ם, דפים הכוללים את רוב מרכיבי הלומדה, והכנתי "מעקפים" עבור המרכיבים החסרים. את הדפים ארזתי ב'ספר'. היכולת להטמיע בדפי מוּדל סרטים ואנימציות היא שאפשרה את הכנת הלומדה במתכונת זו. להלן דוגמה של דף ב'ספר' שבו מוצג אחד התרגילים.

במסגרת חובות הקורס נדרשים הסטודנטים להכין רפרט - לבחור מאמר מתוך מאמרי הקורס, להכין מצגת ולהציג את המאמר בפני הכיתה. אני מבקשת לראות את המצגות שלהם לפני הצגת הרפרט על מנת לוודא שכל ההיבטים החשובים של המאמרים מופיעים בה. לפעמים, לאחר הרצאת הסטודנט, אני משלימה, מדגישה או מחדדת נושא מסוים. לאחר המפגש אני מכניסה את המצגות האלה לאתר כחלק מחומר הלימוד. כדי לסייע לסטודנטים בהכנת הרפרט הכנתי סרטון וידאו, אשר כולל הנחיות כלליות והסבר כיצד לבחור מאמר וכיצד לגשת למטלה עצמה. לפי המשוב שקיבלתי מהסטודנטים, הסרטון מסייע להם הן בהיבט המעשי והן בהקניית ביטחון בביצוע המשימה, שזו להם ההתנסות הראשונה בה.

בקורס זה ישנה אפשרות להגיש עבודה סמינריונית אמפירית. שילבתי באתר 'ספר' שבו הנחיות כלליות לכתיבת העבודה: מהי עבודה סמינריונית, איך מגבשים נושא לעבודה סמינריונית, איך מנהלים את לוח הזמנים ועוד, וכן קישורים למידע טכני. אריזת הדפים ב'ספר' עושה סדר בדברים. מצורפת גם הזמנה להשתתף בסדנה פרונטלית, שבמסגרתה הסטודנטים מגבשים את נושא המחקר ומקבלים הדרכה לגבי השלבים השונים בתהליך העבודה.

לכל נושא מנושאי הקורס אני פותחת לשונית ובה תיאור קצר של נושא הלימוד, פורום לממ"ן בנושא וחומרים נוספים, וכל שבוע אני נועצת את הלשונית הרלוונטית בהתאם להתקדמות הלמידה. לקראת הבחינה אני פותחת פורום בלשונית המוקדשת לבחינה, שבה מרוכזים חומרים רלוונטיים נוספים.

מה דעתך על אופל כסביבת למידה?

אני מלמדת גם באוניברסיטאות ובמכללות אחרות שעברו למוּדל ואני רוצה לשבח את אופל – את העיצוב, שהוא נעים לעין, בהיר ונהיר מאוד בהשוואה למוּדלים האחרים שאני מכירה, ובעיקר את הפורום שיש בו יכולות שאין בפורומים האחרים של מוּדל למשל, האינדיקציה שהתפרסמו הודעות חדשות. למרות שיש עדיין מה לשפר בו, הפורום נוח לשימוש, בעיקר לאחר השדרוג האחרון שלו. האפשרות לקבל במייל העתקים של הודעות שמתפרסמות בפורום, חוסכת לי את הצורך להיכנס לפורום לעיתים קרובות כדי לבדוק אם משהו התחדש. אני גם ממליצה לסטודנטים להירשם כמנויים לפורום, בעיקר ללוח המודעות.

כפי שתיארתי קודם, עשיתי שימוש מגוון ב'ספר' של מוּדל. אריזת הדפים ב'ספר' יוצרת בהם סדר. היכולת לשלב קישורים, ובעיקר להטמיע סרטים ואנימציות, אפשרה לי להכין באמצעות ה'ספר' גרסה חלופית ללומדה. גם האפשרות לרכז בלשונית סוגים שונים של חומרים באותו הנושא ולנעוץ בכל עת את הלשונית הרלוונטית ללמידה תורמת לסדר.

יש כמובן גם נקודות לשיפור. כך למשל, הקורס "שיפוט והערכה בתנאי אי-ודאות לתלמידי ניהול וכלכלה", שגם אותו אני מרכזת, דומה באופן הוראתו ובחלק גדול מתכניו לקורס "הפסיכולוגיה של השיפוט האינטואיטיבי". מאחר שגם החומרים באתרים דומים במידה רבה, חסרה לי מאוד האפשרות להעתיק תכנים מקורס אחד לשני, ואת ההכנה המורכבת של הלומדה נאלצתי לעשות פעמיים.

בנוסף לממ"נים, למבחן הביניים ולמבחן הגמר, שלהם נדרשים הסטודנטים, הם מגישים במהלך הקורס משימות ללא קבלת ציון. המשימות, הכוללות טקסט ושאלות מנחות להבנת הטקסט, מועלות לאתר באמצעות הכלי "משימות" (ראו תמונה). לאותה סביבה מעלים הסטודנטים את תשובותיהם. באמצעות הגדרות שיוצרת מנהלת האתר, יכול כל סטודנט להעלות את הקבצים שלו לאתר בלי לראות את התשובות של הסטודנטים האחרים, והמשימות של הסטודנטים בקבוצה נחשפות רק לעיני המנחה של אותה קבוצה.

לאחר הגשת המשימה מקבלים הסטודנטים משובים מכמה סוגים – משוב כללי, משוב קבוצתי ומשוב פרטני – כולם באתר הקורס. במשוב הכללי ניתנים הנחיות והסברים ביחס לכל שאלה, וכן התשובות עצמן. לגבי חלק מן המשימות הוכן גם סרט, המסביר קשיים שונים שבהם נתקלים הסטודנטים בדרך כלל במהלך ביצוע המשימה. המנחה מוסיפה משוב קבוצתי המתאים לטעויות שנתקלה בהן בתשובות הסטודנטים בקבוצה, ובנוסף מגיבה בנפרד על עבודתו של כל סטודנט.
המנחה מקבלת דוח על מספר התרגילים שהוגשו בכל משימה, ויכולה לעקוב מי הם הסטודנטים שהגישו את המשימה ומתי.

"גם כשהקורס נלמד באופוס, מבנה הקורס היה דומה", מספרת אנט. "הסטודנטים העלו את המשימות לאתר וקיבלו משוב ממנחת הקבוצה, אלא שמבנה אתר הקורס היה מורכב ומסורבל ודרש הסדרה ידנית של הרשאות פרטניות רבות לכל קבוצה. לעומת זאת בסביבה החדשה הכלי 'משימות' נותן מענה פשוט וקל להסדרת הרשאות הצפייה של כל קבוצה ולהפרדה בין הקבוצות, להעלאת קבצים – הן על ידי המנחות והן על ידי הסטודנטים, להוספת משוב פרטני לכל סטודנט החשוף לעיניו בלבד, לשליטה על מועדי הגשת המשימות, וכן למעקב אחר הסטודנטים שהגישו את המשימות.

את הקורס מלווה מדריך (Resource Center), שבו הסברים מעמיקים על האסטרטגיות של קריאת טקסט אקדמי. מדריך זה מלווה את הקורס כמה שנים, אך עם המעבר לאופל 'ארזתי' אותו ב'ספר'. בהסברים ובהנחיות שאני נותנת למשימות אני נוהגת לקשר לנושאים רלוונטיים בספר".

"רוב הפעילות בקורס היא קבוצתית. כדי שהמשימות בקורס יוכלו להחליף מפגשים פרונטליים, המנחים משקיעים מאמץ וזמן רב בתמיכה בסטודנטים. למעשה כל מנחה עובד לבד ואינו רואה את הפעילויות של המנחים האחרים בקורס. פורום המנחים שבאתר הקורס מפצה על כך. מתקיימת בו פעילות משותפת, והוא מקנה הרגשה של הפריה הדדית - של קהילה", מסכמת אנט.

מהי לדעתך חשיבותו של אתר הקורס שלך ללמידה?

הקורס כולל 10 נושאים שונים, שלגבי כל אחד מהם נדרשים הסטודנטים לקרוא מאמר אחד או שניים (באנגלית). במדריך הלמידה יש אמנם הנחיות ברורות ושאלות מנחות לקריאת כל אחד מהמאמרים בקורס, אולם הן אינן מספיקות והחומרים המופיעים באתר הקורס מסייעים לסטודנטים לקרוא את המאמרים ולעמוד בדרישות הגבוהות של הקורס. במהלך הקורס מתקיימים 8 מפגשים ובמסגרתם אין אפשרות ואין גם צורך לעבור על כל החומר. אני מנצלת את המפגשים להדגשת עיקרי הדברים, להקניית כישורים של חשיבה ביקורתית לה נדרשים הסטודנטים במטלות ובמבחן, להצגת דוגמאות, ובעיקר לדיונים. הסטודנטים מרבים להשתמש בחומרים שאני מציעה להם באתר, ולהערכתי חומרים אלה חיוניים לכל הסטודנטים ובעיקר לאלה שאינם מגיעים למפגשים.

מה הם סוגי החומרים שאת משלבת באתר?

האתר בנוי סביב עשרת הנושאים של הקורס. לכל נושא נפתחה לשונית הכוללת חומרים מכמה סוגים:

• מיקוד לקריאת המאמר – הנקודות החשובות במאמר שיש להתייחס אליהן בעת קריאתו
• המאמר/ים לקריאה
• אתרי אינטרנט להעשרה
• סרט המדגים את הנושא
• הנקודות העיקריות שבהן דן השיעור
• שאלות חזרה להערכה עצמית

פרט למאמרים ולקישורים לאתרים חיצוניים אני פותחת את כל החומרים בהדרגה בהתאם להתקדמות הלמידה. כל שבוע אני מפרסמת בלוח ההודעות תזכורת לפעילות של אותו השבוע והודעות על חומרים חדשים שפרסמתי באתר, ואני שולחת על כך מייל לסטודנטים. הודעות אלה יוצרות מסגרת שכל כך חסרה בלמידה באו"פ.

בשבוע הראשון ללימוד כל נושא אני מפרסמת את המיקוד לקריאת המאמרים, מתוך תקווה שההכוונה תעודד את הסטודנטים לקרוא את המאמרים לפני המפגש. לאחר המפגש אני מעלה לאתר את הנקודות העיקריות שבהן דן השיעור. למעשה זהו המלל של המצגת שהצגתי בשיעור. כדי להדגים את הנושא אני מצרפת בדרך כלל קישור לסרט המציג תיאורי מקרה של אנשים שמוחם נפגע והם סובלים מהליקוי הקוגניטיבי שבמרכז הנושא הנלמד. לצורך העשרה אני מציעה אתרי אינטרנט מסוגים שונים שבהם אפשר למצוא מאמרים נוספים בעברית, הדגמות של שיטות המחקר המוחי, ספר שכתב אדם עם לקות קוגניטיבית מסוימת על הקשיים מהם הוא סובל ועוד.

בנוסף אני מפרסמת שאלות חזרה להערכה עצמית. בקורס "נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית" מוצעות 10-30 שאלות רב-ברירה על כל נושא, ובקורס "ליקויי קריאה", שגם אותו אני מרכזת, יש באתר 160 שאלות פתוחות של יישום חשיבה ואינטגרציה, שכמוהן גם מופיעות במטלות ובמבחן. הסטודנטים יודעים שבבחינה מופיעות כמה שאלות מתוך מאגר השאלות המופיע באתר ולכן רובם מעיינים בהן במהלך הסמסטר. מבחינתי, מי שענה על 160 השאלות מוכן לבחינה.

הלשוניות של כל אחד מהנושאים בנויות באותה המתכונת והחומרים נפתחים בהדרגה באותו הסדר. העקביות, יחד עם ההודעות בלוח ההודעות ובמייל, יוצרת מסגרת, והסטודנטים יודעים למה לצפות. הוספתי גם כותרות גדולות וצבעונית לכל אחד מסוגי החומרים בלשונית. החומרים פרוסים באתר והסטודנטים מוצאים אותם בקלות.

איך מתנהל הפורום? האם מתפתחים בו דיונים כפי שקיימים במפגשים?

אני מזמינה את הסטודנטים לדון בפורום בנושאים שמעלים סטודנטים ובשאלות מהותיות שיכולות לקדם את כלל הסטודנטים, אולם לצערי לא תמיד אני מצליחה לעורר דיון. הפורום פעיל אולם הסטודנטים בעיקר שואלים שאלות על הממ"נים. אני אמנם לא נוהגת לענות בצורה מפורטת מאוד, אבל אני משתדלת להתייחס לכל שאלה ולעשות זאת לא יותר מכמה ימים לאחר שעלתה לפורום.

את מרבה לדבר על הקניית חשיבה ביקורתית לסטודנטים. איך את עושה זאת?

הסטודנטים נדרשים לחשיבה ביקורתית בכל המטלות וגם במבחן. אני מדברת על כך במפגשים בצירוף דוגמאות, והנושא עולה גם בדיונים שמתפתחים בשיעור. בנוסף, באחד הממ"נים, שהוא ממ"ן רשות, מתבקשים הסטודנטים לחפש שאלה מחקרית שנדונה בקורס ואין ביחס אליה הסכמה בין החוקרים וגם לא ניתנה לה תשובה בקורס, למצוא מאמר שעוסק בשאלה זו ולצרף תקציר שלו, להסביר כיצד המחקר דן בשאלה ומרחיב את הדיון שהוצג בקורס, ולכתוב האם לדעתם מאמר זה עונה על השאלה שבחרו ומה נותר לא ברור גם לאחר שנערך המחקר שתואר במאמר. כל אלה מכינים את הסטודנטים לדרישות הקורס ולעבודה הסמינריונית שהם כותבים בהמשך.

מה דעתך על אופל כסביבת למידה?

באופן כללי אני מרוצה מאופל. אמנם בהתחלה הרגשתי חוסר ביטחון אך הוא היה זמני וקצר. ההסתרה והחשיפה של הפריטים קלה ונוחה, והפתיחה של אתר חדש לכל סמסטר פותרת את הבעיה של ניהול חומרים לסטודנטים מסמסטרים שונים, שהייתה קיימת באופוס. היכולת לרכז את החומרים מהסוגים השונים הקשורים לנושא בלשונית אחת כשהם פרוסים בה, טובה בעיני. לא שמעתי חוות דעת שליליות (או חיוביות) מהסטודנטים, אך לדעתי קל להתמצא באתר.

הייתי שמחה לקבל סטטיסטיקה שוטפת ומפורטת שתאפשר לי לראות בזמן אמת כמה סטודנטים פתחו פריט מסוים ומתי. לעיתים, כאשר סטודנטים מפנים שאלות מסוימות בפורום, חשוב לי לדעת אם הם קראו את החומר הרלוונטי באתר. אני משקיעה שעות עבודה רבות מאוד בפיתוח האתר ובתחזוקתו, והסטטיסטיקה נותנת מידע על מידת השימוש בחומרים הרבים שאני מציעה.

ראיינו את מרצה הקורס, ד"ר זאב רוזנהק, מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, על אודות הכנת הקורס ומסגרת ההוראה שלו.

מהי מסגרת הקורס ומי הוא קהל הסטודנטים?

בקורס 12 הרצאות וידאו של שעה וחצי. הוא עוסק במבט על החברה הישראלית, וכולל היבטים שונים: רקע היסטורי, הרעיון הציוני, תהליכי ההגירה הציונית לארץ, והתפתחות ישראל לאחר 1948 בתחומים שונים, כמו תרבות, פוליטיקה, כלכלה ועוד. הקורס מבוסס אמנם על הקורס "מגמות בחברה הישראלית", אולם מאחר שאי-אפשר היה להניח יֶדע קודם, ההבדלים בין הקורסים הם משמעותיים.
הקורס הוצע באוניברסיטת סאו פאולו במסגרת הפקולטה למדעי הרוח, כקורס העשרה הפתוח לכולם. נרשמו לקורס 15 סטודנטים – חלקם יהודים, והאחרים ברובם חברים בכנסיות אוונגליסטיות, שהן חזקות מאוד בברזיל.

איך נלמד הקורס?

הבחירה במתכונת של הרצאות א-סינכרוניות (כלומר כאלו שצולמו מראש באולפני הווידאו), ולא בהרצאות בשידור חי המאפשרות אינטראקציה ישירה עם המרצה, נעשתה בשל פער השעות שבין ישראל לברזיל. כדי להפוך את ההרצאות המצולמות לקורס, תוכנן שהסטודנטים יצפו בהרצאות בכיתה, ולאחר הצפייה יתנהל דיון בהנחיית מרצה המלווה את הוראת הקורס. מאחר שלא התפתח דיון שכזה, הוחלט לוותר על המסגרת הקבוצתית והסטודנטים צפו בהרצאות בביתם. גם התכנית של אוניברסיטת סאו פאולו להקים אתר לקורס בו יוכלו הסטודנטים לקיים דיונים, לא יצאה אל הפועל. בשבוע השמיני של הקורס ביקרתי בסאו פאולו והצטרפתי לצפייה באחד השיעורים יחד עם הסטודנטים. לא היה ברור לי שבאמת אפשר ללמוד מצפייה בווידאו והופתעתי לטובה מיכולתם של הסטודנטים להבין את הקורס באמצעות ההקלטות. הסטודנטים שהשתתפו במפגש גילו התעניינות רבה, שאלו שאלות, גם לגבי השיעורים הקודמים, והתקיים דיון ער בכיתה.

מה הייתה הרגשתך כמרצה?

זו לי הפעם הראשונה שלימדתי בספרדית והפעם הראשונה שדיברתי מול מצלמה. אני גם רגיל להרצות בעמידה והפעם הרציתי בישיבה. לא היה לי קל, אבל פרט לכמה מקרים שהיה צריך לחזור ולצלם שוב קטעים קצרים, ההרצאות קלחו. העבודה עם שה"ם על ההרצאות המצולמות הייתה מצוינת – ההדרכה שקיבלתי מד"ר צילי רז-ליברמן לגבי היבטים דידקטיים של ההוראה באמצעות וידאו, העריכה היעילה והעזרה הנוספת. בנוסף לסיוע שקיבלתי משה"ם נעזרתי גם באסיסטנט, שסייע לי בהכנת המצגות ועשה זאת ביעילות רבה. כל אלה גרמו לכך שהכנת הקורס התבצעה בזמן קצר.

האם הקורס הזה יוצע שוב במתכונת הנוכחית?

יהיה קשה להמשיך את הקורס במסגרת הקיימת כיום. למעשה, הסטודנטים לא קיבלו נקודות זכות עבור לימוד קורס זה בשל התנגדותם של גורמים שונים בתוך אוניברסיטת סאו פאולו להעניק קרדיט עבור קורסים מרחוק, ובפרט כאשר הקורס הוא של אוניברסיטה אחרת. פרט להיבטים האדמיניסטרטיביים התקשתה האוניברסיטה להגדיר את הקורס כקורס שלה לכל דבר ועניין. מאחר שהסטודנטים לא קיבלו קרדיט עבור לימוד הקורס, לא התקיימו בו בחינות. עם זאת, הקורס זכה להערכות טובות מאוד מצד הסטודנטים, ואוניברסיטת סאו פאולו מבקשת לשלב אותו בתכנית הלימודים שלה. הכוונה היא להציע קורס המתבסס על ההרצאות המוקלטות, אך כולל גם אתר ורכיבים נוספים שיְלַמֵּד מרצה מקומי. אם יוצע קורס מגובש יותר, שהסטודנטים שילמדו בו גם יזכו בנקודות אקדמיות, ייתכן שיתעניינו בו סטודנטים רבים. לאור ההצלחה של פיילוט ראשון זה יש עתה ניסיון לעניין אוניברסיטאות נוספות באמריקה הלטינית בשיעורים המוקלטים האלה.

למקראת המאמרים מצורף מדריך למידה שתפקידו לסייע לסטודנטים בהתמודדות עם קריאת החומר המחקרי. מהתרשמות ארוכת שנים מריכוז והנחיה של קורסים בתחום מדע המדינה עולה כי סטודנטים באו"פ אינם עושים שימוש מיטבי במדריכי למידה. אלה נתפסים כמטלה עודפת שאינה מצדיקה את המאמץ ולא ככלי מתווך ומסייע.

המקראה הדיגיטלית המועשרת המוצבת באתר הקורס, משלבת את תכני מדריך הלמידה כ"שכבה" נוספת על גבי המאמר, ובכך מונגשים המרכיבים תומכי הלמידה לסטודנטים, בדומה לנעשה בספרי הלימוד הנכתבים באו"פ. למקראה המועשרת מבנה זהה לזה של המקראה המודפסת, ולכן יכולים הסטודנטים לעיין במקביל במקראה המועשרת ובמקראה המודפסת ולזהות בקלות את המרכיבים תומכי הלמידה במקראה המועשרת. בכך ניתן מענה מסוים לקושי של רבים מן הסטודנטים לקרוא טקסטים ארוכים המוצגים על גבי מסכים.

מה כוללת המקראה המועשרת

מערך הפיתוח יוצר קבצי PDF של כל המאמרים הכלולים במקראות, ואלה מקושרים לאתרי הקורס על ידי הספרייה. קבצי PDF אלה שימשו להכנת המקראה המועשרת.

רובד ההעשרה כולל את המרכיבים האלה:

• הקדמות – כיצד והיכן משולב המאמר בחומר הלימוד, חומרי רקע וכדומה.
• שאלות מלוות קריאה – במדריך הן מופיעות ברצף, ואילו במאמר המועשר הן מצורפות לטקסט במיקום המתאים.
• מושגים – במאמרים מופיעים מושגים שנראה לנו כי הסטודנטים אינם מכירים. מושגים אלה מופיעים במדריך הלמידה כרשימה בהקשרו של המאמר, ובאתר הקורס הם מצויים בפריסה מילונית. במאמר המועשר מיתוסף כל מושג במקום המתאים לו בטקסט.
• קישורים – אתרים שהפניות אליהם מצורפות לטקסט במקומות המתאימים, והם עשויים לסייע בהבנת החומר ולהעשיר את חוויית הלמידה.

הסטודנט יכול להוסיף גם הוא הערות על גבי המאמר, לצרף תוכן במקום מסוים במאמר, ולסמן טקסט לצורך הדגשתו. יש לו גם אפשרות לבקש לראות במרוכז את כל התוספות שהוכנסו למאמר, ולמיינן הן לפי סוגיהן והן לפי הכותב. ריכוז ההערות מאפשר לדלג מתוספת אחת לשנייה במאמר וכן להדפיסן.

הכנת המקראה המועשרת דורשת הכרות עם פונקציות העריכה של Adobe Acrobat Pro. בכך מסייעים אמיר ווינר ובני זקס משה"ם. אם במהלך הכנת מדריך הלמידה של המקראות מקפידים לסמן ולשמור את המיקומים של מרכיבי המדריך על גבי הטקסטים של המאמרים, הכנת המקראה המועשרת אינה דורשת זמן רב.

מה הם התכנים הנלמדים בסדנה ומהי מטרתה?

בתוכנית מתקיימים 5 מפגשים, שמטרתם להקנות מיומנויות ייחודיות לקורס אשר עוזרות לסטודנטים להתמודד עם חומר הלימוד. זהו קורס ברמת פתיחה וחלק מהסטודנטים מגיעים אליו ללא רקע מתאים. המפגש הראשון מוקדש להשלמות במתמטיקה – רענון הנושאים הרלבנטיים לתוכן הקורס. שלושת המפגשים הבאים עוסקים בניתוח שאלות. הסטודנטים רוכשים אסטרטגיות לפתרון שאלות, ולומדים איך ניגשים לשאלה בכלכלה, איך לפרק שאלה, כיצד לתת לה תבנית של פתרון, איך לזהות שאלות מאותה משפחה ועוד. כמו כן עוסקים במפגשים אלו בשאלות: מהי טענה, מה הם סוגי הטענות הקיימות, מתי מקבלים טענה ומתי דוחים אותה, מהי סטטיקה השוואתית ועוד. הדוגמאות וסוג השאלות שבהם דנים בסדנה ייחודיים לקורס זה. המפגש האחרון מוקדש להכנה לבחינה: ניהול זמן, תכנון זמן, פתרון בחינות. סדנה זו אמנם ייחודית לקורס, אך עשויה להקנות מיומנויות גם לקורסים אחרים בתחום זה.

בהנחיית סדנה יש משמעות רבה למפגש עם הסטודנטים, להתנסות שלהם, ולמתן משוב. כיצד מתבצע הדבר במפגש מרחוק?

בסדנה המפגש עם הסטודנטים הוא אכן בעל חשיבות רבה ואני עושה מאמצים לדַמות כמה שיותר את מפגש אופק למפגש פנים-אל-פנים. יש לזכור שאני לא רואה את הסטודנטים כלל. הם אמנם יכולים לראות אותי בווידאו על מסך המחשב, אך רוב הזמן הם רואים אותי בגודל של בול קטן. במהלך השיעור אני מסבירה כל נושא באמצעות דוגמה שאני מציגה על המסך. בתחילה הכנתי מצגות, אבל מאז שהכרתי את "הלוח החכם" אני מעדיפה אותו, ואני מציגה את הדוגמה על גביו תוך כדי הסבר, בדומה ללוח בכיתה פרונטלית. לאחר שאני מציגה דוגמה ומסבירה את הרעיון, אני נותנת לסטודנטים כמה דקות לתירגול, ולסטודנטים שמתקשים בפתרון התרגיל אני מציעה להתייעץ איתי ולשאול שאלות בצ'אט. בתום הזמן אני מקריאה בקול את התשובה כדי לדַמוֹת כמה שיותר דינמיקה של כיתה. אם הסטודנטים לא הבינו את התשובה הם מגיבים בצ'אט, בדרך כלל באמצעות סמלים. הצ'אט הוא התחליף למעבָר של המורה בין הסטודנטים בהנחיה הפרונטלית. אמנם אני נוקטת אמצעים שונים כדי לדַמות את המפגש מרחוק למפגש פנים-אל-פנים, אולם חסרים לי המבט, העיניים, שאותם שום דבר לא יכול להחליף. לעיתים סטודנט טוען שהבין, אך העיניים משדרות אחרת. לפעמים הוא לא יודע, או לא יכול לנסח מה לא הבין, וזה לא בא לידי ביטוי בצ'אט.

למרות הקשיים, יש לראות גם את היתרונות של הנחיה מרחוק. הקלטת המפגשים מאפשרת לסטודנטים לחזור ולהאזין להסבר פעמים נוספות. בנוסף, הסדנה מוצעת לקבוצה ארצית. היות שהסטודנטים הלומדים בה מתגוררים במקומות שונים בארץ, יש יתרון רב בכך שמתאפשר להם להשתתף בה מהבית.

במידע הוירטואלי אפשר לצפות בעיקר בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים (אם כי קיימת גם אפשרות של שימוש במצלמת המחשב הנייח ותצוגה במסך המחשב הביתי וסוגים שונים של משקפיים שיוכלו להציג מידע וירטואלי כזה). כך, סימנים מסוימים על עצם פיזי, או מיקומו הגיאוגרפי המדויק (כפי שנראה בהמשך) מאפשרים למי שמצויד במצלמה, מסך וחיבור לאינטרנט לצפות ואף ליצור אינטראקציה עם מידע כזה.
את המידע הוירטואלי עשויים לספק מו"לים (של ספרי לימוד, למשל) ויצרני תוכן שונים (ארגונים ציבוריים, חברות מסחריות או אנשים פרטיים) והוא אף יכול להתעדכן באופן דינמי ממערכות מידע אחרות כמו מערכות ניהול ארגוניות, רשתות חברתיות, מנועי חיפוש ומערכות ניטור שונות.

כיצד "מחברים" בין העצם הפיזי למידע הוירטואלי?

1. קודי QR
   ב-2011 חווינו את התפשטות השימוש ב- QR code, אותו ריבוע גרפי בולט המשולב במדיה מודפסת אשר בסריקה או צילום באמצעות מצלמת המכשיר הנייד מאפשר לקבל מידע נוסף באמצעות המחשב או הטלפון החכם. מידע זה יכול להיות קישור לדף אינטרנט, פרטי קשר, תמונה, סרטון, קואורדינציות במפה ועוד. בדרך פשוטה זו, הנמצאת היום בשימוש נרחב בתחומי השיווק והפרסום, ניתן להעשיר את המידע ואת חווית המשתמש, ולשמור על עדכנות מרבית, שכן עדכון מידע וירטואלי קל, מהיר וזול הרבה יותר מעדכון והוצאה מחדש של חומרים מודפסים. להדגמת שימושים מגוונים של טכנולוגיה זו בבית-ספר אחד, צפו בסרטון "תוצרת בית" זה:




להדגמת שימוש פשוט בקוד QR, סרקו את הקוד המצורף לספר זה של האו"פ ותארו מצב שבו כל מבקר בחנות יוכל לקבל בעת הדפדוף בספר, מידע מעין זה (לסריקת הקוד בטלפון סלולארי, התקינו אפליקציה מתאימה לסוג הטלפון שלכם מחנות ההורדות):




2. דפדפני מציאות רבודה – מבוססי איכון גיאוגרפי
   השנה, ככל שהשימוש בניידים חכמים הופך לשגרתי ונפוץ, אנחנו נחשפים ליכולות המוגברות שלהם גם בתחום המציאות הרבודה. באמצעות אפליקציות חינמיות (כמו, לדוגמא, Layar או Wikitude), המתבססות על השילוב של גישה לאינטרנט, מערכות מיקום ו-GPS, מקבלים המשתמשים גישה לשכבות מידע וירטואלי המעוגנות באלמנטים שונים במציאות המוחשית. כך, בעת סיור באתר היסטורי, יציאה לסיור לימודי או צפייה בשמי הלילה, יכול כל אחד מאיתנו להתחבר למידע מעשיר מסוגים שונים ואף להוסיף מידע כזה לתועלת משתמשים אחרים. המידע מוצג על מסך המכשיר הנייד בתצוגת המצלמה.

יישומי מציאות רבודה בתחום הלמידה וההדרכה

יישומי מציאות רבודה מרשימים מאוד מצויים בתחום ההכשרה המעשית במקצועות שונים וכתחליף למדריכים מודפסים או מקוונים:



קואורדינטות למפתחים בתחום הלמידה וההדרכה משום שגלומות בה אפשרויות מלהיבות להעשרת תכני הלמידה וחווית הלמידה, והיבטים פרקטיים ושימושיים שעשויים להקל על יצרני תוכן לימודי ועל המשתמשים עצמם.

תרומת יישומי מציאות רבודה לתחומי הלמידה וההדרכה

1. שילוב אלמנטים של משחוק (Gamification) מעצימים את חוויית הלמידה: הפתעה, תגמול חומרי או וירטואלי להצלחה, חיפוש וגילוי, מעורבות פעילה, התאמה אישית.
2. למידה מבוססת הקשר – יש קישור ישיר ומיידי בין מיקומם הגיאוגרפי של הלומדים או התבוננות בחפץ ספציפי (כולל טקסט או איור) לתכנים המוצגים.
3. חברתיות יישומי מציאות רבודה רבים משלבים אפשרויות של שיתוף פעולה או עדכון הדדי בין משתמשיהם. מובן שהם גם מאפשרים צבירה הדרגתית של מידע מסוגים שונים ויוצרים שונים. כאן נוצרת אפשרות יפה ומעניינת ללמידה חברתית ואף שיתופית. אפליקציה כמו Wallit מאפשרת ליצור "קיר" וירטואלי במקומות פיזיים המאפשר לשוהים בהם להוסיף תכנים רלוונטיים שבהם יוכלו לצפות גם אנשים שאינם במקום ולאורך זמן.
4. פשטות ונגישות למשתמשים - ככל שהמכשירים הניידים נפוצים וקלים יותר לתפעול, יישומי מציאות רבודה יהיו נגישים ורווחים יותר.
5. ניטור פעילות הלומדים וניתוח דפוסי שימוש מערכות דיגיטליות מתעדות נתונים רבים ומגוונים על אופני השימוש במערכת. עיבוד הנתונים האלה יאפשר לשפר ולהתאים את המוצר לצרכיהם המדויקים של המשתמשים (גם אם לא הועלו כאלה באופן מפורש).
6. צמצום עלויות המידע הוירטואלי ניתן לעדכון מתמיד, ניתן לשתף המונים ביצירתו ועדכונו (ויקיפדיה, כבר אמרנו ?) וכמובן בהתאמתו המתמדת לצרכים שיעלו המשתמשים.

אתגרים וקשיים

לצד היתרונות, יש בתחום מתפתח זה גם כמה אתגרים שעדיין מקשים על שילוב מלא של טכנולוגיה זו בחיי יומיום. שלושה מהם בולטים מאוד כבר עתה, עוד לפני שהשימוש בטכנולוגיה הזו הופך ליומיומי ונפוץ:

1. העדר תקנים אחידים – מכיוון שמדובר בטכנולוגיה בהתהוות ועדיין אין לה תקנים אחידים - קיימים דפדפנים שונים ואפליקציות מגוונות ליישומי מציאות רבודה, ומידע שהועלה באחת האפליקציות לא ייראה למשתמשים באחרות. זהו מצב זמני, מן הסתם, והוא מוכר לנו גם מטכנולוגיות אחרות (כמו מוסיקה ווידיאו ברשת וכד').
2. קושי בנגישות – מרבית האפליקציות הניידות מופעלות במגע אצבע (ולכן כל מישוש מחולל פעולה ולא מאפשר גישוש, למשל) ומספקות מידע ויזואלי ורק אח"כ מידע בפורמטים אחרים. לא מצאתי אפליקציות שמציעות אפשרויות אחרות לבעלי לקויות ראייה, למשל, אם כי בהחלט יתכן שקיימות כאלה או שיפותחו בקרוב.
3. עומס מידע - כמו שלטי חוצות, גרפיטי ואלמנטים מוחשיים אחרים המנגישים מידע, גם בתחום הווירטואלי עלול להיווצר "זיהום סביבתי" תודעתי (בעיקר כאשר לוקחים בחשבון את המידע הפרסומי והשיווקי הרב שכבר משולב ביישומים כאלה). פיתוחם של מנגנוני סינון יעילים הוא חיוני, כפי שהוא חיוני גם בגישה למידע מדויק ורלוונטי ברשת האינטרנט בכלל. כשאנו צופים במבנה היסטורי, נרצה לקבוע אם אנו מבקשים מידע מתועד על אותו מבנה לאורך הדורות, או פרטים של הדיירים הנכחיים, או מהי החנות הנמצאת בקומת הקרקע וכמה חדרים פנויים יש באכסניה בקומה ג' - או את כל סוגי המידע גם יחד.

כמו בכל תהליך הטמעה של טכנולוגיה חדשה, אין להניח שההטמעה תתרחש מאליה: נחוצה הכשרה של צוותי הוראה לשימוש במכשירים ניידים משלבי מציאות רבודה, וביחוד לתכנון מעשי מבוסס פדגוגיה של עצמי למידה כאלה. אין גם להניח שכל התלמידים והסטודנטים מתמצאים בשימוש ביישומים אלה או מחזיקים ברשותם ניידים חכמים. ועדיין, לנוכח נתוני השימוש במכשירים סלולאריים חכמים בארץ, אפשר בהחלט להתייחס ליישומים האלה ולשימוש בהם כאל מציאות קיימת, ולא דמיונית. מה שנראה כחזון עתידני ב- 2009, הוא היום מציאות נגישה ואפשרית גם למי שאינו מומחה לעיצוב ממשקים וירטואליים.

פיתוח השירותים הללו החל באו"פ לפני כ-7 שנים כחלק מפרויקט משותף של שה"ם והיחידה לסטודנטים עם לקויות למידה (פרויקט "ניצוץ"), שבמסגרתו נרכשו תוכנות וכלים טכנולוגיים מגוונים, ופותחו שירותי ייעוץ, תמיכה והדרכה לשימוש בכלים טכנולוגיים ולהטמעתם לשימוש יומיומי לצורכי למידה. השירותים ניתנים בהתאמה אישית לפי צורכי הסטודנט, בהתאם לממצאי האבחון ולדרישות הקורסים שהוא לומד.

תוכנות העזר המוצעות לשימוש הסטודנטים באו"פ

בנוסף לטכנולוגיות המוצעות לכלל הסטודנטים באו"פ (ספרים קוליים, ספרים אלקטרוניים ועוד), מוצעות לסטודנטים עם לקויות למידה גם תוכנות עזר ייעודיות המותאמות ללקות הספציפית של כל סטודנט. הסטודנט יכול להשתמש בתוכנות אלה בביתו, והן גם מותקנות על גבי עמדות מחשב נגישות ב-5 קמפוסים (רמת אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ורעננה). הכלים ותוכנות העזר מוצעים לסטודנטים כדי לענות על קשיים מסוגים שונים:

קריאת טקסט באנגלית

תוכנות ההקראה – תוכנות Natural Reader :Text To Speech ו- TextAloud הן תוכנות המאפשרות האזנה לטקסט דיגיטלי באנגלית, תוך סימון חזותי סימולטני של מילים. המשתמש יכול לשלוט בקצב ההקראה ובאופן הקראת הטקסט: מילים, משפטים או פסקאות. תוכנות אלה מתאימות לסטודנטים המתקשים בקריאה בשל דיסלקציה ו/או הפרעות קשב. תוכנות ההקראה מאפשרות גם לשמור קובץ קול בפורמט mp3, שאפשר להאזין לו באמצעות נגן נייד. על מנת שסטודנטים יוכלו להיעזר בכלים אלה, צריכים חומרי הלמידה להיות בגרסה נגישה שאפשר להעתיקה (טקסט "חי") – קובץ Word, קובץ PDF או html. כיום כל חומרי הלמידה בקורסים לאנגלית באו"פ נמצאים בפורמט נגיש באתרי הקורסים. התוכנה TextAloud מוצעת להשאלה לסטודנטים עם לקויות למידה על ידי למדא השאלות, למטרת התנסות בטרם רכישה.

לאור ההטמעה המוצלחת של השימוש בתוכנות אלה בקורסי האנגלית, סטודנטים הביעו רצון להיעזר בהן גם בקריאת מאמרים אקדמיים במסגרת הקורסים המתקדמים. לשם כך אנו מעמידים לרשותם את תוכנת OCR - ABBYY FineReader, אשר ממירה את המסמכים הסרוקים לקבצי Word. בעקבות זאת, ובשיתוף עם צוות ספריית האו"פ, הוקם מאגר של חומרי לימוד דיגיטליים נגישים העומדים לרשות סטודנטים עם לקויות למידה וסטודנטים עם צרכים מיוחדים בלבד. מאגר זה כולל קבצי Word של מאמרים באנגלית ממקראות בקורסים מתקדמים, וכן קבצים קוליים של חומרי לימוד שהוקלטו באמצעות תוכנות ההקראה.

תוכנות וכלים לתרגום: לומדה לתירגול ולהעשרת אוצר מילים אקדמיות באנגלית, שפותחה ביחידה לאנגלית באו"פ - Roads to Academic Reading; כלים לתירגול ולשינון מילים כדוגמת Quizlet; כלים נוספים לכתיבה באנגלית כדוגמת Ginger; ושימוש באפשרות "תרגום" שב-word.

קריאת טקסט בעברית

גרסה קולית של ספרי הלימוד מאפשרת לסטודנטים המתקשים בקריאה להאזין לחומר הלימוד. סטודנטים שאובחנו כלקויי למידה יכולים לפנות לקבלת שירותי הספרייה המוקלטת של עמותת על"ה, אשר ניתנים לסטודנטים כבדי ראייה ולקויי למידה בשיתוף האו"פ, ולשאול ספרים מוקלטים, ו/או לבקש להקליט עבורם את ספרי הקורס שאליהם נרשמו.
ספרים קוליים נוספים בכ-30 קורסים הוקלטו בשה"ם, והם מוצעים לכל הסטודנטים בקורס.
בנוסף, בדומה לתוכנות הקראה באנגלית שתוארו לעיל, קיימות גם תוכנות המתאימות להקראות טקסטים הפועלות עם מנועי דיבור בעברית. התוכנות, אשר נמצאות כיום בשימוש באו"פ, הן "קולן אישי" ו"דבש"ת", שבהן נעזרים סטודנטים – בעיקר לצורך הקלטת סיכומים כהכנה לבחינות ולשם קריאה של חומרי למידה דיגיטליים.
גרסה דיגיטלית נגישה של ספרי האו"פ עשויה לאפשר לסטודנטים להאזין לספרים באמצעות תוכנת הקראה בעברית. גרסה כזו לא מוצעת עדיין לסטודנטים עם לקויות למידה. בינתיים קיים מאגר שבו בעיקר מאמרי מקראות באנגלית (שהוזכר לעיל).

כתיבה

לסטודנטים המתקשים בכתיבה (דיסגראפיים) מוצעות תוכנות עזר המשמשות הן ככלי למידה במהלך הסמסטר והן כהתאמה בתנאֵי הבחינה. התוכנות מסייעות לסטודנטים בכמה דרכים:

• שיפור מיומנויות הקלדה – תוכנות לתירגול הקלדה מהירה כדוגמת Sense-lang או סנופי.
• ייעול תהליכי כתיבה והקלדה תוך שימוש מושכל באפשרויות ה-word, כדוגמת בודק איות, טקסט אוטומטי ועוד.
• כתיבה מתמטית – תוכנות המסייעות בהקלדת נוסחאות, כמו למשל MathType או Word Equation Editor.

בנוסף, כדי לסייע לסטודנטים דיסגראפיים המתקשים בהעתקה מהלוח בזמן השיעור, החל שימוש בלוח גראפי (לוח חכם) במסגרת שיעורי תיגבור לסטודנטים עם לקויות למידה. בסוף השיעור הסטודנטים מקבלים מהמנחה קובץ PDF הכולל את כל מה שנרשם על הלוח במהלך השיעור (קובץ אשר כולל פתרונות תרגילים וכן הסברים שהוצגו בשיעור).

סטודנטים נעזרים במפגשים גם במכשירי הקלטה ניידים כמו "עט חכם" – מכשיר דיגיטלי בצורת עט המאפשר הקלטת הרצאות תוך כדי כתיבה במחברת מיוחדת, וסינכרון בין מה שנכתב לבין ההקלטה.

ארגון ועיבוד חומר לימוד

תוכנה למיפוי חשיבה, כמו Xmind – התוכנה מאפשרת יצירת מפות חשיבה הכוללות מילים ורעיונות, ועריכתם באופן חזותי לפי סדר לוגי תוך שילוב תמונות וקישורים. ניתן להשתמש בתוכנה זו ככלי לאיסוף מידע לפני כתיבת פרויקט או עבודה, וכן ככלי לארגון ולעיבוד של חומר למידה, והכנת סיכומים לקראת לבחינה. השימוש בתוכנה זו מאפשר למידה המבוססת על הערוץ החזותי, ומשלב עקרונות בלמידה פעילה תוך בניית המפה. ההדרכה לשימוש בתוכנה זו נעשית כיום באופן פרטני.

מפגשי תגבור מקוונים – בנוסף לתוכנות ולכלים שתוארו לעיל מוצעים לסטודנטים עם לקויות למידה מפגשי תגבור. בכמה קורסים נערכים מפגשי תיגבור מקוונים והם מוקלטים ומועלים לאתרי קורסים וניתנים לצפייה חוזרת. בקורסים שבהם לא מוצעים הסמסטר מפגשים מקוונים יכולים הסטודנטים לצפות בהקלטות של שיעורים שנערכו בסמסטרים קודמים.

מה חושבים הסטודנטים על השימוש בתוכנות?

א', בן 40, סטודנט לתואר ראשון במסלול מדעי החברה והרוח, עם דיסלקציה קשה מאובחנת, מספר כי במחצית הראשונה של לימודיו לתואר התקשה מאוד בקריאת חומרי הלמידה, נעזר רבות באשתו, ולדבריו היה על סף ויתור ופרישה מלימודיו. מאז שהגיע לייעוץ ולהדרכה טכנולוגית הוא החל להיעזר בטכנולוגיות הקראה – בספרים קוליים שמוקלטים עבורו בספריית על"ה, ובתוכנת הקראה בעברית שבאמצעותה הוא מקליט סיכומים. בבחינות הגמר הוא מסתייע בשאלון בחינה מוקלט. לדבריו, השימוש בטכנולוגיה מאפשר לו נקודת פתיחה שווה כמו לכל סטודנט אחר. כעת הוא יכול להשקיע את מירב המשאבים בהבנת החומר ולא בתהליך פענוח הטקסט עצמו. א' מעיד כי הישגיו השתפרו מאוד בעקבות השימוש בטכנולוגיות ובשל חוסר התלות באחרים שיקריאו עבורו. כיום נותר לו קורס אחרון לסיום תואר, והוא שוקל להמשיך ללימודים לתואר שני.

צ', בן 26, סטודנט לתואר ראשון במסלול מדעי טבע, תיאר את תרומת השימוש בטכנולוגיה כך: "כתב היד שלי לא קריא, ולאורך השנים בתיכון סבלתי מכך, במיוחד במקצועות שדורשים חישובים רבים. חלק ניכר מהטעויות שלי נבעו מקריאה לא נכונה של החישובים הקודמים. כיום, בעזרת עורך הנוסחאות של word הכל יוצא קריא ומסודר, ופתאום גם כשיש הרבה מאוד חישובים אני מצליח בשאלה. אבל לא רק בתחום של הנוסחאות המחשב עזר לי. כיום, כסטודנט לכימיה, נדרש ממני גם לצייר מבנה של מולקולה, ואני לא צריך להשקיע דקות רבות בשרטוט. בעזרת כמה תוכנות לשרטוט כימי (שהן אגב בחינם), השרטוט לוקח לא יותר משלוש דקות. ועוד שיפור טכנולוגי היה בתחום האנגלית. לאורך השנים היה לי קשה לקרוא אנגלית, אבל בשמיעה הבנתי הכל. היום, בעזרת תוכנת NaturalReader שקוראת לי מסמכים באנגלית, טקסט באנגלית כבר אינו מהווה בעיה".

לסיכום, השימוש בטכנולוגיה מסייעת עוזר לסטודנטים לעקוף קשיים ספציפיים בלמידה, מאפשר להם למידה עצמאית ללא תלות בסביבה (בחברים, במשפחה ובחונכים) תוך העלאת הדימוי העצמי והגברת המוטיבציה ללמידה, ומקדם למידה המותאמת לאפשרות הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות בשוק.

מגמות וכיוונים לעתיד

כחלק מההתעדכנות הטכנולוגית השוטפת אנו מתכוונים להמשיך להרחיב את השימוש בטכנולוגיות הקיימות ובטכנולוגיות חדשות, ביניהן גם אפליקציות לטכנולוגיות ניידות. כמו כן נפעל לקידום עבודה על פי עקרונות עיצוב אוניברסלי (Universal Design) – הן של ההוראה (בכיתה, באתר הקורס, ובהנחיה מקוונת), הן של חומרי הלמידה – כך שיתאימו למיגוון אופני למידה ולקשיים שונים של סטודנטים. נפעל להרחבת מאגר חומרי הלמידה בפורמט אלטרנטיבי במיגוון קורסים, ולהגדלת מספר המשתמשים בטכנולוגיות בקרב הסטודנטים עם לקויות למידה באו"פ – באמצעות העלאת המוּדעוּת לאפשרויות המוצעות והדרכה מכוונת לשימוש במיגוון הכלים והתוכנות.