להסרה מרשימת התפוצה | להוספה לרשימת התפוצה | לשליחת משוב | לשליחת העלון לחבר
                   
 
שלום לכולם,
 
צליל מקוון, עלון שוהם, מתפרסם זו הפעם השנייה - בחג החנוכה.
בעלון כתבות, מאמרים ומחקרים בתחום שילוב טכנולוגיות בהוראה באוניברסיטה הפתוחה ובעולם.

בעלון הנוכחי: על התוכנית לתואר שני בחינוך, הקמפוס הווירטואלי לעובדי ההוראה בישראל, מודל מיוחד להפעלת קבוצת דיון בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית, ביקור של אורח מהתעשייה בפורום של קורס בשיווק, חוויות של צוות תמי"ד מסמינר מתוקשב בקולומביה, יחידת לימוד דיגיטאלית המשלבת טקסט וקריינות לסיוע ללקויי למידה, מחקר חדש על רשתות חברתיות באינטרנט וחשיבה חדשנית על זכויות יוצרים.

העלון מעניין? שלחו לעמיתיכם (כאן) 		 
         קריאה מהנה וחג שמח 
קול קורא לקידום ישומי טכנולוגיות למידה
עדנה טל ואבנר כספי, שה"ם

הועדה לתכנון ולתקצוב יצאה בקול קורא להמשך הקידום של יישומי טכנולוגיות למידה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

העיקרון המרכזי של הקול הקורא הוא שינוי והגמשה של דרכי ההוראה בקורסים מרובי משתתפים, תוך שימוש ברמת תקשוב גבוהה, בכוונה לצמצם את עלויות ההפעלה של הקורסים.
עקרון נוסף הוא פיתוח מוצרים העשויים לשמש כמה מוסדות אקדמיים.
המשך...
מחלקות רבות באו"פ נענו לקול הקורא והציעו הצעות בתחומי דעת שונים כלכלה וניהול, חינוך ופסיכולוגיה, מדעי הטבע והחיים, מדעי המחשב, ספרות, לשון ואמנות והמחלקה לאנגלית.
בהצעות אלו ייעשה שימוש במגוון רחב של טכנולוגיות המשמשות את מורי האו"פ ותלמידיה כגון: סימולציות ממוחשבות, חומרי לימוד מוסרטים, מערכת ממוחשבת לתרגול עצמי ועוד.
על מקצת מההצעות נספר בעלון הבא...
 

הרצאת אורח הופכת להרצאת-קבע באתר הקורס
דקל שלו,חינוך ופסיכולוגיה ומאירה פריבמן , שה"ם

מפגשי ההנחיה מהווים עבור סטודנטים רבים אמצעי למידה מרכזי, אך ישנם סטודנטים שאינם משתתפים בהם, מקצתם מתוך בחירה ואחרים מחוסר יכולת להגיע למפגש.
אלה וגם אלה יכולים ליהנות ממפגש מוקלט הנגיש לצפיה מאתר הקורס, בזמן ובמקום הנוחים להם.
המשך...
בסמסטר 2004ב הזמין דקל שלו, מרכז ההוראה בקורס דמיון חזותי וחלום , מרצה-מומחה להתארח במפגש להרצאה המרחיבה ומבהירה נושא מרכזי הנלמד בקורס.

האורח, עמיחי ריגבי, הרצה על "הפסיכופיזיולוגיה של השינה והחלימה" ובחלקו השני של המפגש התקיים מעין עימות בין דקל ועמיחי, ששיקף את הויכוח בין גישות מחקריות מנוגדות.

כיון שההרצאה היתה אירוע ייחודי וחד-פעמי בקורס, ונהנו ממנו רק הסטודנטים שהצליחו להתפנות ולהגיע לבית הספר אליאנס בת"א (בקורס זה לומדים סטודנטים מכל הארץ), החלטנו לצלם את המפגש ולעבד אותו למשאב קבע באתר הקורס, לטובת סטודנטים שלא זכו להשתתף בו באותו הסמסטר וגם לדורות הבאים של לומדי הקורס.
היתרון הגדול בהרצאה מצולמת שהיא מאפשרת לסטודנט לחוות את השיעור, בדומה לחוויית הישיבה בכיתה, עם כל היתרונות של למידה בבית וקביעת קצב למידה בעצמו גמיש.
יתרונה של הרצאה מצולמת רב יותר ככל שיש יותר אינטראקציה בהרצאה, שכן היא מפצה על העדר האינטראקציה עם הסטודנט שצופה בהקלטתה.
לכן העובדה שההרצאה היתה ברובה במתכונת של עימות בין שני מרצים, מעין משחק תפקידים, וכללה גם השתתפות של הסטודנטים, מסייעת רבות להנאה מהצפייה בה.
ההרצאה המוקלטת ששולבה באתר הקורס, כוללת, זה בצד זה, צילום וידאו של המרצה ומצגת של השקפים שבהם השתמש במהלך ההרצאה.

בנוסף הסטודנטים יכולים לדלג בין חלקי הרצאה על פי אינדקס המופיע על המסך.
מעוניינים לראות ולשמוע?
לחצו כאן לצפייה בהקלטה של הרצאה
 
 
 
 

תואר שני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה: המגמה בטכנולוגיות למידה
פרופ' יורם עשת, חינוך ופסיכולוגיה, חבר בצוות התוכנית

ההתפתחויות המהירות בטכנולוגיות הדיגיטליות בכלל ובטכנולוגיות המידע והתקשורת בפרט, במהלך העשורים האחרונים, הוליכו לשינויים דרמטיים בהרגלי הלמידה, התקשורת וצריכת המידע של אזרחי החברה הטכנולוגית, וליצירת ביקוש למגוון רחב של תפקידים במערכות החינוך, התעשייה והמינהל.
בין אלה ניתן למנות את הצורך במעצבי הדרכה, במומחים להטמעת טכנולוגיות במערכות חינוך, במעצבי ממשקים, במפיקי מולטימדיה, בבוני אתרי אינטרנט ובמעצבי לומדות.
המשותף לכל התפקידים האלה הוא בכך שהם מחייבים את נושאיהם להיות בעלי הבנה מעמיקה של משמעות הלמידה וההוראה בסביבות עתירות טכנולוגיה, ולהיות מסוגלים לעצב סביבות למידה העושות שימוש מושכל בטכנולוגיות אלה.
האתגר הוא, בעצם, ביכולת לשלב ידע עיוני מתחומי הפדגוגיה והפסיכולוגיה של הלמידה, עם שליטה טובה בכלי פיתוח והפקה עתירי טכנולוגיה.

  המשך...
לאור הביקוש ההולך וגובר לבעלי מקצוע היודעים לעשות שימוש מושכל בטכנולוגיות להוראה ולמידה, זוכה בשנים האחרונות ההתמחות בטכנולוגיות למידה לפריחה גדולה, ומעצבי הוראה (instructional designers) הפכו מבוקשים מאוד על ידי ארגונים גדולים העוסקים בהדרכה (למשל, בנקים, צבא, משטרה) ומערכות חינוך בית- ספריות ואקדמיות.
בהתאם, גם במוסדות להשכלה גבוהה פועלות כיום תוכניות הכשרה רבות ומגוונות, ולימודי עיצוב ההוראה בסביבות עתירות טכנולוגיה הופכים אט-אט לתחום דעת עצמאי המקיים פעילות אקדמית ומחקרית נרחבת, ו"מפרנס" עיתונות מקצועית ענפה.
בישראל, מצוי תחום טכנולוגיות הלמידה בחיתוליו, ותוכניות לתואר ראשון (בעיקר בחוגים לחינוך) מתקיימות בו רק בשתי מכללות אקדמיות, ולתואר שני- רק בשלוש אוניברסיטאות.
לתוך חלל זה נכנסה האוניברסיטה הפתוחה, אשר פתחה, בתשס"ה, תוכנית לימודים חדשה לתואר שני בחינוך, המציעה לתלמידיה שתי מגמות התמחות: האחת בתכנון לימודים, והשניה – בטכנולוגיות למידה.
מטרת ההתמחות בטכנולוגיות למידה היא להכשיר אנשים שיהיו מסוגלים להשתלב בתפקידים שונים הקשורים בעיצוב הוראה בסביבות עתירות-טכנולוגיה, כגון מפתחי הדרכה בחברות היי-טק המתמחות בלמידה מתוקשבת, רכזי מיחשוב במערכות חינוך, ומובילי הדרכה בארגונים שונים.

התוכנית כוללת מגוון רחב של קורסים המטפלים בשלל ההיבטים הקשורים ללמידה והוראה בסביבות עתירות טכנולוגיה, כגון התנסות עם טכנולוגיות למידה, הקשר שבין תיאוריות למידה לטכנולוגיות, תהליכי הטמעת טכנולוגיות במערכות למידה מגוונות, יישומים טכנולוגיים בהוראת תחומי דעת, עקרונות בעיצוב ממשקי משתמש וסביבות למידה ממוחשבות, מידענות, ומודלים של פיתוח מערכות למידה עתירות טכנולוגיה.

כראוי לתוכנית לימודים בטכנולוגיות למידה, כל התלמידים חייבים להיות בעלי גישה לתיקשוב, וחלק נכבד מהלימודים מתנהל בסביבה מתוקשבת, תוך עשיית שימוש אינטנסיבי באופוס (סביבת הלמידה של האו"פ) ובכלי למידה שיתופית הזמינים בו.
כל הקורסים בתוכנית מכילים מרכיבי תיקשוב משמעותיים, וחלקם אף מתוקשבים במלואם, ומציעים בכך מודל חדשני של למידה באו"פ.
במסגרת זו, כל חומרי הלמידה של הקורס (כולל המאמרים ומדריך הלמידה) מצויים ברשת, לצידם של הרצאות וידיאו, מאגרי מידע, הדמיות, ושאר חומרים שפותחו במיוחד עבור הקורס.
הלמידה בקורסים אלה כוללת ביצוע מטלות והצגת עבודות ברשת בעזרת כלים ללמידה שיתופית.
כרגע מפותחים בתוכנית מספר קורסים כאלה, ולאחר מעקב אחר הלמידה בהם והפקת לקחים, אנו מקווים להרחיב את מרכיב הלמידה המתוקשבת בתוכנית.
התוכנית זכתה לעניין רב, וכיום לומדים בה 176 תלמידים, כארבעים תלמידים נוספים לומדים לימודי ההשלמה לפני תחילת לימודיהם בתכנית עצמה, וההרשמה לסמסטר השני להפעלת התכנית נמצאת בעיצומה.
הסטודנטים הלומדים בתכנית מייצגים את כל חלקי הקשת של החברה הישראלית - נשים וגברים, בני גילאים שונים, מגזרים ואיזורים גיאוגרפיים מגוונים.
מחציתם מגיעים מתחום החינוך, ומחציתם מתחומים מגוונים אחרים.
הריבוי המפתיע של תלמידים שאינם מגיעים ממערכת החינוך הפורמלי מרמז על האטרקטיביות של התוכנית עבור תלמידים המעוניינים להשתלב במערכות תעשייה ובארגונים כלכליים עם סיום לימודיהם.

 

הקמפוס הוירטואלי לעובדי ההוראה בישראל - תרבות למידה "אחרת" כבסיס להוראה "אחרת"
ד"ר דפנה רביב, מנהלת תחום מדעים בתמ"יד

במסגרת תמי"ד, אנו מציעים למערכת החינוך מודל חדשני של ההשתלמויות וההדרכות, המבוסס על טכנולוגיות למידה מרחוק, לצורך פיתוחם המקצועי של עובדי ההוראה והקניית תרבות של למידה לאורך זמן.
תמי"ד, כמיזם המשותף לשוה"ם באוניברסיטה הפתוחה, למט"ח ולמשרד החינוך, פועל כיום בשלושה ערוצים מרכזיים:

  • הקמת אתרים לקהיליות מורים דיסציפלינאריות
  • פיתוח קורסים מתוקשבים
  • הטמעה מערכתית של המודל אשר פותח בתמי"ד - הקמת קמפוס וירטואלי לעובדי הוראה.

    		•
      המשך...
    בשנים 1995-2003 התמקדנו בתמי"ד בחשיבה ובפיתוח של מודלים אפקטיביים המשלבים מתודולוגיות של למידה מרחוק בתהליכי התפתחות מקצועית של מורים בתחומי הדעת שלהם. בשנים אלה פותחו והופעלו כחמישים קורסים מתוקשבים בשבעה תחומי דעת, שבהם השתתפו כששת אלפים מורים. הקורסים היוו בסיס לצמיחתם של אתרי קהילות דיסציפלינאריות של מורים.
    השנה אנו נוקטים באסטרטגיה שתכליתה לתקשב את "מסת" עובדי ההוראה לצורך פיתוחם המקצועי, על-ידי הקמת קמפוס וירטואלי ארצי לעובדי הוראה. תוכנית העבודה גובשה בשיתוף עם אגף מרכזי הפיסג"ה, האחראי על הכשרה והשתלמויות לעובדי ההוראה. הקמפוס מוקם בתהליך מדורג - ברמה מקומית, מחוזית וארצית, ומציע לעובדי הוראה מסגרת כוללת להשתלמויות ותמיכה מקצועית המתבססים על טכנולוגיות הלמידה מרחוק כציר מרכזי.
    המגמה שלנו היא להגביר במרכזי הפסג"ה את רמת המודעות וההבנה לגבי הפוטנציאל של הלמידה מרחוק לפיתוח עובדי ההוראה, ולפתח מנהיגות פנימית אשר תהווה תשתית אנושית, מקצועית,פדגוגית וטכנולוגית שתוביל פיתוח מקצועי משולב תקשוב.

    הרעיון המרכזי הוא להקים "מעטפת אחת" וירטואלית שתרכז את תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים ותאפשר:
  		• לכל עובד הוראה למצוא תחת "קורת גג אחת" את מה שהוא צריך מכל מקום ובכל זמן - השתלמויות, משאבי ידע, אתרי פיקוח, וכן להתנסות בלמידה בסביבה עדכנית ומתוקשבת.
  		• לכל מדריך/מנחה לפתח סביבה (אתר קורס) אשר תסייע לו בתהליך ההדרכה של המורים.
  		• לכל קבוצה של מדריכים בדיסציפלינות השונות לעבוד ביחד כקהילה תוך יצירת משאבים משותפים.
  		• לכל מרכז לפיתוח סגלי הוראה (כ-60 מרכזי פיסג"ה) לפתח קמפוס מקומי של אתרי השתלמויות, בנושאים שונים וברמות שונות של תיקשוב, כחלק ממדיניות וכחלק מתהליך ניהול הידע.
  		• למשרד החינוך - להוביל מדיניות, לספק פתרון כולל היוצר חיבור בין תת המערכות, ליצור ספריית השתלמויות איכותיות, שפותחו ע"י מיטב המומחים בתחומי ידע שונים.

    אנו מאמינים כי המעבר למודל מערכתי יאפשר: הגדלת הנגישות של המורים למידע וידע עדכני, יצירה של ספריית השתלמויות מקומית/מחוזית/ארצית, בניית מאגר של תוצרי מורים, זימון אינטראקציה "חוצת גבולות", ניהול הידע ושימורו, פיתוח קהילות בין-תחומיות/תחומיות ויצירת קשרים עם הקהילה האקדמית.

    את הקמת הקמפוס והטמעת המודל בכל המרכזיים הארציים מוביל צוות של 5 אנשים מהאוניברסיטה הפתוחה ומט"ח- צוות תמי"ד.

    להטמעת המודל נערכנו לתהליכי הדרכה וליווי אינטנסיביים הכוללים:
  		• מפגשים משותפים ואישיים עם רוב מנהלי הפסג"ה בארץ (כ- 60 מרכזי פסג"ה), להכרות עם הרעיון, לגיבוש מודל ייחודי המתאים לכל פסג"ה ולהגדרה של קווי מדיניות ברורים, סטנדרטים רצויים ותפוקות לתשס"ה.
  		• הכשרת רכזי התקשוב אשר תפקידם הוגדר כמנהלי הקמפוס המקומי בכל מרכז פסג"ה. הרכזים זוהו כדמויות מפתח להצלחת הקמפוס ועל כן תהליך ההכשרה והליווי המתמשך שלהם הינו קריטי בהטמעת המודל.
    תהליך ההכשרה של הרכזים מתנהל בשני ערוצים מרכזיים: מפגשים פנים אל פנים במחוזות השונים ברחבי הארץ (כמה פעמים בשנה) ואתר ללמידה ותמיכה ברשת.
  		• הכשרת המנחים/המדריכים- הצענו שלוש דרכים להכשרת מורי המורים: למידה באמצעות קורס וירטואלי, הכשרה באמצעות רכזי התקשוב (בעזרת חומרים שלנו) והכשרה על ידי תמי"ד.
    בשלב זה צוות תמי"ד מכשיר את המנחים ברוב הפסגו"ת שהצטרפו לקמפוס.

    אתר ללמידה ותמיכה ברכזי התקשוב המנהלים את הקמפוס המקומי בכל פסג"ה
    הערכה ובקרה של התפתחות הקמפוס הוירטואלי

    מידי חודש אנו עוקבים אחרי מדדים שונים המשקפים את התפתחות הקמפוס הוירטואלי:
    היקפי הפעילות והתשתיות ואיכות הפעילות בכל פסג"ה, בכל מחוז וברמת המערכת. להלן לדוגמא לגרפים המייצגים את השינוי שחל בחודשים האחרונים בהיקפי הפעילות והתשתיות:

    לחץ להגדלה
    לחץ להגדלה

    הצלחת הקמפוס תימדד תוך התייחסות לשלוש שאלות מרכזיות:
     1. באיזו מידה הצלחנו להעלות בהדרגה את היקפי הפעילות המתוקשבת לרמות משמעותיות? (כמות)
    2. באיזו מידה הצלחנו ליצור פעילות בעלת משמעות שאכן מקדמת את המורה מבחינה מקצועית ומחוללת שינוי בכיתות? (איכות)
    3. באיזו מידה ייצבנו את התהליך ואנחנו יכולים לומר שאכן נוצרה כאן שיגרת למידה אחרת? (הטמעה)














     

    מודל מיוחד לשילוב מנחים בפורום הקורס
    רביד דורון, חינוך ופסיכולוגיה

    הקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית הנו קורס שנתי החושף את הסטודנטים בפסיכולוגיה למסע מרתק ומעמיק בנבכי המוח האנושי. זהו קורס גדוש ותובעני הדורש למידה ושינון ולכן נדרשת תמיכה רבה מצד צוות הקורס בלימוד ובהטמעת החומר אצל הסטודנטים. בעבר, ניתנה התמיכה בקבוצת הדיון שבאתר הקורס, ע"י צוות הקורס ומרכז ההוראה אך לאחר מספר שבועות של הפעלת קבוצת הדיון, יכולת ההתמצאות בהן ומציאת תשובות לשאלות שנשאלו הייתה משימה קשה בשל ריבוי ההודעות והדיונים. סטודנטים רבים, אימצו את הדרך הקלה של שליחת שאלות חוזרות ונשנות במקום לחפש מענה לבעייתם באוסף התשובות הקיים. לצוות הקורס לא נותרה ברירה אלא להשיב שוב ושוב על שאלות דומות.

    המשך...
    בשל כך נולדה יוזמה בראשות גילי לויתן, מרכזת הקורס במבחנים פסיכולוגים, ורביד דורון, מרכז הקורס בפסיכולוגיה פיזיולוגית, לבצע בקורס זה מודל ייחודי שלבסוף הוכיח עצמו מעל למצופה ומובא להלן.
    המודל החדש כלל חלוקה לקבוצות דיון ספציפיות לכל פרק, כאשר לניהול כל קבוצת דיון צוותו שני מנחים מובילים המומחים לנושאי הפרק. על המנחים היה לענות על שאלות הסטודנטים הנוגעות לחומר הקורס ובנוסף לעורר דיון מפרה בחומרים עדכניים בתחום שבו עסק הפרק. פתיחת קבוצות הדיון נעשתה באופן מדורג על פי התקדמות תהליך הלמידה בכיתות האם .
    באופן מעשי, בכל שבועיים וחצי נכנסה לפעילות קבוצת דיון חדשה עם מנחים מובילים חדשים ובמקביל נסגרה קבוצת הדיון הקודמת לה, כך שלכל מנחה היו שבועיים וחצי שבהם היה עליו להשקיע בדיון. המנחים האחרים, שלא שובצו להוביל את קבוצת הדיון הספציפית, השתתפו מיוזמתם בדיון וסייעו למנחים המובילים. בנוסף, בסוף כל סמסטר נפתחה קבוצת דיון מרכזית שנקראה בשם: "מרתון לפני בחינה", שאליה נוקזו כל השאלות הבוערות לפני הבחינה. בקבוצת דיון זו רוכז מאמץ מאסיבי מצד כל המנחים ומהירות המענה הייתה גבוהה.
    לסיכום: ייחודיות מתכונת עבודה זו יצרה דינמיקה טובה מאוד בין המנחים. רבים מהם נכנסו לאתר הקורס וענו באופן מעמיק ביותר על שאלות הסטודנטים ועל שאלות של מנחים אחרים. יחסי תחרות כמעט לא נראו וההפך הוא הנכון: היה שיתוף פעולה מצוין בין כל המנחים אשר השלימו בתשובותיהם האחד את השני לכדי תשובות מלאות ומעמיקות אליהן לא היינו מגיעים ללא שיתוף פעולה פורה מצד הצוות. הסטודנטים נחשפו למנחים מתחומי מחקר רבים אשר העשירו את ידיעתם מעבר לכתוב בספרי הקורס וכמובן מעבר לרמת הידיעה של מנהל פורום אחד. לדוגמה, מידע על כנסים מדעיים שהובא לידיעת הסטודנטים באתר הקורס עורר עניין רב ולא פעם נראו קבוצות סטודנטים המשקיעים מזמנם ומגיעים לכנסים מדעיים בתחום - תופעה שלא אופיינה לפני עבודת הצוות המשותפת באתר. ארגון קבוצת הדיון באופן זה הקל על הסטודנטים והמנחים למצוא את החומר הרלוונטי לקראת מועדי הממנים והבחינות, הפחית במידה ניכרת שאלות חוזרות באתר וכן דווח על-ידי המנחים שחלה ירידה במספר הפניות הטלפוניות אליהם.
    נראה כי רוב הסטודנטים אהבו והעריכו דרך תקשוב זו והביעו על כך תודתם בתגובות האוהדות באתר הקורס, באימיילים למנחים ובסקר מיוחד שנערך בסוף השנה ותוצאותיו מאמתות את הרגשת הצוות- הניסוי הצליח.

    בהזדמנות זו אני רוצה להודות לגילי לוויתן על החשיבה המשותפת ביצירת המודל הייחודי, לאנשי שה"ם שסייעו בהעלאת הרעיון לאוויר - עדנה טל, בועז מלרמרשטיין, אורלי בטלהיים וכמובן לצוות המנחים הנפלא בקורס: תמר זילברג, יעל אבנון, אניטה חיימוביץ, יובל ניר, מיכאל צורי, ד"ר אור ברק, ד"ר ירדנה שבירו פטישי, ד"ר אריאלה גיגי, טל שר, אמיתי תומר,דינו לוי,ד"ר יהודה פולק,וגייזלר אינה.
     
     

    אורח בפורום
    רינת שאנן – סצ'י, כלכלה וניהול

    הפורום שבאתר הקורס הינו כלי מצוין לקיום אינטראקציה בין צוות הקורס לסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם לשם הצגת שאלות ושיתוף במידע הקשור לחומר הנלמד.

    בנוסף, הפורום יכול להוות אמצעי יעיל להעשרת הסטודנטים בדרכים מגוונות בנושאים הרלוונטיים לקורס.
    דרך אחת שבה בחרתי להעשיר את הידע של הסטודנטים בקורס שיווק, הנלמד בתואר השני במנהל עסקים, היא במפגשים וירטואליים בזמן אמת שהתקיימו בפורום.
    בכל מפגש התארח בפורום בכיר בתחום השיווק במשך שעה במועד שתואם מראש.
    האורחים שהוזמנו הינם בכירים בחברות מוכרות ומובילות בתחומן – לדוגמה: המנכ"ל של אחת מחברות הפרסום המוכרות ומנהל השיווק של אחת מחברות הסלולר המובילות.
    טרם המפגש, שנערך בשעות הערב, ניתנה לכל אורח סיסמת אורח והוא תודרך כיצד להשתמש בפורום. באתר הקורס פורסמה הזמנה למפגש ובנוסף, המנחים בקורס תודרכו לקדם את הפעילות במפגש ההנחיה שקדם לה.
      המשך...
    ערב המפגש נפתח תת פורום מיוחד ובו ענה האורח בזמן אמת לשאלות של הסטודנטים על החברה, השוק בו היא פועלת ובכל נושא מעניין אחר הרלוונטי לחומר הנלמד.
    בסמסטר בו התארח מנכ"ל חברת הפרסום, כשבועיים לפני המפגש, פורסם באתר קמפיין של המשרד, שאותו המנכ"ל בחר להציג, ולסטודנטים ניתנה האפשרות לשאול גם לגביו.
    השאלות שהוצגו היו מגוונות - חלקן התייחסו לקמפיין, חלקן למשרד ובאחת אף התעניין אחד הסטודנטים האם ניתן ללמוד את מקצוע הפרסום והיכן.

    עיתוי המפגשים נקבע בהתאם לרצף הנושאים הנלמדים בקורס ובסמוך ללימוד הנושא הרלוונטי ביותר.
    לדוגמה: המפגש עם מנהל השיווק של חברת הסלולר התקיים כשבוע לאחר שנלמד הפרק אודות שיווק שירותים ואילו המפגש עם מנכ"ל משרד הפרסום התקיים לאחר שנלמדו הפרקים אודות הנושאים תקשורת שיווקית ופרסום. מטרת מפגשים וירטואליים אלו להעניק לסטודנטים חווית למידה נוספת ושונה, באמצעותה הם נחשפים לאופן שבו התיאוריות והמודלים הנלמדים מיושמים הלכה למעשה.
    הסטודנטים נהנים מתשובותיהם של האורחים, המבוססות על ניסיונם, ובנוסף יכולים לתת ביטוי לידיעותיהם וניסיונם הם ולהעשיר האחד את השני בתגובותיהם לתשובות שפורסמו.

    השימוש בפורום, המאפשר לאורח להשיב על השאלות מביתו או מעבודתו, מעודד את הנכונות להשתתף בפעילות העשרה ללא תמורה.
    יתרון נוסף בשימוש בפורום הוא בהיותו כלי קל ללימוד, שהסטודנטים כבר בקיאים בשימוש בו, במיוחד לאור העובדה שבתואר השני הלמידה באמצעות התקשוב היא חובה. הצלחת מפגש וירטואלי מסוג זה תלויה כמובן בהשתתפות הפעילה של הסטודנטים.
    במפגשים שנערכו באתר הקורס שיווק נשאלו בממוצע 12 שאלות, אולם מתגובות שהתקבלו בעקבות המפגש התברר כי נכחו בו משתתפים נוספים שצפו בפעילות.

    ניתן לחשוב על וריאציות נוספות לשילוב אורחים שאינן מוגבלות לשעה. למשל, פתיחת פורום לפרק זמן של יומיים בהם יכולים הסטודנטים להפנות שאלות עליהן עונה המומחה במרוכז בסיום. בפעילות שכזו ניתן אמנם לשאול יותר שאלות, אולם אז מוותרים על האינטראקציה בזמן אמת אשר לטעמי הינה ייחודית ובעלת ערך מוסף. למי שמתעניין מה קרה בפורום עם מנהל השיווק של חברת פרטנר? לבעלי הרשאות לחצו כאן.
     

    כשהסטודנטים שלך נמצאים בקולומביה, דרום-אמריקה
    ד"ר יואב יאיר - מנהל שהם ומרצה ותיק ותמי"ד

    לפעמים גם סיסמאות שיווקיות הן בעלות תוכן אמיתי... בשה"ם אנחנו מרבים לדבר על הוראה מרחוק מלוּות טכנולוגיה, ועל כך שאפשר לגשר על המרחק בין המלמד לסטודנט באמצעות מערכות טכנולוגיות שונות.

    כמרכז הוראה של קורסים באו"פ וכמרצה ותיק בקורסי תמי"ד, אני אוהב להתנסות בכל טכנולוגיה חדשה, ולכן כשצוות תמי"ד פנה אלי להשתתף בקורס סינכרוני לאנשי סגל של אוניברסיטת לה-סבנה בבוגוטה בירת קולומביה, קפצתי עליו בשמחה ומתוך סקרנות לראות איך זה ללמד "אל מעבר לאוקיינוס".

    הרעיון לסמינר נולד בעקבות ההשתתפות של צוות מאוניברסיטת לה-סבנה במשלחת שביקרה בישראל בשנה שעברה במסגרת פעילות מש"ב - המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ.
      המשך...
    במהלך הביקור התארחו אנשי המשלחת במט"ח והכירו את היכולות שלו בתחום הלמידה מרחוק, וכן השתתפו בסמינר בשה"ם, שבו הוצגו בפניהם פעילויות האו"פ בהוראה מבוססת טכנולוגיה והתובנות שרכשנו בהטמעת התקשוב בקורסים.

    זרעי ההתעניינות נזרעו אז ועד מהרה נוצר קשר דוא"ל - גם עמי באו"פ וגם עם אנשי מט"ח.
    יחד, בהתכתבות ולבסוף גם בשיחת ועידה טלפונית, נבנתה תכנית ההשתלמות, המבוססת על הניסיון הפדגוגי העשיר שהצטבר בתמי"ד.
    גב' רנה ווהל ממט"ח, ראש תחום אנגלית בתמי"ד, ניהלה את הפרויקט.
    מטרת הסמינר הייתה להקנות לחברי הסגל של האוניברסיטה היכרות ראשונית עם מרכיבים ועקרונות של פיתוח קורסים בלמידה מרחוק והנחייתם.

    היה לנו ברור שמהבחינה הטכנולוגית הכול צריך להתנהל ללא תקלות, וחברת סנטרה - שהפלטפורמה שלה נבחרה להוביל את החלק הסינכרוני של ההשתלמות - אכן נערכה כראוי ובאופן יסודי, ובדקה את היערכותה עם צוות הטכנולוגיה בקולומביה, לרבות בדיקות מקדימות והקמת שרת שם (בפועל, אגב, היו כמה תקלות בזמן אמת, אך הצלחנו להתגבר עליהן).

    במחצית אוגוסט, לאחר 3 חודשי הכנה, התקיימה ההשתלמות - שלושה ימים אינטנסיביים של למידה וירטואלית.
    הסמינר כלל 9 שעות של הרצאות פרונטליות ששודרו באופן סינכרוני, וכן אתר "מלווה קורס" שפותח בתמי"ד בעבור המשתלמים בסביבת ההיילרן.
    באתר נבנה מרכז משאבים עשיר ונפתחה קבוצת דיון שאפשרה למשתתפים ולמנחים לשוחח זה עם זה.
    המרצים היו פרופ' יורם עשת, ד"ר תמי יחיאלי, אינגריד מסיקה, ד"ר שרה שרירא, וכמובן רנה ווהל.
    למושב הפתיחה הגיעו לכיתת המחשבים בלה-סבנה נשיא האוניברסיטה והרקטור והם שמחו לשמוע את ברכתה (בספרדית!) של מנכ"לית מט"ח, גילה בן-הר.


    אני הרציתי ביום השני של הקורס.
    אחה"צ חם ולח בתל-אביב, בוקר בצד השני של העולם.
    שקפים, מיקרופון, הכול מוכן... וברגע האמת עולים "לשידור" מול כיתה של 60 אנשי סגל באוניברסיטה ביבשת אחרת.
    הקצב מעט איטי בשל המתורגמנית המתרגמת כל משפט מאנגלית לספרדית, והשיעור זורם בנחת (קצת קשה לי "להוריד הילוך"...). כדי לשמור על קשב וריכוז אצל הלומדים הכרחי להגדיר מרכיבי אינטראקציה - שאלות, עמדות, סקרים - שמחייבים אותם להגיב.
    אחרי 40 דקות אני רואה שעוד מעט מסתיימת השעה שלי ואז אני מדלג ומקצר מתוך ידיעה שהשקפים נשארים באתר לדיון א-סינכרוני.
    עוד משפט סיכום ושאלות - ומסיימים בברכות ובמחיאות כפיים וירטואליות בעזרת אייקון הסמיילי שבמערכת סנטרה ... טוב, זה מה שהטכנולוגיה מאפשרת.

    ההשתלמות זכתה להצלחה רבה, ויעיד על כך אוסף המשובים שקיבלנו מהסטודנטים שלנו (להזכירכם, כולם אנשי הסגל).
    השאלה שאנו מתחבטים בה היום היא - כיצד ולאן ממשיכים מכאן.

    Quiroga, Chrisanto (Professor): "This course has allowed me understand and organize the technological tools needed to create an online course. It has been of a great importance to understand how to create a synchronous environment among the involved parts of such courses".

    Orjuela Ana Christina (engineering): "I think this seminar has helped me to identify online courses as a tool I can use in my classes to facilitate communication between the students and I. My plan is using online courses as a complement of my f2f classes".

    Frost, Solomon (engineering, post graduate): "I think, this seminary has been very important for all the professors. With these models: structure, technology and learning, the future is today".

    Hernan Dario (engineering) , Luis Ramirez (Professor): "This seminar has changed very much our perceptions about on line courses. Before the seminar we thought that design on line courses was easier than what we have seen until now. But now we understand that it is a costly process that involves working with different professional teams, materials, resources and technologies; it also implies to devote a lot of time ( years) planning the courses".

    Moreno, Maria Elisa (nursing): "As a result of this task, I confirmed the importance of planning blended courses, with online task that support the classroom discussion. This online course has been very interesting; I have learned some strategies that could improve my course".


     

    האם סטודנטים לקויי למידה מעדיפים פורמט דיגיטאלי של יחידת לימוד?
    שלומית זרחוביץ ועלית אפשטיין, שה"ם

    במסגרת מחקר גישוש, פותחה במרכז שה"ם, בשיתוף עם היחידה לטיפול בסטודנטים לקויי למידה, יחידת לימוד דיגיטאלית המשלבת טקסט וקריינות טבעית. באוניברסיטה הפתוחה רשומים כ-1500 סטודנטים לקויי למידה. אצל מקצתם לקות זו באה לידי ביטוי בקשיים בקריאה וברור שקושי זה מכביד על הלמידה באו"פ המבוססת על ספרי לימוד. המאמצים המוקדשים בעשור האחרון כדי לסייע לאוכלוסיית לקויי הלמידה, הביאו לפיתוחן של טכנולוגיות למידה מגוונות המאפשרות לסטודנטים עם לקויות למידה להתגבר על מקצת הקשיים.
    הפורמט הדיגיטאלי שפותח מאפשר למשתמש לקרוא את יחידת הלימוד ממסך המחשב ולהקשיב לקריינות בו זמנית. המשתמש יכול לנווט בין הפרקים השונים בתוכן העניינים ולאתר מושג לפי מילות חיפוש, להגדיל את הגופן או להיעזר בזכוכית מגדלת. כן מספקת הסביבה למשתמש כלים לארגון ועיבוד החומר המאפשרים: לסמן ולהדגיש משפטים, להעתיק טקסט, להוסיף פתקיות והערות - טקסטואליות וקוליות - מסוגים שונים, למיינם לפי קטגוריות ולהדפיסם. לניסוי נבחרה יחידת לימוד בקורס מבוא לפסיכולוגיה שהופקה בפורמט זה ונשלחה לסטודנטים. המשך...
    ממצאי ההערכה, שנעשתה על-ידי מיכל צוקר מהמחלקה להערכה והדרכה, מצביעים על שביעות רצון של הסטודנטים מהיחידה הדיגיטאלית. הסטודנטים לקויי הלמידה בקורס ראו בה תחליף ליחידת הלימוד המודפסת, והעדפתם נבעה בעיקר משימוש במכלול הכלים המשולבים בה, כמו האפשרות להאזין לקריינות יחד עם קריאת הטקסט מהמסך, להדגיש משפטים וקטעים בטקסט ולכתוב או להקריא הערות במהלך הלימוד. הסטודנטים האחרים בקורס, שגם להם נשלחה היחידה הדיגיטאלית העדיפו להשתמש בה כתוספת ליחידה המודפסת וניצלו רק מקצת הכלים לארגון ועיבוד החומר. תרומתה של היחידה הדיגיטאלית, כפי שבאה לידי ביטוי בניסוי, היא לקיצור משך הזמן של הלימוד, להבנה טובה יותר של חומר הלימוד, להתמודדות עם קשיי ריכוז וזיכרון ולהפחתה בצורך להסתייע בגורמים אחרים (חברים, למשל). ערכה בולט יותר אצל הסטודנטים לקויי הלמידה. רוב הסטודנטים שהשתתפו בניסוי הביעו רצון ללמוד במתכונת זו גם בקורסים אחרים, למרות המגבלות - היעדר ניידות בזמן הלמידה והצורך לקרוא ממסך המחשב.

    על בסיס הממצאים של הניסוי בקורס מבוא לפסיכולוגיה הורחב המחקר לקורס נוסף, התנהגות ארגונית. היחידה הדיגיטאלית שודרגה ונוספה גרסה חדשה של יחידת לימוד מקוריינת בלבד המאפשרת ניווט לפרקים השונים באמצעות חלוקה לערוצי השמעה (tracks) המשך...

    בסיום הסמסטר נבדקו, באמצעות ראיון טלפוני, עמדותיהם ותפיסותיהם של הסטודנטים לגבי הלמידה באמצעות יחידות הלימוד בפורמט החלופי: באיזו מידה הפורמט החלופי מסייע להם להתגבר על קשיים בלמידה? מהי מידת הנוחות של הלימוד? מהו אופן הלמידה באמצעות הפורמט האלטרנטיבי? מהי מידת שביעות הרצון? ועוד. מטרה נוספת של הערכה הייתה להשוות את תהליך וסגנון הלמידה באמצעות הפורמטים השונים של היחידה הדיגיטאלית לבין למידה באמצעות יחידת הלימוד המודפסת.
    התוצאות הצביעו על שוני בהערכת התרומה ללמידה בין משתמשי הגרסה של טקסט משולב קריינות לבין משתמשי גרסת הקריינות. משתמשי הגרסה טקסט משולב קריינות ציינו כי היחידה הדיגיטאלית לא עזרה להם להתמודד עם קשיים בלמידה. פרט לקריינות הם כמעט שלא השתמשו בכלים לעיבוד החומר המוצעים להם במערכת, ונראה שהלמידה בה הייתה להם למעמסה ולא הקלה עליהם. מתשובותיהם נראה שציפו ליחידת לימוד שונה מזו המודפסת שתכלול תכנים או עזרים נוספים (סיכומים, תרגילים, הסברים וכד'). לעומתם, משתמשי גרסת הקריינות ציינו שלמידה באמצעות יחידה מקוריינת עזרה להם להתגבר על קשיים בלמידה, ובהשוואה ללימוד של יחידה מודפסת הם זוכרים טוב יותר את החומר ומידת הקליטה וההבנה שלהם גבוהה יותר.


     

    רשתות חברתיות
    ד"ר גלעד רביד, שה"ם

    רבים מאיתנו אמרו לעצמם לא אחת "איזה עולם קטן" - אותה תופעה שבה אנו פוגשים מישהו לא מוכר לנו ותוך כדי שיחה אנו מגלים מכרים משותפים. מחקרים ( מילגרם, 1967) מצאו שאמריקאי יכול להגיע לכל אמריקאי אחר תוך שימוש בשרשרת של עד 6 אנשים המכירים זה את זה. ממצא זה זכה לכינוי Six Degree of Separation. שש דרגות ההפרדה היא כינוי למדד "אורך מסלול" ממוצע המוכר מניתוח רשתות חברתיות.

    לאחרונה אנו צופים במגמה של שילוב רשתות חברתיות ביישומי תוכנה שונים. תוכנות מחשב אלו נקראות Social Software. אתרי אינטרנט המיישמים גישה זו הם, למשל, linkedin.com, orkut.com, spoke, ryze, tribe. באתרים המשתמש מגדיר את הרשת החברתית שלו ומנצל אותה למציאת עבודה, שידוכים, קבלת המלצות ואינטראקציה חברתית. ההנחה הבסיסית היא שקל לנו למצוא עבודה על ידי חברים שלנו ועל ידי חברים של חברים. אנו נוטים להתבסס על המלצתו של אדם מוכר (חבר, חבר של חבר, דוד שלח אותי..) כאשר אנו מחפשים המלצה לספר/סרט/שרברב ולא על אדם אלמוני.
      המשך...
    אפשר להתייחס גם אל קבוצות הדיון של הקורסים השונים כאל רשת חברתית ולנתחה באמצעות חקר רשתות חברתיות. חקר רשתות חברתיות (Social Network Analysis, SNA) היא גישת מחקר כמותי במדעי החברה המסתכלת על אוכלוסיית המחקר כאל רשת (של אנשים), ומנתחת את המתרחש באמצעות כלים המוכרים לנו מתורת הגרפים במתמטיקה. את קבוצות הדיון מייצגים כרשת על ידי חיבור האנשים בקשרי מגיב להודעה. כלומר כל מי שמגיב להודעה ששלח הכותב קשור אליו ויש להם משהו מהשותף (הון חברתי).

    מחקרם של רביד ורפאלי (Ravid & Rafaeli, 2004) אסף את כלל קבוצות הדיון באו"פ בארבעת השנים האחרונות ובדק האם רשת זו היא רשת עולם קטן ורשת נטולת סקאלה. רשת עולם קטן היא רשת בה המרחק בין החברים הוא יחסית (לרשת רנדומלית) קטן ומקדם הקהילתיות של הרשת הוא גבוה, רשת נטולת סקאלה היא רשת בה התפלגות מספר הקשרים של כל חבר מפולגת מעריכית. מציאת המודל המתמטי של הרשתות עוזר בהבנת התהליכים המתרחשים בהן. במחקר נבדקו 158,276 הודעות מ 8,830 כותבים שונים ונמצא שהרשת החברתית הנוצרת בקבוצות הדיון היא רשת עולם קטן עם מרחק של 4.6 חברים ורשת נטולת סקאלה. ממצאים אלו מוכיחים כי למרות הספונטאניות לכאורה במענה להודעות בקבוצות הדיון, סך כל ההודעות מסתדרות במודל קבוע. בקבוצות הדיון אין משתתף אחד אופייני, אלא ישנם הרבה מאוד משתתפים שכל אחד מהם מפרסם מעט מאוד הודעות ויש מעט מאוד משתתפים שכל אחד מהם מפרסם הרבה מאוד הודעות. הלימה זו של התנהגות קבוצות הדיון למודלים מתמטים מוכרים מאפשרת לחזות ולהבין את תהליכי דיפוזיית המידע, החיפוש והתלות בחברים המרכזיים (Hubs).

    ד"ר ראובן אביב, ד"ר ציפי ארליך וגלעד רביד ( Aviv, Erlich, Ravid 2004) מנסים להסתכל על רמת המיקרו במתודת ניתוח דומה ולמצוא את התהליכים הרשתיים התורמים להבניית הידע בקבוצה. המחקר מאתר את התפקידים של החברים ברשת ואת מידת ההדדיות בתקשורת ביניהם.

    על תופעות אלו ניתן להרחיב במאמרים המצוטטים ובמבחר ספרים. הספר Linked: How Everything Is Connected to Everything Else and What It Means By Albert-Laszo Barabasi (תורגם לעברית ל "קישורים") והספר Six Degrees: The Science of a Connected Age By Duncan J. Watts מסבירים את הנושא באופן קריא, מרתק ובהיר.

  		•  Ravid, G. & Rafaeli, S. (2004) A-synchronous Discussion Groups as Small World and Scale Free Networks. First Monday, 9(9) http://firstmonday.org/issues/issue9_9/ravid/index.html
  		• Aviv, R., Erlich, Z., Ravid, G. (2004) Knowledge Construction, Virtual Neighborhoods Architecture, Mechanisms and Design Features in Online Communities. Paper presented at XXIV International Sunbelt Social Network Conference, Portoro?, Slovenia.

     

    זכויות יוצרים גמישות יותר
    שלומית זרחוביץ, שה"ם

    הספר Theory and Practice of Online Learning, (בעריכת Terry Anderson & Fathi Elloumi ) שפורסם ב-2004 ב-Athabasca University - האוניברסיטה הפתוחה של קנדה - מציג את ההוראה /למידה המקוונת על כל היבטיה: הבסיס התיאורטי-חינוכי של הלמידה המקוונת, התשתית והתמיכה לפיתוח תכנים, תכנון ופיתוח קורס מקוון, תמיכה בסטודנטים ועוד. הספר ניתן להורדה מהאינטרנט כמקור הפתוח לשימוש לכל, "ברוח אקדמית אמיתית של אוניברסיטה פתוחה" ולפי Creative Commons License.

    Creative Commons הוא יוזמה של מומחים למשפטים מכמה אוניברסיטאות אמריקאיות יוקרתיות - סטנפורד, MIT הארוורד ועוד - להגמשת חוקי זכויות היוצרים של יצירות מסוגים שונים: ספרים ומאמרים מדעיים, מוזיקה, ספרות, חומרי למידה וכו'.
    לפי רישיון זכויות היוצרים הגמיש היוצר מתיר למשתמשים להעתיק, להפיץ מחדש, להציג או לבצע את היצירה בתנאי ששמו יוזכר ויישמר הקרדיט שלו. היוצר יכול לקבוע את דרגת החופש של השימוש ביצירתו, למשל להגביל את השימוש בה למטרות מסחריות, לא להרשות למשתמש לשנותה ולהתאימה לצרכיו ועוד. המשתמש מתחייב לעשות שימוש ביצירה רק בכפוף לתנאי הרישיון, להציג את פרטיו ולעמוד בהם ללא הגבלת התנאים המאפשרים מימוש הזכויות המוענקות לפיו.

      המשך...
    יוזמה זו של "חומרים פתוחים" הולכת ומתבססת ולאחרונה הצטרפה גם ישראל לארה"ב, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן ומדינות רבות אחרות, לקידומה בארץ.אנשי המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, תרגמו את רישיון Creative Commons לעברית והכינו גרסה ראשונה שלו, שבה הותאמו הסעיפים השונים לדין הישראלי.

    ברוח זו של החומרים הפתוחים פתחה גם MIT לציבור את MIT's OpenCourseWare - חומרי למידה למרצים, לסטודנטים ולכל המעוניין בלימוד עצמי ברחבי העולם. השליחות שרואה MIT ביוזמה זו היא קידום הידע בעולם במאה ה-21 וכפי שפרסמה יוזמה זו תואמת את ערכי המצוינות, החדשנות והמנהיגות שלה. באתר אפשר למצוא 800 קורסים מתוקשבים ברמות שונות: סילבוס, הרצאות, מטלות, חומרי עזר.


    להסרה מרשימת התפוצה | להוספה לרשימת התפוצה | לשליחת משוב | לשליחת העלון לחבר |
    רכזת מערכת: לילך צ'רנוביץ'
    חברי מערכת: שלומית זרחוביץ', עדנה טל, לילך צ'רנוביץ', יפעת שקד
    עיצוב HTML: אורי שפי גרפיקה: זאב פרל