המודל ללמידה מתוקשבת במלואה
בעיצוב ובפיתוח הקורס נלקחו בחשבון ממצאי מחקר ולקחים שנצברו בשנים האחרונות לגבי למידה מתוקשבת בכלל ובאקדמיה בפרט.

כיצד מעצבים סביבת למידה דיגיטלית אקדמית? הלמידה המתוקשבת בקורס כוללת מגוון רחב ביותר של התנסויות ואתגרים הכוללים: קריאה online של טקסטים (ספר הקורס, מאמרים וטקסטים אחרים) התנסות בעבודה עם סביבות ממוחשבות - ממשקי משתמש והדמיות - פתרון בעיות עיצוביות שונות וביצוע משימות שיתופיות ברשת. במסגרת עיצוב הקורס, התמודדנו, המפתחים, עם מגוון שאלות - עיצוביות, פדגוגיות ותכניות - שאין להן מענה חד-משמעי בספרות המחקרית העוסקת בעיצוב הוראה מתוקשבת, כגון: כיצד לעצב טקסטים כך שיהיה קל לקראם מהמסך? האם לנהל את הלמידה בסביבה המתוקשבת באופן בלעדי, או שחלק ממנה יתנהל בסביבה לא מתוקשבת? האם לספק לתלמידים ספר קורס מודפס

https://telem.openu.ac.il/courses/2006a/c14002

או להסתפק בקריאה מהמסך? האם עדיף להכתיב מראש את רצף הלמידה, או לאפשר לכל תלמיד להגדיר את הרצף בעצמו, בעזרת כלי ההייפרמדיה השונים? מהי כמות הקישורים שסביר לשבץ בטקסט דיגיטלי? מהי מידת היכולת של תלמידים לבצע מטלות שיתופיות ברשת? כיצד עושים, בהוראת הקורס, שימוש בטכנולוגיות שיהיה בהלימה עם תכני הקורס ויקנה לו יתרון על-פני קורס פרונטאלי מסורתי?


חומרי הלמידה בקורס:
כל חומרי הלימוד להם זקוק הלומד בקורס זמינים עבורו ברשת.
בספר הקורס הדיגיטלי (פתוח לבעלי הרשאות בסביבת אופוס ), המהווה את עמוד השדרה של הלמידה, יש קישורים למאמרי הקריאה ולמקורות מידע אחרים, כגון, מאגרי מידע הדמיות ואתרים שונים. אופן הצגת התכנים ורצף הצגתם תוכננו ועוצבו כך שיתאימו ללמידה מתוקשבת. בנוסף זמינים לתלמידי הקורס גם הדגמות מסביבות למידה המצויות ברשת, או על גבי תקליטורים, וכן הרצאות וידיאו מוקלטות של מפתח הקורס פרופ' יורם עשת (פתוח לבעלי הרשאות בסביבת אופוס ).
הרצאות אלו, המשמשות כמבוא, הרחבה או סיכום ליחידות הלימוד השונות, מספקות לתלמידים הזדמנות למפגש עם כותב הקורס .

ספר הקורס: כיצד מעצבים טקסט דיגיטאלי?
אחת הבעיות המרכזיות עמה מתמודדים מעצבי סביבות למידה דיגיטאליות היא מהו העיצוב המתאים של טקסט דיגיטאלי שיאפשר קריאה ולמידה נוחים מול המסך מחד, והפקת תדפיס של הטקסט מאידך. בעיצוב הקורס הושם דגש מיוחד על הפקת ספר הקורס והפיכתו ל - e-book, ספר דיגיטלי, שיהווה עמוד שדרה של הלמידה בקורס. זו הפעם הראשונה בפיתוח קורסים באו"פ, שכתיבת ספר קורס ופיתוח סביבת הלמידה המתוקשבת נעשים במקביל. לשם כך נבנה בשה"ם כלי מיוחד העוטף את ספר הקורס ושומר אותו בסביבה הלמידה המוכרת לסטודנט - אתר הקורס.
בעיצוב ספר הקורס התקבלו כמה החלטות שמטרתן להקל את השימוש בו ללמידה המשלבת מעבר מתמיד בין קריאת טקסט ועבודה עם מאגרי מידע, לומדות והדמיות ברשת. לשם כך חולק הספר לפרקים ולתתי פרקים. כל פרק מהווה דף אינטרנט וכל תת פרק מוצג בו ככותרת, אשר בעת הקשה עליה נפתח תת הפרק. פעולות על פרקים ותתי פרקים שמבצע הלומד נשמרים בזיכרון המערכת, כך שאם הלומד בוחר להמשיך לנווט בספר, בעת החזרה לפרק הרלוונטי הוא יכול לדעת היכן הוא נמצא.
ספר הקורס מכיל קישורים רבים לתמונות, אתרי אינטרנט, הרצאות ולומדות, דבר המגדיל את האטרקטיביות וההתאמה שלו ללמידה באינטרנט. אלמנטים אלה זמינים לתלמיד היישר מהספר הדיגיטאלי, תוך שמתאפשר לתלמיד לשלוט בגודל הצגתם ולהתאימם לאופן הלמידה המתאים לו.

ספר הקורס אינו רק "מעביר מידע" לתלמיד. משולבים בו אלמנטים רבים המפעילים את התלמידים כחלק אינטגרלי מהלמידה, כגון, תרגילי מחשבה, מטלות לביצוע והפניה לקריאה. אלמנטים אלו מוצגים בספר הדיגיטלי בצורה של רבדים, שאותם אפשר לפרוס או להסתיר. כך, הסטודנט יכול לבחור את המידע אליו הוא מתייחס בהתאם לשלב הלמידה .
המחקר והניסיון מהשטח מצביעים על חוסר הנוחות של לומדים ללמוד מול מסך ועל העדפתם ללמוד מטקסט מודפס. אלא שבמקרה של הקורס הנדון, הטקסט המודפס בלבד אינו מספיק, משום שאי אפשר לגלוש ממנו בקלות למקורות הלמידה הרבים ולמטלות המתוקשבות המקושרים ישירות מהטקסט הדיגיטאלי. בכדי לגשר על הפער בין הטקסט הדיגיטאלי לטקסט המודפס, נעשה מאמץ מיוחד ליצור גרסה להדפסה כזו שהפער בינה לבין הגרסה הדיגיטאלית יהיה קטן ככל האפשר. בהתאם לכך, במסמך המודפס מופיעים כל הרבדים (שהיו "מכווצים" בגרסה הדיגיטאלית), מוגדלות התמונות ומוצגות כתובות הקישורים המשולבים בטקסט.

גישה פדגוגית בקורס: הקורס הנדון מיוחד, בין השאר, בכך שבעיצובו הושם דגש רב על התאמת הפדגוגיה לטכנולוגיות הלמידה. בקורס אומצה התפיסה הקונסטרוקטיביסטית כעמוד השדרה הפדגוגי ללמידה. גישה זו, הדוגלת בלמידה סביב פתרון בעיות אותנטיות, נמצאה מתאימה ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה בכלל, ובקורס הנוכחי, העוסק בעיצוב סביבות למידה עתירות-טכנולוגיה, בפרט. בהתאם לכך, הההתנסות בפתרון בעיות (לדוגמה התרגיל המצורף פתוח לבעלי הרשאות בסביבת אופוס ), מהווה מרכיב מרכזי בלמידה בקורס, תוך שימוש אינטנסיבי בכלים טכנולוגיים שונים ובלמידה שיתופית ברשת.

אינטראקציה בסביבה דיגיטלית:
אחת הבעיות המרכזיות בה נתקלים תלמידים בלמידה מרחוק בכלל, ובאו"פ בפרט, היא הריחוק הפיזי בין התלמידים לבין המורים ובין התלמידים לבין חבריהם. דבר זה מוביל, במקרים רבים, לרמת אינטראקציה נמוכה המתקיימת בקורס בין המשתתפים מחד, ועם חומרי הלימוד מאידך. אתגר מרכזי בעיצוב הקורס כקורס מתוקשב היה לגשר על פערים אלה בשלושה מישורים: בין התלמיד לחומר הלימוד, בין התלמיד למרכז\מנחה, ובין התלמידים לבין עצמם. לשם כך מתוכנן בקורס שימוש בכלים ללמידה שיתופית כמו אינטרוויז ואופק.

מודל הלמידה המוצע בקורס זה פותח צוהר לסוג למידה מעניין וחדשני באו"פ, המציע שילוב מאתגר בין טכנולוגיה לפדגוגיה. לקראת סיום הסמסטר יועברו לסטודנטים שאלוני הערכה שיסייעו לנו להבין את תהליכי הלמידה בסביבה מתוקשבת במלואה ולשפרה בגרסאות הבאות.

כ-80 קורסים של האו"פ הוקלטו בשנים האחרונות בעל"ה - העמותה לקידום סטודנטים עיוורים, כבדי ראייה ודיסלקטים שבאוניברסיטה העברית - לבקשתם של סטודנטים עיוורים או לקויי למידה הלומדים באו"פ או במוסדות להשכלה גבוהה אחרים.
ההקלטה נעשתה בפורמט אנאלוגי המתאים להשמעה בטייפ מיוחד - טייפ 4 ערוצים - המושאל בידי המרכז לעיוור לסטודנטים עיוורים בלבד.
במסגרת "פרויקט ניצוץ" הוחלט להמיר את יחידות הלימוד המוקלטות האלה לגרסה קולית דיגיטלית, להוסיף להן אינדקס (שיאפשר לסטודנט לנווט ביחידת הלימוד לפי תוכן העניינים שלה) ולשלבן באתרי הקורסים.
האזנה ליחידותה לימוד, או האזנה המשולבת בקריאה, עשויה לסייע לסטודנטים רבים בלמידה - סטודנטים לקויי למידה המתקשים בקריאה, סטודנטים בעלי ראיה לקויה, סטודנטים בעלי נכות המקשה עליהם לדפדף את דפי הספר. גרסה כזו עשויה לסייע גם לסטודנטים שסגנון הלמידה שלהם שמיעתי ויכולת הלימוד שלהם בהאזנה לקריינות של הטקסט עולה על זו שבקריאתו.
קריאה המשולבת בהאזנה עשויה לשפר את הלמידה גם אצל סטודנטים שעברית אינה שפת אם שלהם.
סטודנטים אחרים הלומדים את הקורס יכולים להינות מהאפשרות להוריד את היחידות הקוליות לנגן MP3 ולהאזין להם בברכב (בפקקי התנועה הרבים), ברכבת, בצעדת הבוקר ובמועדים אחרים הנוחים להם.
גרסה זו של יחידות הלימוד מציעה אפוא ערוץ למידה נוסף ומרחיבה את האפשרות ללמוד בכל מקום ובכל זמן.

בסמסטר 2006א כבר שולבו יחידות לימוד קוליות באתרי הקורסים "תקשורת המונים" ו"מבוא לפסיכולוגיה" (פתוח לבעלי הרשאות בסביבת אופוס ). יחידות הלימוד הקוליות מוצעות בשתי גרסאות: גרסה להאזנה דרך האינטרנט (Streaming) וגרסה להורדה - לנגן mp3 או לצריבה לתקליטורים וסטודנטים רבים כבר לומדים באמצעות גרסה זו.

ומה אומרים הסטודנטים?
מצוטטות כמה מהתגובות שקבלנו:

• " אני רוצה לציין כי קבצי השמע הם דבר מצוין עבורי. אני תלמיד בעל קשיי למידה (דיסלקציה) והאזנה להם בשילוב הספר נותן לי את המענה הטוב ביותר.
  תודה רבה,
  כן ירבו לכל שאר הקורסים האפשריים".
  
  
• " אהלן!!! לפני כ-5 דקות גיליתי את יחידות הלימוד הקוליות. לדעתי זה דבר אדיר!!!
  זה ממש יכול לעזור לאנשים כבדי ראייה ולא רק.
  יש אנשים שקולטים יותר טוב דרך האזנה פחות מאשר דרך קריאה.
  ולמשל במקרה שלי ההקלטות יכולות לשמש אותי כעזר נוסף ללימוד היחידות - אפשר רק להאזין, אפשר לשבת עם הספר וההקלטה ביחד או לבחור בדרך הרגילה וללמוד מהספר בלבד.
  העובדה שיש המון אפשרויות לימוד זה רק מקל עלינו וגורם ללימוד להיות מהנה! אז קבלו ח"ח על היוזמה והפיתוח."
  
  
• "רציתי להביע את התלהבותי הרבה מהרעיון ומהביצוע. בקורס אחר שאני לוקח (פסיכולוגיה חברתית), כדי לזכור היטב את החומר מצאתי את עצמי קורא אותו בקול רם. לאחר זמן מה התחלתי להקליט את עצמי, מתוך מטרה לשמוע את עצמי אח"כ בנגן ה - MP3 שברכבי. שמחתי מאוד לראות כי בקורס מבוא לפסיכולוגיה הקדימה אותי האוניברסיטה הפתוחה :-)
  המון תודות - אני ממליץ בחום להחיל את תפיסת "יחידות הלימוד הקוליות" גם לקורסים אחרים."
  
  
• " לימודים באוטובוס: קודם כל רציתי לאמור שזה רעיון גאוני ללמוד באמצעות ה - mp3 מאחר וחוסך המון זמן כי ניתן ללמוד בכל מקום!!! אז תודה רבה כי חשבתם איך להקל עלינו ללמוד."
  
  
• " מצטרפת לברכות, יופי של רעיון להעביר את הפקקים בבוקר... לפחות עכשיו מתרחשת למידה בפקק .. תודה רבה (-:

בשונה מפורום, בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים, כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, בסביבת ויקי יוצרים הסטודנטים תוצר אחד, תוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים.
כל סטודנט יכול ליצור טקסט חדש וכן לעדכן, להוסיף או למחוק טקסט שמישהו אחר יצר. הסביבה שומרת גרסאות קודמות של הטקסט המשותף ומשייכת כל גרסה למשתמש שערך אותה. עיון בהיסטוריה של הגרסאות השונות של הטקסט המשותף, מאפשר להבחין ולהפריד את תרומתו האישית של כל משתמש לתוצר הסופי, מבלי לפגוע באחידות התוצר הסופי. זוהי אולי התכונה החשובה ביותר הקיימת בויקי שהופכת אותה למועמדת מתאימה כפלטפורמה למטלות שיתופיות. כך, מנחה הקורס והמשתתפים, יכולים לעקוב אחר התפתחות התוצר. השמירה והתיעוד של התהליך מאפשר למנחה הקורס לבצע מעקב אחר התרומה האישית של כל סטודנט ולהעריך אותה.

המטלה שניתנה ל-34 הסטודנטים הלומדים בקורס "טכנולוגיה ולמידה " בסמסטר 2006א, היא בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים התבקשו להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים בהגדרות קיימות. כל הסטודנטים בקורס חויבו להשתתף בפעילות וקיבלו על כך ציון.
במחקר שמלווה את הניסוי, נבדקת אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבת ויקיאופ, תוך שימוש במידע שנאגר בשרת הויקי ובשאלון שיועבר לסטודנטים בסוף הסמסטר.

תיאור הויקי-ממ"ן בקורס טכנולוגיה ולמידה

סביבת הויקיאופ


http://wiki-openu.openu.ac.il/courses/2006a/c14010/

המטלה (כפי שפורסמה באתר הקורס):
עליכם להיכנס ל-"WIKI", דרך הקישור שבאתר הקורס, ולהזין אותו במונחים ומושגים שנתקלתם בהם במהלך הקורס. הזנת המונחים כרוכה בהזנת כותר למונח ומתן הסבר של כ-10 שורות על המונח והקשרו הלימודי. משפורסם מונח, יכולים יתר הסטודנטים לראות אותו, להעיר, להוסיף , לבצע שינויים למונח שהוצע, עד למצב שבו ההגדרה משביעה את רצון הכלל.

בנוסף, הוצגו לסטודנטים הקריטריונים להערכת עבודתם בסביבה. התנסות זו היא סנונית ראשונה בתהליך של הוספת מרכיב של למידה שיתופית ללמידה העצמית הקיימת באו"פ, במטרה להקנות לסטודנטים מיומנויות של עבודה שיתופית. יתרונה של סביבת הויקי ללמידה השיתופית הוא בעובדה שסביבה זו מאפשרת לסטודנטים ליצור תוצר משותף ולעקוב אחר התפתחותו והשינויים החלים בו, ולמנחה - לעקוב אחר תרומתו האישית של כל סטודנט וסטודנט. היישום של למידה בסביבת ויקי יאפשר לנו ללמוד על תהליכי הלמידה השיתופית המקוונת ויעילותה גם מבחינת הלומד וגם מבחינת המלמד.

אינטרוויז היא מערכת שמאפשרת ליצור כיתה וירטואלית ברשת.
המנחה יכול לדבר אל הסטודנטים, להציג מצגת PowerPoint, לכתוב על הלוח (בעזרת לוח כתיבה או מקלדת), להציג שאלות לסטודנטים ולשתף יישומים עם הסטודנטים. הסטודנטים רואים את הלוח, שומעים את המנחה ויכולים לבקש את רשות הדיבור (כאשר המנחה מעניק להם את רשות הדיבור יכולים הסטודנטים לדבר וכן לכתוב על הלוח המשותף).
כמנחה בחטיבה למדעי המחשב העברתי מפגשי הנחייה באמצעות מערכת האינטרוויז בקורסים: "מבני נתונים", "מערכות ספרתיות" ו"מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים ".
בהמשך אציג את עיקרי מסקנותיי מהשימוש במערכת. המסקנות יוצגו מנקודות המבט של השותפים לתהליך הלימוד:

• הסטודנטים: את נקודת מבטם למדתי מתוך שיחות אתם, ומתוך שאלוני הערכה שהועברו לסטודנטים ובדקו את דעתם על המערכת.
• המנחה: את נקודת המבט שלו למדתי, כמובן, מתוך התנסותי.
• מרכזי ההוראה: את נקודת המבט שלהם למדתי מתוך שיחות עם אילנה בס, דפנה שחק ואייל משיח, מרכזי ההוראה בקורסים בהם הנחיתי מפגשי אינטרוויז.
• נקודת מבט נוספת שיש לקחת בחשבון היא נקודת המבט של האוניברסיטה (האם השימוש באינטרוויז חוסך כסף? האם האפשרות להביא את השיעור לסטודנטים בפריפריה או בחו"ל היא בעלת משמעות? וכו').

הסטודנטים מעדיפים, במוצהר, מפגשים חיים על פני מפגשי אינטרוויז. הם מעוניינים להיפגש עם חבריהם ללימודים ועם המנחה. אולם כאשר אין לסטודנטים ברירה - הם גרים רחוק ממקום המפגש, או שאין מפגש פרונטלי כלל - הם ישתתפו בשמחה במפגש האינטרוויז.
הסטודנטים רואים יתרון גדול בכך שהמפגשים החיים מוקלטים וניתנים לצפייה באתר הקורס. מצאנו שמספר הסטודנטים שהוריד את המפגשים המוקלטים גדול לאין שיעור ממספר המשתתפים במפגש עצמו (במפגשים השתתפו בין 4 ל - 8 סטודנטים ואת ההקלטות מורידים עשרות סטודנטים בסמסטר).
המפגשים החיים המוקלטים פופולריים למרות שהם משעממים מאוד לצפייה (בחלק מהזמן מוצגת על הלוח בעיה לפתרון ופס קול אילם, או מתנהל דיון שאינו מעניין את מי שאינו נוטל בו חלק. רק חלק קטן מהזמן מוקדש לפתרון התרגיל). לכן, בקורס "מערכות ספרתיות" החלטנו להקליט מפגשי אינטרוויז ללא קהל. הוקלטו 23 קליפים של כ-10 דקות, המקיפים את כל חומר הקורס. (החלטנו להשתמש במערכת האינטרוויז להקלטת הקליפים מאחר שההקלטה אינה דורשת אולפן וכן, בשל העובדה שהאינטרוויז מצליח לדחוס קליפ של 10 דקות לכ-2MB.)
המנחה נהנה מן העובדה שהוא יכול להעביר את השיעור מכל מקום (ועם התפשטות הרשתות האלחוטיות והתאיות - באמת מדובר ב"כל מקום"), אולם עליו להשקיע זמן רב יותר בהכנת חומרי הלימוד ובלימוד סביבת ההוראה החדשה. במערכת האינטרוויז אין קשר עין בין המנחה לסטודנטים, כפי שיש בכיתה רגילה, ועל המנחה למצוא דרכים חלופיות כדי לברר מי מהסטודנטים מבין את דבריו ומי לא. בשל היעדר קשר עין ובשל השהיות הרשת, מפגש אינטרוויז איטי בכ-30% ממפגש פרונטלי.
מרכז ההוראה - עבורו יש למערכת האינטרוויז כמה יתרונות:
המפגשים המוקלטים המשולבים באתר הקורס מהווים חומר לימוד נוסף שהסטודנטים יכולים להיעזר בו. 
צפייה במפגש המוקלט מאפשרת למרכז ההוראה בקרה על המנחה ללא צורך בביקור במרכז הלימוד.

לסיכום: לדעתי, יתרונותיה של מערכת האינטרוויז עולים על חסרונותיה והיא האפשרות הטובה ביותר להביא את המפגש לסטודנטים שאינם יכולים להגיע אליו. החסרון היחיד נעוץ בעובדה שהרוב המכריע של הסטודנטים מעדיפים להיפגש עם המנחה וחבריהם ללימודים פנים אל פנים ומערכת האינטרוויז אינה מאפשרת זאת.
יכול להיות שפתרון לבעיה הם מפגשים "היברידיים": מפגשי אינטרוויז בהם הסטודנט (ומחשבו) נמצאים בכיתה ביחד עם הסטודנטים. מסך המחשב מוקרן על הלוח, כך שגם הסטודנטים בכיתה וגם הסטודנטים שמחוברים דרך מערכת האינטרוויז מביתם יכולים להשתתף במפגש.

אני מאמין שההתנסות החיובית, שאותה תיארתי, האולפנים המשוכללים שעומדים לרשותנו וסביבת הלמידה המקוונת שלנו מהווים ראיה מספיקה לכך שיש בידינו טכנולוגיות למידה מתקדמות ומוצלחות ביותר. יש לציין שטכנולוגיות אלה גם משתכללות כל הזמן.

מן הצד השני השימוש שאנחנו עושים בטכנולוגיות האלה הוא דל ביותר.
במושג "אנחנו" אני מתכוון לאוניברסיטה כמוסד. כמנחה וכמרכז הוראה יש לי הרגשה מוזרה שאנחנו מתעקשים להשתמש בטכנולוגיות למידה ישנות ולא להתקדם לטכנולוגיות הלמידה של המאה ה-21. ההרגשה היא מוזרה כי מדובר במצב אבסורדי: הטכנולוגיות נמצאות בידינו אבל אנחנו לא משתמשים בהן.
אביא כמה דוגמאות לטכנולוגיות קיימות שהשימוש בהן אינו ממצה את הפוטנציאל הגלום בהן:

• משלוח "ניירות" לסטודנטים - אנחנו מתעקשים לשלוח לסטודנטים גם חומר מודפס במקום לשלוח להם רק דוא"ל או לדרוש מהם להוריד את החומר מסביבת הלימוד המקוונת. דוגמה קטנה לכך היא המשלוח של חוברות קורס. חוברות קורס מכילות בעיקר חומר מנהלתי, ממני"ם ובחינות לדוגמה. חומרים אלה צריכים להימצא באתר הקורס בלבד. את החומר המנהלתי הסטודנטים קוראים פעם אחת (אם בכלל), ואת הממני"ם והבחינות נוח להם להדפיס בנפרד.
  
  
• העדפת מפגשי הנחיה פנים אל פנים על פני מפגשים מקוונים סינכרוניים - הרוב המוחלט של מפגשי ההנחיה הם מפגשים פרונטליים. מפגשים כאלה מפלים לרעה את הסטודנטים שגרים בפריפריה ואת הסטודנטים שלוח הזמנים שלהם אינו מאפשר להם להגיע למפגשים. יתרונות נוספים של מפגשים מקוונים נסקרו למעלה בתיאור התנסותי בשימוש במערכת האינטרוויז. הטכנולוגיה לקיום מפגשי הנחיה מקוונים נמצאת בידינו (אופק, אינטרוויז, ועידת-חוזי), ועלינו להעדיפם על מפגשי הנחיה פרונטליים.
  
  
• תפיסת ספרי הלימוד שלנו כטכנולוגיית לימוד מובילה - אנחנו רואים בספרי הלימוד שאנו מוציאים לאור מקור לגאווה, ובצדק. במקרים רבים מדובר בספרים הטובים ביותר מסוגם, שנדפסו בעברית. אבל אסור לשכוח שהמומחיות שלנו בכתיבת ספרי לימוד התפתחה באלף הקודם, כאשר טכנולוגיות הלימוד מרחוק המתקדמות ביותר היו: ספרים, שידורי טלוויזיה (בשחור לבן!), שיחות טלפון ודואר-ישראל. באלף הנוכחי, לימוד מרחוק אין משמעו לימוד ללא מרצה. כיום יש באפשרותנו להביא מרצה לכל בית. משום מה אנו מתעקשים להמשיך ולפתח את רוב הקורסים החדשים על בסיס טכנולוגיות שההצדקה לשימוש בהן פגה.
  

מדוע אנו מתעקשים לא להשתמש בטכנולוגיות החדשות? לא ברור לי.
אין כאן עניין כלכלי. ברור שהשימוש בטכנולוגיות יכול לחסוך כסף רב (נזכור שהטכנולוגיות כבר בידינו ועלויות רכישתן כבר שולמו).
אין כאן חשש שלסטודנטים אין גישה לטכנולוגיה הנחוצה. העלות של מחשב מצויד בכל החמרה והתכנה הנחוצות, כעלותם של שלושה קורסים. העלות של חיבור לאינטרנט שווה לכל נפש.
אני חושד שיש כאן סיבות פוליטיות: מה תאמרנה המכללות? מה תאמרנה שאר האוניברסיטאות? ועוד.
אנו מתעקשים להשתמש בטכנולוגיות מיושנות ולהסתמך על מפגשי הנחיה פרונטליים. אנחנו זונחים את התפקיד שנטלנו על עצמנו, להיות אוניברסיטה בה הלימוד הוא לימוד מרחוק - תפקיד שיהפוך אותנו ,אם ניקח אותו ברצינות, לאוניברסיטה מובילה בתחום של חומרי לימוד וטכנולוגיות למידה. אם לא ניקח תפקיד זה ברצינות נהפוך לעוד מכללה, משום שלא נוכל להתחרות בשאר האוניברסיטאות הגדולות בכמות המחקר ובאיכותו.
בחירה מודעת בתהליך שיהפוך אותנו ממוסד מוביל לסתם מכללה הוא איבוד עצמי לדעת.

ההנחיה בקורסים הללו היא מקוונת, כלומר ללא מפגשי הנחיה פורנטליים מלבד מפגש אוריינטציה המוצע לסטודנטים במהלך השבוע הראשון של הסמסטר. במקום מפגשים כיתתיים הסטודנטים מגישים מטלות שבועיות, דרך אתר הקורס, שעליהן ניתן להם משוב בתוך כמה ימים ממועד הגשתן.

https://telem.openu.ac.il/courses/2006a/c61135

תהליך ההוראה / למידה מתרחש במסגרת השבועית של הגשת מטלות, משוב המנחה והרפלקציה של הסטודנטים על תשובותיהם ביחס למשוב שקיבלו. המשוב הופך להיות הכלי שבאמצעותו המנחה יכול לספק הדרכה ממוקדת ומעצבת וכן ליצור דיאלוג החשוב כל כך לשמירה על רמת המוטיבציה. כשהסטודנטים מעבדים את המשוב, הם עוסקים בהערכה עצמית שמעוררת חשיבה ביקורתית - מאפיין חיוני ללמידה משמעותית.


חשוב לציין כי בנוסף, כל הסטודנטים בקורסים המקוונים חייבים למלא אחר דרישות הקורס שאותם ממלאים הסטודנטים בהנחיה הרגילה / המוגברת - הגשת ממ"נים ומבחנים.

תהליך שינוי חומרי הלימוד והתאמתם להנחיה מקוונת, החל עם הפיילוט הראשון ברמה B, ובמהלך הזמן בצענו שינויים ושיפרנו את החומרים בהתאם לתוצאות הערכה פורמטיבית וכמותית.
לאחר שמצאנו תבנית משביעת רצון, הרחבנו את המודל לרמות A ו - C. המדיום העיקרי של מודל ההנחיה המקוונת והאינטראקציות שבהנחיה זו, הוא קריאה וכתיבה ללא אמצעים ועזרים נוספים.

בשל רמתם הנמוכה יותר, לסטודנטים הלומדים ברמה D, שהיא הרמה הטרום-בינונית, נחוצה דרך הוראה אינטראקטיבית יותר המשלבת מרכיבים הכוללים כתיבה, שמיעה ועזרים ויזואליים. למטרה זו הוספנו לתבנית הקורס הקיים מרכיב של מולטימדיה. פיתחנו לומדה ללמידה עצמית לצורך הכנה להגשת המטלות השבועיות (פתוח לבעלי הרשאות בסביבת אופוס ) . הלומדה כוללת סידרה של פעילויות אינטראקטיביות אסינכרוניות עם משוב ממוחשב שתוכנן מראש.

תפקידי המנחה בהנחיה מקוונת:
אחד החששות הראשונים לגבי ביטול המפגשים הכיתתיים היה ההשפעה שתהיה לכך על רמת המוטיבציה של הסטודנטים ועל ביצועיהם והישגיהם, לנוכח היעדר הקשר האנושי בהנחיה המקוונת. על מנת לפצות על היעדר האינטראקציה האישית ולהבטיח שיהיה מעין "דיאלוג" בין הסטודנטים למנחה, הדרכנו את המנחים:

•  להיות זמינים באופן מקוון על בסיס יומיומי בנוסף להנחיה הטלפונית.
• להיות מודעים לחשיבות שהסטודנטים ירגישו את "נוכחותם" בסביבה הוירטואלית באמצעות הפורום באתר והדואר האלקטרוני.
• לנסח את המשוב באופן שייצור בסטודנט הרגשה שמדברים אליו באופן אישי.
• לקחת על עצמם תפקיד של מעודדים ומעוררי מוטיבציה במהלך הקורס.

הערכה ומסקנות:
הערכות חוזרות ונשנות נעשו במטרה להעריך את יעילות הקורסים המקוונים מההיבטים של גישת הסטודנטים כלפי שיטת הלמידה והישגי הסטודנטים. להלן ממצאי ההערכה העיקריים: 

1. המנחים, אף אלה שהטילו ספק לגבי יעילות ההוראה המקוונת, חשו שהיו יכולים ליצור דיאלוג משמעותי עם הסטודנטים ולספק קונטקסט הנחייה יעיל.
   
2. הסטודנטים חשו שאופן הוראה זה היה יעיל בדיוק כמו למידה בכיתה וחלקם הביעו רצון ללמוד כך גם את כל הקורסים האחרים שעליהם ללמוד באוניברסיטה הפתוחה.
   
3. הסטודנטים דיווחו שהם נהנו מאופן ההוראה המקוון ומהאינטראקציה שלהם עם המנחים. הם חשו כי המנחים השקיעו הרבה זמן ומאמץ בעזרה לסטודנטים במהלך הקורס כולו.
   
4. הישגי הסטודנטים בקבוצות המקוונות היו דומים להישגיהם של הסטודנטים בקבוצות ההנחיה המוגברת ולעיתים אף עלו עליהם. 

 לסיכום, רמת הפופולריות של הקורסים המקוונים עלתה באופן קבוע מהפיילוט הראשון, שנעשה עם קבוצה אחת ברמה B בסמסטר א2000, עד ל - 21 קבוצות בכל הרמות בסמסטר א2006. אנו מצפים שהמגמה הזו תימשך בעתיד.

יש כאלה המסוגלים לקרוא תוך כדי נסיעה באוטובוס או ברכבת, ועבורם הופכות לפעמים שעות הנסיעה לשעות הפרודוקטיביות ביותר ביום, שכן שם אין מי שיפריע. זאת כמובן רק במידה שיש שקט מספיק, ולא צפוף מדי. לרובנו אין תנאים אידיאליים כל כך בנסיעות. חלקנו לא יכולים לקרוא מפחד מחלת ים, ואלה מאיתנו שנוהגים ברכבם הפרטי, רצוי מאוד שלא ינסו לקרוא תוך כדי נסיעה...
הדבר שמקשה עוד יותר, שצחוק הגורל הוא שבשעות שבהן אני כלוא ברכבי, בוחרות תחנות הרדיו לשדר את התוכניות שלא מעניינות אותי כלל.
לעזרתנו בא פתרון טכנולוגי חדש למדי ויפה לכל נפש. מדובר בתוכניות רדיו שניתן להורידן לנגן mp3 ולהאזין להן תוך כדי נסיעה. מושג המפתח הוא time shifting: דהיינו האפשרות להזיז את הזמן בו משודרת תוכנית, לזמן שבו לנו מתאים להאזין לה!

רשתות רדיו רבות בעולם מעלות את התוכניות שלהן, כמעט מיד לאחר שידורן, כקבצי mp3 שאותם ניתן להוריד ישירות לנגן ה- mp3.
בנוסף, אלפים רבים של בני אדם בעולם החלו להקליט תוכניות "רדיו" פרטיות שלהם במגוון נושאים, והרמה של חלק מהתוכניות הללו אינה נופלת מהרמה של תוכניות הרדיו המשובחות ביותר (מובן שרוב רובן של התוכניות הללו לא ראוי למאכל אדם...). את נגן ה mp3 אני מחבר לרדיו של האוטו, וכך אני יכול להקשיב דרך הרמקולים ברכב לתוכניות שאני מעוניין בהן.
כך, למשל, הספקתי להקשיב היום, תוך כדי נסיעה הלוך ושוב בכביש ירושלים - תל-אביב, לתוכניות וקטעים בנושאים הבאים: ראיון רדיו עם דוקטורנטית המספרת על המחקר החדש שלה על מחלות הקשורות למערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) - למידע נוסף, ותוכניות נוספות להורדה: http://www.itconversations.com/series/technation.html,
ראיון עם שני מומחים בעניין הרקע למהומות האחרונות בצרפת מתחנת רדיו ציבורית בניו-יורק , ראיון בנושא תרופת ההרצפטין לסרטן מתוכנית מדע ברדיו קנדה, ותוכניות רדיו מרתקת של ה BBC בנושא המסדרים הנוצריים של הדומיניקאנים והפרנציסקאנים במאות ה-12 וה-13 .
לא הספקתי להקשיב לשיעור הקבוע העוזר לי לשפר את הצרפתית המוגבלת שלי, אבל אל דאגה: השיעור ימתין לי על הנגן עד לנסיעה הבאה (שתתרחש לצערי כבר מחר בצהריים).

אני תוהה מתי סטודנטים שלי יוכלו לשמוע, באופן דומה, תקציר של המפגש הקודם, בעודם עושים את דרכם למפגש הנחיה.
התשובה טמונה, אני חושש, בשאלה האם אני אמצא את הזמן בין הנסיעות, כדי להקליט תקציר כזה עבורם... 

למעוניינים במידע נוסף על נושא זה, מילות המפתח לחיפוש היא podcast ו podcasting. התחילו את חיפושיכם כאן: http://podcasts.yahoo.com