IDPF – International Digital Publishing Forum

השתתפנו בסדנה בנושא הפצה ומכירה של ספרים אלקטרוניים (למעשה, תוכן דיגיטלי בפלטפורמות שונות). ארגון IDPF הוא פורום מקצועי ללא כוונת רווח, העוסק בפיתוח ובקידום של סטנדרטים בינלאומיים מקובלים להפצה של טקסטים דיגיטליים. הארגון פיתח את תקן ה-EPUB המשמש כסטנדרט ל-DRT . כיום מקובל סטנדרט ה-EPUB על אגודת המו"לים האמריקאית והרבה בתי הוצאה תומכים בו (ראנדום האוס, טיילור ופרנסיס, סיימון ושוסטר). התקנים של ה-IDPF הם פתוחים ושיתופיים (non-proprietary), ולכן מאפשרים להעביר את קבצי הספרים ממכשיר למכשיר ובין מכשירים שונים הקוראים אותו פורמט. ההצטרפות לפורום מאפשרת חבירה לתעשייה ולמו"לים נוספים, לקבוצות עבודה WG וחשיבה SIG.

נערך פאנל בין כמה מומחים על ההיבטים של ספרים אלקטרוניים ניידים והכיוונים והמגמות בשוק המו"לות, תוך התייחסות לעובדה שמכירות בפורמט אלקטרוני מתווספות למכירות הספרים הפיזיים ולא מקטינות אותן. יש הערכה ששוק זה יגדיל את הרווחיות. למשל LibreDigital היא חברה גרמנית אשר הציגה את כניסתה לשוק הספרים האלקטרונים הניידים עם מכשיר Sony Reader . מכשיר נייד זה מצטייר כדומיננטי יותר בשוק האירופאי (לעומת קינדל שנראה כשולט בשוק האמריקאי). פורמט ה-EPUB פופולרי מאוד בשוק המסחרי הרגיל, ומכירות של ספרים למכשירים ניידים מגדילות את המכירות של הספרים בכלל. הצורך במסכים צבעוניים מונע בינתיים כניסה משמעותית של תכנים כאלה לשוק החינוכי-מדעי (חברת פוג'יטסו כנראה תשיק אב-טיפוס השנה, וחדירה מסיבית לשוק צפויה בתוך כ-5 שנים).

מר אנדרו וינשטיין מחברת Ingram digital טען שהסבה לפורמט אלקטרוני מאפשרת "Selling more content in more places" בשל ניתוק התלות במקום פיסי לשם מכירת הספרים. לחברה יש 230,000 כותרים של 1,200 מו"לים, שאותם הם מוכרים דרך רשת של 50 אתרים מסחריים. בנוסף לקניה הם מאפשרים גם השאלה ושכירה של הספרים. כאשר הספר האלקטרוני מועשר בשכבות מולטימדיה נוספות ביחס לספר המודפס, ניתן לתמחר אותו גבוה יותר. אולם ככלל, ספרים אלקטרוניים זולים יותר מספרים בדפוס. חברות כמו OverDrive מציעות למו"לים שירותים של הסבה והפצה של ספרים לפורמטים אלקטרוניים שונים, כולל PDF, וכן ספרים קוליים (בפורמט MP3 ללא הגנה דיגיטלית DRM ובפורמט Windows Media עם הגנה). אחד המודלים להפצה לספריות הוא השאלה של מספר עותקים ידוע לצפייה. זו למעשה השכרה של עותק דיגיטלי לגוף שלישי ללא כוונת רווח, המשאיל אותו לצפייה ברשת לקוראים. לחלופין, יש מודל של מכירה של העותק להורדה, בתמחור אחר.

האם כל הספרים יהיו "E"?

זה היה אירוע של דיון פומבי פתוח שבו השתתפו מו"לים, אנשי טכנולוגיה ושיווק, אשר עסק בשאלה מסקרנת זו ובהשפעותיה על תעשיית המו"לות העולמית. למעשה, ההגדרה E-book היא בעייתית, משום שיש הרבה מאוד וריאציות שונות. שררה הסכמה ביחס להגדרה כללית ורחבה - שזהו הביטוי הדיגיטלי של מה שהיה הספר המודפס. התפיסה היא ש-E-book הוא כלי למכירה של תוכן. גם הספרים המודפסים עצמם הם רק device, וברגע הנתון הזה הטכנולוגיה משרתת את הצרכים של המשתמשים כל אחד לפי רצונו: "Some books will be consumed in print, some in digital". מעבר אחד מוצלח שכבר בוצע הוא בכתבים מדעיים, שבו הופרדו לחלוטין המדיה המודפסת והאלקטרונית, וקיים תמחור שונה לחלוטין לכל מודל.

הוצגה העובדה שיש כיום כ-40 מיליון מכשירי i-phone, בסדרי גודל יותר מאשר Kindle או Sony Reader ודומיהם. כיצד יכולים ספרים להתחרות במדיות אחרות שנמצאות במספרים עצומים בשוק? מהו מודל המכירה, הבעלות, הרשיון? האם יש לחקות את המודל של הספר המודפס? לא הושג קונסנזוס, והתחושה היא שהשוק בהתהוות ובשינוי, אם כי ברור שההכנסות עולות כאשר יש עותקים דיגיטליים. אפשר להציע מספר מודלים: רכישה, השכרה לזמן נתון, מנוי (לספרייה). המכשירים הניידים הדיגיטליים הם השוק הפוטנציאלי הגדול ביותר, ולכן על המו"לים "...to unlearn the old rules of the publishing industry". בהיבט זה עלתה במלוא חריפותה שאלת הפירטיות הדיגיטלית והגניבה של עותקים, והאם הגנת זכויות דיגיטלית DRM שווה את ההשקעה בפיתוח וביישום. כאן הודגש ההבדל בין ספרים למוסיקה: ספרים קוראים רק פעם אחת. ככלל, הטענה הייתה ש-DRM הוא מיותר, ובאופן אירוני דווקא הוא מעודד פירטיות .

דווקא בפרסומים אקדמיים אין שוק מיוחד למכשירים ניידים, ויש עדיפות למחשבים מטיפוס Notebook. שני פרמטרים קובעים זאת – הצורך בהדפסה והדרישה לצבע. יחד עם זאת, הצפי הוא שתוך 10 שנים יהיה מעט חומר בדפוס עבור הסטודנטים והאקדמיה, ואם הספרים המודפסים ייעלמו, תהיה ירידה חדה בעלות ההשכלה הגבוהה. מו"לים מסוימים קבלו על כך שכבר כעת ניכרת ירידה ברמת ההפקה של ספרים מודפסים, מתוך חשיבה על חיסכון בעלויות ומעבר לפורמט דיגיטלי. גם העלות המאמירה של מרחבי האחסון של ספרים פיזיים בספריות ובחדרים תרד, כאשר האוספים יהיו מקוונים ונגישים באמצעות פורטל הספרייה.



התפתח דיון על מגמות עתידיות בטווחי זמן קצרים ובינוניים. בחלק מתחומי התוכן הצפי הוא שספרי דפוס ייעלמו לחלוטין בתוך 10 שנים, למשל מדריכי תיירות וספרי בישול . יש ויכוח על המאפיינים החברתיים של דור ה-Y, והאם בעיצוב המרחב הביתי העתידי יש בכלל מקום לספריות ולספרים בדפוס. הושמעה טענה, שהילדים הצעירים אינם מייחסים חשיבות להימצאותם הפיזית של הספרים בבית כל עוד הם נגישים דרך ארכיון דיגיטלי אישי ונלווים לרשת חברתית של קוראים (להלן מועדוני הארי פוטר וכו'). מכשירים ניידים כמו ה- Kindle וה-I-phone הם מדיות חדשות לספר סיפורים ולהעביר מידע, לאו דווקא ספר "רגיל" בפורמט הלינארי שלו. בעתיד תתפתחנה צורות חדשות של קריאה – שיתופיות, דיונים, סיומים אופציונליים שונים לבחירת הקורא. קריאה תהפוך (בעיני חלק מהדוברים) מפעילות אישית לחוויה חברתית.
יידרשו שינויים בסיסיים בתחום המו"לות, משום שעלות ההפקה של E-books עלולה להיות גבוהה יותר, בין היתר בשל הצורך לרכוש זכויות יוצרים לפורמטים חדשים אלה (למשל, קניין רוחני בינלאומי). ניתן לנטרל זאת על ידי העמדתם של ספרים במהדורה דיגיטלית כזמינים ל-Impulse Buying, כלומר צרכנות אימפולסיבית שבה הצרכן קונה את הספר ומקבל אותו מייד למכשיר שהוא נושא . אין ספק שנפח המכירות יעלה!

סדנה של מנהלי זכויות יוצרים - 23rd International rights directors meeting

מפגש זה נערך כיום לפני הכנס עצמו, ונכחו בו כ-400 משתתפים מארצות שונות. מר דייוויד רות-איי מהוצאת הארפר-קולינס תיאר את "הנוף הדיגיטלי" המתהווה, ושם דגש על כמה ממדים שצריכים להעסיק את המו"לים ("Books unbound: digital content in a shifting digital landscape"). בהיבט של זכויות היוצרים, המו"לים נדרשים לדעת מהן הזכויות לחומרים מעולם הדפוס שיש בידיהם, והאם הן מתאימות לפורמטים דיגיטליים שונים. הודגש שמעתה יש לרכוש מראש את הזכויות לכל אופני ההפצה – דפוס, דיגיטלי, מקוון. אין טעם להישאר צמודים למודל יחיד. יש לשקול שינוי מודל ההפצה, למשל פרסום הספר האלקטרוני לפני הספר המודפס או במקביל לו.

סקירה מעמיקה של ההיבטים השונים של זכויות היוצרים ערך מר דאנקן קמפבל מהוצאת הארפר-קולינס, שתיאר את מורכבות תהליכי ההוצאה לאור. כן תיאר שורה של מודלים עסקיים להפצת תוכן דיגיטלי. לדבריו, הפצה דיגיטלית מאפשרת הגעה לקהלים עצומים: מעבדות ויצרני ציוד רפואי בבתי-חולים, מוסדות המלמדים קורסים מקוונים, אתרים של ארגונים וחברות מסחריות בהן יש רשתות אינטראנט, יישומים למכשירים ניידים ולכוח-אדם נייד ועוד. המו"לים צריכים להגן על זכויותיהם תוך החלטה מודעת לאילו שווקים לפנות, ומצד שני לא להגביל את עצמם לפורמט ספציפי (למשל, לא רק אקרובט או רק EPUB). המצגת שלו הראתה את המורכבות של השוק הדיגיטלי האקדמי העתידי, כולל היבטים של מכירות חו"ל, מיסוי, ריבוי גרסאות, ופתיחת התכנים למנועי חיפוש חיצוניים (למשל גוגל).

מדלין מקינטוש, נציגת אמזון, הציגה בהרצאה חלשה למדי את תוכניתה של חברה זו להפוך את קינדל למוצר בינלאומי. לא היה כאן חידוש משמעותי, אלא רק מצגת שיווקית ולא מעניינת במיוחד, אך היא חזרה על כמה נקודות: ריבוי אופציות (של התוכן) הוא מקדם מכירות טוב ואין ספק שהשוק של E-books יגדל משמעותית. כלל הזהב הוא: "Don't frustrate customers who want to pay for your books", ומכאן היא הקישה שיש לפתור את בעיית ההפצה מחוץ לארץ המוצא של הספר, וכן שיש לתת בפורמט דיגיטלי את כל המצאי שברשות המו"ל, ולא רק אוספים מוגבלים.
טום טורבי מחברת גוגל נתן סקירה של פרויקט Google Book Search ותיאר את ההסכם המתגבש עם המו"לים בארה"ב.

שוק הספרים הסלולריים

להלן סיכום ואינטגרציה של הדגמת mobilebooks של חברת Blackbetty מאוסטריה, ושל סדנה על Audio-books, העמותה הבריטית למען העיוורים. כיום יש מדינות בהן כמות המכשירים הניידים עולה על כמות כרטיסי האשראי. בגרמניה יש 100 מיליון מכשירים, יותר מאוכלוסיית המדינה. במדינות מסוימות אין בכלל ספרים מודפסים אך יש טלפונים ניידים, ואפריקה היא שוק מתעורר ענקי. ל-6.67 מיליארד תושבי כדור הארץ יש 3.4 מיליארד מכשירים ניידים. השוק הוא עדיין בשלב מוקדם, אבל צפוי להתעורר ולגדול במהירות בשל היתרון העצום של המדיה הסלולרית: היא נגישה מכל מקום, ובעלת יכולת billing מובנית. כשמדובר בתכנים מסוימים, המדיה הסלולרית עשויה להתאים לקריאה של כמויות טקסט גדולות יחסית, דבר שמעודד התפתחות סוגות ספציפיות למכשירים אלה. צפוי שיתפתח מודל חדש של מו"לות, משום ששוק המכשירים הניידים הוא הגדול בעולם. הספרים יהיו זמינים ברשת או "בענן", האינטרנט יהיה קטלוג-העל לספרים, והחלטת הקורא לבצע את הרכישה תוכל להתבסס, למשל, על התרשמות מפרק חינמי.

התפיסה צריכה להיות: "A good story, Anytime, Anywhere". מכשירי הדור החדש של חברת Apple מכילים יכולות Text-to-speech מובנות ואוטומטיות, וכך הופך כל ספר אלקטרוני בקלות גם לספר קולי, Audio book. זהו אמנם machine voice ולא קול אנושי, אך היכולת לתרגם באופן אוטומטי טקסט לקריינות בשפה זרה הופכת את ה- I-phone ודומיו לכלים רבי-עוצמה להפצה בינלאומית של תכנים. זה גם יתן מענה לאוכלוסיות בעלות מוגבלויות ראייה וקריאה.

המעבר לספרים קוליים פתח לפני מו"לים קהלים חדשים – אנשים שכלל לא היו קוראים ספרים בדפוס. כאלה הם למשל נהגים בנסיעות ארוכות, שנפתח לפניהם באמצעות ספרים אלה צוהר לתכנים שאחרת לא היו מגיעים אליהם כלל, החל מקורסים לשיפור-עצמי וכלה ברומנים ובספרים על אקטואליה. מו"לים מציעים באתר את כל אופציות הרכישה במקביל, ורואים את המדיה הקולית כמעצימת רווחים. ההפקה יכולה להתרחש במקביל להפקת הספר בפורמט הדפוס/דיגיטלי.

אנו נערכים עתה לשלב השני, שבו נשלח לגוגל ספרים נוספים שהחברה תסרוק ותשלב באתר. בקבוצת ספרים זו ייפתחו רק כ-30% מדפי כל ספר, והתמונות בהם ייחסמו בשל הצורך לשמור על זכויות יוצרים. למרות המספר המצומצם של הדפים הפתוחים ניתן יהיה לבצע חיפוש בכל דפי הספר. להשלמת המידע יהיה על הקורא לבקר בספרייה או לקנות את הספר (לכל ספר יוצמד קישור המאפשר את רכישתו בלמדא).

הכנת משלוח הספרים חייבה את המערכות השונות באוניברסיטה לבחון את כלל הספרים שנכתבו באו"פ, ולבחור את הספרים הראויים לפרסום בגוגל. במקביל היה צורך ליצור בסיס נתונים מלא לספרים אלו (שם הספר במדויק, שם הכותב או הכותבים, המסת"ב של הכרך ועוד). במהלך משולב של דיקן הפיתוח וטכנולוגיות הלמידה, יחידת הפיתוח, המחסן ושה"ם, אנו מכינים בימים אלו את רשימת הספרים, ומקווים שעד מחצית 2010 יתחילו לעלות לאתר גוגל ספרים של האוניברסיטה הפתוחה.

לאור החשיפה הברורה והגדלה של הספרים בגוגל, נראה ששמעם הטוב של ספרי האוניברסיטה הפתוחה ימשיך להתפשט גם במדיה הדיגיטלית, ושתהליך חשיפתם של ספרי האוניברסיטה, שהתחיל בפרויקט פא"ר, יימשך בפרויקט גוגל. כך יתפסו ספרי האוניברסיטה הפתוחה את מקומם בין ספרי הלימוד הטובים בישראל.

כיצד הכל התחיל

פרויקט Google Book Search התחיל בשנת 2002, כאשר חברת גוגל החליטה לסרוק ספרים ולהעלותם לאינטרנט. חזון הפרויקט היה אדיר מתחילתו - העלאת מיליון ספרים לאינטרנט תוך מספר שנים. לגוגל לא היו ספרים בבעלותה, ולכן חתמה החברה על חוזים לסריקת ספרים עם ארבע ספריות אוניברסיטאיות (אוניברסיטאות מישיגן, הרווארד, סטנפורד ואוקספורד), ועם ספרייה ציבורית אחת (הספריה הציבורית של ניו יורק). כך עמדו לרשות חברת גוגל ספרים בגרסה דיגיטלית, ואילו לרשות הספריות עמדו עותקים דיגיטליים של הספרים הזמינים כעת עבור המבקרים בספרייה. גוגל התחייבה לפני הספריות הללו לטפל בכל הבעיות החוקיות הכרוכות בפרויקט. המיזם התפרסם בשלהי 2004 כ-Google Print.

הספרים שנסרקו עברו תהליך של זיהוי תווים אופטי (OCR - Optical Character Recognition), שהפך את הטקסט ל"טקסט חי", וכך התאפשר לכל גולש לערוך חיפוש בספרים ולעיין בהם. לאחר כשנת פעילות גלויה הגישו איגוד הסופרים וחמש ההוצאות לאור מהגדולות בארה"ב שתי תביעות ענק נגד גוגל, בטענה שהחברה מפירה את זכויות היוצרים של הכותבים ושל המו"לים. לקראת סוף 2005 שוּנה שם הפרויקט (ייתכן שכתגובת נגד לתביעות) ל- Google Book Search. למרות התביעה וההתנגדות לפרויקט שהתעוררה במהלך השנים 2006 ו-2007, הצטרפו לפרויקט עשרות ספריות בארה"ב ומחוצה לה (אירופה, אסיה ואפריקה).

בשלהי 2008, לאחר דיונים ארוכים, הגיעו התובעים וגוגל להסכם פשרה, שבמסגרתו קיבלה גוגל היתר לסרוק ספרים, אך התחייבה לקבל את הסכמת המוציאים לאור של כל ספר ו/או הסכמת כותב הספר. במסגרת הסכם הפשרה התחייבה גוגל לשלם פיצויים למו"לים שנפגעו או ייפגעו כתוצאה מהפרויקט. בשלב זה הצהירה גוגל שלרשותה כבר 7 מיליון ספרים סרוקים, חלקם פתוחים במלואם וחלקם פתוחים חלקית (תלוי בזכויות היוצרים).

באמצע 2009 הודיעה גוגל שהיא עומדת למכור ספרים דיגיטליים באמצעות האתר. אין בכוונתה למכור ספרים השייכים למו"לים ידועים, אלא רק אותם הספרים שגוגל מכנה "ספרים יתומים", כלומר ספרים שאין עליהם כבר זכויות יוצרים בשל הזמן שחלף (הגנה על זכויות היוצרים מוגבלת לתקופה של 70 שנה משנת מות היוצר או המחבר), או שהמו"לים שלהם כבר אינם קיימים. הודעה זו, יחד עם ההסכם שתמיד נחשב כמקפח את בעלי הזכויות, הציתו שוב את הבערה, וכל המו"לים והסופרים יצאו כנגד גוגל. המתקפה העיקרית היתה מכיוונה של אירופה, שהקימה אתר אשר אליו יועברו נכסי הרוח של אירופה (Europeana), וכמובן מדינות אסיה ובראשן סין. נכון לימים אלו, ההסכם טרם נחתם, והוא מתגלגל בארה"ב בין בתי המשפט, משרד המשפטים, גוגל והתובעים, במטרה להקטין את שליטתה של גוגל בחומרים הסרוקים, שלמעשה אין לה זכויות היוצרים עליהם. לאחר שההסכם יאושר בארה"ב, הוא יועבר לאישור המו"לים בכל מדינה בנפרד. נראה שיעברו עוד שנים רבות עד שמיליוני הספרים שחברת גוגל סרקה יעלו לרשת במלואם.

במקביל לכל ההתרחשויות המשפטיות שתוארו לעיל פתחה גוגל בתהליך אחר לחלוטין: שותפים - Partner Programme – לא עוד ספריות, אלא מו"לים המבקשים להצטרף לפרויקט מרצונם. לפי ההסכם הזה, גוגל מעלה את הספרים לרשת, וכל מו"ל קובע את היקף הפתיחה של הספרים. המינימום שגוגל קבעה הוא פתיחה של 20% מדפי הספר וחיפוש בכל הספר. בדפים שאינם פתוחים יראה המחפש רק שלוש שורות, וכך, כדי לקרוא את הספר יהיה עליו לקנות אותו או לעיין בו בספרייה. מו"ל שמצטרף לפרויקט מתחייב להעלות 1,000 ספרים לפחות. לפרויקט זה הצטרפו מיטב המוצאים לאור בישראל ובעולם, ובתוכם ההוצאות האקדמיות הידועות כמו Cambridge University Press, Transaction Publishers.

על העלייה בשימוש בטכנולוגיית הווידאו מצביע גם הגידול בשעות הצפייה בשיעורים חיים ומוקלטים: בשנת הלימודים תשס"ט נמנו 406,000 שעות צפייה, לעומת 220,000 בשנת הלימודים שקדמה לה – גידול של כ- 78%.

אף על פי שמקורם של רוב תוכני הווידאו הוא בשידור חי של מפגשי הנחיה, נמצא שרוב שעות הצפייה הן בהקלטות של מפגשים אלו, ולא בשיעורים החיים עצמם. על הסיבות המרכזיות להחלטה של הסטודנטים ללמוד קורס המועבר באמצעות טכנולוגיות הווידאו ועל עמדותיהם כלפי שיטת לימוד זו למדנו מסקר שנערך בקרב 2,424 סטודנטים שלמדו באו"פ בסמסטר 2009ג (סמסטר הקיץ) לפחות קורס אחד שבו הוצעו שיעורי וידאו חיים ומוקלטים (הממצאים מתבססים על מדגם של 1,004 סטודנטים שהשיבו על השאלון – 41%) . מהסקר עולה, כי העמדות כלפי הלמידה באמצעות וידאו הן חיוביות בעיקרן. הרכיב הפיסי הוא המרכזי בהחלטתם של הסטודנטים לבחור בערוץ למידה זה. נגישות, נוחות, זמינות, גמישות, חיסכון בזמן, אילוצי עבודה ואילוצים משפחתיים, החופש ללמוד מתי והיכן שרוצים – את כל אלו ציינו הסטודנטים כסיבות העיקריות לבחירה. חלק מהסטודנטים ציינו כי מבחינתם לא הופעל שיקול דעת בבחירה, וכי הם נרשמו לשיעורי הווידאו מאחר שלא נפתחה קבוצת לימוד במרכז לימוד באזור מגוריהם, או שהקורס בסמסטר קיץ הוצע רק בהנחיה באמצעות טכנולוגיות הווידאו.

על פי הנתונים שבידינו, רוב הסטודנטים מעדיפים ללמוד באמצעות שיעורים מוקלטים על פני שיעורים סינכרוניים. ואכן, בסקר ציינו רק שליש מן הסטודנטים כי ככל שמדובר בתרומה ללמידתם את תוכני הקורס הם מעדיפים להשתתף בשידור חי על פני צפייה בהקלטה. העדפת ההשתתפות בשיעור הסינכרוני נובעת מהצורך ביצירת מסגרת למידה עקבית ובקשר ישיר עם המרצה. סטודנטים אחרים נעזרים רק בשיעורים המוקלטים. הסיבה המרכזית להעדפה ללמוד שיעור וידאו באופן א-סינכרוני היא הגמישות בקצב ובזמן, והיכולת לחזור ולצפות בנושאים מאתגרים שוב ושוב.

מהסקר עולה, שמתוך הסטודנטים אשר צופים בשיעורי ההנחיה המוקלטים, אצל 53% מהם משמשים שיעורים אלה תחליף לשיעורים פנים-אל-פנים ולשיעורי וידאו סינכרוניים, ו- 47% מהסטודנטים נעזרים בהם כהשלמה – לצורך הבנה של נושא שלא הובן במפגש, להשלמת שיעורים, כתגבור להנחיה פנים-אל-פנים, ולשם חזרה על חומר הלימוד. הרוב המוחלט של הסטודנטים רוצים שכל קורס אקדמי ילוּוה בשיעורי וידאו מוקלטים, בנימוק שטכנולוגיית הווידאו היא כלי משמעותי לתמיכה בלמידה. העקומות המציגות את שעות הצפייה בשבוע בשיעורים – מוקלטים וחיים – במהלך הסמסטר, משקפות את מידת החשיבות של השימוש בטכנולוגיית הווידאו ללמידה (איור 2). העקומות מציגות גם את נתוני השימוש בסמסטרים השונים, וממחישות את הגידול שחל בשימוש בטכנולוגיית הווידאו בהוראה באו"פ.

מהעקומות ניתן לראות שבכל סמסטר, לפני תקופת הבחינות ובעיצומה, יש עלייה תלולה במספר הפונים לשיעורי הווידאו. נתון מעניין עולה מהתבוננות בעקומה של סמסטר 2009ב, המראה קפיצה בממדים חסרי תקדים - ביולי 2009 נרשם שיא של 17,000 שעות צפייה בשבוע אחד (או 70,000 שעות בחודש הבחינות – כשליש ממספר השעות בכל שנת 2008). נתון זה מרשים במיוחד לאור העובדה, שבאותה עת הייתה ירידה של 20-25% במספר הניגשים לבחינות, כנראה בשל השביתה שהתקיימה בתחילת הסמסטר. נראה שמי שניגשו לבחינה בכל זאת, הסתייעו במספר גדול במיוחד של שעות צפייה בשיעורי הווידאו המוקלטים.

סביבת הלמידה שונה גם עבור המנחה, שהרי הוא נמצא באולפן שבו יש מסך טלוויזיה, מצלמה, ומחשב/לוח, הוא אינו רואה את הסטודנטים שלו, והוא מתקשר איתם בעיקר באמצעות צ'אט במהלך השיעור. בנוסף לכך, ההקלטה של השיעור פתוחה לכלל הסטודנטים של הקורס, כלומר על המנחה להכין את השיעור לקהל סטודנטים שאינו לומד איתו בקביעות ולכן אינו מוּכר לו.

ההיקף הרחב של שימוש בווידאו ככלי הוראה באו"פ מחדד את הצורך להשיב על השאלה - מהי הוראה טובה בווידאו? מה הם אותם רכיבי הוראה ולמידה שיכולים להפוך את הצפייה בשיעורים החיים והמוקלטים לחוויית למידה משמעותית יותר? כיצד ניתן להעריך את איכות ההוראה בסביבה זו?

לשם מתן מענה לשאלות אלו פיתחנו מודל להערכת הלמידה באמצעות הווידאו המבוסס על ארבעה רכיבים מרכזיים (תרשים 1):

• התוכן והפעילות הלימודית – הצגת התכנים ותפקידיהם של המנחה והתלמיד בעיצוב הפעילות הלימודית
• האינטראקציה – סוגי האינטראקציות בין השותפים והאקלים הכיתתי
• הערכה – סוג הערכה המתאפשר לסטודנט במהלך שיעור הווידאו ולאחריו
• ארגון וניהול הלמידה – תמיכה בלומד מרחוק בניהול הזמן ותהליך הלמידה

בירור תיאורטי ומעשי של המודל המוצע יאפשר לפתח כלי הן להערכת איכותם של שיעורי הווידאו הן להדרכה של המרצים המלמדים באמצעות הווידאו.

בסוף סמסמטר 2009ג נערך מחקר פיילוט בקרב סטודנטים בעשרה קורסים שהוצעו בהם מפגשי מנחה מרחוק באמצעות וידאו . מטרת השאלון הייתה לבחון את עמדותיהם של הסטודנטים באשר ללמידה מסוג זה באופן כללי, וכן את דעתם לגבי השאלה מה הם הרכיבים הקובעים מה הוא שיעור וידאו "טוב".

תמצית הממצאים

ככלל, הרוב המוחלט של הסטודנטים מסכימים כי הלמידה באמצעות וידאו עשויה להיות חוויה חיובית, ומחציתם אף רואים בטכנולוגיית הווידאו אופציה חלופית למפגשים פנים-אל-פנים. הסטודנטים נשאלו מה הם המרכיבים המרכזיים שהופכים שיעור המועבר באמצעות וידאו למפגש מוצלח, והם העלו מגוון רעיונות המתייחסים לכל אחד מארבעת רכיבי המודל (תרשים 1):

תכנים ופעילויות: כמחצית מהמשיבים בחרו להתייחס לאופן הצגת התכנים כמרכיב מרכזי להפיכת שיעור המועבר באמצעות וידאו למפגש מוצלח. בקטגוריה זו ציינו את הנושאים הבאים כבעלי חשיבות ללמידה: למידה מובנית וממוקדת מטרות ונושאים, הפעלת הלומד על ידי שאילת שאלות, שילוב דוגמאות מהחיים, וגיוון הלמידה תוך שימוש באמצעי המחשה שונים – תמונות, סרטים וסימולציות. הסטודנטים מדגישים את העדפתם לשילוב בין מצגת ולוח על פני שימוש במצגת מובנית מראש, מאחר שלדעתם עצם הכתיבה על הלוח היא חלק מיצירת הידע המשותף בשיעור.

אינטראקציה: הסטודנטים מדגישים את חשיבות האינטראקציה עם המרצה ועם הסטודנטים האחרים כבסיס ליצירת שיעור וידאו איכותי, ואת החשיבות של הטון וקצב הדיבור של המרצה בעיקר במדיה זו, את הצורך באתנחתאות, ואת המשמעות של יצירת קשר אישי ואווירה חיובית הנדרשים בשל הניתוק המסוים המאפיין למידה מרחוק. עוד הם מציינים את הצורך בשימוש בצ'אט טקסטואלי (ואף מציעים לשכלל אותו) על פני טלפון, וכן את החשיבות של קשר העין שלהם עם המרצה לאורך השיעור.

הערכה: הסטודנטים מצפים להצגת תרגילים או שאלות ברמות שונות במהלך הלמידה, שאלות שיאפשרו להם להעריך את השליטה שלהם בחומר הנלמד תוך כדי שיעור.

ארגון וניהול הלמידה: הסטודנטים הדגישו את הצורך בהוראה המתחשבת בקצב הלומדים. תפקיד המרצה לדעתם הוא לאפשר לסטודנטים ליצור את הידע שלהם באופן הדרגתי. בנוסף אחראי המרצה על ארגון סביבת הלמידה תוך יצירת אקלים תומך. בנוסף מדגישים הסטודנטים את החשיבות הרבה של איכות ההיבטים הטכניים אשר יאפשרו להם לצפות באופן רציף, לקיים אינטראקציה עם המרצה, ולמקד את הלמידה.

הערכת הלמידה באמצעות וידאו שנעשתה בכלים השונים, שימשה בסיס לפיתוח כלי להערכה אישית של המרצה את איכות ההוראה שלו (תוך צפייה בהקלטות), וכן בסיס לקבלת משוב מן הסטודנטים על איכות ההוראה בקורס הנלמד באמצעות וידאו (ראו טבלה 1). בנוסף משמש כלי זה לתהליכי הדרכה פנים-אל-פנים למרצים חדשים המלמדים באמצעות וידאו. להיבטים האלה שמציג הכלי יש חשיבות רבה במיוחד לגבי הלומד בביתו באופן עצמאי. על אף שהוא תקף גם בהוראה רגילה בכיתה, האופי המיוחד של ההוראה מרחוק באמצעות וידאו דורש לפתח מתודות הוראה מיוחדות לשם יישום העקרונות הללו.

בנוסף מוצעות למנחים המלמדים שיעורים באמצעות וידאו המלצות להכנת שיעור ולהערכתו:

• לקראת הוראה בווידאו - אוסף המלצות לתכנון שיעור
• דף משוב על מבנה השיעור ועל המצגת - המכיל פרמטרים שונים אשר מסייעים להתבונן בשיעור המוקלט ולהעריך את מהלך השיעור ואת המצגת.

בספרים הסרוקים הפכו ציוני ההקלטות לקישורים חיים, שלחיצה עליהם מפעילה נגן שֶמע.




ספרי הקורס יצאו גם בגרסה קולית. את הטקסט קוראת קריינית, ואת קטעי המחזות קוראים שחקן ושחקנית באופן המְחַיֶה את הדרמה. קטעי המוסיקה שולבו בספר הקולי ברצף הקריינות, ובמקרים רבים צורפו אליהם גם קטעי המחזה הרלוונטיים (שבספר המודפס נמצאים בנספח). האזינו, למשל, למסך הראשון "אבירות כפרית" ובו ל"אריית המקצוע של אלפיו"."מבצע" הספר הקולי קרם עור וגידים בסיוע עמלם הקשה והמסור של הקריינים אורנה כץ וזוהר סדן, ומרכזת ההוראה של הקורס, ענת שרון.

קורס האופרה הוא קורס ייחודי, שנועד להפגיש את הסטודנטים עם ז'אנר מרכזי בתרבות העולם המערבי, המשלב תאטרון, ספרות ומוסיקה. הקורס עוקב אחר התפתחות האופרה מראשיתה במאה ה-17 עד המאה ה-20 באמצעות היכרות מעמיקה עם עשר אופרות מייצגות. תוך היכרות מפורטת עם האופרות נלמדים מושגי יסוד הקשורים בעולם האופרה, כגון: רצ'יטטיב ואריה, אנסמבל, פתיחה, סוגי הקולות האופראיים והתאמתם לתפקידים שונים, תפקידם של הבימאי והמנצח וכדומה. כן נידון תהליך המעבר מיצירה ספרותית או תאטרונית לטקסט אופראי (ליברית), כל זאת על רקע התקופה שבה נכתבה האופרה, על רעיונותיה האסתטיים והחברתיים. הקורס מלווה בקטעים נבחרים מן האופרות הנלמדות שנידונו באותו פרק וכן בקטעים מיצירות אחרות, שהובאו לשם השוואה או העשרה. שילוב קטעים אלה בספרים התאפשר בזכות הסכם לשיתוף פעולה עם חברת התקליטיםNaxos, שהעמידה לרשות האוניברסיטה הפתוחה חלק גדול מקטלוג ההקלטות שלה.

מקורס האופרה הועלו לפא"ר כספרים אלקטרוניים ארבעה כרכים, הכוללים שבע יחידות ("מסַכים") מתוך עשר יחידות הלימוד שבקורס, וסוקרים באופן מקיף שש אופרות וכן קטעים מאופרות נוספות:

כרך ראשון:	אבירות כפרית מאת מסקאני והולדת האופרה – אורפאו ושיבתו של אוליסס מאת מונטוורדי
כרך שני:	ריגולטו מאת ורדי והאנסמבל האופראי – קטעי אנסמבל מתוך נישואי פיגארו מאת מוצרט, מתוך ריגולטו מאת ורדי ומתוך לה בוהם מאת פוצ'יני
כרך שלישי:	הספר מסביליה מאת רוסיני ודון ג'ובאני מאת מוצרט
כרך רביעי:	הוולקירה מאת ואגנר

פתיחת הקבוצות מותנית במספר הנרשמים, ולכן לרוב מתקיימים מפגשי התגבור רק באזור המרכז. כדי לתת מענה לסטודנטים שגרים רחוק ולסטודנטים אשר אינם יכולים להשתתף בשיעורי התגבור האלה בשל תנאים מגבילים אחרים, מוצעים בשנתיים האחרונות לסטודנטים, בכמה קורסים, שיעורי תגבור במתכונת של מפגשים אינטראקטיביים מרחוק, באמצעות מערכות שונות כמו WebEx ו-GoToMeeting. מערכות אלה מאפשרות העברת שיעורים בזמן אמת באמצעות רשת האינטרנט – מהמחשב האישי של המנחה למחשב של הסטודנט. המנחה יכול ללוות את השיעור במצגות קול ווידאו, וגם להשתמש בכתיבה חופשית באמצעות עט דיגיטלי. המערכת מאפשרת אינטראקציה בין השותפים באמצעות מיקרופון וצ'אט, וכוללת כלים לניהול השיעור ולקבלת משוב על מצב הסטודנטים בכל רגע נתון. כל השיעורים הסינכרוניים מוקלטים, והם זמינים לצפייה באתר הקורס לכלל הסטודנטים עם לקויות למידה הרשומים לקורס. הסטודנטים יכולים לצפות בשיעורים המוקלטים, או בחלקים מהם, במקום, בזמן ובקצב הנוחים להם.

מיכל כהן, מנחה ותיקה בקורסים "מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א ו-ב", הנחתה בעבר גם מפגשי תגבור פרונטליים לסטודנטים לקויי למידה בקורסים אלה, והיא מנחה עתה מפגשי תגבור מרחוק באמצעות GoToMeeting. שאלנו את מיכל על חוויותיה ורשמיה מההוראה הווירטואלית של שיעורים אלה.

האם לדעתך מפגשים מרחוק הם תחליף הולם למפגשים הפרונטליים?

כאשר התבקשתי להעביר שיעורי תגבור מרחוק הייתי ספקנית מאוד לגבי יעילותם בהשוואה לשיעורים פנים-אל-פנים – בעיקר כאשר מדובר על סטודנטים עם לקויי למידה. אולם כעת אני רואה גם את היתרונות של השיעורים מרחוק. היתרון העיקרי הוא שהשיעור מגיע לביתו של הסטודנט. שיעורי התגבור מוצעים לסטודנטים בנוסף למפגשים הרגילים, ולעיתים הם מתקשים לעמוד בעומס הנוסף הכרוך בהגעה למרכז הלימוד שבו מתקיים המפגש. השיעורים הווירטואליים פותרים קושי זה. השיעורים מוקלטים ומשובצים באתר, וההקלטה עשויה להוות תחליף לסטודנטים שאינם יכולים להשתתף בשיעורים מסוימים (דוגמה לשיעור מוקלט ראו כאן). הסטודנטים יכולים גם לשוב ולצפות בשיעור או בחלקים ממנו, או בטקסט שנכתב תוך כדי השיעור, המצורף להקלטה כקובץ PDF. של הבניה. כאשר אני פותרת תרגיל, אני כותבת באמצעות העט הדיגיטלי תוך כדי הסבר, בדיוק כפי שאני עושה על הלוח בכיתה רגילה. כתיבה באמצעות עט דיגיטלי נוחה ויעילה בהשוואה להקלדה, בפרט כאשר מדובר בסימנים מתמטיים המשמשים בקורס כמו סטטיסטיקה.

במה נבדלים שיעורי התגבור מהמפגשים הרגילים המוצעים בקורס מבחינת תוכנם?

המטרה של שיעורי התרגול היא להקנות מיומנויות למידה, והשיעור עוסק בעיקר בתרגול. החלק התיאורטי במפגשים אלה קצר, וההנחה היא שהסטודנטים שמעו עליו כבר במפגשים הרגילים. כאשר יש תרגיל מורכב, אני מסבירה על הלוח שלב אחר שלב, ולא מניחה ידע מוקדם במתמטיקה. בקבוצה כזו מתעורר לעיתים הצורך לחזור על חומר בסיסי, ורוב הסטודנטים מרגישים בנוח לשאול כל שאלה שבמפגשים הרגילים לא היו שואלים. מאחר שמספר הסטודנטים במפגש קטן (עד 10 סטודנטים), ומאחר שהם כבר היו במפגש הרגיל והם יכולים למקד את קשייהם, אני מספיקה לעבור בשעתיים על התכנים הנלמדים במפגש רגיל במשך שלוש שעות. בסוף הסמסטר מוצע שיעור המוקדש לחזרה לקראת בחינה.

איך מתבצעת האינטראקציה עם הסטודנטים?

אם אין משתתפים רבים בשיעור, אני משאירה את המיקרופונים של הסטודנטים פתוחים, וכך, אם משהו לא ברור, הסטודנטים יכולים להפסיק את ההסבר ולהציג את השאלה. אם מספר המשתתפים גדול יותר, הסטודנטים פונים באמצעות צ'ט, ואני פותחת את המיקרופון של השואל ונותנת לו רשות דיבור. לפעמים אני מפנה שאלה, והסטודנטים כותבים תשובה בצ'ט. בשיעור המוקדש לחזרה לפני בחינה אני מאפשרת לסטודנטים להיות דומיננטיים יותר. חצי שעה לפני תחילת כל שיעור אני זמינה לשאלות של הסטודנטים, ושלב זה אינו מוקלט. סטודנטים גם מפנים שאלות במייל. אחד הקשיים של המנחה המלמד שיעור מרחוק הוא להכיר את הסטודנטים, אולם למרות שאני לא רואה את עיניו של הסטודנט ואת שפת הגוף שלו, האינטראקציה מאפשרת לי לזהות את הקשיים של כל סטודנט.

האם יש קשיים?

לעיתים יש עיכוב בהופעת הטקסט על המסך. בעיה נוספת היא שאפשר לעקוב אחר ההקלטות רק באופן לינארי ולסטודנט קשה למצוא קטע מסוים בהקלטה אלא באמצעות שליטה בסרגל הזמן של נגן המדיה.

האם הסטודנטים שבעי רצון משיעורי התגבור הווירטואליים?

מתשובות הסטודנטים לשאלון שהועבר בסוף סמסטר 2009א עולה שביעות רצון משיעורי התגבור מרחוק. הסטודנטים ציינו במיוחד את יתרונות הלמידה מהבית, האפשרות ללמוד מהשיעורים המוקלטים, ואת אפשרות הלימוד בקבוצה הקטנה. הם דיווחו שהשיעורים סייעו להם להבין את חומר הקורס, ואיפשרו להם להתגבר על חסרים שמנעו מהם להתקדם. חלק מהסטודנטים נרשמו בסמסטר זה (2010א) לשיעורי התגבור של "מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה ב", וציינו כי היו מעוניינים להירשם למפגשי תגבור בהנחיה מרחוק גם בקורסים נוספים. יחד עם זאת, היו גם כאלה שציינו כי התכתובת בצ'ט אינה נוחה להם וגוזלת זמן, וכן כי חסר להם קשר העין עם המנחה.