היבטים מסוימים ייבחנו בפיילוט גם מהזווית של מחלקות נוספות באו"פ אשר שותפות למעבר לאוֹפָּל: מחלקת התשתיות במינהל המיחשוב, אשר אחראית על הקמת התשתית הטובה ביותר עבור אתרי מוּדל; מחלקת הגרפיקה, אשר אחראית על עיצוב המערכת; מחלקת מערכות מידע במינהל המיחשוב, אשר אחראית על העברת נתוני המשתמשים והקורסים מהמערכת המרכזית; מחלקת משו"ב במינהל המחשוב, אשר אחראית על התמיכה במרכזי ההוראה, במנחים ובסטודנטים; ומוקד הפניות, אשר אחראי על התמיכה בסטודנטים.

בתהליך הפיילוט ייבחנו:

• התאמתה של אוֹפָּל לצורכי האו"פ
• היבטים טכנולוגיים הקשורים לתיפקוד המערכת
• תהליך העברת התכנים מאופוס לאוֹפָּל 
• תהליך המעבר של מרַכזי ההוראה למערכת החדשה
• ההטמעה של אוֹפָּל בקרב המנחים והסטודנטים

התאמתה של אוֹפָּל לצורכי האו"פ

מוּדל היא מערכת מודולרית הכוללת מיגוון כלים, והיא שונה בתפיסתה מאופוס, שפותחה במקור בהתאמה לצורכי האו"פ. אוניברסיטאות רבות אימצו את מערכת מוּדל כמו שהיא. אצלנו הוכנסו במערכת שינויים רבים במטרה להתאימה לצורכי האו"פ. לשם אימוץ מוּדל נותחו הצרכים הייחודיים של האו"פ והמרכיבים השונים המשפיעים על מערכת הלמידה החדשה – דרכי ההוראה השונות המקובלות והמיושמות על-ידי מרכזי ההוראה בקורסים השונים; היכולות הפונקציונליות של הכלים הטכנולוגיים של מערכת אופוס והשימוש בהם על-ידי מרכזי ההוראה; היכולות של הכלים השונים של מערכת מוּדל לעומת יכולות אופוס והתאמתם כמענה לצורכי ההוראה; נוהלי עבודה של אוכלוסיות שונות שישתמשו במערכת – סטודנטים, מנחים, מרכזים, מוקד פניות, משו"ב, הנהלה וכו'; מדיניות האו"פ לגבי נושאים שונים הקשורים להוראה וללמידה באמצעות אתרי הקורסים; וכן סוגי ההרשאות הקיימות במערכת מוּדל לעומת ההרשאות הנחוצות לקבוצות המשתמשים השונות.
לאור הגדרת הצרכים הייחודיים של האו"פ ובחינת ההתאמה של כל אחד מכלי המערכת לצורכי ההוראה והלמידה באו"פ, פיתח צוות הפיתוח של שה"ם כמה רכיבים נוספים של המערכת, ושידרג והתאים כמה מהרכיבים הקיימים.

במסגרת הפיילוט ייבחנו רכיבי המערכת השונים, מידת התאמתם לצורכי האו"פ, ונוחות השימוש בהם.

היבטים טכנולוגיים הקשורים לתיפקוד המערכת

השינויים שנעשו בפונקציונליות ובהתנהגות המערכת יצרו למעשה מערכת חדשה, ייחודית לאו"פ, שאת ביצועיה יש לבחון. בפיתוח המערכת החדשה הותאמה גם זרימת המידע בין סביבת הלמידה לבין מערכות המיחשוב השונות באו"פ – מערכת שאילתא, מערכת מפ"ה, מערכות הרישום ועוד, וכן נבדקה התאימות למנגנוני אבטחת המידע של האו"פ בכל הקשור למידע אשר נשמר בסביבת הלמידה ולדרך ביצוע ההזדהות בעת הכניסה למערכת.
במסגרת הפיילוט ייבחנו השאלות הבאות: האם התשתית מספקת; האם המערכת יכולה לתת מענה לצורכי האו"פ מבחינת ביצועים, יציבות ואבטחת מידע; מה הם זמני התגובה ל-request; כיצד מתפקדת המערכת בתקופות עומס; האם יש תקלות אופייניות, ועוד.

תהליך העברת התכנים מאופוס לאוֹפָּל

כדי להקל על מרַכזי ההוראה במעבר מסביבה אחת לשנייה, פוּתח מנגנון להעתקה אוטומטית של התכנים הקיימים באתרי הקורסים באופוס לאתרי הקורסים בסביבת אוֹפָּל. תהליך זה מורכב מאוד, מאחר שהמבנה של אתרי הקורסים בסביבה החדשה שונה לחלוטין מזה של אופוס. הפיילוט יבחן את היעילות של העברת התכנים ושל סידורם במערכת החדשה.

תהליך המעבר של מרַכזי ההוראה למערכת החדשה

מתוכנן מערך הכשרה, תמיכה וליווי אשר יסייע למרכזי ההוראה במעבר לאוֹפָּל ובארגון אתרי הקורסים במערכת החדשה, תוך שימוש בתכנים שפותחו במקור עבור סביבת אופוס. במהלך הפיילוט נבחן את התאמתה של תוכנית ההכשרה והתמיכה לצורכיהם של מרכזי ההוראה, את התמודדותם עם השינוי, את אופן העבודה שלהם בסביבה החדשה, את שביעות רצונם מהמערכת, וכן את נוחות השימוש וחוויית המשתמש. כן ייבדק באיזו מידה משתמש סגל ההוראה בכלים החדשים ומאמץ את הגישה הפדגוגית שהם מזמנים.
עיקר המאמץ של מרכזי ההוראה הוקדש לבניית האתרים החדשים: על אף שתכנים רבים הועברו בשלמותם ממערכת אופוס, עדיין נדרשת עבודה רבה כדי לארגנם מחדש, להתאימם למבנה המערכת החדשה, ובמקרים לא מעטים אף לבנות משאבים חדשים לגמרי בכלי המערכת החדשה אשר יכילו את התכנים הישנים במתכונת אחרת. תהליך ההסבה הזה זימן לכל המעורבים הזדמנות לחשיבה מחודשת על מטרותיו של אתר הקורס, על אופן השימוש בו, ועל אופני הנגשת חומרי הלימוד והפעילויות הלימודיות השונות הזמינות לסטודנטים.

ההטמעה של אוֹפָּל בקרב המנחים והסטודנטים

לצד משימת הקמתו של אתר הקורס, על מרכזי ההוראה להנחיל את השימוש בו למנחים ולסטודנטים. בחלק מהקורסים יש למנחים תפקיד פעיל, אם כמנהלי קבוצות דיון (פורומים) ואם כיוצרי תכנים. בקורסים אחרים המנחים משתמשים באתר בדומה לסטודנטים. עבור שתי האוכלוסיות האלה נבנה אתר "מדריך למשתמש באופל", ובו הסברים על מבנה האתרים, הגישה לתכנים, ביצוע הפעילויות השונות ועוד. המדריך ישלב טקסטים כתובים, צילומי מסכים וסרטוני הדרכה קצרים, ויהיה זמין לכל משתתפי הפיילוט.

בקורסים שבהם על המנחים למלא תפקיד פעיל יותר, לפי בקשת מרכז ההוראה, תתבצע הדרכה במתכונת סדנה גם למנחים. במסגרת הפיילוט עצמו ייבחנו השאלות הבאות: כיצד יטמיע סגל ההוראה את המערכת בקרב המנחים והסטודנטים; מה תהיה תגובת הסטודנטים למעבר לסביבה החדשה; כיצד הם ישתמשו בה בתהליכי הלמידה ובפעילות החברתית שסביבה; מה תהיה חוויית המשתמש שלהם; ואילו שינויים ושיפורים הם ידרשו. ייבחנו גם ההבדלים בעמדות של סטודנטים כלפי המערכת – סטודנטים ותיקים (כאלה שמכירים את סביבת הלמידה הקודמת), וסטודנטים חדשים (כאלה שלא השתמשו בה בעבר), וכן הבדלי ההסתגלות של שתי הקבוצות אליה. בנוסף, נבחן אם המערכת החדשה מעודדת אקטיביות רבה יותר של מנחים באתר הקורס, ובאיזה אופן משלבים מרכזי ההוראה את המנחים בתהליכי ההוראה באמצעות האתר. מובן שתהליכי ההערכה האלה יימשכו לאורך מספר סמסטרים, וזאת כדי לקבל תמונה עשירה יותר של תהליך האימוץ של המערכת החדשה וההסתגלות אליה.

אילו קורסים משתתפים בפיילוט?

הפיילוט כולל 17 קורסים ומרכזי הוראה, כ-40 מנחים, וכ-2,000 סטודנטים. הוחלט לשלב בו קורסים מגוונים ככל האפשר: יהיה ייצוג לקורסים מכל המחלקות האקדמיות, קורסים מתארים שונים (B.A ו-M.A) וברמות שונות (ברמת פתיחה, ומתקדמים), קורסים קטנים וגדולים (מבחינת כמות סטודנטים), קורסים שמרכזי הוראה שלהם הם בעלי מיומנות טכנית גבוהה וגם כאלה שפחות מיומנים, וכן קורסים עם אתרים ברמות תוכן שונות (אתרים עשירי תוכן ודלי תוכן). בנוסף, נעשה ניסיון לכלול בניסוי קורסים שיחד יקיפו את כל סוגי התכנים, ונשתמש בהם במרבית הכלים הקיימים באופוס, כדי שאפשר יהיה לבחון את הפתרונות ואת הכלים המקבילים באוֹפָּל.

המטרה היא ללמוד במהלך הפיילוט ולקראת המעבר של כלל הקורסים לאוֹפָּל, את כל הסוגים האפשריים של האתרים והקורסים הקיימים באו"פ. בחירת הקורסים ומרכזי ההוראה נעשתה במשותף עם צוות המרכזים המוביל וכן עם דיקן ההוראה.

לאור לקחי הפיילוט יתבצעו במהלך שני הסמסטרים הבאים שיפורים במערכת ובתמיכה בסטודנטים ובסגל ההוראה. הפיילוט יורחב בהדרגה לקורסים נוספים בסמסטרים 2011ג ו- 2012א, עד שיושלם בסמסטר 2012ב עם המעבר של כל הקורסים למערכת החדשה.

בעקבות לקחי הפיילוט של 2011ב תוּכָן גרסה משופרת של אוֹפָּל, ובסמסטרים 2011ג ו- 2012א יצטרפו לפיילוט קורסים ומרכזי הוראה נוספים, ויגדל מספר הסטודנטים אשר ישתמשו במערכת החדשה לקראת המעבר של כלל הקורסים אליה בסמסטר 2012ב.
מידע מורחב ופרטים נוספים באתר שה"ם.

הקוראים הדיגיטליים יכולים לאחסן כמות גדולה של ספרים – את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו, והם קטנים, דקים, וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם). הם ניידים, צריכת החשמל שלהם נמוכה מאוד, והטקסטים מוצגים בהם בטכנולוגיית דיו אלקטרונית מיוחדת (E-Ink). כל אלה מדמים חוויית קריאה כמו בספר מודפס ואפשר לקרוא בהם קריאה ממושכת. ניתן להציג בהם איורים וסמלים מתמטיים, והם כוללים כלי חיפוש וכלים לסימון להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. כל אלה עשויים להעצים ולשפר מאוד את נוחות הלמידה ואיכותה.

יתרונות השימוש בספרים דיגיטליים ניידים באו"פ

כידוע, שיטת הלימוד הייחודית של האוניברסיטה הפתוחה מבוססת על חומרי לימוד, בעיקר ספרים, שחוברו והופקו במיוחד עבור הסטודנטים. חומרי הלימוד המודפסים נשלחים לסטודנטים ב"מבצע" מורכב, הכרוך בעלויות גבוהות של הפקה הדפסה ודיוור, וגם בשימוש מוגבר במשאבי טבע ובמשאבי אנרגיה יקרים.

שילוב עתידי של "ספר דיגיטלי נייד" באו"פ יאפשר לסטודנטים להרחיב את אפשרויות הזמן והמקום המשמשים ללמידה. הם יוכלו להתנייד עם כל הספרים, בכל הקורסים, וגם לנצל ללמידה זמן נוסף באמצעות שימוש בספרים קוליים.

תיאור הפיילוט

לפיילוט שתי מטרות עיקריות: האחת היא טכנית – בדיקת היתכנות טכנית ובחינת תהליכי עבודה הכרוכים בהמרת ספרי הלימוד המודפסים של האו"פ לסד"ן, והשנייה היא פדגוגית – בחינת נוחות הקריאה והלמידה מסד"ן.

לצורך ביצוע הפרויקט חברה האו"פ לחברת Bookware. החברה מספקת לאו"פ את המכשירים הניידים, מבצעת את המרת הטקסטים למכשירים, וכן מפתחת עבור האו"פ את תוכנת הקריאה המאפשרת דפדוף בטקסט וביצוע פעולות בתכנים. הפיילוט נערך בקורס ג'נוסייד (רצח עם) במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת. הקורס נבחר בשל היותו קורס פופולרי (לומדים בו מעל 200 סטודנטים בכל סמסטר), בשל העובדה שהוא מבוסס על טקסטים רבים ונדרשת קריאה מרובה, וכן כיוון שברשות האו"פ מקור דיגיטלי של מרבית ספרי הקורס.

תהליך הניסוי

בסיום ההרשמה לקורס, לקראת סמסטר 2011א, נשלחה פנייה לסטודנטים והוצע להם להשתתף בניסוי. הספרים הניידים אינם תלויים בתשתיות מיחשוב, אינם דורשים חיבור לאינטרנט או לציוד מיחשוב נלווה, ולפיכך לא היתה מגבלה טכנית על ההשתתפות בניסוי. התנאי היחיד שהוצב למשתתפים בניסוי היה סיום שלושה קורסים לפחות באו"פ, על מנת שנוכל לקבל מהם משוב לגבי קריאה מסֵפֶר לימוד רגיל בהשוואה לקריאה מסד"ן.
שלושים הסטודנטים הראשונים שהגיבו לפנייה נבחרו להשתתף בניסוי. סטודנטים אלה קיבלו בהשאלה את הספרים הניידים, ובהם שמונה מתוך עשרה ספרי הקורס, הכוללים גם גרסה קולית (בשל בעיות טכניות, הקשורות לקובצי המקור של הטקסט, לא ניתן היה להמיר את כל יחידות הלימוד בקורס). במקביל קיבלו הסטודנטים גם את הספרים המודפסים (על מנת להימנע מאפשרות של הכשלת סטודנטים בקורס, למקרה שיהיו כאלה שהטכנולוגיה לא תתאים להם).
הניסוי מלוּוה בתמיכה טכנית של נציגי חברת Bookware, המתבצעת באמצעות פורום תמיכה שנפתח באתר הקורס. נציגי התמיכה משיבים לשאלות הסטודנטים בפורום.

הערכת הניסוי

הניסוי מלוּוה במחקר הערכה שמטרתו ללמוד על נוחות הקריאה מהספרים הניידים, על סגנון הלמידה,ועל קלות התפעול של המכשירים. הערכת הפרויקט מבוצעת בשיתוף פעולה של שה"ם והמחלקה להערכה ולהדרכה באו"פ.

כתנאי להשתתפות בניסוי נתבקשו הסטודנטים לשתף פעולה בתהליכי ההערכה, לענות על שאלונים, להגיב לריאיון טלפוני, ולהשתתף במפגש של קבוצת מיקוד. בתחילת הדרך, כתנאי לקבלת המכשיר, הם התבקשו לענות על שאלון מקדים, שכלל שאלות על הרגלי הקריאה שלהם, ציפיותיהם מהשימוש בסד"ן, והידע שלהם על ספרים דיגיטליים בכלל. במהלך הסמסטר, אחת לשבועיים, התבקשו הסטודנטים להשיב על שאלוני הערכה נוספים, בכתב או באמצעות ריאיון טלפוני. השאלונים האלו בודקים את מידת השימוש בסד"ן ואת אופן השימוש בו, את העמדות של הסטודנטים כלפי השימוש, הצעות לשיפור ועוד.
בסיום הסמסטר יתבקשו הסטודנטים להשיב על שאלון מקיף שיסכם את חוויית הלימוד שלהם באמצעות הסד"ן.

המשך הפיילוט

בסמסטר 2011ב יורחב הפיילוט. הוא יכלול, נוסף על 30 סטודנטים חדשים בקורס ג'נוסייד, גם סטודנטים בקורס נוסף שטרם נקבע סופית.

הפעילות המחקרית האיכותית במרכז צ'ייס תרמה תרומה משמעותית למיצובה של האו"פ כגורם המוביל בתחום חקר טכנולוגיות הלמידה בישראל. פעילות זו כללה עשרות ימי עיון, כנסים, סמינרי מחקר, סדנאות ופרויקטי מחקרים מגוונים שקיימו חברי המרכז, ומעל לכל "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי" –  כנס המחקרים הארצי של מרכז צ'ייס, אשר מאז השקתו לפני שש שנים הפך לכנס המחקרים הגדול מסוגו בישראל ולזירת המפגש המרכזית והנחשבת ביותר של חוקרי טכנולוגיות הלמידה בישראל.

בשנים האחרונות אנו עדים להאצה משמעותית בקצב הופעתן של טכנולוגיות חדשניות (בעיקר טכנולוגיות מידע, תקשורת, קריאה, מולטימדיה וניהול ידע) ובמגוון שלהן. רוב הטכנולוגיות מאפשרות למשתמשים לתרום ידע ולשתף בו אחרים, והן פותחות בפני מערכות ההשכלה אפשרויות חדשות ללמידה והוראה, להפצת ידע וללמידה מוויזואליזציה וממולטימדיה. מאידך, בשל קצב הופעתן המהיר, וכיוון שרובן של טכנולוגיות חדשניות אלה לא פוּתח למטרות חינוכיות, הרי שהסבתן לצורכי הוראה ולמידה, הטמעתן במערכות להשכלה והובלת תהליכי חדשנות טכנולוגית בעזרתן, מחייבות מחקר מתמיד ומעמיק, שדורש פיתוח אסטרטגיות ייחודיות מחד, ואת גיבושה של קהילת חוקרים העוסקים בחקר טכנולוגיות חדשניות ובפיתוח מודלים לאימוץ יעיל שלהן מאידך.

המצב שתואר לעיל – האצה בקצב הופעתן של טכנולוגיות למידה חדשניות וגידול דרמטי במגוון שלהן, לצד הצורך לפתח במהירות מודלים ואסטרטגיות להטמעתן – חייב את הסטת המיקוד של מרכז צ'ייס לתחום החדשנות בטכנולוגיות למידה, בהנחה שמיקוד זה יאפשר את המשך הפעילות שהתקיימה עד כה במרכז, ובנוסף יפְתח אפיקי מחקר חדשים באמצעות שילוב חוקרים מתחומי הניהול והכלכלה, מדעי המחשב וכן מדעי הקוגניציה, אשר יסייעו לאו"פ להתמודד עם האתגרים שמניחות הטכנולוגיות החדשניות לפתחה. צורך זה גם עולה בקנה אחד עם הצורך בארגון והערכה מחודשים של הפעילות במרכז המחקר, צורך הנגזר מהפסקת התרומה למרכז צ'ייס והדחיפות בגיוס תורם חדש למרכז.

בהתאם לכך אישרה הנהלת האו"פ בחודש נובמבר 2010 את הקמתו של המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה
(Research Center for Innovation in Learning Technologies), אשר יחליף את מרכז צ'ייס. המהלך מבטא את החשיבות הגדולה שרואה האו"פ, כמוסד מבוסס-טכנולוגיות הוראה-למידה חדשניות, בקיומו של מכון שיעסוק במחקר שוטף של חדשנות בטכנולוגיות אלה ובהשבחת הטמעתן בתהליכי ההוראה-למידה באו"פ.
במרכז חברים למעלה מארבעים מחברי המחלקות השונות באו"פ, וכמו מרכז צ'ייס, הוא פועל בשיתוף פעולה הדוק עם שה"ם בארגון של ימי עיון, סמינרים וכנסים.

מטרות המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה

• לפעול לגיבושו של גוף ידע עדכני בתחום טכנולוגיות למידה חדשניות והטמעתן היעילה
• לפעול לקידום מחקר של חדשנות בטכנולוגיות למידה באו"פ, מחקר אשר יוביל לשיפור תהליכי ההטמעה של טכנולוגיות אלה במוסד
• לפעול לגיבושה של קהילת חוקרים ישראלית, המקיימת דיאלוג מחקרי (מקומי ובינלאומי) בנושאים הקשורים בחדשנות בטכנולוגיות למידה
• לפעול לחיזוק מעמדה של האוניברסיטה הפתוחה כגוף המוביל בישראל בחקר טכנולוגיות למידה.

תחומי המחקר העיקריים במרכז

נושאי המחקר במרכז נגזרים ברובם מהדיסציפלינות פסיכולוגיה, חינוך, ניהול, כלכלה, מדעי המחשב ומדעי הטבע והחיים, והמחקר שלהם מוּבָל על ידי חברי המרכז המגיעים מדיסציפלינות אלה. הנושאים העיקריים הם:

• היבטים חברתיים של הוראה ולמידה בסביבות טכנולוגיות, למשל: חקר למידה שיתופית, התנהגות דיאלוגית, קבוצות דיון ורשתות חברתיות
• היבטים קוגניטיביים של הוראה ולמידה בסביבות טכנולוגיות, למשל: חקר אוריינות דיגיטלית, עיצוב ממשקי משתמש והוראה מרחוק
• מודלים כלכליים וארגוניים באימוץ והטמעה של חדשנות טכנולוגית במערכות להשכלה. למשל: חקר פרדיגמות חדשניות בהדרכה ובלמידה בארגונים ובתעשייה
• הסבת טכנולוגיות חדשניות להוראה ולמידה, למשל: חקר הלמידה ממכשירים ניידים, קריאה מתצוגות דיגיטליות, שימושי טכנולוגיות תלת-מימד ללמידה, יישומי וויקי ללמידה שיתופית, טכנולוגיות בשירות סטודנטים עם צרכים מיוחדים, ומשחקים דיגיטליים לימודיים
• מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשניות, למשל: ראייה ממוחשבת, למידת מכוֹנה (machine learning), גרפיקה ממוחשבת, ממשקי אדם-מחשב, פיתוח תוכנה בקוד פתוח ואבטחת מידע.

המרכז החדש התחיל לפעול במרץ רב, ומאז הקמתו בחודש נובמבר 2010 נערכו בו כבר שלושה סמינרי מחקר, שלושה ימי עיון וכנס מחקרים ארצי (כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה).

את ההרצאה נשאה פרופ' שרה גורי-רוזנבליט ביום העיון שכותרתו "העתיד הוא לא מה שהיה פעם: חדשנות בטכנולוגיות למידה", אשר נערך באוניברסיטה הפתוחה בנובמבר 2010, לרגל פתיחתו של המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה (שהחליף את מרכז צ'ייס שנסגר).

» מצורפת המצגת של ההרצאה

את ההרצאה נשאו פרופ' יואב יאיר ופרופ' יורם עשת ביום העיון "העתיד הוא לא מה שהיה פעם: חדשנות בטכנולוגיות למידה", במושב שנושאו טכנולוגיות חדשות - דילמות בחינוך. יום עיון זה נערך באוניברסיטה הפתוחה בנובמבר 2010, לרגל פתיחתו של המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה.

אחת המטרות המרכזיות שלנו ביריד הספרים הייתה חיפוש אחר מודלים חדשים לפיתוח ספרי לימוד דיגיטליים והצגתם. נוכח מכירתם של קרוב ל-8 מיליון מכשירי IPAD והתקווה הגדולה שתעשיית המו"לות האקדמית העולמית תלתה במכשיר זה, ציפינו לחזור לאו"פ עם רעיונות, המשׂגה חדשה, ודוגמאות של BEST PRACTICE במימוש של ספרי לימוד אינטראקטיביים. הופתענו מאוד לגלות, שגם בתצוגות של המו"לים האקדמיים הגדולים בעולם עדיין לא נחשפו ספרי לימוד אינטראקטיביים ייעודיים אשר מנצלים את מלוא היכולות המתקדמות של מחשבי Tablet.
למה בעצם? בשיחות עם נציג המו"לים בתחום ה-E-BOOKS טענו כולם, שהם עדיין בשלבי מחקר של הטכנולוגיות החדשות ודרכי ההצגה של תכנים. עוד הדגישו, שלמרות מחקרי השוק אשר מצביעים על ההעדפה הברורה של הקוראים לספרים עשירים במדיה, ולמרות היקף המכירות הגדל של ספרים דיגיטליים בעולם, עדיין חסר למו"לים הגדולים הידע האינטגרטיבי הנחוץ בבית ההוצאה לאור לשם פיתוחם של ספרים אלו.

מי הם המשתתפים ביריד?

ניתן לחלק את כלל משתתפי יריד הספרים לשלוש קבוצות עיקריות:

• תוכן – קבוצה זו כוללת מיגוון רחב מאוד של מו"לים אשר מפרסמים ספרים מכל הסוגים, וכן  מפתחים מפיצים ואגרגטורים של תכנים רבים ומגוונים אחרים.
• טכנולוגיה – קבוצה זו כוללת מיגוון רחב של מפתחי פתרונות הקשורים לעולם הספרים, אשר עוסקים בפיתוח של פתרונות להצגת ספרים דיגיטליים על התקנים מרובים, תקנים וסטנדרטים לספרים דיגיטליים, כלים לשיווק ומכירה של ספרים, וקוראים דיגיטליים ניידים.
• שירותים נלווים להוצאות לאור– יצרני מוצרים נלווים לספרים, שירותי דפוס בארצות שבהן יש כוח אדם זול (סין, הודו וכדומה), וכן ספקי נייר לדפוס.

המשלחת של האו"פ כמיקרוקוסמוס, כמי שמייצגת גוף בעל ידע מקצועי ויכולות מימוש בכל שלוש הקטגוריות, הייתה ייחודית בנופו של יריד הספרים בפרנקפורט. שילוב היכולות הללו באו"פ ממקם אותה בנקודת זינוק/הובלה ייחודית בעולם המו"לות האקדמית הגלובלית בכל הנוגע לפיתוח מודלים חדשים של ספרי לימוד דיגיטליים ומימושם.

מה נדרש כדי להפוך ספר מודפס לספר דיגיטלי

מהו בכלל הספר הדיגיטלי העתידי?
ככלל, ניתן היה לזהות ביריד הספרים התפתחות של ארבע גישות מרכזיות לפיתוח ספר דיגיטלי:

1. דפדוף באינטרנט
   לפי גישה זו, הפתרון מתאפיין בסריקת ספרים מודפסים קיימים, תוך תהליך OCR (Optical Character Recognition), והפיכת הספר המודפס לקובץ PDF או לקובץ XML המותאם ספציפית לקורא אינטרנטי. בגישה זו משתמשים בקורא אשר משמר את העימוד המקורי של ספר הלימוד ואת החלוקה הלוגית שלו. בפתרון זה אין זהות מוחלטת בין הטקסט שנסרק ובין הטקסט של הספר המקורי (מכיוון שתהליך ה-OCR אינו מאפשר דיוק של 100%). אתר פא"ר שלנו נבנה במקור בגישה זו.
   
   
2. קריאה מכל מכשיר
   השלב הבא בהתפתחות של ספר דיגיטלי, מבוסס על דיגיטציה מלאה של הטקסט והפיכתו לטקסט "חי" אשר מאפשר גלישה של הטקסט לפי גודל הגופן ובהתאם למגבלות גודל המסך של המכשיר (מרבית מכשירי ה-E-INK, דוגמת קינדל, מבוססים על טקסט שכזה).
   פרויקט סד"ן, שהחל בימים אלו באמצעות הקוראים הדיגיטליים של חברת ,Bookware משתמש בגרסה הדיגיטלית המקורית של ספרי הקורס ג'נוסייד.
   
   
3. ספר עשיר מכל מכשיר (WEB APP)
   אחת המגמות שבלטו ביריד הספרים מתמקדת בשלב הבא: קוראי-הספרים יקבלו כקלט קובץ שבו יוכלו לשלב רכיבי מולטימדיה כשכבת מידע נוספת. קוראים אלה נכתבים בשפות סטנדרטיות אשר מאפשרות את הצגתם על מרבית המכשירים המקובלים כיום בשוק, ומבטיחים לתמוך במכשירים עתידיים. מגמה זו מתמקדת בפיתוח אינטרנטי (WEB APP), אשר יוכל להיות מוצג בכל פלטפורמה ובכל התקן נייד שיפותח, על-ידי ניצול סטנדרטים כגון EPUB ו-HTML5. ספרים אלו יהיו זמינים רק כאשר הקורא יהיה מחובר לאינטרנט. יחד עם זאת, HTML5 מאפשר להוריד מקטעים של הטקסט. וכך, גם אם לזמן מה יאבד החיבור לאינטרנט (למשל, בעת נסיעה בתחבורה ציבורית, או באזורים ללא קליטה סלולרית או גישה לאינטרנט ב-WIFI), תישמר המשכיות הקריאה.
   
   

   דוגמא ראשונה לספר שמפותח באו"פ בימים אלו לפי תקן EPUB, הוצג ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים, 2011.  בדוגמא ניתן לראות פרק ראשון מעוצב ועשיר במולטימדיה מתוך הספר  סוציולוגיה של התרבות שכתב פרופ' מוטי רגב מהאוניברסיטה הפתוחה.


4. ספר עשיר למכשיר ייעודי (Native APP)
   גישה זו נשענת על חוויה של קריאה אשר הותאמה בצורה מושלמת למכשיר ייעודי. כיום המכשיר הפופולרי והכמעט בלעדי לפיתוחים ייעודיים אלה הוא ה-IPAD. בכנס הוצגו מספר דוגמאות לניצול חכם של יתרונות המכשיר, אולם מרביתן היו בתחום הספרים השימושיים וספרי הפנאי.
   
   
   

החברה היחידה שמצאתי (ולא הופיעה ביריד), אשר משתמשת ביכולות של ה-IPAD עבור ספרי לימוד אינטראקטיביים, היא חברת INKING.
בעולם של מגזינים ללא ספר, האפליקציה המובילה הייעודית ל-IPAD היא של חברת WIRED.
ומאז היריד נוסף גם היומון של רופרט מרדוק The Daily.

תובנות ועקרונות לפיתוח עתידי של ספרי לימוד

בכנס Tools of Change עלו מספר עקרונות ותובנות לפיתוח ספרי לימוד דיגיטליים:

• מעודכן – בקרב המו"לים שהציגו ביריד נתפסים ספרי הלימוד האקדמיים כסחורה שמאבדת מערכה האקדמי ומתיישנת מהר מאוד. הדבר נכון הן לגבי ספרים דיגיטליים והן לגבי ספרים מודפסים. לפיכך, בהקשר של ספרי הלימוד הדיגיטליים, הלומדים של מחר יצפו לחוות עדכונים לספר שלהם לעיתים תכופות, מה שיאפשר לשמר את הרלוונטיות האקדמית של ספרי הלימוד. כתיבה של ספר לימוד בעתיד תדרוש אפוא מחויבות ארוכת טווח של צוות הכותבים לשינויים מתמשכים ולניהול גרסאות. אחד העקרונות המרכזיים שעלו בכנס היה המעבר מניהול הפיתוח של ספר מודפס כפרויקט עם תכולה סגורה, תקציב נתון, וכן תאריך התחלה וסיום, למטאפורה של פיתוח רכיב תוכנה. פיתוח אקדמי, לפי מטאפורה זו, אינו מסתיים בכותר מודפס, אלא זוכה לסבבי פיתוח ולעדכונים קטנים ומתמשכים לאורך זמן.



• מקושר – בפיתוח ספר עתידי, החשיבה צריכה להיות על NETWORKS, NOT JUST BOOKS. כלומר, אין לראות בספר אובייקט מבודד ומנותק, אלא עליו להימצא בקשר עם אובייקטים תוכניים רבים אחרים.



• קצר ולעניין – בעולם הפיסי יש "משקל" רב, תרתי משמע, לאורך. בעולם הדיגיטלי הופכת התמציתיות לערך עליון. ולכן, כל ספר שיגיע עם תקציר אפקטיבי אשר מפנה לספר השלם, אך מאפשר קריאה בחלופה מתומצתת שלו, יתקבל בברכה. בעולם של האו"פ ניתן לחשוב על מדריך הלמידה כהתחלה טובה לכיוון כזה של פיתוח.

תובנות לגבי השוק העתידי של ספרי לימוד

1. מכירה – חוויית הקנייה של ספרי לימוד עומדת להשתנות. במקום לקנות ספר יוכלו הקוראים לבחור בעתיד מבין האפשרויות הבאות:
• קנייה מסורתית של ספר מודפס
• קנייה של ספר דיגיטלי
• קנייה של ספר דיגיטלי + מנוי שנתי לעדכונים
• קנייה של ספר מודפס וספר דיגיטלי במחיר מוזל
• קניית חבילה או קופון של מספר ספרים דיגיטליים בהנחה
•  קנייה של פרק/ים מספר
• דוגמית בקליק אחד - הורדה של פרק מבוא (או פרק אחר), חינם וללא התחייבות. גישה זו תאפשר לקונים פוטנציאליים להגיע, בלחיצה אחת, עוד לפני תהליך הקנייה המחייב, לדוגמית קטנה מהספר: פרק מבוא, סרטון פתיחה וכדומה. אפשרות זו עשויה להקל על מי שמבקש להחליט במהירות האם לרכוש את הספר.


2. תחרות –  כיום יש פער גדול בין ארצות הברית לבין שאר חלקי העולם בכל הנוגע לצריכה וללמידה באמצעות ספרים דיגיטליים. חלק מההסברים שניתנו לפער זה התמקדו במהירות האימוץ של טכנולוגיות חדשות. הסברים נוספים התבססו על התחרות הקיימת בשוק האמריקאי בין המו"לים השונים וההיצע הגדול: בשווקים שבהם אין תחרות בין המו"לים האקדמיים, הלחץ לפיתוח של ספרים דיגיטליים אינו מורגש.


3. מחיר ספרי הלימוד – בארצות הברית נאמדת עלות ספרי הלימוד בשנה לסטודנט ממוצע הלומד באוניברסיטה ב-1,000 דולר. נתון זה דוחף בעוצמה את השוק לפתח פתרונות זולים יותר. מנגד, עלויות ההפקה הגבוהות דוחפות את המו"לים להגדיל כל הזמן את קהל הרוכשים, ולאתר שווקים חדשים. מבחינה גלובלית, היתרון של ארצות הברית בזירה של ספרי לימוד דיגיטליים יאפשר לה למכור זכויות תרגום לשפות זרות, וכך לממן את המשאבים שמושקעים בפיתוח זה.


4. תחומי הדעת – בתחומים טכנולוגיים, שבהם רמת העדכון היא קריטית, מסתמנת העדפה ברורה לספרים דיגיטליים לעומת ספרים מודפסים. מארגנת הכנס Tools of Change (חברת Oreilly) מדווחת על התפלגות מכירות של 1:10 לטובת ספרים דיגיטליים.


5. ניראוּת – לספרים שלא יימצאו באחת הפלטפורמות המרכזיות – Google Books ,Amazon ובעתיד אולי גם ב- Istore (ועדיף בשלושתם) –  לא תהיה בעתיד זכות קיום.

מטרת צילומי ההנחיה בכיתות היא ליצור חומרי למידה מבוססי-וידאו לתועלת הסטודנטים. השיעור המוקלט מיועד בעיקר לקבוצת הלימוד שהשיעור שלה צולם – הן לסטודנטים שנכחו בשיעור והן לאלה שמסיבות שונות לא הגיעו אליו, אולם השיעורים המוקלטים עשויים להיות לעזר רב גם לסטודנטים מקבוצות לימוד אחרות וכן לסטודנטים שילמדו את הקורס בסמסטרים הבאים.

הצילום בכיתה מאפשר למנחים ללמד בסביבתם "הטבעית". ככזה הוא מתאים למנחים אשר מסיבות שונות אינם מעוניינים להנחות באמצעות המערכות הסינכרוניות שלנו ("אופק", וידאו-קונפרנס, או "כיתה וירטואלית")  – בשל קושי ללמד בישיבה (באולפני הוידאו החדשים ניתן יהיה ללמד גם בעמידה), העדפה ללמד תוך כדי קשר עין ואינטראקציה ישירה עם הסטודנטים, חשש מתפעול טכני של המערכות המשדרות ועוד.
סיבה נוספת ליוזמת הצילומים בכיתות הלימוד היא התפוסה המלאה של האולפנים, אשר מונעת את הגדלת היקף הקורסים המשודרים מהאולפנים ברעננה, למרות הביקוש ההולך וגובר מצד הסטודנטים.

אחד הקשיים הגדולים שנתקלנו בהם היה מציאת חברה חיצונית שתבצע את הצילומים באיכות טובה. לא פשוט לצלם מנחה בעת מפגש בכיתה. במקרים רבים המנחה נוטה להסתובב ברחבי הכיתה ולקיים דיאלוגים עם הסטודנטים, והצלם צריך להיצמד לתנועת המנחה ולעקוב אחריו, ועם זאת לא להחמיץ את הלוח או המצגת שעליהם מוצגים עיקרי השיעור.

הערכת הפיילוט

שה"ם, בשיתוף המחלקה להערכה, פיתחו שני שאלונים, האחד נשלח למנחים ולמרכזים, והשני הועבר לכל הסטודנטים – גם אלה שהשתתפו בשיעור המצולם וגם הסטודנטים מקבוצות אחרות שיכלו לצפות בהקלטות.

עמדות המנחים

מתשובות המנחים ניתן לראות כי מרביתם אינם רואים הפרעה גדולה מדי בצילום מפגשי ההנחיה שלהם. עם זאת, חלק קטן מהם הזכירו שהדבר עלול להשפיע על השתתפות הסטודנטים במפגשים. המנחים בהחלט רואים את היתרונות ואת התרומה החיובית של השיעורים המצולמים ללמידה של הסטודנטים. לדבריהם, איכות הסרטים היא סבירה, אך היו להם כמה הצעות לשיפור, כמו הכנת כיתה ייעודית שתותאם לצילום בכיתות מבחינת גודל הכיתה, מרחק הסטודנטים מהלוח, התאורה וכדומה. צילום המפגשים בכיתה כזאת יעזור לפתור את הקשיים הטכנולוגיים ולהפיק תוצר מוקלט איכותי יותר. כל המנחים הסכימו שהקורס שלהם מתאים להיות מצולם בכיתה.

עמדות הסטודנטים

מטרת הסקר בקרב הסטודנטים הייתה לבחון שתי שאלות עקריות: השפעת הצילומים על התנהלות המפגש, ומידת התועלת בהקלטות המפגשים שהועלו לאתרי הקורסים. השאלון הופץ בקרב כלל הסטודנטים בקורסים שנבדקו (534 סטודנטים).

מהתפלגות התשובות נמצא שמרבית הסטודנטים ציינו שלצילום לא הייתה השפעה על התנהלות המפגש, נוכחות הצלם בכיתה לא הפריעה להם להתרכז בלמידה במהלכו, הצילום לא השפיע על המוטיבציה שלהם להשתתף באופן אקטיבי במפגש, ואם הייתה לו השפעה על איכות ההנחיה, היא הייתה חיובית. עם זאת, כדאי אולי להביא בחשבון שישנם עדיין מספר סטודנטים שהדבר בכל זאת הפריע להם, והיו משיבים שאפילו ציינו כי הצילום השפיע על ההשתתפות האקטיבית שלהם בשעור.

כאשר נבדקה התועלת של הצילומים נמצא, כי 67% מהמשיבים צפו בכמחצית המפגשים המוקלטים או למעלה מזה, ומרביתם (55%) צופים בהקלטות באופן שוטף במהלך הסמסטר כחלק מתהליך הלמידה. שביעות הרצון של הסטודנטים מההקלטות הייתה בעיקר רבה עד רבה מאוד (68%). 29% מהם ציינו כי שביעות רצונם הייתה בינונית ומטה, ורק 2% (2 סטודנטים) הביעו חוסר שביעות רצון. חשוב לציין ש-89% מהמשיבים מעריכים את תרומת הצפייה במפגשים המצולמים כגבוהה (רבה/רבה מאוד), 9 סטודנטים (9%) העריכו אותה כבינונית, ורק שני סטודנטים שענו על שאלה זאת ציינו תרומה מעטה (סטודנט אחד), או חוסר תרומה כלל (סטודנט אחד).

מרבית הסטודנטים (87%) ציינו, שלעובדה שבקורסים מסוימים תהיה אפשרות לצפות בהקלטות של מפגשים עשויה להיות השפעה רבה עד רבה מאוד על נטייתם להירשם אליהם (ראו דו"ח ההערכה המלא).

מסקנות והמלצות לעתיד

הפרויקט שהתנהל כפיילוט במשך שני סמסטרים איפשר להסיק מספר מסקנות בתחומים שונים. הצילום מתאים במיוחד לקורסים בהם יש סטודנטים המרוחקים ממרכזי לימוד. מבחינה אקדמית-פדגוגית ניתן להמליץ על צילום מפגשי הנחיה בקורסים שהם בעיקר סדנאיים ומתקיימת בהם אינטראקציה גבוהה עם הסטודנטים. עם זאת, מומלץ להימנע מצילום מפגשי ההנחיה בקורסים שתוכן השיעורים בהם הוא רגיש, למשל, קורסים שעוסקים בנושאים פוליטיים. צילום מפגש בקורסים כאלה עלול להשפיע על השתתפות הסטודנטים במהלך השיעור. יש גם חשיבות לבחירתו של מנחה "עובר מסך", אבל בעיקר חשוב שהמנחה יהיה שותף ויבין את חשיבות הצילומים. איכות ההקלטות תעלה כמובן ככל שהמנחה יהיה רהוט וברור יותר וככל שהוא ינוע פחות בכיתה. עם זאת, בהשוואה לשידור מהאולפן נדרשות מהמנחה פחות הכנה ופחות התאמה של סגנון ההוראה שלו לטובת הצילומים.

ניתן לסכם ולומר, כי מומלץ להציע מודל זה בכל הקורסים באו"פ שאינם מוצעים באופק, בווידאו-קונפרס, או בכיתה וירטואלית, על מנת שכל קורס יכלול סט של מפגשים מוקלטים.
אשר לשימוש בהקלטות, אנו ממליצים להשתמש בהן למשך מספר סמסטרים (3-4), ואז להקליט סדרה חדשה ומעודכנת.

נראה שרוב הסטודנטים שהשתמשו בספרים הקוליים (27% מהמשיבים) ראו בהם תוספת לספרים המודפסים ולא תחליף להם. 84% מהסטודנטים שהאזינו להם גם קראו את הספרים המודפסים. היו מהם שהאזינו לספרי הלימוד וקראו בהם בזמנים שונים, בנפרד,והיו שהאזינו לספרים הקוליים וקראו בספריםהמודפסים בו-בזמן, בנימוק שכך הם מרוכזים יותר. 16% מהסטודנטים הסתפקו בהאזנה לספרים הקוליים, ונראה שסטודנטים אלה מעדיפים ללמוד באמצעות שמיעה, מאחר שכך הם קולטים טוב יותר את חומר הלימוד.

איור 1: אופן השימוש בספרים הקוליים (N=480)

הקושי המשמעותי ביותר בלימוד קורס באו"פ, לפי תפיסת המשיבים, הוא היקף חומר הלימוד. הקשיים שבהם הם נתקלים בעת לימוד חומר אקדמי בדרך כלל הם קשיים בזכירת החומר, בארגון חומר הלמידה, בריכוז וקשב ועוד (איור 2).

איור 2: קשיי המשיבים בלימוד חומר אקדמי

* ניתן לבחור יותר מתשובה אחת

מרבית המשיבים (61%) ציינו, שהספרים הקוליים סייעו להם להתמודד עם הקשיים האלה. לחלק מהמשיבים מסייעות הגמישות בזמן ההאזנה לחומר הלימוד, והאפשרות להאזין לספרים הקוליים בעת ביצוע פעולות אחרות, כמו נהיגה, צעידה יומית, עיסוק במלאכות הבית ועוד, דבר המאפשר להם לנצל ביתריעילות את הזמן שעומד לרשותם. סטודנטים אחרים ציינו, שהלמידה באמצעות הספרים הקוליים משפרת את הלמידה: הם מרוכזים במידה רבה יותר, מבינים טוב יותר את חומר הלימוד, וזוכרים אותו טוב יותר כאשר הם לומדים באמצעות הספרים הקוליים. בהשוואה ללמידה באמצעות הספרים מודפסים (איור 3) הלמידה גם מאורגנת ומהירה יותר, והם מצליחים לחזור על החומר. כשליש מהמשיבים אף ציינו שהספרים הקוליים איפשרו להם לקרוא פעם נוספת את ספרי הקורס. לדבריהם, הם השתמשו בספרים הקוליים בעיקר כהכנה לבחינה, לקראת מפגש הנחיה, ולצורך חזרהותירגול נוסף.

רוב הסטודנטים שהשתמשו בספרים הקוליים אמרו שהם הסתייעו בהם ללמידה, וכי ימליצו על השימוש בהם לסטודנטים הלומדים את הקורס. יחד עם זאת הם מצאו, שאפשר לשפר את תרומת הספרים הקוליים ללמידה - באמצעות הדרכה כיצד ללמוד באמצעותם.

איור 3: אפקטיביות הלמידה באמצעות ספרים קוליים ובאמצעות ספרים מודפסים

ממצאי המחקר מצביעים על קשר מובהק בין שימוש בספרים הקוליים לבין שפת האם של הסטודנט והערכתו את מידת השליטה שלו בשפה העברית. שימוש בספרים הקוליים הוא גבוה יותר, באופן מובהק, בקרב סטודנטים ששפת אימם אינה עברית, כמו כן, ככל שרמת השליטה בשפה העברית נמוכה יותר, כך שיעור השימוש בספרים הקוליים גבוה יותר. במילים אחרות, הספרים הקוליים מנגישים את השפה העברית לסטודנטים שאינם שולטים בה.

אפשר לחלק אפוא את המשיבים לשלוש קבוצותעיקריות. בקבוצה האחת נמצא סטודנטים שלגביהם ספרי הלימוד הקוליים הם תחליף לספרי הלימוד המודפסים (כ-16% מהמשיבים); הקבוצה השנייה, גדולה בהרבה, היא של מי שהספרים הקוליים הם עבורם תוספת לספרי הלימוד המודפסים. הסטודנטים בקבוצה זוהביעו הערכות שונות בנוגע לתרומתם של הספרים הקוליים ללמידה. יש מהם שסברו כי הםמסייעים ממש לשיפור הלמידה והיכולת האקדמית, ויש מי שציינו רק את ההיבט הפונקציונלי שלהם (ניצול זמן). הקבוצה השלישית, הגדולה ביותר, היא של המשיבים שדיווחו כי לא השתמשו כלל בספרים הקוליים: כ-50% מבין המשיבים שלא השתמשו בהם כלל טענו שלא ידעו על קיומם, לאחרים לא היה זמן להאזין לספרים הקוליים, או שלא היה להם צורך בהם. להרחבה ניתן לעיין בדו"ח ההערכה המלא.

מהאמור לעיל נראה, שהספרים הקוליים מיועדים לאוכלוסייה הטרוגנית של סטודנטים:

• סטודנטים אשר מעדיפים ללמוד באמצעות שמיעה מאחר שכך הם קולטים טוב יותר את חומר הלימוד;
• סטודנטים עם קשיים שונים בלמידה: זכירת חומר הלימוד, ריכוז וקשב ועוד;
• סטודנטים ששפת אימם אינה עברית;
• סטודנטים הרוצים לנצל ביעילות רבה יותר את זמנם כדי להתגבר על העומס הנגרם בשל היקף חומר הלימוד;
• סטודנטים בעלי לקות בראייה המתקשים בקריאה.

ההחלטה להקים מערך לימודים מקוון בשפה הרוסית חייבה בין היתר להקים סביבת למידה מתאימה. באופוס אפשר אמנם לכתוב תכנים ברוסית, אולם שפת הממשק היא עברית. סביבת הלמידה הרב-לשונית מוּדל, שנבחרה להחליף את אופוס, נותנת מענה לצורך ללמד ברוסית. עד שתושלם הקמת מוּדל והטמעתו באו"פ, הוחלט להקים במהירות סביבת מוּדל נפרדת לקורסים ברוסית, תוך הסתמכות על המערכת כפי שהיא, ללא פיתוח והתאמה מיוחדים לאו"פ. נטליה רוטנברג הקימה את המערכת. לכל אחד מהקורסים ברוסית נפתח אתר. נטליה נותנת גם תמיכה טכנית ופדגוגית למרכזי ההוראה של הקורסים האלה. מאחר שאין כיום אפשרות לרשום את הסטודנטים באורקל, בינתיים הרשמת הסטודנטים לבסיס הנתונים של התוכנית והסדרת ההרשאות לסביבת הלמידה, מבוצעות ידנית על ידי מינה גרומן, רכזת התכנית, ונטליה (בהתאמה).

אתר התוכנית פתוח לכל, וכולל הסבר על האוניברסיטה הפתוחה, תיאור התוכנית, תנאי קבלה, קטלוג הקורסים, וכן טופס להרשמה מקוונת. לגבי כל קורס נמצא באתר התוכנית הסבר - בטקסט ובווידאו, וקישור לאתר הקורס.

קטע מתוך אתר התוכנית

סטודנט שנרשם לתכנית מקבל באמצעות הדואר האלקטרוני קישור לאתר הקורס שבחר, וכן נשלח אליו שם משתמש וסיסמה.
הלמידה מתנהלת כולה באתר הקורס. ספרי הקורס, שתורגמו לרוסית, מועלים לאתר בשלמותם בפורמט PDF (על תהליך הכנת הספרים ראו בהמשך) ואפשר לקרוא בהם באתר הקורס או באמצעות קוראי-ספרים אלקטרוניים. באמצעות הפורום מתנהל שיח בין המנחה לבין הסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. מרכז ההוראה בקורס יוצר קשר עם הסטודנטים באמצעות מערכת המסרים ועוקב אחר התקדמותם. המטלות נשלחות לבדיקה באמצעות מערכת המטלות המוּדלית. רק הבחינות אינן מקוונות, והן נערכות במוסדות יהודיים וישראליים באזור מגוריהם של הסטודנטים.

דוגמה לקורס הנלמד במסגרת התוכנית הוא הקורס "בין יהודים לנוצרים", שאותו מרכזת יוליה ברשדסקי-ליבוביץ. תוכני הקורס הזה מוצגים באתר כשהם מחולקים לפי נושאים. כל נושא כולל חומרים כמו תיאור הנושא, טקסט דיגיטלי של הפרק הרלוונטי בספר, גרסה קולית של הפרק, מטלה, חומרי עזר, הרצאות אינטרוויז מוקלטות, מטלות ויקי, מפות, תמונות, והפניה לאתרי אינטרנט.

חומרים של יחידות 1 ו-2 ב

קורס בין יהודים לנוצרים

הכנת הספרים הדיגיטליים

ספרי הקורס הוכנו בקבצי PDF משני סוגים, בהתאם למקורם:

1. מספרים שהיה להם מקור דיגיטלי סביר, הוכן ספר בטקסט "חי" (להבדיל מטקסט שנסרק כתמונה). רוב הספרים האלה הופקו בעבר בתוכנת עימוד בגרסה ישנה. הם עברו כעת תהליך של טיוב ושיפור טכני בהוצאה לאור של האו"פ. בתהליך זה השתבשו לעיתים טקסטים שונים, כגון אותיות ביוונית, מספרים, מפות ועוד, ונדרשה הגהה, שאותה ביצעו מרכזי ההוראה של הקורסים ברוסית. לאחר הכנסת התיקונים הומר הטקסט ל-PDF "חי", שאפשר להעתיק קטעים ממנו, לסמן בו משפטים, להוסיף הערות ועוד, והוא מתאים גם לשימוש בקורא-ספרים אלקטרוני.
2. ספרים שלא נמצא להם מקור דיגיטלי סביר עברו תהליך של סריקה והפיכת הטקסט הסרוק לטקסט "חי" באמצעות טכנולוגיית OCR (optical character recognition) , ונשמרו בפורמט PDF משולב (סריקה + טקסט מ-OCR).

ומה הלאה?

בסמסטר 2011א נערך פיילוט של התוכנית המקוונת. המערכת הוקמה ונוסתה והיא פועלת כראוי. לומדים באמצעותה סטודנטים מפרויקט רוסיה, אולם גם ישראלים דוברי רוסית שנרשמים לקורסים הרגילים אך מעדיפים ללמוד ברוסית, יכולים ללמוד באמצעות הקורס המקוון שפיתחנו.

בסמסטר האחרון נמשכה למעשה התוכנית במתכונת הישנה במקביל למתכונת החדשה ולא הרבה סטודנטים בחרו בלמידה המקוונת, אך בסמסטר הבא תהיה לסטודנטים שירצו להמשיך בתוכנית רק אפשרות של לימודים מקוונים, ואנחנו מקווים לראות אותם באתר יחד עם סטודנטים חדשים רבים.