ניתן להשתמש בסביבות ויקי במערכות חינוך באופנים שונים. כל אופן יממש ויבטא השקפה פדגוגית או יעד לימודי מסוים.

בפרויקט ה"ויקי-ספר" עשינו, פרופ' שיזף רפאלי ואני, שימוש שונה בסביבת הוויקי. הרעיון המרכזי שהנחה אותנו היה ליצור ספר לימוד שלם לקורס בשפה העברית, כאשר הסטודנטים הם שותפים מלאים לעריכת הספר ולכתיבתו.
השתמשנו בספר אינטרנטי קיים בנושא מערכות מידע, שנכתב בתחילת שנות התשעים, ו"שפכנו" אותו במלואו לסביבת ויקי. ההסתמכות על ספר קיים עזרה לנו להתמודד עם מכשול ה"מסה הקריטית" הקיימת בסביבות שיתופיות רבות.

לאחר יצירת ספר שלם, גם אם מיושן בתכניו, לקורס "מבוא למערכות מידע" בתוך סביבת "ויקי-ספר ", התחלנו לשלב אותו בחומר הלימודים של קורס זה.
החל מסמסטר 2006א כל הסטודנטים הלומדים את הקורס באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון משתמשים בספר זה. במהלך הקורס, ועל מנת לגרום לתהליך של למידה משמעותית, נדרשים הסטודנטים לתקן את הספר ולעדכנו. ההנחיות הניתנות לסטודנטים הן מעורפלות, והם מתבקשים לתרום מהידע שלהם על-ידי עדכון ותיקון לספר.
איננו מגדירים מהי תרומה טובה, או מהי תרומה בכלל לצורך העניין. זהו תרגיל חובה, כלומר כל סטודנט בקורס חייב להיכנס ולתרום את תרומתו פעם אחת לפחות. ואולם, סטודנטים שתורמים יותר מפעם אחת מדורגים בסולם שבין נקודה אחת לחמש נקודות. נקודות אלו מתווספות לציון כבונוס.

בחלוף כמעט שנה מאז התחלנו להנהיג את השימוש ב"ויקי-ספר" בקורס זה, ניתן לראות שאכן מרבית הסטודנטים מבצעים יותר מ"תרומה" אחת של עריכה ועדכון. התפלגות מספר תרומות העריכה של הסטודנטים מופיעה בצורה מערכית כמו מערכות חברתיות אחרות. חלק גדול מהסטודנטים ביצע מספר מועט - 1 (פעם אחת) של עריכות, אולם היו גם סטודנטים שביצעו 200 (מאתיים!) עריכות בסמסטר. ישנם סטודנטים שנכנסו במהלך יום אחד בסמסטר, ואחרים שנכנסו אחת לשבוע. אנו רואים שהסטודנטים התפלגו בשימוש שלהם בדרך דומה לזו הידועה לנו מקבוצות דיון וממרחבים שיתופיים נוספים.

בבדיקת הקשר שבין התרומה ל"ויקי-ספר" לבין הציון במבחן, בחלק מן הקבוצות נמצא קשר מובהק סטטיסטית ובחלק מהן לא. אנו נתונים כעת בשלבי תכנון מחקר-המשך שנועד לבדוק את הקשר שבין התרומה ל"וויקי-ספר" לבין הציונים בקורס.
את המשמעות של קשר זה ניתן להבין בשתי דרכים שונות, כאשר כל אחת מהן היא בעלת חשיבות ותרומה משלה לאימוץ גישת ניהול ידע זו.
דרך אחת להבין את הקשר היא שהסיבתיות היא כזו שה"ויקי-ספר" שיפר את הידע בקורס, ואם זו הסיבה, הרי שראינו שכר בעמלנו.
לעומת זאת המקטרגים יסבירו זאת בכך שרק הסטודנטים "החזקים" נכנסו לעדכן ולתרום ל"ויקי-ספר", ולכן יש קשר בין התרומה לציון. אם זהו אכן ההסבר, אזי משמעות הדבר היא שהסטודנטים החלשים יותר יצאו גם הם נשכרים ולמדו מהחזקים, וגם זו תוצאה מבורכת.
אין זה משנה כיצד נסתכל על הקשר בין תרומה לציון, בכל מקרה נגלה שמדובר בממצא חיובי.

לסיכום: ראינו שה"ויקי-ספר" מבוסס על תיאוריה של ניהול ידע על-ידי קבוצות, ניסינו לבחון את הסיבות להצלחתו של ה"ויקי-ספר" ולהפיכתו לכלי בעל עוצמה ללימוד ולניהול ידע, וסיכמנו בתיאור פרויקט אחד הנערך בימים אלו. אני סבור שהפוטנציאל הטמון בפרויקט מוצלח זה ובמימושו יכול לתרום רבות לטובת יצירת/הפקת ספרים נוספים במתכונת "ויקי-ספר" בתחומי דעת מגוונים.

על מנת לקדם יישומים פדגוגיים של טכנולוגיות זו, משולבת סביבת ויקי, החל מסמסטר 2006א, בכ- 15 קורסים באוניברסיטה מתחומי דעת שונים, שעושים בה שימוש מגוון ללמידה שיתופית. בנוסף היא משמשת גם ככלי לעבודה שיתופית בארגון. סביבת ויקי באוניברסיטה הפתוחה מכונה "ויקיאופ".
בגיליון פברואר של "צליל מקוון" הצגנו ניסוי שנערך בקורס "טכנולוגיה ולמידה" הנלמד במסגרת לימודי התואר השני בחינוך, ובו התבקשו הסטודנטים להקים במשותף, בסביבת "ויקיאופ", מאגר מונחים כחלק ממטלת חובה שנמשכה לאורך כל הסמסטר.

להלן תיאור הפעילות המתקיימת ב"ויקיאופ": 

• ניתוח משותף של מאמרים אקדמיים : בקורס "מדיניות מערכות מידע" (בריכוזה של בקי שוקן-טופז) הנלמד במסגרת המחלקה לכלכלה וניהול, ובקורס "המאזן האקולוגי ושמירת הסביבה" (בריכוזה של ד"ר סוזי פישר) הנלמד במסגרת לימודי תואר שני במחשבה הביולוגית, מתבצע בסביבת ה"ויקיאופ" ניתוח משותף של מאמרים. עד כה נדרשו הסטודנטים להתמודד בכוחות עצמם עם קריאת מאמרי החובה. כעת, במהלך הניסוי מתבקשים הסטודנטים להתחלק לצוותים של 5-3 חברים, כאשר כל צוות אחראי להצגה וניתוח של מאמר אחד תוך קבלת הדרכה ומשוב מצוות הקורס. העבודה כולה נעשית בסביבת ה"ויקיאופ", כאשר בסופו של התהליך ייהנו הסטודנטים בשני הקורסים ממאגר של מאמרים מנותחים שהוא פרי עבודתם המשותפת.
  
  
• תרגיל משותף כהכנה למבחן הגמר: בקורס "ביולוגיה כללית ב" (בריכוזה של ד"ר רויטל לביא) הנלמד במסגרת המחלקה למדעי הטבע והחיים, מתקיים בסביבת ה"ויקיאופ" תרגיל שיתופי המהווה הכנה לקראת המבחן המסכם. לסטודנטים מוצגים משפטים שגויים שנאספו מבחינות קודמות, והם נדרשים לתקן אותם. המרכזת מעלה ל"ויקיאופ" את המשוב שלה, בהתאם לצורך, אך איננה מתערבת בתיקון המשפטים עצמם.
  
  
• כתיבה שיתופית של חוברת הדרכה: המחלקה לסיוע בלמידה באוניברסיטה (עפרה הרץ ואפרת וייס-נוני) משתמשת בסביבת "ויקיאופ" לצורך כתיבת חוברת הדרכה לסטודנטים. הכתיבה נעשית במשותף על-ידי צוות כותבים המורכב משלושים אנשי הדרכה הפזורים ברחבי הארץ.
  
  
• בניית ציר-זמן אישי: בקורס "חשיבה היסטורית" (בריכוזו של ד"ר אשר עידן) הנלמד במסגרת המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, הוזמנו הסטודנטים לכתוב במשותף את ההיסטוריה מנקודת המבט שלהם כדי להתנסות בשאלות יסוד של הקורס.
  
  
• ביצוע מטלה מדעית משותפת: בקורס "תורת החיסון" (בריכוזה של ד"ר רות לומניצר) הנלמד במסגרת המחלקה למדעי הטבע והחיים, מתבקשים הסטודנטים לפתח ביחד תרכיב חיסון לנגיף שפעת העופות. בקורס "בעיות מודרניות במדעי האטמוספרה" (בריכוזו של ד"ר יואב יאיר) מגבשים הסטודנטים ביחד מסמך מנהלים בנושא ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ. הסטודנטים נדרשים להסתמך על מסקנות דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לנושא שינוי האקלים , ה - IPCC, וביחד לגבש מסמך סיכום המציג את הבעיה ומניח את הדרך לפתרונה.
  
  
• קריאה מודרכת של יחידות הלימוד: בקורס "מגמות בחברה הישראלית" הנלמד במסגרת המחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת, הועלו ל"ויקיאופ" שאלות מסכמות לפרקי הלימוד בקורס. הסטודנטים מוזמנים לתרום במשותף לכתיבת התשובות ולשפר תשובות של אחרים. התהליך מלווה בהנחיה של ד"ר נטע האילן. 
  
  
• פתרון משותף של מבחנים לדוגמא: בקורס "תקשורת: טכנולוגיה, חברה תרבות " הנלמד במסגרת המחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת, מוזמנים הסטודנטים, לקראת הבחינה המסכמת, לענות במשותף על מבחנים לדוגמא שפורסמו באתר הקורס. התהליך מלווה בהנחיתן של מרכזת הקורס דנה וקפלן ומנחה בקורס זוהרה צור. 
  
  
• הקמת מאגר משותף של מונחים: בקורס "טכנולוגיה ולמידה" (בריכוזה של חגית טל) הנלמד במסגרת תואר שני בחינוך, בקורס "מבוא למקרא" (בריכוזה של ד"ר סינתיה אדנבורג) ובקורס "פסיכולוגיה של משתמש רשת האינטרנט" (בריכוזו של ד"ר אבנר כספי) התבקשו הסטודנטים להקים במשותף מאגר מונחים של נושאי הלימוד בקורס. הסטודנטים התבקשו להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות למונחים אלה ולבצע שיפורים בהגדרות שהציעו סטודנטים אחרים. 
  
  
• עבודת חקר: בקורס חשבונאות ניהולית מתקדמת (בריכוזו של אור מנדלסון) הנלמד במסגרת תכנית ה - MBA, נתבקשו הסטודנטים להעלות לסביבת ה"ויקיאופ" 10 תב"רים (תופעות בלתי רצויות) אותם הם אספו מתוך ראיונות שערכו עם עובדים בארגון כלשהו. כל סטודנט נדרש להגדיר את התופעה ולתת לה דוגמא יישומית מהארגון, ולאחר מכן לקשר לתב"רים שהעלו סטודנטים אחרים בעלי הקשר דומה. רשת התב"רים השלמה מהווה חומר לימודי בעל ערך להבנת תהליכים ארגוניים. כמו כן מעשיר התרגיל את כיווני המחשבה של הסטודנטים ע"י סקירת תופעות בעלות מאפיינים דומים אשר מובאות מארגונים שונים במהותם.
  
  הערכת ה"ויקיאופ" ככלי למידה שיתופית
  
  במחקר שמלווה את הניסוי, אנו בוחנים את ה"ויקיאופ" ככלי ללמידה שיתופית וכן את אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבה זו. המחקר מתבסס על שתי שיטות מחקר: האחת, סקר הערכה שיועבר לסטודנטים בתום הסמסטר. השנייה, ניתוח של כניסות המשתמשים לסביבת ה"ויקיאופ". הכניסות לכל אתר באינטרנט, וכך גם לסביבת ה"ויקיאופ", מייצרות שורות קוד (Log-Files) בשרת האינטרנט ומותירות תיעוד מדויק של הפעולה שהתבצעה. רישום זה מכונה "עקבות" והמידע שבו הוא בעל ערך רב. עקבות אלו מאפשרות לבצע ניתוח כמותי של המשתמשים הפעילים, כלומר כמה ואילו משתמשים היו שותפים ליצירת הטקסטים ולעריכתם. נוסף לכך, עיון בהיסטוריה של גרסאות העריכה מאפשר לזהות במדויק את הטקסט שנוסף או נמחק בדף, וכך ניתן לבצע ניתוח איכותני של תרומות כל משתתף לתוצר הסופי.
  
  לסיכום
  
  התנסות זו היא סנונית ראשונה בתהליך של הוספת מרכיב של למידה שיתופית בהוראת הקורסים באוניברסיטה הפתוחה, במטרה להקנות לסטודנטים מיומנויות של עבודה שיתופית. סביבת "ויקיאופ" יצרה תרבות חדשה שסוחפת אחריה "מכורים" לא מעטים. נראה כי התופעה והטכנולוגיה גם יחד "קורצות" למְרַכְּזִים רבים, ובאופן טבעי הן מעוררות יצירתיות ומוטיבציה ליזום וליצור פעילות שיתופית וירטואלית עבור הסטודנטים. יתרונה הפדגוגי המובהק של סביבת "ויקיאופ" ללמידה השיתופית הוא בעובדה שהיא מאפשרת לסטודנטים ליצור תוצר משותף ולעקוב אחר התפתחותו ואחר השינויים החלים בו, ולמנחה - לעקוב אחר תרומתו האישית של כל סטודנט וסטודנט. סביבת ה"ויקיאופ" היא סביבה חדשה למדי, ועדיין לא נערכו מחקרים די הצורך לבחון את יעילותה ותרומתה של סביבה זו ללמידה שיתופית. היישום של למידה בסביבת "ויקיאופ" יאפשר לנו ללמוד על מאפייניה הייחודיים של סביבה זו ועל התועלות הפדגוגיות שהיא צופנת בחובה.
  
  ביוני 2006 התקיים סמינר שה"ם-צ'ייס לעובדי האו"פ ולאורחים בנושא "למידה שיתופית בסביבת ויקי באוניברסיטה הפתוחה". להלן הקלטת הסמינר .
  

  שער (פורטל) ה"ויקיאופ" של האוניברסיטה הפתוחה פתוח לעולם
  http://wiki-openu.openu.ac.il/courses/wikiop
  

  

בארץ נערכים מספר כנסים ארציים גדולים שעוסקים בטכנולוגיות הוראה, והם מיועדים לאוכלוסיות שונות. ביניהם בולטים כנס מו"ח (מחשבים בחינוך) המתמקד במערכת החינוך הבית-ספרית, וכנס מיט"ל (מרכז ידע לטכנולוגיות למידה, מיסודה של ועדת המיחשוב של הות"ת) המתמקד בתקשוב הלמידה וההוראה באקדמיה. בשני הכנסים, הדגש בהרצאות מושם על תיאורי מקרים (cases study) ועל דרכי פעולה מיטביות (best practices), ורק מעט מההרצאות מתמקדות בהצגה ודיון בממצאי מחקר.

מתוך כוונה לבדֵל את כנס צ'ייס משאר הכנסים, הוחלט למקדו ככנס מחקרים, שבו העבודות מוצגות ומוגשות במתכונת של מאמרים, שעוברים שיפוט מוקדם ומתפרסמים בספר מיוחד היוצא לאור לקראת הכנס. כמו כן, הוחלט להרחיב את טווח הנושאים הנדונים בכנס מעֵבר למקובל בכנסי מו"ח ומיט"ל, וכך למשוך משתתפים חדשים מגופים שאינם מגיעים בדרך-כלל לכנסים אלה (למשל, אנשי הדרכה מחברות פרטיות ומארגונים גדולים ציבוריים ומוסדיים דוגמת צבא, בנקים, בתי-חולים).

ארגון הכנס וניהולו הופקדו בידי שתי ועדות שהורכבו מאנשי מרכז צ'ייס, ונעזרו בנציגים משה"ם ומאוניברסיטאות ומכללות בארץ: ועדת הארגון (בראשות ד"ר יואב יאיר), וועדת התכנית (בראשות פרופ' יורם עשת).

הופץ קול-קורא להגשת מאמרים שיוצגו בכנס, בקרב חוקרי טכנולוגיות הוראה ברחבי הארץ, שזכה להיענות רבה מאוד: הוגשו מעל שבעים מאמרים. המאמרים עברו תהליך של שיפוט מבוקר, שכלל שני שופטים לפחות לכל מאמר, תוך שימת דגש על הרמה האקדמית והמחקרית הגבוהה של ההגשה, וכמחציתם התקבלו להצגה בכנס. לשמחתנו, בין המאמרים שהתקבלו היה ייצוג נכבד לחברי מרכז צ'ייס. המאמרים שהתקבלו כונסו בספר מאמרי הכנס (proceedings), שחולק למשתתפים ביום הכנס.

ההיענות וההרשמה לכנס היו גבוהות: הגיעו כ-400 משתתפים מכל האוניברסיטאות וממכללות רבות, וכן אנשי מחלקות הדרכה בארגונים רבים. בגלל החשש שאולם צ'ייס יהיה צר מלהכיל את כל הנרשמים לאירוע הפתיחה, נאלצנו לסגור את ההרשמה כבר שלושה ימים לפני תחילת הכנס .

בכנס עצמו הוצגו 34 הרצאות, והוא התנהל בשלושה מושבים מקבילים שנערכו לאורך כל היום.
המושבים התמקדו במגוון נושאים הקשורים לחקר טכנולוגיות הוראה, כגון הדרכה בארגונים ובתעשייה, קריאה בעידן הדיגיטלי, קוגניציה ולמידה, הטמעת טכנולוגיות במערכות חינוך, וחקר הלמידה בעזרת טכנולוגיות חדשניות.
את הכנס פתח פרופ' קרטיס בונק (Curtis Bonk) מאוניברסיטת אינדיאנה, שהוא מהדמויות המובילות בחקר תהליכי למידה והטמעה של טכנולוגיות. הרצאתו תיארה את האתגרים המרכזיים בהטמעת טכנולוגיות הוראה באקדמיה. פרופ' בונק, שהגיע לארץ כאורחו של מרכז צ'ייס, השמיע בשבוע שקדם לכנס צ'ייס סדרת הרצאות פתוחות לציבור, ובהן הציג מבט ביקורתי על מחקרים של טכנולוגיות הוראה, על מודלים של הוראה מתוקשבת ועל השימוש בתוכנות קוד פתוח.

התגובות לכנס, כפי שהגיעו אלינו ממשתתפים רבים, היו נלהבות מאד. רובן ציינו הן את הרמה הגבוהה של התכנית והן את רמת הארגון של הכנס כולו. תגובות אלה מציבות את האוניברסיטה הפתוחה על מפת המוסדות המובילים בתחום טכנולוגיות ההוראה בארץ. הצלחת הכנס מדרבנת אותנו, במרכז צ'ייס, להמשיך במסורת שבה התחלנו השנה, ולקיים בשנה הבאה כנס שנתי נוסף.

אז חדדו את העפרונות (או שמא את העכברים) ואת המוחות, והיכונו להגיש את עבודותיכם לכנס צ'ייס השני, שיתקיים באביב 2007.

הדרכת הסטודנטים נעשתה במהלך שלושה מפגשים שהתקיימו בכיתת מחשבים, והיא שילבה הדרכה ותרגול לסירוגין. נוסף לכך הופקו סרטי הדרכה שבהם הודגמו פעולות מורכבות, כגון שחזור מסלולי תנועה של אוויר והפקת מפות סינופטיות. סרטים אלה שולבו באתר הקורס והסטודנטים יכלו לצפות בהם ללא קושי. במהלך הקורס ניתנו תשובות לשאילתות שנשאלו בקבוצת הדיון, במסגרת הקבוצה ובטלפון. במקרים אחדים ניתנה תמיכה אישית על-ידי מְרַכֵּז ההוראה.

מטלות הקורס היו, למעשה, דוחות מעבדה, והם הוגשו באמצעות מערכת המטלות הממוחשבת.
להלן מספר דוגמאות שימחישו את אופיו המיוחד של הקורס ואת המטלות שנעשו בו:

ניתוח תמונות לוויינים
במטלה זו היה על הסטודנט לזהות עננים ומערכות מזג אוויר על-פי תמונות לוויין ולאמת חלק מהממצאים בעזרת מפות סינופטיות.

ניתוח אירוע סינופטי מהעבר
במטלה זו נעשה שילוב של מספר סוגים של מפות סינופטיות, שאותן הפיק הסטודנט מנתונים המצויים במאגרי נתונים גלובליים, בשילוב עם הפקה, עיבוד וניתוח של תמונות לוויין וניתוח מסלולי תנועה של אוויר.

ניתוח אירועי זיהום אוויר
במטלה זו נדרש הסטודנט לאתר אירועים חריגים מן ההיבט של רמת זיהום האוויר בארץ, ולתת להם הסבר הנגזר מהתנאים האטמוספריים באזור, ובהתבסס על מפות סינופטיות שהפיק בעצמו.

ניתוח נתוני רדיוסונדה
במטלה זו התבקש הסטודנט להפיק פרופילים של טמפרטורה ונקודת טל מאזורים המצויים במשטרים אקלימיים קיצוניים בעולם ולנתח את המידע שניתן לקבל מהם.

לאור המשוב שהתקבל מהסטודנטים ניכר שהם השכילו לנצל את כל המידע וכלי העזר שהועמדו לרשותם, הם גם דיווחו כי הצליחו לרכוש מיומנות ושליטה בכלי העיבוד השונים. אני יכול להעיד על כך בהסתמך על רמת המטלות שהגישו.

למה דווקא את ולמה בקורס שלך?
קבוצות הלימוד שאני מנחה בקורס שלי בחיפה ובבאר-שבע היו קטנות מכדי לאפשר את פתיחתן באופן פיסי בכיתה, יחד עם זאת מדובר בקורס חובה במסלול. ראש המחלקה שלנו, ד"ר אריה נחמיאס, השתתף בהדגמה של מערכת הווידאו קונפרנס החדשה שנערכה בשה"ם, וראה בה פתרון למקרים כאלה. היוזמה באה ממנו.

גם לי היה חשוב מאוד לשמור על הקבוצות הרחוקות - במסלולים שלנו ככל שמתקדמים בלימודים כך יורד גודל הקבוצה, ולכן חשוב למצוא פתרון לסטודנטים כדי שיוכלו להמשיך ללמוד באזור מגוריהם ללא צורך להיטלטל בנסיעות רבות וארוכות. והרי אחת ממטרות האוניברסיטה הפתוחה היא להביא את הלימודים לסביבת מגוריהם של הלומדים ולא להיפך. לפיכך, חשבתי שזהו פתרון נפלא.

בתחילה, הציעו לי ללמד באמצעות מערכת "אופק", אך אני התעקשתי לשמור על קשר-עין עם הסטודנטים שלי, וכשהועלתה האפשרות ללמד באמצעות מערכת הווידאו קונפרנס: וידאו דו-כיווני שבו כולם רואים את כולם ומדברים כאילו הם נמצאים בכיתה אחת, החלטתי לנסות, וזאת למרות שהבנתי כי מדובר במערכת הנמצאת בשלבי ניסוי, וכי ייתכן שתהיינה בעיות טכניות.

איך הרגשת במפגש הראשון?
הייתי מלאת חששות ואפילו הכנתי גיבוי של שני מנחים, כך שאם הניסוי ייכשל, הם יוכלו להיכנס לכיתות וללמד בדרך המסורתית.

אך בנוסף לפחדים מההיבט הטכני, הבנתי שהפעם לא מדובר בי ובסטודנטים שלי בלבד, אלא שיהיו נוכחים עוד אנשים בשיעור: הצוות של "אופק" שהדריך, תמך וייעץ, צופה ממחלקת ההערכה שישבה בכיתה לאורך כל הסמסטר, קולגות מהמחלקה ועוד אורחים שהציצו בחלון האולפן לראות את הפלא... השיעור שלי ושל הסטודנטים הפך להיות נחלת הכלל, וזאת כאשר אני מודעת לכך ששיטת ההוראה שלי אינה מקובלת, שכן אני נוטה פחות להתמקד בכלים המתמטיים, ויותר בהבנת הכלכלה בעיקר באמצעות סיפורים ודוגמאות.

למרות שבדקות הראשונות הייתי נתונה בלחץ, מהר מאוד נרגעתי: הסברתי לסטודנטים מדוע המערכת הזו מתאימה לקורס שלנו ועד כמה חשוב לי לערב אותם ולשמוע מהם כאשר אינם מבינים דבר-מה. כל אלה קסמו לסטודנטים והם מיד שיתפו פעולה.

כבר בהתחלה הצלחנו להתגבר על בעיית הריחוק הגאוגרפי באמצעות העבודה המשותפת. בשיעור הראשון ועוד לפניו ניתנה לנו עזרה רבה מצוות "אופק", אם במילות עידוד כמו "יהיה בסדר", ואם על-ידי הנחיה ללימוד והכרת המערכת על כל גווניה ואופן השימוש בה.

עם הזמן נשכחה מאִתנו העובדה כי מדובר בכיתה מפוצלת שחלקה נמצא בבאר-שבע, חלקה נמצא בחיפה ואני - ברעננה. הרגשנו כמו בכיתה אחת. בדיחות "עפו" מכיתה לכיתה, הסטודנטים סייעו והסבירו זה לזה, אפילו יותר מאשר בכיתה רגילה.

נהניתי מאוד להשתמש בלוח האלקטרוני החכם במערכת - זהו לוח מדהים! אין צורך למחוק את מה שכתוב עליו כאשר עוברים נושא, פשוט "פותחים דף חדש". מסכי הלוחות הקודמים נשמרים בזיכרון, וכשצריך אפשר לחזור אליהם בכל שלב. הסטודנטים יכולים להקשיב למהלך השיעור בלי להיות עסוקים בהעתקה, ובסוף השיעור, אם התבקשתי, העליתי עבורם לאתר הקורס את כל מסכי הלוח שהצטברו. בנוסף, יש בלוח האלקטרוני כל מיני אביזרים צבעוניים העוזרים להמחשה ותורמים לגיוון ושעשוע.

נשמע כי ניסוי זה הצליח אף מעבר לציפיותיך?
אכן כן, ולכך ישנן שתי סיבות עיקריות: ראשית, כפי שכבר אמרתי, זכיתי לשיתוף פעולה מלא מצד הסטודנטים למן ההתחלה. שיחות עִמם מלמדות כי הם מרוצים מההזדמנות שניתנה להם. שנית, לתמיכת הצוות של "אופק" הייתה חשיבות מכרעת בעיניי. הייתה זו תמיכה נפלאה - החל מהתכנון וההכנה עם מאירה פריבמן, ההדרכה של בועז מרמלשטיין וגבי חיון, והתמיכה הצמודה שהעניקו בכל השיעורים כמו גם התמיכה של רונן וודה ונמרוד כהן, וכלה בתגובות של נועה שחורי התצפיתנית.

כל אלה היו קריטיים עבורי עד מאוד בפעם הראשונה, ולהערכתי, בסמסטרים הבאים שוב לא יהיה צורך בתמיכה הצמודה של צוות "אופק".

איך התכוננת לשיעורים, ובמה זה שונה מהנחיה בכיתה רגילה?
הבאתי בחשבון אפשרות לתקלה - מה יקרה אם לא אֶשָמַע היטב או לא אֵרָאֶה ברור - והכנתי מראש פעילויות חלופיות, ואכן פעם אחת, קשר הווידאו ניתק לזמן קצר, הסטודנטים עסקו בכיתות בפתרון תרגיל, ואילו אני המשכתי להדריך אותם בקולי בלבד עד שהתקלה תוקנה. לעתים נוצרה השהיה בהעברת הקול, ואז היינו צריכים להתאזר בסבלנות.
בנוסף, הייתי צריכה להיות דרוכה יותר מהמקובל בכיתה רגילה, כדי לקלוט כל אמירה, "לקטוף מהאוויר" את כל ההערות גם אם נאמרו בשקט, ולזהות באיזה כיתה נאמרו. בשיעור מסוג זה צריך לעקוב אחרי שני "מעגלים" נפרדים (באר-שבע וחיפה), ולדאוג שלא לקפח אף סטודנט.

האם המאמץ היה כדאי?
ודאי! בזכות התנסות זו הפכתי למנחה טובה יותר, למדתי לעבוד טוב יותר גם עם הסטודנטים בכיתות הרגילות, וזאת כיוון שנעשיתי מודעת יותר למרכיבי ההוראה שלי:

1. קשב והתייחסות לסטודנטים: אלה השתנו, כיוון שלמדתי להקשיב לסטודנטים באופן שונה, ולאזן את התייחסותי אל הסטודנטים: בין אלה היושבים מקדימה ודורשים יותר תשומת-לב לבין אלה היושבים מאחור, וגם אל סטודנטים שהם מטבעם ביישנים יותר.
   
2. שכלול וארגון הכתיבה על הלוח: לאחר שנהניתי מיתרונות הלוח האלקטרוני החכם, למדתי לשכלל ולארגן את כתיבתי גם על לוח רגיל בכיתה המסורתית.
   בניית מערכי שיעור גמישים: כך אפשר להיערך להתפתחויות לא צפויות ולצרכים המתבררים ונוצרים תוך כדי שיעור. וגם גיליתי דרכים נוספות ללמד אותם הנושאים.

מה סיפרת במחלקה ואיך הגיבו מרכזים אחרים?
במחלקה שלנו ישנם קורסים רבים שהפתרון הזה של שיעור באמצעות מערכת הווידאו קונפרנס יכול להיות נפלא גם עבורם. בקורסי פתיחה רגילים, אין בעיה לפתוח כיתה במרכזי לימוד רבים, אך בקורסים מתקדמים יותר, יורד מספרם של הסטודנטים ויש קושי לרכז קבוצות גדולות די הצורך לפתיחת כיתה במרכז לימוד.
סיפרתי למְרַכְּזים נוספים בהתלהבות על ההתנסות שלי בשיעור באמצעות מערכת הווידאו קונפרנס, ועל כך שאפשר ללמד סטודנטים היושבים בכיתות נפרדות הרחוקות זו מזו במיקומן הגאוגרפי, ועדיין לחוש כאילו נמצאים בכיתה רגילה שבה כל הסטודנטים יושבים יחד.
כל מי שבא לחזות בשיעור כזה חדל לחשוש מהמערכת. על דעת הדיקנט, אנו במחלקה מתכוננים להעביר גם בשנה הבאה את שני הקורסים שאני מרכזת באמצעות המערכת.

הסבר לתמונה:
זהו צירוף של שני המסכים שמוצגים בכיתות בנפרד.
מימין: תמונת הווידאו כפי שהיא נקלטת בבאר-שבע: במחצית העליונה - המנחה, שרית בוכריס, ובמחצית התחתונה - הסטודנטים בחיפה (ובחיפה רואים את הסטודנטים מבאר-שבע). משמאל: קטע מהלוח האלקטרוני החכם.

האתר מהווה בסיס ללמידת הקורס ובכך ייחודו. בשונה מהפורמט המסורתי המוכר, שבו קיימים ספרי לימוד וחומרי למידה מודפסים אחרים המפנים לאתר הקורס להשלמות והעשרה, ציר הלימוד המרכזי בקורס זה הוא האתר, וממנו מופנים הסטודנטים לקריאה משלימה בספר הלימוד ובמקורות נוספים ומגוונים. האתר עושה שימוש מודולרי במרכיבים טכנולוגיים מבוססי אינטרנט ומספק נגישות למידע עדכני ועשיר בתחום השיווק.

בקורס ישנם שנים-עשר מודולים שכל אחד מהם כולל חומר לימוד עדכני שנכתב במיוחד עבורו, והוא מהווה עדכון והרחבה לספר הלימוד. בטקסט משולבות הפניות לפרקים הרלבנטיים בספר הקורס, למאמרים מדעיים וכתבות עיתונות, לאירועים לתרגול, ולאתרים נבחרים ליישום והפנמת החומר הנלמד. בכל מודול משולבים חומרים אודיו-ויזואליים כגון: תמונות, שקפים, פרסומות, תשדירי פרסום וכן ראיונות מוקלטים עם מנהלים בכירים במשק ובכלכלה הישראלית שהופקו באולפן "אופק".

פיתוח התשתית הטכנולוגית של האתר ועיצובו הגרפי נעשו על-ידי האוניברסיטה הפתוחה, ואילו יצירת התכנים והפקתם נעשו בשיתוף פעולה מלא בין שתי האוניברסיטאות.

עם פתיחת סמסטר ב2006, החל פיילוט משותף, ובו לוקחים חלק כ-160 סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב ו-30 סטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה. שתי אוכלוסיות הסטודנטים לומדות את קורס החובה "שיווק" במסגרת התואר השני. הפיילוט מתבצע באתר שהוקם בסביבת הלמידה "אופוס", ובמסגרתו מתארחים הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב באתרי האוניברסיטה הפתוחה.

אתר הקורס מהווה את לב לבו של הקורס עבור הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב, ואילו עבור הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה משמש האתר כהרחבה, הבהרה והעשרה למתכונת הקורס הרגילה.

האתר נחשף בפני בכירים מהאקדמיה ומהתעשייה. התגובות שהתקבלו עד כה היו חיוביות ביותר.

הִנכם מוזמנים להתרשם מאתר הקורס בכתובת: https://telem.openu.ac.il/marketing-management.

פיתוח אקדמי: פרופ' יעקב הורניק (אוניברסיטת תל-אביב), רינת שאנן-סצ'י (האוניברסיטה הפתוחה)
עיצוב דידקטי, פיתוח טכנולוגי ועיצוב גרפי : אורלי בטלהיים, מאירה פריבמן וליאורה גרינברג (האוניברסיטה הפתוחה)