מהם ¹MOOCs (Massive Open Online Courses) ?

ככל שקורסים במתכונת MOOC נעשים זמינים, נפוצים ומדוברים יותר, כך גובר גם העיסוק בדפוסים השונים של קורסים כאלה. יש ניסיונות רבים לקבוע מאפיינים מוגדרים לקורסי MOOC, אולם כשם שהמגמה נמצאת עדיין בשלבי התהוות והתפתחות, כך גם ההגדרות הרבות המתלוות אליה. מבין כל ההגדרות והתיאורים, אפשר להצביע על שני דפוסים שונים שהשוואה ביניהם תאפשר להמחיש את מגוון האפשרויות העצום הטמון ביצירת קורסי MOOC.

קורסים מקוונים ופתוחים לקהל הרחב נפתחו כבר ב-2009-2008 על-ידי חוקרים מתחום החינוך וטכנולוגיות בהוראה, שבחנו את צורת הלימוד ברשת וביקשו ליצור מבנה חדש של "קורס": התארגנות פתוחה, מבוזרת, שיתופית, מבוססת על חומרי למידה חופשיים לשימוש, או חומרים שהם פרי יצירה עצמית של המשתתפים. לקורס המקוון היו מבנה ולוח זמנים מוגדרים, אך הוא היה גמיש ואפשר למשתתפים לבחור כיוונים ומשימות שעניינו אותם במיוחד, במסגרת ההקשר הרחב של הנושא הנלמד. בעיקר הודגשו למידה חברתית ושיתופית, עבודה בצוותים, עידוד לרפלקציה מתמדת, פיתוח PLN (Personal learning network) והבנה מעמיקה של חשיבות הרשתות והרישות לתהליך הלמידה המתמיד, להם נדרשים כיום אנשי הוראה ועובדי ידע בכלל. בתקופה זו הציע דייב קורמייה, שהיה חלק מצוותי ה- MOOCs הראשונים, את השם (Massive Open Online Course) MOOC. נוסף לנושא המוצהר של הקורס, רכשו המשתתפים שעברו אותו מיומנויות עבודה ברשת, היכרות עם סביבות מקוונות ושיתופיות שונות, והזדמנויות לשיתופי פעולה עם עמיתים מרחבי העולם. דוגמאות אופייניות לקורסים במתכונת זו הם קורסי CCK (connectivism and connected knowledge) לדורותיהם, למשל CCK11, קורס etmooc שהתנהל השנה, ו-MobiMOOC. קורסים אלה אף פעם לא עודדו את ההיבט המסיבי או ההשתתפות ההמונית. אלה קורסים תובעניים מבחינת זמן והשקעה הן לצוות המפעיל והן למשתתפים עצמם, ואף שמספר הנרשמים יכול להגיע לאלפים אחדים, למעשה נשארו פעילים כמה עשרות או מאות.

xMOOC:

קורסי MOOC במתכונת שונה לגמרי - ,xMOOC הם מגמה עכשווית מעניינת בתחום ההשכלה הגבוהה, שזוכה לתשומת לב רבה בשנתיים האחרונות. קורסים אקדמיים של אוניברסיטאות מובילות נפתחים ברשת לקהל הרחב, תוך עיבוד והתאמה של חומרי ההוראה והוספת מטלות ומבחנים אינטראקטיביים עם הערכה אוטומטית, כדי לאפשר למשתתפים רבים מאוד (עשרות אלפי נרשמים במקרים מסוימים) ללמוד בקורס. בארצות הברית פועלים מיזמים שונים כבר למעלה משנה. חלקם (Coursera, Udacity) הפכו כבר לחברות שהצליחו לגייס מיליוני דולרים ממשקיעים, ואחרים – כמו EdX של הרווארד – הם גופים ללא כוונת רווח, אך הושקעו בהם עשרות מיליוני דולרים. באתרי המיזמים האלה ניתן לעלעל בקטלוג עשיר של קורסים ברמות שונות, אף שרובם הם עיבודים של קורסים אקדמיים הנלמדים כבדרך שגרה באוניברסיטאות החברות במיזם.

שלא כמו קורסי MOOC הקונקטיביסטיים שתיארתי לעיל, ה-xMOOCs האלה (כפי שהם מכונים כדי להדגיש את אופיים השונה) שמים את התוכן והמרצה במרכז, הם קורסים ליניאריים, עם מסלול התקדמות אחיד ותלוי זמן, מדגישים את ההערכה הכמותית, ומאפשרים לקבל אישורי השתתפות וסיום קורס תמורת תשלום, ולאחר עמידה בקריטריונים להצלחה שקבעו מנהלי הקורס. אפשר לומר שנעשה כאן ניסיון להעתיק לסביבה מקוונת במלואה את הקורס האקדמי המסורתי, בכמה שינויים קטנים שהטכנולוגיה מאפשרת, ובהתאמה למעבר לסביבה מקוונת במלואה שבה פועלים משתתפים מרחבי העולם שלהם רקע שונה ומטרות שונות.

אוניברסיטאות רבות הצטרפו למגמה זו באמצעות השתתפות במיזמים המוכרים האלה, או פתיחת קורסים בפלטפורמות משלהן. גם בקורסים אלה, שבחלקם רשומים עשרות אלפי משתתפים, ניכר שיעור "נשירה" גבוה, ורק אחוז קטן מאוד עומד בכל דרישות הקורס. עם זאת, שיעור המסיימים אינו צריך להיות מדד ל"הצלחה". הקורסים פתוחים לכל, גם למי שפשוט מגלה סקרנות בנוגע לתכני הקורס ולפורמט שבו הוא מוצע. רבים גם נרשמים לקורס רק כדי להתרשם, או ללמוד נושא אחד מאלה שהוא מציע.

MOOCs באוניברסיטה הפתוחה

ב- 25.4.13 הושק מיזם של ארגון EADTU (European Association of Distance Teaching Universities) לפתיחת קורסים מקוונים מאוניברסיטאות פתוחות מרחבי אירופה לקהל הרחב. האוניברסיטה הפתוחה חברה במיזם הזה, ותציע בשנה הקרובה ארבעה קורסים מקוונים במתכונת MOOC: 

• המזרח התיכון בימינו - בשפה העברית
• ג'נוסייד (רצח עם) - בשפה האנגלית
• פסיכולוגיה בחינוך - בשפה הערבית
• בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה - בשפה הרוסית.

באתר ה-MOOCs של האו"פ אפשר למצוא פרטים נוספים על המיזם ועל הקורסים.
בשלב זה ייפתחו ארבעת הקורסים לקהל הרחב שוחר הדעת, ולא יאפשרו לקבל נקודות זכות אקדמיות, פרט לאישור השתתפות ועמידה בדרישות שיקבלו הלומדים שיגישו את כל המטלות הנדרשות במסגרת הזמן שנקבעה. פיתוח הקורסים האלה – התאמת חומרי הלימוד, בניית האתרים ואף ניהול הקורסים בתשעת השבועות שבהם יילמדו - הוא אתגר לצוותי ההוראה ולצוות הפדגוגי והטכנולוגי במרכז שה"ם. כולנו מקווים ללמוד רבות מהניסיון הזה. בכך מצטרפת האוניברסיטה הפתוחה למוסדות אקדמיים שכבר בוחנים דרכים ליצירת קורסים מקוונים במלואם ורבי-משתתפים, ומעיינים בהזדמנויות הפדגוגיות והכלכליות שהם עשויים לזמן, לצד בחינה של מקומם וערכם האקדמי, אם יש כזה, של קורסים מסוג זה.

ה-MOOCs כגורם מאתגר בהשכלה הגבוהה

נוסף להתנסות בכלים ובגישות חדשות לעיצוב קורסים מקוונים, פתיחת קורסי MOOC מעוררת דיונים סוערים למדי באקדמיה בארצות הברית: אנשי אקדמיה חוששים מהשפעה שלילית על היצע המשרות אם קורסים כאלה יוכרו כשווי ערך לקורסים אקדמיים רגילים, נשמעת ביקורת על רמתם ועל חוסר הבקרה האקדמית של קורסים אלה אשר נדרשת מכל קורס אחר, עולות התלבטויות על דרכי הערכה אפשריות ועל שמירה על "טוהר הבחינות" ועוד. שיח נוסף, ששותפים לו אנשי אקדמיה וחינוך מרחבי העולם, עוסק בפדגוגיה של קורסים במתכונת כזו, בכלים ובתאוריות הוראה, בבדיקת היכולות של פלטפורמות שונות ללמידה מקוונת, ובפיתוח מערכות חדשות לפי הצרכים המשתנים.

מתכונת ה-MOOC מאפשרת לאוניברסיטאות להגיע לקהל לומדים חדש, לבחון הנחות יסוד בשיטות ההוראה, ולבדוק מודלים קיימים וחדשים ללמידה מרחוק וללמידה מקוונת. יש מוסדות שבוחנים קורסים אלה כמקור אפשרי להכנסה נוספת. אחרים מבקשים לשלב קורסים של מרצים בעלי שם מאוניברסיטאות עילית בהיצע הקורסים שלהם, לעדכן את היצע הקורסים הקיים, לנצל את המתכונת הזו להצעת הכשרות והשתלמויות מקצועיות קצרות טווח, להשתלב בתהליכי Life Long Learning, או לקדם אפשרויות גלובליות לרכישת השכלה אקדמית בהוצאה נמוכה יותר. תהיה המטרה המוצהרת אשר תהיה, הופעת ה-MOOCs כמגמה מדוברת כל כך באקדמיה בשנה האחרונה, מעוררת סקרנות ומזמינה להמתין לשינויים ולהתפתחויות במערכות חינוך, במסגרות להכשרה מקצועית ובמוסדות השכלה גבוהה ברחבי העולם.

משובי סטודנטים מפיילוט סד"ן ג – סמסטר 2013א

כאמור, ההתקדמות בפיילוט והרחבתו מבוססות בין השאר על תוצאות סקרי הערכה שהועברו לסטודנטים, סקרים שמטרתם העיקרית הייתה לבחון את חוויית הלמידה שלהם מהספרים הדיגיטליים. פיילוט סד"ן ג התמקד בספרים דיגיטליים שהיו זמינים לסטודנטים על מחשבי הלוח (טאבלטים) האישיים של הסטודנטים, וסקר הערכה, שבוצע בשיתוף עם המחלקה להערכה בסמסטר 2013א, כלל כ-240 סטודנטים בעלי מכשירי טאבלט (כ-160 בעלי אייפד וכ-80 בעלי אנדרואיד). כ-80% מהם (192) ענו על שאלונים שהועברו פעמיים במהלך הסמסטר. תוצאותיו חיזקו את תוצאות ההערכה של שלבי הניסוי הקודמים, לפיו חוויית הלמידה מספרים דיגיטליים הייתה טובה (איור 1).

על פי תוצאות הסקר, הלמידה באמצעות טאבלטים נוחה: הסטודנטים דיווחו כי את מרבית הפעולות החיוניות ללמידה – קריאה שוטפת, סימון, הדגשה של קטעים, ניווט בתכנים (בין יחידות, פרקים ועמודים) – היה נוח למדי לבצע בטאבלט. שעור המשיבים שדירג את ביצוע הפעולות האלו כ"נוח" נע בין 64% ל-73%. הפעולה היחידה שלדברי הסטודנטים פחות נוח לבצעה היא הוספת הערות אישיות (כ-25% מן המשיבים דירגו פעולה זאת כ"לא נוחה" לביצוע).

למרות חוויית הלמידה הטובה מהספר הדיגיטלי, נראה שיש עדיין העדפה קלה ללמידה מהספר המודפס. כ-43% דיווחו שהשתמשו רק או בעיקר בספר המודפס, לעומת כ- 34% שדיווחו על שימוש רק או בעיקר בספר הדיגיטלי.

אחד החסרונות של השימוש במחשב או בטאבלט לקריאה אקדמית הוא שהקורא נמצא כל העת מרחק "נגיעה קלה" מקריאת דוא"ל, גלישה ברשת חברתית, משחקים, צפייה בסרטים ועוד, שעלולים להסיח את הדעת מהלימוד האקדמי. מניתוח התשובות לשאלות שתוכננו במטרה לבדוק את ההנחה הזאת, עולה, שמרבית המשיבים (כ-61%) אינם מסכימים עם הטענה שבעת קריאת טקסטים אקדמיים ממחשב או מטאבלט דעתם מוסחת יותר בקלות מאשר בזמן קריאת ספר או טקסט מודפס. רוב המשיבים (כ-65%) אף סבורים שיכולתם להתרכז בקריאת טקסט אקדמי איננה קשורה למדיום שבו הם קוראים - ספר מודפס או ספר דיגיטלי.

המסקנה העיקרית מהשלב הזה של הפיילוט הייתה שהספר הדיגיטלי שנמצא על גבי הטאבלט הוא בהחלט אופציה שסטודנטים ישמחו לקבל כחלק מארגז הכלים ללמידה שהאוניברסיטה הפתוחה מספקת להם.

הגישה לספרים הדיגיטליים מאתרי הקורסים

הגישה לחומרי הלימוד מתבצעת דרך אתרי הקורסים, כמודגם בסרטון הזה:

בכל אחד מהקורסים שבהם מוצעים ספרים או מדריכי למידה דיגיטליים, נוצר באופן אוטומטי בדף הבית באנר מאיר עיניים (איור 2), שלחיצה עליו מובילה ל"מדף הספרים" של הקורס (איור 3).

לחיצה על כל אחת מצלמיות הספרים או מדריכי למידה פותחת את העותק הדיגיטלי בפורמט PDF, שנגיש כאמור בכל הדפדפנים ובכל סוגי המחשבים ומכשירי הטאבלט.

הגנה חברתית דיגיטלית על הספרים

כדי למנוע מהסטודנטים אפשרות להעביר עותק דיגיטלי של ספרים ומדריכי למידה למשתמשים שאינם רשומים ללימוד הקורס, פותַח בסביבת אופל מנגנון ייחודי של "ניהול זכויות חברתי" (Social DRM), זהו מנגנון הגנה המבוסס על הרתעה ואמון בין המשתמש לספק. ההגנה מתבצעת באמצעות הטבעת פרטים מזהים אחדים בעותק הדיגיטלי של המשתמש. הגנה זו אינה "קשיחה" מבחינה טכנולוגית. כלומר, למעשה אפשר להעביר את העותק הדיגיטלי למשתמש אחר.

כאשר הסטודנט פותח ספר מסוים באתר הקורס בפעם הראשונה, מופיע טופס "אישור תנאי השימוש" במסגרתו מתחייב הסטודנט לעשות בקובץ שימוש אישי בלבד, ולא להפיץ אותו הלאה. כאשר הוא פותח את הקובץ, מוטבעים בתוך הספר הדיגיטלי פרטים מזהים של הסטודנט (שם פרטי ושם משפחה, כתובת דוא"ל, מספר תעודת זהות), וכן הלוגו של האו"פ – חלקם גלויים וחלקם סמויים.

בשני האיורים הבאים מודגמים פרטים מזהים המוטבעים בקובץ הדיגיטלי שמקבלים הסטודנטים:

קריאה אקטיבית בספרים הדיגיטליים

קריאה של ספרי לימוד היא בדרך כלל קריאה אקטיבית. ספר דיגיטלי מאפשר קריאה כזו באמצעות הוספת הערות אישיות, סימון קטעים בצבעים שונים, יצירת סימניות ועוד. כמו כן מאפשר הספר הדיגיטלי חיפוש מהיר של מילה או מושג, וניווט קל ופשוט בין הפרקים. לכל מכשיר נבחרה תוכנה או אפליקציה שתומכת בעברית ויש בה כלים שונים לביצוע הפעולות הנוספות.

הנה סרטון המדגים את האפליקציה שהומלצה לשימוש עבור מחשבי PC:

סיכום

בהמשך לפיילוט הספרים הדיגיטליים, שנערך במשך שנתיים, עברה האוניברסיטה בסמסטר 2013ב להפצה רחבה יותר של ספרים דיגיטליים, אשר הוצעו לסטודנטים ב-38 קורסים – רוב הקורסים מתכנית ה-MBA. הפצת הספרים מתבצעת דרך אתרי הקורסים וכוללת מערכת הגנה חברתית. התהליך מלווה בהערכה שעושה המחלקה להערכה באו"פ, והתוצאות יאפשרו לנו ללמוד על הרגלי הלמידה של הסטודנטים ועמדותיהם כלפי המעבר מחומרי לימוד מודפסים לחומרים דיגיטליים.

השימוש בפורמט "שקוף" לחלוטין למשתמש, והכניסה להקלטות היא באמצעות הקישור הרגיל שבאתר הקורס. המערכת מזהה כניסה ממכשיר נייד ומפנה את המשתמש לנגן המתאים.

המעבר לשימוש בפורמט הקיים בכל הקורסים, הוא המשך של פיילוט שבו צירפנו קורסים לפורמט החדש בצורה מדורגת. תוצאות הפיילוט היו מעודדות מאוד וקיבלנו מיילים רבים מהסטודנטים שמברכים ומודים על המהלך. הנה כמה דוגמאות להודעות שקיבלנו:

"היי, התנסיתי בשיעור של "מחירים ב", מספר קורס 10628 עובד מצויין באייפון. המשיכו כך להוביל גם בתחום הזה. תודה רבה לאונ' הפתוחה שמאפשרת לסטודנטים שלה להגשים חלום של אקדמיה יום יום.."

"... היי, במילה אחת מדהים... בשתי מילים שדרוג מטורף. בתור סטודנט שלומד רק מווידאו ומכל מקום בארץ ובעולם, זמינות השיעור בטאבלט זה משהו שהתמודדתי אתו בכל מיני מעקפים לא נוחים ולא ישימים. זה העתיד ואני שמח שהאו"פ מצליחה להדביק את הקצב...."

"שלום רב, אפשרות צפייה מהמכשיר הסלולארי היא פשוט גאונית, תבורכו על המהלך, בהחלט ישפר את יכולת הלמידה וגם ייתן זמן איכות לדברים האחרים ואף אני שוקלת בזכות האופציה זו לקחת קורס נוסף כי עכשיו אוכל לצפות בשיעורים בכל רגע נתון ובכל מקום..."

"שלום, נכנסתי לשידור דרך טלפון נייד, זה אחלה, לנצל את הזמן כשאתה מחוץ לבית בדרכים וכדו'. תודה...."

כדי להשלים את המהלך נבצע גם המרה של הקלטות וידאו נוספות, כגון הקלטות אולפן, יחידות לימוד מצולמות, מפגשי הנחייה בקורסים שבהם אין הקלטות בסמסטר הנוכחי ועוד. אנו שמחים להרחיב את האפשרות של הסטודנטים לנצל זמן נוסף ללמידה ולהיות החלוצים בין המוסדות האקדמיים בישראל לשלב שידורי וידאו בהוראה ובלמידה.

במהלך סמסטר ב2012 נערך סקר¹ שבחן את עמדותיהם של אנשי סגל הוראה שהתנסו בהנחיה באמצעות אחת מהמערכות הללו. מטרות הסקר היו להציג תמונת מצב של מידת השימוש ואופי השימוש בטכנולוגיות הסינכרוניות, לזהות את עמדות חברי סגל ההוראה בנוגע לשימוש בהן לקידום ההוראה האקדמית באו"פ, וללמוד על מידת שביעות רצונם מן המערכות השונות.

שאלונים המותאמים לכל אחת מן הטכנולוגיות נשלחו לכלל סגל ההוראה שהנחה בין הסמסטרים 2011א-2012ב לפחות קורס אחד באמצעות אחת או יותר מן הטכנולוגיות לעיל – בסך הכל 178 מנחים ומרכזי הוראה. על הסקר השיבו 109 חברי סגל ההוראה (61%), לרובם המכריע (כ-83%) ותק הנחיה של יותר מ-11 סמסטרים.

ממצאי הסקר מציגים תמונה רחבה, הכוללת בחינת פרמטרים שונים של הנחיה באמצעות טכנולוגיות הוראה סינכרוניות מנקודת מבטו של סגל ההוראה, תוך התייחסות ליתרונות ולחסרונות של כל אחת מטכנולוגיות ההוראה האלה, וכן השוואה בין הטכנולוגיות השונות. להרחבה אפשר לעיין בדו"ח ההערכה המלא.

תמצית הממצאים

שביעות רצון כללית מההנחיה באמצעות הטכנולוגיות השונות

באופן כללי דיווחו המנחים² על רמת שביעות רצון כללית בינונית עד גבוהה מן ההנחיה באמצעות הטכנולוגיות השונות (בין 3.2 – 4 ³). המנחים שהנחו באמצעות הכיתה הווירטואלית דווחו על רמת שביעות רצון גבוהה יותר מאשר המנחים שהנחו בוידאו-קונפרנס, וההבדל נמצא מובהק.

לוח 1. ממוצע מידת שביעות הרצון הכללית מההנחיה באמצעות הטכנולוגיות (סולם 5-1 )



*הבדל מובהק p<0.03. מהשוואות זוגיות עולה כי ההבדל הוא בין VC והכיתה הווירטואלית

ממצאי הסקר מצביעים גם על קשר מובהק בין רמת שביעות הרצון של המנחים מטכנולוגיית הוראה מסוימת לבין רמת שביעות רצונם מרמת האינטראקציה המתאפשרת באמצעות טכנולוגיה זו וממידת ההשתתפות הפעילה של הסטודנטים במהלך מפגש ההנחיה. על פי דיווחי המנחים, הכיתה הווירטואלית מאפשרת רמת אינטראקציה גבוהה יותר עם הסטודנטים ורמת השתתפות פעילה יותר של הסטודנטים מאשר הטכנולוגיות האחרות. אמנם מדובר במתאם ולא בקשר סיבתי, אך אפשר לשער שרמת שביעות הרצון הכללית הגבוהה יחסית של המנחים באמצעות הכיתה הווירטואלית מושפעת ממידת האינטראקציה עם הסטודנטים במהלך המפגש החי וגם מרמת ההשתתפות של הסטודנטים במפגש.

בבחינת מידת שביעות הרצון של המנחים מן ההיבטים הטכנולוגיים של מערכות ההוראה הסינכרוניות בהן התנסו, דיווחו המנחים על רמת שביעות רצון בינונית גבוהה (ממוצע בין 3.5 - 4 ⁴ ). עם זאת נמצא כי רמת שביעות הרצון מן ההיבטים הטכנולוגיים של מערכת הווידאו קונפרנס נמוכה באופן מובהק (0.001>p) מרמת שביעות הרצון של המנחים שהתנסו באופק ובכיתה הווירטואלית (3.5, 4, 4 בהתאמה). {חשוב לציין שמאז המועד בו נערך הסקר עברה מערכת וידאו קונפרנס שדרוג, ויתכן ששביעות הרצון מההיבטים הטכנולוגים לא משקפת את עמדתם של המנחים היום}

תרומת טכנולוגיות ההוראה הסינכרוניות לשיפור ההוראה

המנחים נשאלו על עמדותיהם בנוגע לתרומת הטכנולוגיה לשיפור ההנחיה שלהם. העמדות של המשיבים שהנחו בטכנולוגיות השונות בדבר תרומת הטכנולוגיה לאיכות ההוראה שלהם היו דומות ולא נמצא הבדל מובהק ביניהם (תרשים 1).

תרשים 1: "ההנחיה באמצעות הטכנולוגיה משפרת את ההוראה שלי" (ממוצעים)



בבחינת ההתפלגות של תשובות המנחים (1- כלל לא מסכים – 5- מסכים מאוד) נמצא כי ההתייחסות של רבים מן המשיבים להיגד היא ניטרלית, ושיעור המעריכים שההנחיה באמצעות טכנולוגיה משפרת את הוראתם נע בין 30% ל-38% בטכנולוגיות השונות (תרשים 2).

תרשים 2: "ההנחיה באמצעות הטכנולוגיה משפרת את ההוראה שלי" (התפלגות תשובות המנחים באחוזים)

תרומת הטכנולוגיה לחוויות הלמידה של הסטודנטים

המנחים נשאלו על עמדותיהם בנוגע לתרומת הטכנולוגיה לחוויות הלמידה של הסטודנטים – באיזו מידה, מנקודת מבטם, חווים הסטודנטים חוויית למידה חיובית ותורמת (1- כלל לא מסכים – 5- מסכים מאוד). לא נמצא הבדל מובהק בהערכת חוויית הלמידה בין המנחים בשלוש הטכנולוגיות (תרשים 3).

תרשים 3: "הסטודנטים הלומדים באמצעות טכנולוגיה חווים למידה חיובית ותורמת" (ממוצעים)



בבחינת התפלגות התשובות של המנחים נמצא כי בקרב המנחים באופק ובכיתה הווירטואלית, שיעור המנחים החושבים שחוויית הלמידה של הסטודנטים חיובית, גבוה משיעור המנחים שאינם חושבים כך. המנחים באמצעות הווידאו קונפרנס מתפלגים, בהתייחסותם להיגד, באופן אחיד בין המסכימים, לא מסכימים ו"ניטרלים" (תרשים 4)

תרשים 4: "הסטודנטים הלומדים באמצעות טכנולוגיה חווים למידה חיובית ותורמת" (התפלגות תשובות המנחים באחוזים)

טכנולוגיית ההוראה העדיפה

בסיום הסקר נתבקשו המנחים למנות את הסיבות להעדפתם טכנולוגיה סינכרונית זו או אחרת (אופק, כיתה וירטואלית, ו- VC) ולנמק את העדפתם. שאלה פתוחה זו השאירה למנחים מרחב לתשובות ולהתייחסויות. ניתוח איכותני של התשובות התבסס על קטגוריות פנימיות שנבעו מתשובותיהם של המנחים: רמת האינטראקציה המתאפשרת עם הסטודנטים, מידת הנוחות האישית והטכנולוגית למנחה, מידת הפונקציונליות של טכנולוגיית ההוראה למערכת (אוניברסיטה) ולסטודנטים.

מתוך התשובות של סגלי הוראה עולה שהמדד העיקרי לבחירת הטכנולוגיה הסינכרונית הוא האפשרות לקיים אינטראציה עם הסטודנטים. המנחים רואים באינטראקציה ובדיאלוג בינם לבין הסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם את לב ליבו של תהליך הנחיה – להבדיל ולהבחין מתהליך הרצאה פרונטלית. למרות המודעות וההכרה של המנחים בגמישות ובנוחות שמציעה הטכנולוגיה הסינכרונית גם למנחה וגם לסטודנט, מעדיפים המנחים הנחיה פנים אל פנים.

רוב חברי סגל ההוראה מבינים שהפדגוגיה משתנה ויש צורך לפתח כלים ולהתאים את חומרי הלימוד לסביבה החדשה, ומביעים רצון ברור להיות שותפים אמיתיים לחשיבה על פיתוח חומרי הלימוד ושיטות ההנחיה והתאמתם לסביבה הטכנולוגית. לדעתם, מוקד המאמץ צריך להיות במציאת דרכים לשיפור, לטיוב ולהשבחה של הערוצים והאמצעים לניהול האינטראקציה עם הסטודנטים בכל אחת מטכנולוגיות ההוראה הסינכרונית. המנחים ציינו בנוגע לכל אחת מהטכנולוגיות את ה'בונוס' המשמעותי שמקבלים הסטודנטים – ההקלטות של מפגשי ההנחיה הסינכרוניים שמעלים לאתר הקורס ואפשר לצפות בהן בכל זמן בהתאם לצורכי הלמידה שלהם (לקראת מבחנים וממ"נים) ולפי לוח הזמנים המתאים להם.

סיכום

למרות הביקורת שמשמיעים המנחים על טכנולוגיה זו או אחרת, נראה שההתנסות המעשית שלהם בהנחיה במתכונת זו מחזקת את רצונם להמשיך ולהנחות באמצעות טכנולוגיה. יותר מ- 80% מהמנחים דיווחו כי בסמסטר הבא יבחרו להמשיך ולהנחות באמצעות טכנולוגית ההוראה שבה הנחו בסמסטר שבו נערך הסקר. 93% ממשתמשי הכיתה הוירטואלית מעוניינים להמשיך ולהנחות במערכת זו.

סגל ההוראה באו"פ מציג עמדה ברורה שהאינטראקציה האישית ומפגשי פנים אל פנים עדיפים על כל חלופה, אך רוב המנחים אינם מערערים על נחיצותה וחשיבותה של טכנולוגיית ההוראה הסינכרונית ועל פוטנציאל התרומה שלה להנחיה וללמידה. יתרה מזו, רבים מהם מכירים באתגר הפדגוגי שעומד בפני המלמדים, הלומדים והמפתחים, ומבקשים להיות חלק בחשיבה ובפיתוח הפתרונות. כל אלה מעידים כי סגל ההוראה באו"פ נמצא בשלב של אימוץ טכנולוגיות, ומצהיר על רצונו להיות חלק מהמאמץ המוסדי להטמיע אותן באופן מותאם ואפקטיבי לתהליך ההנחיה.

יחידת הווידאו, היחידה לחומרי למידה אינטראקטיביים והיחידה הפדגוגית בשה"ם, פעלו בשיתוף עם המחלקה להדרכה בחשיבה על הנושאים המרכזיים הללו ובהפקת הסרטונים הקצרים. המטרה היא ליצור כשמונה סרטונים שירוכזו בדף אחד ויענו על הצורך במידע זמין ותמציתי עבור המנחים. כך יוכלו המנחים להיכנס ולבחור במידע החשוב להם לקראת העברת המפגשים.

בימים אלה הסתיימה הפקת ארבעה סרטונים בנושאים:

• הופעה ולבוש
• פתיחת שיעור
• קשר עין
• החומרה באולפן

הנה דוגמה של אחד הסרטונים – סרטון העוסק בהופעה ובלבוש.

נשמח לעדכן כאשר יסתיים הפרויקט ונוכל להציע את כל הסרטונים, לשימוש סגל ההוראה.

שאלנו את מרים וינברגר, מנחה ותיקה בקורסי האנגלית המלמדת גם שיעורים פרטניים, על עמדתה לגבי הוראת השיעורים הפרטניים באמצעות המערכת הוירטואלית בהשוואה לשיעורים פרטניים פרונטליים. מרים סיפרה: "מטרת הקורסים היא להקנות לסטודנטים כלים להבנת מאמרים אקדמיים באנגלית. הלמידה בהם מתבססת על ניתוח טקסט והאפשרות הקיימת במערכת לעבוד על מסמך משותף מקנה יתרון רב לצורך הזה. באמצעות כלים אלה ניתן להבליט מילים או משפטים החשובים להבנת הטקסט ולבקש גם מהסטודנט לסמן את הטקסט באופן דומה לפי הבנתו. יש לכך יתרון ויזואלי עצום. מאחר שמולי נמצא הטקסט ולא הסטודנט, השיעור ממוקד ואינטנסיבי יותר משיעור פרונטלי וההספק רב. להספק זה תורמת גם ההכנה הקפדנית של מערך השיעור, המתחייבת מהצורך בחומרים נגישים. אני מכינה חומרים מגוונים ומתכננת מראש על מה לשים את הדגש, ולמרות שיש כמובן גם אפשרות ללמידה ספונטניות, אני מעדיפה שהשיעור יהיה מובנה, ואני מקפידה על כך יותר מאשר בשיעור הפרונטלי.

בדרך כלל אני משתמשת בשיעור במצלמת רשת כדי להקטין את תחושת הריחוק הפיזי ביני לבין הסטודנט. למרות שאני לא רואה את הסטודנט (רובם לא נענים להמלצתי להשתמש במצלמת רשת), אלא רק שומעת אותו, אני מצליחה ליצור אתו מידה רבה של אינטימיות ולתת לו תשומת לב הנחוצה לו. אנחנו רגילים לעבוד עם מיילים ו- SMS ולמדנו להרגיש את הכותבים לפי האופן שבו הם עונים, ובמקרה זה גם לפי הקול, כך שאני מרגישה שאני מכירה אותם. כל זה מקטין את תחושת הבדידות של הסטודנט, שמרגיש מרוחק פיזית ולפעמים גם נפשית.

הסטודנטים מביעים שביעות רצון רבה מהלמידה הוירטואלית. סטודנטים שהתלבטו אם לקבל את ההצעה למפגשים כאלה ציינו לאחר השיעור את שביעות רצונם הרבה. גם האפשרות להקליט את השיעור ולצפות בו שוב מסייעת להם. בנוסף אין צורך למצוא לשיעור מקום וגם תיאום מועד השיעור קל."

הרצאה מרחוק – סטודנט לתואר שני מרצה על התזה שלו

במסלול לתואר מוסמך עם תזה במדעי המחשב (‏M.Sc.‎)‏, נדרש הסטודנט להרצות על התזה שכתב בפני המנחה וקורא נוסף. לאחרונה שימשה מערכת הכיתה הווירטואלית כפתרון מוצלח להרצאה כזו. ד"ר מיריי אביגל, האחראית על העבודות המסכמות והתזות לתואר שני במדעי המחשב, סיפרה: "המנחה של אחד הסטודנטים שהה בשבתון בארה"ב בזמן הגשת התזה. כדי לגשר על המרחק הפיזי ולאפשר לסטודנט להרצות על עבודתו בזמן, הוחלט לקיים את ההרצאה באמצעות מערכת ה"כיתה הווירטואלית". הסטודנט הרצה בחדר הישיבות באו"פ בפני ובפני אורחים שהזמין. המנחה צפה בהרצאה בחדרו בקליפורניה והקורא הנוסף - מחדרו בטכניון. ההרצאה כללה מצגות שהוקרנו על המסך באמצעות מקרן שחובר למערכת כך שהייתה תחושה של הרצאה פנים-אל-פנים. בזכות ההתנסויות שקיימנו לפני ההרצאה, כל המשתתפים שלטו במערכת. המנחה והקורא הנוסף העירו ושאלו שאלות תוך כדי ההרצאה, ולאחריה דנו שלושתנו בציון – גם זאת באמצעות המערכת."

מטרת העל הייתה בניית קורס המקנה ידע תיאורטי בתחום היצירה המוזיקלית ויישום הלמידה בסביבה ממוחשבת. לצורך כך נבחרה תוכנת התיווי פינאלה (Finale), ספינת הדגל של חברת MakeMusic, אשר נחשבת לתוכנה מרכזית ומשמעותית בתעשיית התיווי ומקובלת בבתי הוצאה לאור בכל העולם. באמצעות תוכנה זו, יכול הסטודנט או המלחין ליצור מוזיקה, לערוך אותה ולהדפיסה ברמה מקצועית, ולהפוך דימוי לפרקטיקה באמצעות משוב צלילי מיָדי: מנגנים רעיון מוזיקלי ובלחיצת כפתור אפשר לשמוע אותו, מורכב ככל שיהיה ובכל כלי נגינה. דרך זו מאפשרת ללומד לגלות ולחקור את עולם המוזיקה ולקשור קשר ישיר בין רעיון מוזיקלי ובין חוויה.

במהלך הכתיבה והפיתוח של הקורס מוזיקה ויצירה בסביבה ממוחשבת, עלו שאלות פדגוגיות וטכנולוגיות רבות, שנבעו מהקוטביות שבין לימוד מיומנות טכנית של הפעלת תוכנת מחשב מתקדמת ובין לימוד תהליכי יצירה מוזיקלית הנשענים על מסורת ותרבות שהתבססו במוזיקה האירופית במשך מאות שנים. שאלות אלה הובילו ליצירת לומדה אינטראקטיבית מתוקשבת וייחודית, שתשמש בקורס זה במקום ספר הלימוד הנפוץ בקורסי האו"פ השונים.

לשם בניית תשתית תיאורטית, נבחרו דוגמאות מתקופות ומז'אנרים מגוונים, החל בקלאסיקה וכלה בג'אז והן מלוות בהסברים. לצד האלמנטים התיאורטיים מופיעות הנחיות ליצירתם ולהפעלתם בתוכנת התיווי. מבנה זה מאפשר ללומד להכיר תהליכי קומפוזיציה ועקרונות אסתטיקה ולהתוודע לזיקה ביניהם ובין התיווי בתוכנה. כמו כן הקורס מעודד יצירתיות באמצעות משימות כתיבה בתחומי המוזיקה השונים.

בפועל, הסטודנט גולש לאתר הקורס ונפגש עם קובצי PDF "חכמים" המוטמעים בסביבת הלמידה אופָל (Moodle) ומכילים את תוכני הלימוד בארבע-עשרה יחידות. בכל יחידה כמה קבצים הכוללים:

• טקסט הסבר מעוצב ומפורט. דוגמה
• דימויים חזותיים המדגימים רעיון מוזיקלי הכתוב בדף תווים או מציגים מסך מתוכנת התיווי. דוגמה
• קובצי שמע מסונכרנים: דוגמת תווים המותאמת לפעול בעת ובעונה אחת עם קובץ שמע. דוגמה
• סרטוני הדמיה ייחודיים שהופקו ונערכו במיוחד לטובת הלימוד, המלווים בכתוביות ובקריינות מקצועית. דוגמה
• כלים אינטראקטיביים נוספים (Flash) המאפשרים למשתמש לפעול בחופשיות ולבחור ולהשפיע על השמע, ומסייעים בהפנמת חומרי הלימוד. דוגמה

כל חומרי הלימוד מקושרים זה לזה באמצעות היפרטקסט, המאפשר ניווט מהיר.

מבנה הקורס על-פי יחידות הלימוד:

• יחידת היכרות ראשונה, שבמהלכה נחשפים הסטודנטים למושגים בסיסיים ביצירה מוזיקלית ממוחשבת ומתנסים בתפעול ראשוני של תוכנת התיווי.
• יחידה שנייה ובה מתוודעים הסטודנטים למאפייני המלודיה ולומדים כיצד לכתוב ולערוך אותה באמצעות כלים שונים.
• יחידה שלישית ובה נלמדים מאפייני הליווי, והלומדים מתנסים בכתיבת מהלכים הרמוניים בתוכנה.
• יחידה רביעית ובה לומדים על השימוש בזמן במוזיקה, דרך בחינת יצירות הכוללות מוטיבים קצביים מורכבים.
• יחידה חמישית ובה נבחן הקשר בין ביטוי רב-קולי ובין תזמור, באמצעות היכרות עם כלי תזמורת וטכניקות תיווי לפסנתר ולמקהלה.
• יחידה שישית ובה מכיר הסטודנט כלים וטכניקות להוספת טקסט ומילים למלודיה.
• יחידה שביעית המוקדשת ליצירה ולתיווי לגיטרה. הסטודנט מכיר את מבנה הגיטרה, את כיוון הכלי ואת התיווי האקורדי עם התנסות בשיטת התיווי בטבלטורה.
• יחידה שמינית ובה מכיר הסטודנט טכניקות כתיבה לבס ואת מיפוי צלילי משפחת הבס בפרוטוקול התקשורת MIDI.
• היחידה התשעית מתרכזת בתיווי לכלי הקשה. הסטודנט לומד כיצד מתפרסים צלילי כלי ההקשה על פני מקלדת השליטה ומתוודע למשפחות כלי הקשה השונות, מתנסה בתיווי למערכת תופים, לומד שיטות כתיבה בסגנונות שונים ומכיר את מאפייני חמשת כלי ההקשה בתכליל.
• היחידה העשירית מוקדשת למאפייני התיווי של יחידת הקצב, rhythm section, בהקשרים מוזיקליים מגוונים, ובה הסטודנט מתנסה באפשרויות העתקה חכמה ובטכניקות עיבוד ויצירה באמצעות תוספי התוכנה, ה-Plugins.
• היחידה האחד-עשר בוחנת את מאפייני השיר הפופולרי לחלקיו השונים. הסטודנט לומד כיצד ליצור דף תווים בסגנון Lead Sheet, המכיל את התכונות החשובות של השיר ומכיר את סימני התיווי המייחדים כתיבה זו.
• ביחידה השנים-עשר לומד הסטודנט שיטות לעיצוב מסמך תווים, יוצר תפקידים ומדפיסם.
• היחידה השלושה-עשר בוחנת לעומק את פרוטוקול MIDI ואת פונקציות העריכה הרלוונטיות לו בתוכנה.
• היחידה הארבעה-עשר בוחנת את הדרכים שבהן התוכנה מתקשרת עם קובצי אודיו ווידאו ואת עולם הסינתיסייזרים הווירטואליים, ה-VST.

הקורס נלמד במעבדת המחשבים בקמפוס רמת אביב. שם הותקנה התוכנה ויש אפשרות גלישה לאתר הקורס. הסטודנטים הלומדים משתתפים בשמונה מפגשים של שעתיים, שבהם מתאפשרת התנסות וקבלת משוב מהמרצה. מטלות הקורס מוגשות באמצעות התוכנה פינאלה ומערכת המטלות המקוונת של האוניברסיטה הפתוחה. בסיום הקורס מתקיימים מבחן או עבודה מסכמת.

פיתוח אתר ההדרכה הביבליוגרפית בפלטפורמה מבוססת Moodle אפשר להשתמש בכלים המובנים של המערכת. מלבד לוח הודעות שבו מעלים באתר הודעות מנהלתיות, וכלים להצגת תכנים שבאמצעותם שולבו הסרטים באתר, נעשה שימוש רב ברכיב הבוחן. לבניית הבחינה הביבליוגרפית נוצלו תכונותיו של כלי זה:

• רכיב הבוחן מאפשר לעצב מבחנים שמורכבים משאלות מסוגים שונים, וכן לערבב את השאלות הכלולות במאגר ואת התשובות בתוך כל שאלה.
• הבחינה הביבליוגרפית, שכוללת 20 שאלות, נבנית מתוך מאגר שאלות שפיתח צוות הספרייה. השאלות מחולקות לקטגוריות וניתן להגדיר כמה שאלות אקראיות מכל קטגוריה יופיעו בכל טופס בחינה. כך ניתן להציג לכל סטודנט שאלון בחינה שונה.
• המערכת מאפשרת ניסיונות מענה חוזרים על הבחינות בפרקי זמן שנקבעו לכך. כך, סטודנט שנכשל בבחינה הביבליוגרפית יכול לשוב ולהיבחן כעבור 12 שעות ולקבל טופס בחינה חדש.
• בדיקת הבחינה ומתן הציון נעשים באופל באופן אוטומטי. בסיום הבחינה המערכת מציגה בפני הסטודנטים את התשובות הנכונות וגם משוב על תשובות שגויות כהערכה מעצבת.

• המערכת מציגה דוחות וגיליון ציונים המאפשרים ניתוח פשוט של נתוני משתמשים לשיפור והפקת לקחים.

מחלקת שה"ם בשיתוף יחידת המחשב, פיתחו ממשק אוטומטי להעברת ציוני הבחינה הביבליוגרפית מאופל אל בסיס הנתונים אורקל. הסטודנטים פותרים את הבחינה באופל ואם עברו אותה בהצלחה, נפתחת עבורם האפשרות להרשם לקורסים מתקדמים במערכת הרישום.

האתר ממשיך להתפתח ולהתחדש. מאגר השאלות ימשיך לגדול ולהתעדכן באופן שוטף, ויתווספו סרטוני הדרכה בפיתוחם של צוות שה"ם והספרייה. בתכנון להוסיף כתוביות ולהפיק גרסה בערבית לכל הסרטים.

סרטוני הסדנה צולמו בפורמט HD, נערכו, לאחר ששולבה בהם אנימציה כדי לסייע בהעברת התכנים והמסרים הלימודיים, והם מוצגים בפורמט עיצובי מושך ונוח שמקל על תהליך הניווט ומאפשר לבחור את הסרטון המתאים לשלב שבו מצויים הסטודנטים. צפייה נעימה

במהלך הסמסטרים האחרונים שבהם עברו אתרי הקורסים לסביבת הלמידה אוֹפָּל, למדנו הרבה על אופן השימוש של הסטודנטים, המנחים ומרכזי ההוראה במערכת, וקיבלנו משובים רבים על היתרונות ועל החסרונות של הממשק. כמו כן היינו בקשר עם מוסדות אקדמיים אחרים שמשתמשים בממשק של מערכת Moodle, כדי לשמוע על המתרחש אצלם. עם הזמן התגבשו כמה מסקנות בנוגע לממשק המערכת. המסקנה העיקרית הייתה שעומס התכנים בדף הבית של הקורס פוגע בחוויית המשתמש ומכביד על הפעילות באתר. העומס נבע מפריסת המידע בארבעה אזורים – חלק עליון, חלק אמצעי ובלוקים (אזורי תוכן קטנים) משני צדי המסך. התמודדות עם עומס זה נראתה כמעט בכל המוסדות שהשתמשו בצורה משמעותית במערכת Moodle ובעיקר אלה שיש בהם קורסים עם תכנים רבים.

לאור המסקנות שעלו, התחלנו במלאכת שיפור הממשק שכללה למידה של הפתרונות השונים שעלו במוסדות אקדמיים אחרים, פגישות עם נציגי סגל ההוראה, קבוצות מיקוד עם סטודנטים וסיעור מוחות של צוותי העבודה השונים במרכז שה"ם.

מבין ההצעות השונות שעלו, נבחר פתרון שבתוכו כמה שיפורים משמעותיים:

• מעבר מארבעה אזורי תוכן לשלושה (כמקובל ברוב אתרי התוכן בארץ ובעולם). האזורים החדשים הם: סרגל תפריטים עליון המכיל קישורים מערכתיים וחוצי קורסים, אזור בלוקים ימני להצפת תכנים ולניווט, ואזור מרכזי שבחלקו העליון לוח הודעות ומתחתיו אזור הלשוניות שבהן מרוכזים תכני הלימוד של הקורס.
• ביטול אזור הבלוקים השמאלי: העברת חלק מהבלוקים האלה לצדו הימני של הדף, ביטול הבלוקים האחרים ושילוב התכנים שבהם בסרגל הניווט העליון. לשם כך היה צורך לפתח רכיבים חדשים שיכולים להציג את תוכן הבלוקים שבוטלו כתפריטים נפתחים בסרגל העליון (פיתוח ייחודי לאו"פ).
• הצגת הבלוקים במצב סגור כברירת מחדל.
• הרחבת האזור המרכזי כך שנוצר אזור "נקי" שמקטין את העומס הוויזואלי ויאפשר להוסיף בעתיד גם חומרי וידאו.

אנו מקווים שהשינוי בממשק שיפר את חוויית השימוש באתר ויצר תהליך למידה והוראה פורה יותר.

הספר אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות

הפקת הספרים בפורמט זה הייתה מהלך חדשני ומורכב, שנעשה בשיתוף בית ההוצאה לאור ומרכז שה"ם. שלא כמו שאר ספרי פא"ר, המבוססים ברובם על סריקה של הספר הפיזי, חומר הגלם הפעם היה קבצים דיגיטליים שהוכנו בהוצאה לאור במהלך הפקת הספר המודפס. האתגר העיקרי היה להמיר את התכנים מהפורמט המקובל בבתי הוצאה לאור (InDesign של חברת Adobe) לפורמט של עמודי רשת (HTML+CSS). תשומת לב רבה הוקדשה ליצירת תהליכי עבודה. תוך כדי עבודה הפקנו לקחים ושכללנו את תהליך העבודה, עד שהתקבל תהליך יעיל וזורם. את תהליך העבודה שבנינו נוכל ליישם כעת גם על ספרים בעברית.

היחידה לזכויות יוצרים טיפלה ברכישת זכויות להצגה ברשת של תמונות המשובצות בספרים. כרך אחד בקורס "בין יהודים ונוצרים", שלא היה לו מקור דיגיטלי סביר, הוקלד מחדש. לאחר ההפקה הטכנית, אנשי סגל אקדמי דוברי רוסית ביצעו הגהה על הטקסטים ברשת.

הספרים פתוחים לכל ללא צורך בהרשמה והטקסט שלהם זמין גם למנועי חיפוש. אפשר לצפות בהם באמצעות כל דפדפן ללא צורך בתוספים, ואפשר לקרוא אותם ולנווט בהם גם במגוון מכשירים ניידים.
האתר זוכה כיום לכאלף כניסות (visits) בחודש, במהלכן יש כ- 4,000 – 5,000 צפיות בעמודים (pageviews). רוב הכניסות הן מרוסיה, אחריה בדירוג נמצאת ישראל, ובמקומות הבאים אוקראינה, בלרוס וקזחסטאן.

קרן אבי חי וקרן ג'נסיס מימנו את הפרויקט במשותף. כידוע, האו"פ מקיימת הוראה מרחוק בשפה הרוסית במספר מצומצם של קורסים. פתיחת הספרים ברשת משלימה את פרויקט ההוראה ברוסית, בכך שהיא מאפשרת לכל דובר רוסית גישה לידע הרב הגלום בספרים, גם ללא צורך להירשם ללימוד  הקורסים. במהלך השנים, פיתחה האו"פ יותר מ-20 ספרי קורסים בשפה הרוסית. אנו מקווים להמשיך ולהעלות את כולם לרשת בפורמט זה.