|
|
|
שלום
לכולם, |
|
|
בעולם משתנה כשלנו, בו מדי יום מתפתחות טכנולוגיות,
מועלות השערות חדישות ונוצרים שינויים מהותיים, קשה לעמוד בקצב
ולעקוב אחר כל ההתחדשויות. בצליל
מקוון , עלון שה"ם החדש, ננסה להציג את ההתפתחויות
הטכנולוגיות הסובבות אותנו, נספר על התרחשויות בתחום התקשוב במרכז
שה"ם, עם השותפים לעשייה, נרצה לעורר עניין בתחום טכנולוגיות הלמידה
והשימושים הפדגוגיים של כל אלו, תוך ניסיון ליצור קרקע פורייה לשיתוף
ידע בין קהילת המתקשבים.
|
|
|
|
|
חג
שמח |
|
|
|
|
|
|
אחד מי
יודע?
גלעד רביד
לכבוד החג ולגיליון הראשון
יצאנו לעשות ספירת מלאי של האתרים. ניתן לספור דברים
שונים, וישנן וריאציות שונות לכל ספירה אך השתדלתי
לספור דברים אחרים מספירת המלאי של סוף שנה. |
הרחבה...
בסמסטר 1998א היו באו"פ 8
קורסים מתוקשבים בלבד. בזכות השקעה של רבים וטובים
מהכוחות הצלחנו לגדול ל 106 קורסים ב 2000 א ועד ל
377 בסמסטר הנוכחי. מעטות המערכות שיכולות לציין
גדילה של פי 50 ב 6 שנים.
בבדיקה של בסיס הנתונים מצאנו
שבשנתיים האחרונות 36,922 משתמשים - סטודנטים,
מנחים, מרכזים ואחרים - ביקרו אי פעם באתרי
האינטרנט, ו- 23,916 משתמשים שונים נכנסו בשנה
האחרונה לאתרים. בתקופה זו הצטברו בבסיס
הנתונים 250,435 הודעות שנכתבו בקבוצות הדיון של
אופוס. בממוצע כותבים 625 הודעות חדשות מידי יום,
כאשר ימי ראשון הם העמוסים ביותר עם 780 הודעות
בממוצע ואילו ימי שישי הם השקטים ביותר - עם 406
הודעות בממוצע. בסמסטר האחרון היו ימים שבהם נמצאו כ
250 אלף בקשות לדפי מידע ממערכת אופוס.
ניסנו הפעם לבחון את
מידת השימוש באתר של קורס אחד לאורך
תקופה ארוכה. בחרנו קורס
ובדקנו את מספר הכניסות ביום לדף הבית
שלו, מתוך הנחה שמספר הפעמים שאנשים שונים מבקרים
בדף הבית יכול בהחלט להצביע על מידת
הפעילות באתר.
ניתן לראות בגרף את הגידול העצום בשימוש באתר
הקורס.
|

לחץ
להגדלה | תודה לכל מי
שמעמיד אותנו במשימה קשה זו, ליצור טכנולוגיה שיכולה
להתמודד עם גידול רב שכזה. תודה לכל מי שמצליח
להתמודד עם האתגר הזה.
|
| |
סביבת
הלמידה אופוס אורלי
בטלהיים
סביבת הלמידה
אופוס מפותחת In-House והיא תוצאה של מאמץ משותף
של הצוותים הטכניים והפדגוגיים בשוהם וכן
צוותי ההוראה המתקשבים. גרסאות חדשות מושקות פעמיים
בשנה (בפברואר ובאוגוסט) והן כוללות שיפורים לכלים קיימים,
יחד עם פיתוח כלים חדשים. בפיתוח הגרסא נעשה מאמץ
לפתח כלים נוחים, ידידותיים ויעילים לצורך
ייצוג תכנים לקיום אינטראקציה לארגון הלמידה ולניהול
הפעילות באתר.
|
הרחבה...
הצעות, רעיונות ובקשות
לשיפורים נאספים באופן שוטף מצוותי ההוראה וגם
מסטודנטים במהלך כל השנה ומשמשים, יחד עם רעיונות
שנאספו כתוצאה ממעקב שוטף אחר התפתחויות טכנולוגיות
בכלל והתפתחות של סביבות למידה בפרט, כבסיס לתוכנית
פיתוח הגרסא. פיתוחי השנה אחרונה כללו בין
השאר שדרוג של ה פורום, פיתוח
גרסה להדפסה
של
דפי אופוס ועוד. בנוסף שולבה בגרסה
מערכת מפ"ה - מערך פעילויות האו"פ-
פיתוח משותף של יחידת המחשב ושוהם. המערכת מאפשרת לכל משתמש (סטודנט /מנחה /מרכז
הוראה) לצפות בלוח זמנים חודשי אישי המכיל את מרבית
הפעילויות הנוגעות אליו- הן הפעילויות הלימודיות
והן המנהלתיות. כמו כן שולב הכלי
" פנקס האישי לסטודנט
" (להרחבה על הכלי בכתבה בעלון זו, ראה כאן )
לפירוט נוסף ראו כאן
|
|
|
|
|
|
|
הקמת מערכת ועידת וידאו (Video
Conference) באו"פ בועז
מרמלשטיין
בשעה טובה
ובמז"ט, הצטרפה האו"פ למשפחה המכובדת של מוסדות אקדמיים המשתמשים
במערכות ועידת וידאו (Video Conference בלעז).
המערכת מותקנת כבר באולפן אופק ובכיתה ייעודית
בקמפוס בית בירם ובקרוב תתוקן גם בקמפוס בית יציב
בבאר שבע ובמל"י בירושלים. לאחר המעבר לרעננה תוקם
כיתה כזאת גם שם. |
הרחבה...
מערכת ועידת וידאו מאפשרת
העברת שיעורים והרצאות בין כיתות בארץ ובעולם
ומאפשרת לכל המשתתפים בכל הכיתות לראות, לשמוע ולדבר
(וגם להפריע...) "כאילו" הם נמצאים באותה כיתה.
במקביל, מאפשרת המערכת הצגת תוכן נלווה (מצגות,
למשל) ושימוש בלוח פעיל המשותף גם הוא לכל הכיתות -
מה שנכתב (או נמחק) בכיתה אחת, מופיע בכל
הכיתות האחרות.
מפגש כזה אינו מוגבל רק
לכיתות "שלנו", אלא ניתן לשלב בו כמעט כל חדר וידאו
קונפרנס אחר בעולם. משמעות הדבר היא כי כיום יכולים
הן המורה והן הסטודנטים, להמצא בכל מקום בעולם בו
מותקנת מערכת ועידת וידאו סטנדרטית.
המערכת יכולה לשמש להעברת
שיעורים, במיוחד שיעורים היא יעילה בשיעורים עם ממד
אינטראקטיבי משמעותי. כמובן אפשר יהיה להשתמש בה גם
למפגשים אחרים כמו פגישות צוות, ימי עיון, העברת
הרצאות אורח גם לחו"ל או מחו"ל.
| |
|
מפגשים עם
שה"ם - סדרת מפגשי-עיון רב שנתית
מאירה
פריבמן
כמדי שנה גם השנה אנו
מקיימים מפגשי-עיון ללימוד הנעשה בתחום התקשוב
האקדמי, באו"פ ובמוסדות אקדמיים אחרים, אליהם
מוזמנים עובדי האו"פ, ועמיתנו מאוניברסיטאות אחרות. |
הרחבה...
בתחילת השנה ארחנו את
פרופ' שיזף רפאלי
מאוני' חיפה להרצאה בנושא "שיתוף וערך הידע בהשכלה הגבוהה". בינואר הציגה ד"ר יעל
שטיינברג את מחקר הדוקטורט שלה בנושא "תפיסה פדגוגית של מורים המפתחים ומלמדים קורסים בסביבות למידה וירטואליות" . במרץ
הציגה ד"ר גילה קורץ ,
מנהלת המרכז
לתקשוב באונ' בר-אילן, את תמונת הקורסים המתוקשבים באוניברסיטת בר אילן. מי שהחמיצו את המפגשים
מוזמנים לצפות בהקלטות מלאות שלהם באתר תל"ם
ובאתר
הסגל
.
לסיום השנה נקיים ב 03.06.04
בשעות 10:30 - 13:00, מפגש שישא את הכותרת
מחקרים על טכנולוגיות למידה ולמידה עם
טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה
.
שה"ם,
יחד עם רכזי הטכנולוגיה המחלקתיים, מקיימת גם סמינר
מחלקתי פנימי אחת לחודש ללימוד נושאים שונים מתחום
שילוב הטכנולוגיה בהוראה.
| |
|
|
|
|
|
הושקו לאחרונה בשה"ם
עדנה
טל
• סימטריה מולקורית
ברשת- סביבת למידה ממוחשבת להוראה
ותרגול של סימטריה בכימיה.
הרחבה...
הסביבה מושתתת על אוסף כלים המאפשרים הצגה תלת-ממדית
ואינטראקטיבית של מולקולות ואלמנטי הסימטריה שלהן.
בסביבה מספר
מוקדים: חלון דוגמאות מקוון, ערכת תרגול מבוססת אקסל
להורדה, הסברים, קישורים וקבצי עזרה
מפורטים. נושא הסימטריה
נלמד באו"פ במסגרת הקורסים כימיה אי-אורגנית
וסימטריה. קורס נוסף הנמצא בפיתוח ועוסק
בהרחבה בסימטריה בכימיה ותורת החבורות הוא
תורת הקוואנטים בקשר כימי
.
האתר משרת את כל
הקורסים האלה ויתכן שיוכל לשרת קורסים נוספים בעתיד.
הסביבה פותחה במעטפת של סביבת אופוס בגישה
מודולרית מה שמאפשר פרסום חלקים שונים בלומדה
בשלבים. כתובת
האתר: https://telem.openu.ac.il/symmetry/
פיתוח
תוכן: ד"ר ענבל טובי-ערד ריכוז פרויקט
בשה"ם: דובי
גרמייז * * *
•
מאגר שומנים- מאגר
המולקולות מלווה את הקורס "ביוכימיה II"
הרחבה...
המאגר מהווה
חומר עזר להבנת הקשרים הכימיים והמבנה התלת ממדי של
המולקולות שבהם עוסק הקורס וכן להבנת תהליכים
ביוכימיים מורכבים. נוסחאות המבנה של המולקולות
מוצגות בספר הלימוד בצורה דו-ממדית ובשחור-לבן.
המאגר הממוחשב הוא מאגר
אינטראקטיבי, המולקולות מוצגות בו באופן תלת
ממדי וצבעוני וכן המשתמש יכול לסובב אותן ולהתבונן
בהן מזוויות שונות. הצגה בדרך זו עשויה להקל על
הסטודנט לבחון את הקבוצות הפונקציונליות שבמולקולות,
להבין את הקשר בין מבנה המולקולות לבין תפקודן
ולעורר בו סקרנות ומוטיבציה. ניתן
לצפות במאגר דרך אתר הקורס
(לחצו על מאגר לפידים בתחתית
המסך). פיתוח תוכן: ד"ר עדה ניר ריכוז
פרויקט בשה"ם: עלית
אפשטיין
* * *
•
לומדת תורת המימון
-מלווה את יחידות הלימוד בקורס "תורת
המימון ניהול פיננסי של גופים עסקיים" במחלקה לכלכלה
וניהול.
הרחבה...
הלומדה מציגה גרסה מרוכזת של כל תוכן הקורס בדרך
דומה לאופן בו מציג אותם המנחה בכיתה, והיא כוללת גם
תרגילים אינטראקטיביים וסימולציות. בשלב זה
הסתיים הפיתוח של הפרק המלווה את יחידה 5 בקורס. חלק
זה פורסם הסמסטר באתר הקורס ומלווה בתהליך הערכה של
המחלקה להערכה. תכנית ההמשך, לאחר הפקת הלקחים,
היא לפתח יחידות נוספות באותה מתכונת. הלומדה תוכל
להוות חומר עזר גם לסטודנטים של MBA בלימודי
השלמה וכן תוכל לעניין גורמים מחוץ לאו"פ.
ניתן לצפות
בלומדה דרך אתר הקורס
(לחצו על הכפתור
"לומדה יח' 5). פיתוח תוכן: גיל אהרוני ושרון
שפרן ריכוז פרויקט
בשה"ם:
בועז מרמלשטיין
|
|
|
ועוד...
עדנה
טל
• מאגר וידאו
דיגיטאלי לקורס פסיכופתולוגיה
הכולל הדגמות והמחשות.
הרחבה...
המאגר משמש כערכה למנחים אותה יציגו
במפגשי ההנחיה. בנוסף המאגר מוצג באתר הקורס כהרחבה
ויזואלית למדריך הלמידה. איש התוכן: אביב
אריאן ריכוז
פרויקט בשה"ם: מאירה
פריבמן *
* *
• הרצאה מוסרטת
בנושא בניית מבחני הישג
הרחבה...
ההרצאה
מחליפה חומר כתוב על הנושא. ההרצאה
כוללת נושאים כגון: איך לבנות מבחנים אמריקאים,
קווים מנחים לבניית שאלות פתוחות, סוגים של שאלות
סגורות, הערכת שאלות ועוד. המרצה היא
נורית ענבר-וייס
מומחית מהמרכז הארצי לבחינות
ולהערכה בירושלים. ההרצאה תופץ ע"ג תקליטור בקורס
דידקטיקה של הוראת הפסיכולוגיה. ריכוז פרויקט בשה"ם:
מאירה
פריבמן *
* *
• מפגשים וימי
עיון הפכו נגישים ברשת
האינטרנט. לטובת מי שהחמיצו או לטובת מי שרוצים
לחזור
ולצפות בהם.
הרחבה...
ראו אירועים מצולמים באתר
האו"פ
(תחת הקלטות מימי
עיון), סדרת הפורום הכלכלי באתר ה MBA , רב
שיח על המחזה "יעקובי וליידנטל"
בתיאטרון הקאמרי במסגרת הקורס החוויה התיאטרונית.
לצפייה במפגש לחצו כאן
|
|

|
|
|
|
|
|
לקראת
שילוב המנחים בתקשוב הקורסים באוניברסיטה
הפתוחה
עדנה
יפה,עדנה
טל
תקשוב הקורסים באוניברסיטה מתבצע לרוב, על ידי
מרכזי הקורסים או רכזי תקשוב מקרב המנחים, מעורבותם של
המנחים בתהליך זה הייתה עד כה שולית יחסית והתקיימה רק בחלק קטן
מהקורסים המוצעים באו"פ. לנוכח העלייה בהיקף התקשוב ובמקום
שהוא תופס במכלול דרכי ההוראה באו"פ, יש חשיבות לכך שהמנחים
בקורס יכירו היטב את אתר הקורס והפעילות המתקיימת בו,
בדיוק כפי שהם מכירים את כל שאר מרכיבי ההוראה
בקורס: יחידות הלימוד, המטלות וכו'. בפרט חשוב
הדבר מכיוון שהמנחים הם ערוץ הקשר המרכזי של הסטודנט עם
האו"פ, והם יכולים לכוון ולהדריך את הסטודנט לעשות שימוש
מיטבי באמצעי ההוראה העומדים לרשותו במהלך לימודיו
בקורס . חיבור המנחים לתקשוב מעורר באופן טבעי שורה של
שאלות: מה יהיו הדרישות החדשות מהמנחה? כיצד הוא אמור
לפעול? כיצד יוכשר? איזה תמיכה טכנית ופדגוגית תינתן לו?
האם תהיה הענות מצד המנחים למהלך זה? האם תהיה הענות מצד
מרכזי ההוראה למהלך זה? ושאלות רבות
נוספות. |
|
|
הרחבה...
כדי לבחון
את השאלות השונות וללמוד על המשמעויות וההשלכות של
חיבור אפשרי של כלל המנחים באו"פ למעגל התקשוב נערך
במהלך סמסטר 2004א-2004ב ניסוי פיילוט לחיבור המנחים
למעגל התקשוב. הניסוי נערך במרכז שה"ם יחד עם
המחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה להערכה
ובשיתוף פעולה של כל המנחים ומרכזי ההוראה בחטיבת
הפסיכולוגיה במחלקה לחינוך . התוכנית כללה את
השלבים העיקריים הבאים: (א) הדרכת המנחים לשימוש
בתקשוב והבנת ערכו בלמידה. (ב) גיבוש קוים מנחים
לפעילות מנחים בתקשוב. בניסוי נבדקו כמה רמות של
פעילות למנחים: 1. רמת פעילות
מינימלית המחייבת את המנחה בקורס הכולל אתר
לימוד בין היתר: להכיר את אתר הקורס ולהתעדכן במתרחש
בו באופן שוטף, להציג את אתר הקורס לסטודנטים במפגש
ההנחיה הראשון, להשתתף בפורום מנחים המשמש כחדר
מורים לצוות הוראה בקורס, להשתתף באופן פעיל בקבוצת
הדיון באתר על פי הנחיית מרכז ההוראה, להשתמש במערכת
המטלות המקוונת 2. פעילות נוספת
המוצעת לחלק מהמנחים בקורס, בהתאם לצורכי
הקורס ובהתאם למומחיות המנחים: הפעלת "חדר אישי"
(פורום) למנחה עבור קבוצות הלימוד שלו: פורום זה
מאפשר לקיים תקשורת אינטימית בין הסטודנטים בקבוצה
וליצור רצף לימודי בין מפגשי ההנחיה לשאר מרכיבי
הלימוד. הנחית פורום בנושא ממוקד בתחום מומחיותו של
המנחה. שיתוף של המנחים בפיתוח האתר ובהכנת חומרי
עזר לטובת כלל הסטודנטים בקורס. (ג) הפעלת
המנחים בשטח ומתן תמיכה טכנית ופדגוגית. (ד)
הערכה מעצבת ומסכמת.
(ה) תגמול
המנחים: נושא התגמול הובא אף הוא בחשבון בניסוי זה.
במהלך הניסוי תוגמלו כל המנחים בסכום בסיסי אחיד
לכולם עבור עצם ההשתתפות בניסוי ונבדקו ההיבטים
שונים הקשורים בתגמול על פעילות זו.
בימים אלו נכתבים דוחות הערכה
ודוחות מסכמים. ולאור הלקחים שיופקו מניסוי זה תגובש
תוכנית לשילוב המנחים בשאר המחלקות. צוות הניסוי כלל את: פרופ' רות
בייט מרום, אתי גודר, עדנה טל עדנה יפה, גילי לוויתן
והדס פז.
|
|
|
|
|
|
 |
|
מבט אל
הסטודנט - הפנקס האישי -כלי מקוון לארגון
הלמידה
אורלי
בטלהיים ולילך
צ'רנוביץ
עושר החומרים באתר התפתח
בעיקר מתוך הרצון לענות על צרכיהם השונים של
הסטודנטים- חומרי העשרה למעוניינים להרחיב ולהעמיק,
תרגילים נוספים עבור המתקשים, המחשות, דיונים ועוד
כהנה וכהנה אמצעים שמטרתם סיוע והעשרת הלמידה. הבעיה
שאיתה ניסינו להתמודד הייתה הגברת
העומס על הלומד והקושי לדלות את המועיל מתוך
השפע , מתוך הנחה שמועיל הוא עניין
סובייקטיבי שמושפע מסגנון הלמידה של הסטודנט, הידע
הקודם שלו, קשייו הספציפיים ועוד.
איך יכול הסטודנט להתמודד עם הגודש המידע
באתר הקורס, שמתווסף על חומרי הלמידה הרגילים, ולבחור את מה
שמתאים לצרכיו? איך מרכזים חומרים לקראת משימות-
מטלות ובחינה- משפע החומרים באתר? איך עוקבים אחרי
דיון מעניין, מתוך מאות הודעות המתפרסמות בקב'
הדיון? ובכלל, האם יש דרך לאפשר לסטודנט לשלוט
בארגון החומרים באתר כך שיתאימו לצורכי הלמידה
שלו? |
|
|
הרחבה...
הפנקס האישי,
שהושק לראשונה בסמסטר סתיו 2004, בא לענות על צורך
זה- לאפשר לסטודנטים להביא לידי ביטוי את העדפות
הלמידה שלהם ולארגן מחדש על פי בחירתם וצורכיהם את
חומרי האתר השונים. הפנקס האישי, כשמו כן הוא – אישי
ותוכנו גלוי רק לבעליו. הפנקס, על תכניו, מלווה את
המשתמשים בכל תקופת לימודיהם. להסבר נוסף על הכלי
ראו
כאן. רעיונות לשימוש
מושכל בפנקס האישי: ריכוז שאלות על חומר הלימוד,
איסוף וריכוז חומר לקראת משימה, מעקב אחר הודעות
בקבוצת הדיון, יצירת סיכום לדיון בפורום, כלי עזר
לארגון הלמידה - להרחבה ראו
כאן. |

|
הנה אחת מהתגובות שקיבלנו:
"שמי XXX, ואני לומד כלכלה וניהול. בפנקס
האישי אני משתמש בעיקר לשמירת כתוביות מקבוצת הדיון
שעוסק בפתרון הממ"נים. כלומר, בהנחה שיש לי בעיה
באחת השאלות, אני מעביר את המלל מהדיון באותו נושא
אל הפנקס האישי שלי, ומשם מוציא הדפסה, וכאשר אני
יושב לפתור את הממ"ן, יש לי כמובן פידבק (שלילי או
חיובי) על הפתרון. מעבר לזה, אני שולח לפנקס דברים
"חמים", על מנת שלא אשכח אותם, ורק לאחר שאני עובר
עליהם אני מוחק אותם. הפנקס, במקרה זה, משמש לי
כתחנת שמירת הודעות או הערות מסוימות הנוגעות לחומר
הלימוד".
|
|
|
|
|
|
 |
|
טכנולוגיות למידה להרחבת הנגישות
להשכלה גבוהה
עדנה
יפה
אושרו ויצאו לדרך ארבע תוכניות
חדשות (פרויקטים), שהוצעו על ידי שה"ם, המכוונים לשיפור
ההוראה באוניברסיטה הפתוחה באמצעות טכנולוגיות הלמידה
במטרה להביא לשיפור סיכויי הצלחה של הסטודנטים
הלומדים באוניברסיטה הפתוחה: •
פרויקט א (אתגר):
הגברת סיכויי ההצלחה בלימודים האקדמיים והפחתת
הנשירה מהם על ידי העצמת סטודנטים באמצעות
טכנולוגיות הלמידה.
הרחבה...
ידוע כי הלמידה באוניברסיטה
הפתוחה נתפסת על ידי הסטודנטים כקשה במיוחד וכי
מידת הנשירה בקרב הלומדים באוניברסיטה הפתוחה היא
גדולה מאד. כמו כן ידוע כי מידת הפונים
ללימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה מן הפריפריה
נמוכה מהרצוי. מטרת פרוייקט אתגר היא לבחון
האם ניתן לרתום את הטכנולוגיות כדי להביא
להקטנת ממדי הנשירה באוניברסיטה הפתוחה.
•
פרויקט ב (סיקול מוקשי"ם): שיפור ההוראה בקורסים עם אחוזי
נשירה גדולים על ידי טיפול במוקדי קושי ספציפיים
לתוכן, באמצעות טכנולוגיות הלמידה.
הרחבה...
איכותו של תהליך הוראה או חומר
למידה נמדדת, בראש ובראשונה, במידת התאמתו לצרכים
הייחודיים לתכני הקורס. תכנים שונים
מחייבים תשומות קוגניטיביות שונות ומצריכים אמצעי
הוראה שונים. הטכנולוגיות החדשות הרחיבו
הרחבה ניכרת את קשת אמצעי ההוראה העומדים לרשות
המלמדים ובשימוש נכון הן עשויות לשפר את אפקטיביות
הלמידה. הן יכולות לסייע בתרגול,
בהמחשות, בהוספת מרכיבי קול ווידיאו,
בשילוב רמות שונות של הסבר דיון, במתן כלים עזר
לארגון החשיבה, וכדומה . פרויקט סיקול מוקשים
יבחן את האפשרות להיעזר בטכנולוגיות הלמידה
להתמודדות עם מוק"שים (מוקדי קושי)
ספציפיים לתוכן.
•
פרויקט ג (מעוף):
בחינת פרדיגמות חדשות להוראה מרחוק המביאות בחשבון
את הפוטנציאל הפדגוגי של טכנולוגיות הלמידה.
הרחבה...
האוניברסיטה הפתוחה, כבשה לעצמה, עם
השנים מעמד מעמד של מובילה ומתוות דרך
בהוראה מרחוק. חדירתן של טכנולוגיות המידע
והתקשוב לתחום החינוך מהווה עבור
האוניברסיטה מדרגה חדשה והזדמנות נוספת
לחדש ולהמשיך להוביל את תחום ההוראה מרחוק
בארץ. הטכנולוגיות החינוכיות,
מאפשרות כיום לאוניברסיטה הפתוחה לשפר במידה ניכרת
את אפשרויות ההוראה שלה. הן מאפשרות: תקשורת
שוטפת של הסטודנט עם צוות ההוראה וסטודנטים בקורס.
שכלול משמעותי של חומרי הלמידה המוצעים
לסטודנטים, ייעול דרכי הפיתוח
וההוראה אפשרות לעידכון תכוף ומתן מענה הרבה
יותר מותאם לצורכי הסטודנטים, לנטיות הלמידה
שלהם ולדרישות הספציפיות של תחום הדעת. עד
כה שילוב הטכנולוגיות נעשה כתוספת או העשרה של דגם
ההוראה המסורתי של
האוניברסיטה הפתוחה.
בפרויקט זה תבחן האפשרות
של פרדיגמה חלופית להוראה מרחוק - המביאה בחשבון
את הפוטנציאל הטכנולוגי. השאלה תבחן במספר מצומצם
של קורסים שיפותחו באופן שאינו מוכתב או
שבוי בתפיסות ההוראה הקיימות אלא מונע מכוח
תכני הקורס, מטרותיו, התחשבות בקהל הלומדים הצפוי
ואמצעי ההוראה והלימוד השונים, טכנולוגיים ולא
טכנולוגיים העומדים כיום ואולי יעמדו בעתיד
לרשות לומדים ומלמדים. בניסוי זה יבחנו תהליך הפיתוח
וההוראה מההיבט הפדגוגי, טכנולוגי כלכלי
ולוגיסטי תוך התייחסות לסטודנטים מזה ולצוותי
ההוראה מזה.
•
פרויקט ד (ניצוץ):
הגברת הנגישות להשכלה גבוהה של סטודנטים עם אילוצים
ובעיות מיוחדות (נכויות ולקויות למידה).
הרחבה...
סביר להניח כי מספר הסטודנטים
הנכים ובעלי לקויות למידה הלומדים במוסדות להשכלה
גבוהה קטן בהרבה ממספר האנשים הנכים
ובעלי לקויות הלמידה המעוניינים להמשיך בלימודיהם
אקדמיים, אבל נרתעים מכך בגלל החשש מהקשיים שהם
עשויים להיתקל בהם במהלך הלימודים. סביר
להניח שגם באו"פ מספר זה נמוך הזה שאפשר להגיע
אליו. עבור ליקויי למידה ונכים הלימודים
באו"פ הם אתגר נוסף, ועבור חלקם הם יכולים להיות
הזדמנות יחידה . האוניברסיטה הפתוחה מגישה סיוע
לסטודנטים אלה , אך כיום, באמצעות
טכנולוגיות הלמידה, האוניברסיטה הפתוחה יכולה לשפר
במידה רבה את הסיוע הניתן לסטודנטים עם
צרכים מיוחדים ולתרום תרומה משמעותית וייחודית
לה להגברת הנגישות של לומדים אלה להשכלה
אקדמית . בפרויקט זה יבחנו דרכים
להנגשת הלימודים האקדמיים לסטודנטים בעלי נכויות
ולקויות למידה שונות באמצעות טכנולוגיות הלמידה.
כל הפרוייקטים הם בין תחומיים
ומתבססים על שיתוף פעולה בין מחלקתי. בכולם החלה
עשיה מעניינת, אנו נעדכן עם
התקדמותם.
|
|
|
|
 |
|
|
יש טקסט אחר? - פיתוח
קורס במתכונת מצולמת
מאירה
פריבמן
בימים אלה מתקיימים בשה"ם, בשיתוף עם המחלקות האקדמיות,
ניסויים בפיתוח דגמים חלופיים של הוראה. אחד מהם הוא פיתוח קורס
המתבסס על שיעורי וידאו. הקורס "מבוא למדעי
המחשב ושפת Java" יתבסס על הרצאות מצולמות במקום
יחידות לימוד
בטקסט, בליווי ספר לימוד באנגלית. זהו פיילוט הן
לתהליך פיתוח והן למתכונת הוראה חלופיים, שאמור לבחון מספר
שאלות: הצגת תוכן לימודי בצורה ויזואלית ודינאמית, השגת נוכחות-מרצה
בדרך המדמה מפגש, פיתוח מהיר ועדכון זמין לעומת
פיתוח בטקסט, תהליכי הבקרה והיעוץ האקדמי וכמובן תהליך ההוראה
של קורס כזה. חומר הלימוד המצולם יוצג באמצעות תוכנת
Producer של מיקרוסופט שהותאמה לדרישות המתכונת
החדשה ומאפשרת לשלב יחד הופעה של מרצה המציג שיעור (וידאו)
עם מצגת-שקפים (תוכן טקסטואלי מאורגן ומובנה). |
|
|
הרחבה...
ההרצאה מוצגת במעטפת המכילה
עזרים להוראה וללמידה - תוכן עניינים, הערות והארות,
הנחיות למידה וקישורים לשאלות-תרגול ולקבציי-הרחבה -
ליצירת מכלול של חומר לימוד + מדריך למידה במסך אחד.
בנוסף, כוללת המעטפת גם
כלים לניווט הלמידה בתוך רצף ההרצאה ולגישה לכל
המרכיבים הנוספים שתוארו לעיל.
השיעורים יופצו לסטודנטים באמצעות
תקליטורים וישולבו גם באתר הקורס, כדי לאפשר קישורים
לרכיבי הוראה מתוקשבים אחרים. המרצה והאחראי האקדמי
לקורס פרופ' ג'ף רוזנשיין,
מהאוניברסיטה העברית בירושלים. החומר צולם
בהשתתפות קהל - צוות המחלקה למדעי המחשב - כדי לתת
היזון חוזר למרצה בדברו מול מצלמות. הקלטת השיעורים
נמשכה ארבעה שבועות אינטנסיביים (כ 50 שעות הוראה!)
בספטמבר 2003. במהלך שנת העבודה הנוכחית נשלים
יחד עם צוות הקורס, מרכזת ההוראה תמר
וילנר ועוזר הפיתוח צחי
ריינמן, את בניית מדריך הלמידה העריכה
והעיבוד. הקורס במתכונתו החדשה
יופעל - תחילה באופן ניסיוני - בשנת 2005.
ההוראה תלווה בהערכה ובמחקר של תהליכי ההוראה
והלימוד המתפתחים כשלומדים עם חומר מצולם, בזיהוי בעיות
(אם תהינה...) ופתרונן, ובאיתור מרכיבים הדורשים
שיפור.
|
 |
בפיתוח
המתכונת הזו אנחנו מצפים להעמיד לרשות הסגל האקדמי
שלנו חלופה לפיתוח והוראה שתאפשר 'לארוז' את ההוראה
בדרך דינאמית ומרתקת, תאפשר גישה נוחה לעדכון והרחבה
של חומר הקורס, תזמן הנחיה ותרגול גם מרחוק, ודרכי
למידה משמעותיות ואפקטיביות לסטודנטים.
|
|
|
|
|
|
 |
|
אובייקטי
למידה (Learning
Objects) - אבני
בניין להוראה ולמידה
עדנה
יפה
חומרי למידה הם מרכיב מרכזי ברוב
המצבים שבהם מתרחשת הוראה ולמידה. איכותם, של חומרי
הלמידה, עיצובם, נוחות השימוש בהם, התאמתם לנושא, ללומד,
לתוכן קובעת במידה רבה את הצלחת הלימוד. מחשבה מאמצים
ומשאבים רבים מושקעים בשיפור חומרי הלמידה המוצעים
ללומדים. הוצאות הספרים משקיעות בכך הון עתק.
העידן הדיגיטאלי נתן דחיפה עצומה לתחום פיתוח
חומרי הלמידה. במקום להסתפק בחומרי למידה טקסטואליים
בלבד ניתן להיעזר לפתח ולהציע חומרי לימוד
דיגיטאליים, אינטראקטיביים רב חושיים, מושכים את העין ומעוררי
עניין. הבעיה היא שייצור של חומרי למידה כאלה-במיוחד
כשמדובר בלומדות כבדות- מחייב השקעת זמן ניכרת ועל כן הוא
יקר וממושך. העלות הגבוהה של המוצרים האלה, ולעיתים גם
קשיי התפעול שלהם, מרתיע מפני רכישתם ומגביל את
פיתוחם. בשנים
האחרונות התפתחה גישה חדשה של פיתוח יחידות למידה
דיגיטאליות, מודולאריות קטנות היקף הנתפסות כמעין
מולקולות או אטומי למידה שניתן לעשות בהן שימוש חוזר
תוך שילובן ברצף ההוראה בהתאם לצורכי הקורס.
|
|
|
הרחבה...
אנימציה מורכבת להמחשת רעיון
מדעי, סימולציה לתרגול מודל כל שהוא, סדרת תרגילים
לתרגול מושג מסוים או פרק לימוד עתיר תרגול והסברים
ויזואליים, כל אלה הן דוגמאות לאובייקטי למידה
שמפתחים אותם פעם אחת, בהשקעה יחסית גדולה ורצוי תוך
שיתוף פעולה בין מוסדי וניתן למחזר אותם ולהשתמש בהם
פעמים רבות על פי צורכי ההוראה והלומדים.
השימוש בחומרי למידה מתוך ספריות משאבים אינו עניין
חדש ובכל זאת הנושא כרוך בקשיים ודילמות רבות
הנסקרות בהרחבה בספרות המקצועית. למשל:
• מהם בעצם אובייקטי למידה? ניתנו לכך הגדרות
רבות וכיום אין הגדרה אחת מוסכמת. על פי הגדרה
אחת אובייקטי למידה הם "כל יישות דיגיטאלית או
לא דיגיטאלית שניתן להשתמש בה לעשות בה שימוש חוזר
או להפנות אליה בתהליך של הוראה בשילוב טכנולוגיות"
על פי הגדרה אחרת אובייקטי למידה הם כל דבר
שניתן לארוז באופן דיגיטאלי ויכול לשמש להוראה. על
פי הגדרה זו גם צילום של תפוח. כמו גם שיעור שלם המועבר
בוידיאו וכן מרכיביו הם אובייקט למידה. בהגדרות אחרות
מודגשת החשיבות של המודולאריות, האפרות לפעולת
חקר, האפשרות לשיתופיות,
כתכונות חשובות של אובייקטי למידה. • כיצד ניתן
להבטיח את איכות האובייקטים? האם ניתן להגדיר
סטנדרטים לאובייקטי למידה? • כיצד נכון לסמן
את האובייקטים לצורך קטלוגם ותיוקם בספריית
האובייקטים ולאחזורם מאוחר יותר על פי הצורך. איזה
שדות יוגדרו לכך? איזו שפה תשמש לכך? עשייה
רבה מתבצעת בעולם בתחום זה. נעשים ניסיונות לפתח
מתודולוגיות ושפות לתיאור מרכיבי למידה תכניים
ופדגוגיים. • דרכי השימוש
באובייקטים מוכנים בהוראה. מה היתרונות בכך? מה
החסרונות האפשריים?
הנושא כולו נמצא היום בתנופת פיתוח אך גם בשלב של הרהור
וחשיבה רפלקטיבית על הדרך הנכונה שבה נכון לצעוד.
וזאת במיוחד לנוכח העלייה העצומה בהיצע האובייקטים
הפוטנציאליים ובהכרה בערך הפדגוגי והכלכלי שעשוי
להיות להם בהוראה. עוד על אובייקטי למידה
בהוראה ניתן לקרוא כאן :
|
|
|
|
|
|
 |
|
חלון
הזדמנויות -
מיכל
מור , מרכזת קורס באמנות
פיתוח אתר הקורס
"
מבוא כללי לתולדות האמנות " יצר
עבור הסטודנטים, מנחי הקורס ועבורי חלון הזדמנויות
אתגרי, לימודי וחוויתי. מטרתו של קורס זה לפתח
אצל הסטודנט דרכי התבוננות מושכלים ולהקנות לו את
עיקריה של ה"שפה" החזותית כך שידע לקרוא את יצירת
האמנות ולהבינה לעומקה. הדרכים לפענוח
יצירת אמנות אינן פשוטות ודורשות לימוד כמו בכל
תחום. בתחילת הקורס אנו מאפשרים לסטודנטים
להתוודע אל המרכיבים הצורניים הבונים יצירה במטרה
להקנות להם הבנה בסיסית של איך בונים עומק
בתמונה (פרספקטיבה), איך יוצרים בתמונה מרקם אשלייתי
ואיך יוצרים אווירה בציור באמצעות צבע ומשחקי אור
וצל. מה יקרה
אם נעלים מרכיב אחד של היצירה או נטשטש אותו? האם זה
ישנה את כוחה של היצירה? כאן מאפשר לנו אתר הקורס
ליצור מניפולציות על יצירות האמנות במטרה להבין את
כוחו של מרכיב זה או אחר.
|
|
|
הרחבה...
באמצעות תוכנת פוטו שופ נסרקו תמונות
אל תוך ארכיב וסווגו לפי נושאי הלימוד. כל תמונה
עברה מניפולציה בהתאם לנושא הנבחר ולמרכיב
הצורני שברצוננו להדגיש. לדוגמא, כדי להמחיש את
בניית אשליית
העומק בתמונה נבחרו
מספר תמונות בעלות התייחסות שונה אל המרחב ובאמצעות
שרטוט קווים על התמונה עצמה הומחשה בניית העומק
בתמונה כפי שחשב עליה האמן. כדי ליצור תחושה של
מישורים
שונים בתמונה והבנה כיצד
ניתן לבצע חלוקה ברורה בין מישור אחד לשני נצבעו
המישורים בצבעים שונים או טושטשו והובהרו. תפקידו של
הדגם ביצירת אמנות
הודגם באמצעות טשטושו והעלמתו מהיצירה.
לאחר שלב זה בניתוח היצירה אנו עוברים לתיאור
מרכיביה התכניים - תיאור מדויק של
האובייקטים שביצירה ויחסי הגומלין ביניהם הנקרא
תיאור קדם איקונוגרפי. לצורך ההבנה של
נושא זה פיתחה מירה בנאי, מרכזת ההוראה בשנה
שעברה, בשיתוף עם מחלקת הגרפיקה, מצגת פלאש
המדגימה תיאור קדם איקונוגרפי של תמונה שבחרה.
המצגת ממחישה עבור הסטודנטים בצורה יפה ומשכנעת את
הנושא ומסייעת להם לפתח את היכולת לנתח את האווירה
שבתמונה באמצעות פירוקה לדמויות, חפצים, התאורה
והקשרים שביניהם.
בשני השלבים שתוארו למעלה אנו מנסים
להסיק מסקנות ראשוניות על יצירת האמנות המאפשרים לנו
להמשיך ולהתחקות אחר פתרון הסוד שביצירתו של האמן.
לשלב מתקדם, המנסה למצוא פתרונות לחידת התיאור התכני
של היצירה, נכנס הנושא האיקונוגרפי
והאיקונולוגי שמשמעותו הבנת המשמעות של
אובייקטים שונים ביצירה. תיאור איקונוגרפי
דורש מהסטודנטים לקרוא ספרות מחקר והוא חלק מחובת
הקורס. כדי לסייע לסטודנטים שילבתי באתר הקורס
עבודות ראויות לשבח של סטודנטים מסמסטרים קודמים.
|

| הקורס עוסק בהקניית כלים לניתוח
יצירת אמנות ומציג יצירות מתקופות שונות ומסגנונות
אמנותיים שונים. אצל סטודנט, שאינו בקיא בלוח הזמנים
הכרונולוגי ובסגנונות האמנותיים שצמחו במהלך השנים,
עלול להיווצר בלבול רב. לפיכך הצבתי לעצמי כמשימה
ראשונה ליצור לוח כרונולוגי
, אשר ימקם
את הסטודנט בזמן ויצור אצלו תבניות ברורות יותר.
הלוח הכרונולוגי נבנה בשיתוף מחלקת הגרפיקה.
האתר מאפשר, ללא ספק, להרחיב את
הצוהר הקטן שניתן לסטודנט ולפתוח בפניו חלון גדול של
הזדמנויות.
|
|
|
|
|
|
 |
|
חדשות
מרכז המחקר
אבנר כספי
ופול
גורסקי
בשבועות האחרונים התקבלו
לפרסום שלושה מאמרים על מחקרים שנערכו במרכז המחקר.
המאמר הראשון מציע מודל, שקראנו לו "מודל
הדיאלוג ההוראתי". לפי מודל זה הבחירה בסוג
הטכנולוגיה לצורך תקשורת עם סטודנטים עמיתים או עם
סגל ההוראה (זהו ה"דיאלוג" שבכותרת המודל), תלויה
ביכולתו של אותה טכנולוגיה לפתור את הקושי המיידי
שבו נתקל הסטודנט. משום כך, ואולי באופן לא כל כך
מפתיע, הטכנולוגיה הנפוצה ביותר
היא...הטלפון. הטכנולוגיה הבאה
בתור היא הדואר האלקטרוני, והרחק
מאחור נמצא אתר הבית, שמשמש פחות
לצורך דיאלוג בין-אישי ונתפס יותר כמשרת דיאלוג
פנימי (בין הסטודנט לבין עצמו).
שני המאמרים
הנוספים.... |
|
|
הרחבה...
שני המאמרים הנוספים בחנו את
המודל על שתי קבוצות של תלמידים: סטודנטים שלמדו
קורס בסיסי בכימיה, קורס שנחשב לקורס קשה יחסית,
וסטודנטים שלמדו קורס מבוא בפיזיקה. ראיונות
שנערכו עם סטודנטים אלו אוששו את עיקר הרעיונות
שהעלה המודל: הסטודנטים סוקרים את הקורס או מתחילים
ללמוד אותו. כל עוד אינם נתקלים בקושי הם ימעיטו
בדיאלוג בין-אישי (עם עמיתים או עם סגל ההוראה).
אם הם נתקלים בקושי יפנו תחילה לחבריהם, כאמור
בדרך כלל בטלפון, ורק לאחר מכן יפנו (שוב בדרך כלל
בטלפון) למנחים או למרכזי ההוראה. חלק ניכר
מהמרואיינים דיווחו שהם סוקרים את אתר הקורס במהלך
הסמסטר בכדי למצוא בו סיוע לשאלות שהתעוררו אצלם,
אולם רק בודדים מהם כתבו אי פעם בקבוצת הדיון.
כעת מתוכננים שני מחקרי המשך. באחד נבחן את
תקפות המודל על אוכלוסיית סטודנטים שלישית, סטודנטים
הלומדים במסגרת קמפוס (שלמידתם אינה "למידה מרחוק"
אבל אותם אמצעי תקשורת זמינים להם). במחקר אחר
ננסה להגיע לקבוצות תלמידים גדולות יותר ולבחון את
תקפות המודל באופן נרחב.
1.
Gorsky, P.,
Caspi, A., & Tubi-Arad, I. (2004). Use of
instructional dialogue by university students in a
distance education chemistry course. Journal of
Distance Education, in press
2.
Gorsky,
P. & Caspi, A. (2004). Dialogue: A theoretical
framework for distance education instructional
systems. British Journal of Educational
Technology, in press 3. Gorsky,
P., Caspi, A., & Trumper, R. (2004).
University students' study strategies for a
distance education physics course. Open
Learning, in press
|
|
|
| | |
רכזת מערכת:
לילך
צ'רנוביץ' חברי מערכת:
שלומית זרחוביץ, עדנה טל, עדנה יפה, לילך צ'רנוביץ', יפעת
שקד עיצוב
HTML: אורית מנדלוביץ'
גרפיקה:
זאב פרל עריכה לשונית: בת חן
פירסט
|
|