יתרונות נוספים גלומים במהלך זה וביניהם, בין היתר:

• חבירה למאגרים עולמיים של Open Educational Resources (OER)  ואפשרות לשיתופי פעולה בינלאומיים.
• עלייה בהרשמות לקורסים של האוניברסיטה הפתוחה בשל האפשרות לצפות בתכני הקורסים ולהתרשם מאיכותם ומאיכות האוניברסיטה.
• עלייה במכירות של ספרים מודפסים: למרות החשש מפני ירידה אפשרית בהיקף המכירות של הספרים עקב זמינותם החופשית באתר האינטרנט, הרי שבדיקה כלכלית של מיזמים מקבילים העלתה שדווקא נרשמה עלייה בהיקף המכירות במקביל להפעלת המיזם.
• שיפור והעשרה של חומרי הלמידה הקיימים בשל האפשרות לשלב בהם מידע חזותי וקולי וכן קישורים למקורות מידע חיצוניים.
• אפשרות לפיתוח דגמים פדגוגים חדשים להוראת הקורסים בשל האפשרות ליצור מסלולי למידה המותאמים אישית לצרכי הסטודנטים וכן מסלולי למידה אינטר-דיסציפלינאריים.
• אפשרות לקיצור משך זמן ההפקה של הספרים.

חומרי הלימוד שיפורסמו כוללים:

א. ספרי לימוד

האוניברסיטה הפתוחה ידועה בזכות ספרי הלימוד האיכותיים שלה, הכתובים במיוחד למטרת לימוד עצמי. ספרים אלה עשירים בתרגילים, פתרונות, דוגמאות, גרפיקה מעולה, תמונות והמחשות, והם מהווים את הנכס האקדמי והאינטלקטואלי המרכזי של האו"פ. הספרים משמשים חומר לימוד בסיסי של הסטודנטים באו"פ ("הספר הוא המורה"), והם גם משמשים ברבות מהאוניברסיטות בארץ כספרי בסיס (Textbooks) במהלך ההוראה של קורסים פרונטליים.

בכוונתה של האוניברסיטה הפתוחה להציע לציבור גישה חופשית ל-50 ספרי קורסים, בפורמט אלקטרוני מלא, עם מעטפת פדגוגית וטכנולוגית עשירה. ספרי הלימוד של קורסים אלה יוסבו במלואם לפורמט דיגיטלי, והגישה אליהם תהיה פתוחה למשתמשים רשומים. ביצוע הפרויקט יארך שנתיים עד שלוש שנים.

לספרים יתווספו גם אמצעי-למידה דיגיטליים, כמו למשל גרסה קולית מלאה של הספר (בפורמט MP3), הרצאות וידאו מוקלטות של כותבי הקורס והרצאות של מומחים המעשירות את חומר הלימוד. כחלופה עתידית, יוּצע לסטודנטים לרכוש את ספר הקורס המקוון בפורמט דיגיטלי על disk-on-key שאליו יוכלו "לטעון" את המהדורה הניידת של כל הקורסים שילמדו באו"פ.

ב. חומרי הנחיה מאתרי הקורסים

לרשותה של האוניברסיטה עומד מאגר נרחב של פריטי למידה דיגיטליים שפותחו על-ידי צוותי ההוראה במיוחד עבור אתרי הקורסים. מדובר במאגרי מידע ברשת כגון: מילוני מונחים, רשימות אתרים מומלצים, סיכומי מפגשים, שאלות "אמריקאיות", מצגות, דגשים ללימוד ביחידות לימוד, חומרי מולטימדיה, הרצאות של מומחים בנושאי העשרה ומפגשי הנחיה מוקלטים בפורמט וידאו ועוד. החומרים ייפתחו לציבור בכפוף לאישור ראשי המחלקות האקדמיות, ולאחר טיפול פרטני בהיבטים של זכויות יוצרים.

פתיחת התכנים באתרי הקורסים היא הזדמנות מצוינת להשבחת התכנים באתרי הקורסים, לשיתופי פעולה בין מפתחי הקורסים באו"פ לבין קולגות באוניברסיטות וגורמים אחרים מתחום ההשכלה הגבוהה שיהיו לתועלת הציבור הרחב, ולהעשרה משמעותית של היקף ואיכות המידע האקדמי בעברית המפורסם ברשת האינטרנט.

חומרי ההנחיה וההוראה הם בבחינת עזרי למידה, ולפיכך הם מהווים נדבך נוסף המצטרף לפרסומם של 50 ספרי הלימוד שנזכרו לעיל, וכן לספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה המצויים בספריות של האוניברסיטות השונות ברחבי הארץ.

זכויות יוצרים

פתיחתם של חומרי הלימוד מחייבת הקצאת משאבים ניכרים לטיפול בהיבטים של זכויות היוצרים לחומר המצוי במהדורות המודפסות של ספרי הלימוד ולחומרי ההוראה שנמצאים בידי צוותי הקורסים. חלק ניכר מהתמונות והאיורים שקיבלו זכויות למהדורה המודפסת, יצריכו טיפול שמחייב הקצאת תקציב נוסף עבור המהדורה הדיגיטלית, ולא מן הנמנע שבמקרים רבים יהיה צורך למצוא חלופות לחומרים המודפסים.

רכיב הכרחי נוסף שיש להביאו בחשבון, הוא הגנה על זכויות האו"פ מפני שכפול והפצה של גורמים בלתי-מורשים. לשם כך יהיה צורך להפעיל ניהול-זכויות-דיגיטליות (DRM - Digital Rights Management). ייתכן, למשל, שיוחלט להגביל את אפשרויות ההדפסה של החומרים.

הערכה

בכל אחד משלבי הפרויקט תיעשה הערכה של הכניסה לאתרים והשימוש בהם, אפיון של דפוסי השימוש ושל המשתמשים בשיתוף עם המחלקה להערכה של האו"פ.

התגובות לפרויקט "פתיחת אוצרות רוח" חיוביות וכבר התפרסמו כמה כתבות בנושא: בגלובס, בקפטן אינטרנט ועוד.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מספר פריטי המידע השונים שקיימים באתרי הקורסים נכון ליוני 2007:

עמודי HTML	23,449
קבצים להורדה	28,047
ערכים במילון מונחים	23,954
שאלות רב ברירה	6,880
המלצות לאתרים ברשת	12,561

בחזרה לכתבה

מהי תנועת ה-OER - Open Educational Resources?

בשנת 2001 השיקה אוניברסיטת MIT את יוזמת ה- OCW - OpenCourseWare, שבמסגרתה חשפה את חומרי ההוראה שלה בפורמט אלקטרוני, בהם מערכי שיעור, דוגמאות, עזרים מקוונים, עצמי למידה, ביבליוגרפיה ונתוני מחקרים. הפרויקט מומן על-ידי קרן Hewllet בסכום של עשרות מיליוני דולרים. חומרי הלמידה האיכותיים של MIT זמינים כיום לכל החפץ בהם. על יוזמה זו ועל יוזמות נוספות שבאו בעקבותיה סיפרנו בעלון דצמבר 2006 של "צליל מקוון".

מהדוח שהציג כוח-המשימה של ICDE עולה, שההזדמנויות העיקריות שמאפשרת ההשתלבות בתנועת ה-OER לאוניברסיטאות פתוחות המלמדות מרחוק - (ODL - Open and Distance Learning) הן:

• פיתוח נפח גדול של משאבי למידה איכותיים ופתיחתם לקהל הרחב תוך הסדרת גישה נוחה אליהם.
• הקטנת העלות של פיתוח חומרי למידה חדשים במוסדות של למידה מרחוק.
• העמדת חומרי למידה איכותיים לרשותם של מדינות ומוסדות שאין בידם היכולת לפתחם בכוחות עצמם, ובכך יצירת פיצוי חלקי על חוסר בתשתיות אקדמיות.
• הגדלת הגמישות באפשרויות הלמידה הודות למגוון המקורות.
• שיתוף בחומרי לימוד ובזכויות עליהם (Share-alike).

לצד הזדמנויות אלה, ההשתלבות בתנועת ה-OER במוסדות המלמדים מרחוק יוצרת גם כמה איומים, ובהם:

• הפרה של בעלות על ידע הנמצאת בידי מוסדות המלמדים מרחוק, והפרה של זכויות המוחזקות בידי צד שלישי, העשויה להיגרם בשל פתיחת החומרים "לעולם".
• פרסום חומרי למידה ללא בקרת איכות אקדמית מספקת.
• השתלטות תרבותית בשל נוכחות יתר של חומרי למידה ממקורות מסוימים (עולם מערבי) והעמקת הפער הדיגיטלי.
• הקטנת התמריץ ליצירת ידע חדש והדחף למחקר ולפיתוח אשר מוביל לחדשנות לימודית, בשל סכנה ל"מרשם אחיד" של חומרי הוראה קיימים.
• משאבי הלמידה הפתוחים אינם בהכרח זהים לחומרי הלימוד הנדרשים, ובפרט לחומרים המתאימים ללמידה מרחוק.

בלב הדיון על תנועת ה-OER עומדות כמה שאלות ותהיות נוספות:

• כיצד ממשיכים לשמור על משאבי למידה מעודכנים, תקפים ובעלי רמה אקדמית גבוהה גם לאחר שכספי התרומה נגמרו, ומה תפקידם של ממשלות וגופים חינוכיים רשמיים בתמיכה בתנועה זו?
• האם יש צורך בווריאציות על חומרי לימוד בסיסיים, שהרי ברור שאין כמעט הבדל בתכנים הנלמדים בקורסי המבואות בכל האוניברסיטאות בעולם. האם ניתן לשער, כי בעתיד הנראה לעין, קורסי המבואות במקצועות השונים יינתנו חינם בכל העולם, ושתוקם מערכת בינלאומית למתן הכרה רשמית
  (accreditation) בהישגי הלומדים ללא תלות במקומם?
• האם להמשיך ולאפשר גישה למאגרים חינם אין-כסף ללא מגבלה?
• האם תנועה זו תימשך, או שאין היא אלא אופנה חולפת?

ובכלל, יש הרואים בתנועה זו (בצדק או שלא בצדק) "טכנולוגיה מפריעה", אשר הופכת לסוכן-שינוי בהשכלה הגבוהה ומערערת על תפיסות ותיקות של תפקידי המוסדות ומשימותיהם העיקריות. למשל, האם ייתכן שהאוניברסיטאות יהפכו לגופים הבוחנים ומסמיכים בלבד? בהיבט של המוסדות הפתוחים להוראה מרחוק עלו בכנס המסקנות הבאות ביחס לנושא ה-OER:

• Open is not equal to free - הצטרפות ל-OER, אין פירושה התאבדות כלכלית של מוסדות ODL.
• יש ליצור גבולות ברורים בין "פתוח" ל"חופשי" - לא כל התהליך הלימודי צריך להינתן חינם. ניתן לפתח מודלים של כניסה מוגבלת לחומרי הוראה מסוימים, ולדרוש תשלום עבור חומרים אחרים או עבור בחינות והסמכה.
• יש להכניס את ההיבט של "הוראה מרחוק" ל-OER - כלומר ליצור מאגרי משאבים המתאימים מראש ללמידה עצמית.
• יש להתייחס לסוגיות ההמשכיות והקיימוּת של מאגרי משאבי-הלמידה הפתוחים, אשר אינן מובטחות ותלויות במודל הכלכלי של הפרוייקטים.
• יש לחפש בריתות עם גופים מסחריים (למשל, ליצור Google-OER בדומה ל-Google scholar), וכן לנסות להשפיע, באמצעות גופים בינלאומיים, על החקיקה בנושאי זכויות היוצרים שבולמת את האפשרות לגידול משמעותי במאגרי למידה מרחוק.
• יש ליצור שיתוף בין אוניברסיטאות במדינות שונות, בידע ובתובנות שנרכשו, כדי לאפשר צמיחה מהירה של OER לטובת הציבור באותן מדינות.
• יש להתייחס להערכה ולמחקר. בצד הרצון לפתיחות מרבית, ללא מגבלה וללא תנאי, יש מחסור במחקר על סוגי השימוש ב-OER ואופי המשתמשים בו, בין היתר עקב היעדר-רצון לדרוש זיהוי מהמשתמשים.
• מומלץ לא להיצמד למודלים דוגמטיים של יצירת OER על-ידי המוסדות בלבד, אלא להיפתח למודלים שבהם חלק מהמשתמשים תורמים מהידע שלהם לשיפור מאגרים קיימים ולהכנסת עצמי למידה חדשים, בין היתר תוך שימוש בכלים המגוונים שנמצאים בעולם ה-Web 2.0.

לסיכום, הגל של תנועת OER הפך זה מכבר לצונמי, הסוחף עִמו מאות מוסדות להשכלה גבוהה במדינות רבות בעולם. ההתגייסות של גופים כמו "אונסקו",OECD ו-ICDE מחזקת את התחושה של שינוי המתרחש בנוף ההשכלה הגבוהה בעולם. במידה שתיווצרנה גם שותפויות עסקיות ברות-קיימא עם חברות-על כמו גוגל או מייקרוסופט, ניתן לשער שהמגמה תימשך, אף כי קשה מאוד לחזות כרגע מה תהיה דמותה הסופית.

מה דורשת ממך ההנחיה ב"אופק"?
צריך להכין את השיעור לפרטי פרטים. שיעור כזה צריך להיות מובנה ומאורגן. אני מחדשת את השיעורים והמצגות מדי סמסטר, כי חשוב לי לא לחזור על עצמי. בשיעור עצמו אני חייבת לשמור על ריכוז מלא לאורך כל השיעור.

לאיזה התפתחויות במערכות האולפן של "אופק" היית עדה?
מה היו השינויים שחלו לאורך השנים? השינוי הגדול ביותר מבחינתי היה המעבר לאולפן, שבו כל שלבי ההפעלה של מהלך השיעור נתונים בידי ובשליטתי (ללא עזרת טכנאי), מה שמאפשר לי גמישות ועצמאות במעבר בין הכלים השונים (מצגת, לוח או פנים). השינוי המשמעותי ביותר, מבחינת הסטודנטים, היה קישור השיעורים לאתר הקורס, גם במהלך השיעור החי, וגם לאחריו, באמצעות צפייה בהקלטות הזמינות באתר. אני (וכמובן גם הסטודנטים) מצפים לשיפור הבא, כאשר גם משתתפים מהבית יוכלו לשוחח במהלך השידור בטלפון מביתם, או מהמקום שבו הם נמצאים.

איך מגיבים הסטודנטים למתכונת הלימוד ב"אופק"?
נדרש לסטודנטים זמן כדי לקבל את צורת ההוראה הזאת. היום הפופולריות של "אופק" באה לידי ביטוי בקורסים להנחיה רגילה, בקורסים המיועדים לסטודנטים מחו"ל וגם כתוספת להנחיה מוגברת כשיעורי תגבור. יש סטודנטים שמבקשים מראש ללמוד באמצעות "אופק", למשל אחרי שהכירו אותי בקורס "סטטיסטיקה א", והם מבררים לפני ההרשמה, האם גם בקורס "סטטיסטיקה ב" יתנהלו הלימודים באמצעות "אופק". בסמסטר הנוכחי היו, לראשונה, פניות פורמליות של סטודנטים לעבור מקבוצות לימוד בהנחיה מוגברת לקבוצת לימוד של "אופק", וזאת לאחר שהשתתפו במפגש "אופק" הראשון בסמסטר.
כבר בהתחלה נעשו הקלטות של השיעורים על גבי קלטות, והסטודנטים יכלו להיעזר בקלטות אלה בספריות, או במקרה של סטודנטים עם צרכים מיוחדים, לקבל לבתיהם סטים של הקלטות. מאז המעבר להוראה באמצעות האינטרנט, המשובים שאנו מקבלים מהסטודנטים הם נלהבים יותר ומגיעים בתכיפות רבה יותר.
להקלטות של השיעורים יש יתרון רב עבור סטודנטים חלשים: סטודנטית סיפרה לי שהיא משתתפת במפגש החי, אבל כיוון שקשה לה לעקוב אחר מהלך השיעור כולו, היא נעזרת בהקלטת השיעור וצופה בה, כשהיא עוצרת בהתאם לצורך ולפי הקצב האישי שלה.

ומה לגבי המנחים?
ראשית, מרבית המנחים בקורס מפנים את הסטודנטים שלהם להקלטות שקיימות באתר הקורס. שנית, ההקלטות מסייעות לי להדריך מנחים חדשים, ועוזרות להם להיכנס לתפקיד.

למה ללמד שוב ושוב מדי סמסטר ולא להסתפק בהקלטות הקיימות?
ההוראה שלי מדמה שיעור חי, והחלק האינטראקטיבי עם הסטודנטים הוא משמעותי ביותר, גם אם רובו נעשה בצ'ט (הודעות כתובות). בנוסף, בכל סמסטר אני מחדשת ומשתדלת שלא לחזור על עצמי. הלהיט כמובן הם שיעורי החזרה, שלהם יש ביקוש רב.

מה היית אומרת למרכז/ת במחלקה שלך שמתלבט/ת לגבי השימוש ב"אופק"?
אני תמיד ממליצה לנסות. אבל חשוב להדגיש שנדרשת הכנה קפדנית מראש, ובניית מערכי שיעור מתוכננים היטב.

כמה מילים לסיכום:

המוטו של אוניברסיטה הפתוחה והמטרה שלה הם הוראה מרחוק המגיעה לכל אחד בארץ ובעולם, וההנחיה ב"אופק" מממשת את המטרה הזו בצורה מלאה. בשיעור האחרון שלי השתתפו סטודנט מארה"ב וסטודנטית מבלגיה, ושניהם לקחו חלק פעיל בשיעור באמצעות הצ'ט."אופק" מגיע אליהם הן בפורמט של מפגש חי ואינטראקטיבי והן בפורמט של הקלטה.

ומה אומרים הסטודנטים?

להלן כמה תגובות:

שחר, מאי 2007:
הדרך שאת מעבירה את השיעורים היא מאוד טובה. אני מבין הרבה יותר את החומר הנלמד ואני שמח על הדרך שאת משתפת את הכיתה ומתאימה את עצמך להתקדמות של הסטודנטים. אם לא הייתה לי אפשרות ללמוד דרך מפגשי "אופק", הייתי נכשל בקורס.

חן, אפריל 2007:
נורית שלום רב,
אני לומדת את הקורס "סטטיסטיקה א" ולראשונה צפיתי במפגש "אופק" בהנחייתך (המפגש האחרון), וחייבת לציין כי למדתי דברים שלא הצלחתי להבין בכיתה עד היום (ואני בהנחיה מוגברת). לא שיש לי תלונות על המנחה שלי, אלא שצורת ההסבר שלך הייתה בדיוק מה שהייתי זקוקה לו. עד היום תרגלתי בצורה מכנית - את הנוסחאות בלבד, אבל את הצלחת להסביר לי את החומר ובעיקר את ההתפלגות הנורמלית, שבה גיליתי את הקושי הרב ביותר, בצורה מוחשית. תודה רבה לך! בהחלט אצפה במפגשים הבאים, וכולי תקווה שיהיו פוריים כשם שזה האחרון היה עבורי.

מיטל משיקגו, מרס 2007:
נורית שלום,
כעת, לאחר שתם ונשלם חלקי בקורס "מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה" רציתי לומר תודה רבה על כל העזרה, התמיכה, ההתייחסות המהירה למיילים ועל דרכי הלמידה (דרך שידורי "אופק") שבהם העברת את החומר בצורה מעולה. כן ירבו מרצות ומרכזות מגמה כמוך !

4. בכל פורום נדרשו הסטודנטים להשתתפות פעילה. השתתפות פעילה הוגדרה כתגובה ישירה למטלה "למחשבה ודיון" הלקוחה ממדריך הלמידה, והיא מחייבת גם תגובה אישית לפחות לאחד המשתתפים בפורום.
5. השתתפתי [ר.ר.] בפורום כמבהירה ומגיבה לשאלות, כמכוונת, ובעיקר נתתי משובים ברמה הרגשית-הֲנִעָתית והאינסטרומנטלית: עודדתי סטודנטים מהססים להיכנס ולהמשיך להשתתף בפורום, עודדתי מתפלמסים לחדד את טיעוניהם ולתת דוגמאות והבהרתי שאלות ונקודות שהועלו במסגרת הפורום. הודיתי לסטודנטים שתרמו קישורים למידע נוסף, והתייחסתי למידע זה בהתאם לצורך. יחד עם זאת הפורום בעיקרו היה של הסטודנטים ולמען הסטודנטים.
6. במקביל לפורומים אלה, נפתחו שני פורומים נוספים: פורום כללי לשאלות והערות כלליות ולנושאים הקשורים לממ"נים ולבחינה, ו"פורום קפה", שמטרתו הייתה לכלול היבטים אישיים וחברתיים שלא נכללו בפורום הלימודי. מעניין לציין כי איש לא נכנס ל"פורום הקפה" עד סוף הסמסטר.

כתוצאה מאופיים של הפורומים שהתמקדו בשאלות "למחשבה ודיון", התפתחה בהם מתכונת של שיחה משורשרת, המאופיינת במהירות תגובה גבוהה של המשתתפים בינם לבין עצמם. כך נוצרה קהילה לימודית העוסקת בעניינים שבמוקד הקורס והנעזרת בפורום לשם הבהרה של מושגים ורעיונות, וכן לצורך פיתוח חשיבה שיתופית על סוגיות ומחלוקות שהתעוררו בין המשתתפים בעקבות הטקסטים שקראו.

ניתוח תוכן של הפורום (שנעשה במסגרת הממ"ן האחרון של הקורס) הצביע על היותו ממוקד משימה והעיד על רמה גבוהה של עניין ומעורבות. סטודנטים מיהרו להשיב על בקשות זולתם, לענות לסימני שאלה ולהגיב על אמירות של אחרים שהתייחסו לחומר הלימוד ולעמדותיהם ביחס לסוגיות השונות שהתעוררו. הפורום התפתח כמקום לבנייה וייצוג של סוגי ידע שונים, להחלפה של משובים ושל תובנות אינסטרומנטליות ורגשיות ביחס לחומרי הלמידה.

התגובות שקיבלתי מהמשתתפים, עודדו אותי להמשיך באותה מתכונת גם בסמסטר השני של שנת הלימודים. סטודנטים ציינו זאת כ: "צורת הנחייה חדשה המשלבת את התרגילים ממדריך הלמידה בתוך הפורומים (הנושאיים), תוך קיום דיונים על מאמרים מגוונים... התנסות שתרמה לי הן מבחינת התוכן - עיבוד החומרים לעומק וברמה גבוהה ביותר, והן בארגון וניהול הלמידה שלי -עמידה בלוחות זמנים ושמירה על קצב הולם".

הפורום התאפיין גם בחשיבה מטא-קוגניטיבית. סטודנטים גילו תובנות ביחס לעצמם כלומדים, ביחס לתכנים והמשימות, וביחס לאסטרטגיות הדרושות לפתרון המשימות. כמו כן העלו רעיונות חדשים, בעיות וקשיים שונים. נראה כי הסטודנטים אכן שילבו תובנות אישיות ורגשיות כאחד בפורומים הלימודיים עצמם, וכך נמנעה הפרדה מלאכותית בין קוגניציה לרגשות במהלך הלמידה (אולי זאת גם הסיבה לכך שלא נזקקו ל"פורום הקפה").

הספרות המחקרית תומכת בקשר שבין קוגניציה ורגשות בתהליכים מטא-קוגניטיביים וטוענת כי הרגש (הנע בין סיפוק ואכזבה) הוא פונקציה של הפער שנוצר בין הציפייה של הפרט למשוב על התקדמותו ובין רמת ההתקדמות שלו בפועל. פער זה משפיע על הרגש, על הקוגניציה ועל ביצוע המשימה כאחד (Efklides, 2006). כמו-כן נמצא כי לרגשות חיוביים ושליליים המתבטאים כחלק מתובנות הסטודנטים, יש אפקט מיָדי על פעילות מווסתת של המשימה. הכוונה לרגש המלווה באופן מודע את המשימה, ומשפיע על אפיונה ועל ויסות התנהגותו של הלומד במהלך ביצועה.

חשוב לציין כי ניהול ידע באמצעות הפורומים נשען באופן תיאורטי על התפיסה הוויגוצקיאנית בלמידה. תפיסה זו גורסת כי התפתחות החשיבה של הפרט מקורה בדו-שיח עם הסביבה. לפי תפיסתו של ויגוצקי (Vygotsky), האינטראקציה של הילד עם האם באמצעות הדיבור החיצוני, מַתְנה אצלו את התפתחותו של הדיבור הפנימי, וזה בתורו מַתְנֶה את התפתחותה של החשיבה אצל הילד. תפיסה תיאורטית זאת שימשה מנוף חשוב ללמידה השיתופית. אחד מביטוייה הטכנולוגיים הוא הפורום המקוון. תפיסתו של ויגוצקי תורמת בהיבט התיאורטי גם לחשיבותם של משובים ושל תמיכות מהסביבה הניתנים ללומד במהלך הלמידה. מושג מרכזי בתפיסה זו הוא ה- ZPD (Zone of Proximal Development)  , שמשמעותו הפער שבין יכולתו של התלמיד לבין הביצוע העכשווי שלו, והמציין את האפשרות לממש את הפוטנציאל האישי שלנו בעזרת "פיגומים" (Scaffolding) הניתנים לנו מהסביבה. רפלקציה מילולית גלויה הפכה להיות אחת הטכניקות הנפוצות לעידוד של חשיבה במהלך למידה שיתופית, והיא משמשת לעידוד חשיבה, החלפת רעיונות, דיאלוגים ושיחות קבוצתיות. במקביל, גוברת אחריותו של המורה ליצור סביבה, שיש בה אמצעי תמיכה מספקים להתפתחותו המתמדת של הלומד. אמצעים אלה, המכונים בספרות "פיגומים" מופיעים, למשל, כשאלות, רמזים, ומשוב, כהתדיינות קבוצתית, וכמפגש עם מומחים, מקורות מידע וכלים.

גם בעידן הטכנולוגי גוברת חשיבותו של מנחה/מומחה המספק "פיגומים" (אישיים, טכנולוגיים) באופן מושכל ובהתאם להתפתחותו של הלומד, באמצעות הכלים שחידשה הסביבה. עם עליית המוּדעות והשימוש בהוראה מקוונת, בולט תפקידו של המורה כמסייע לתלמיד להפעיל רפלקציה על תהליך הלמידה. באמצעות תמיכות כגון מתן רציונל דידקטי, הצגת תכנית עבודה, הכוונה לכתיבה רפלקטיבית, הפרדה בין עובדות ודעות, דגש על התהליך, וכיוצא בזה, מתייחס המורה למצבו של הסטודנט, מציג אסטרטגיות שונות ובוחן את המטרות שהציב לעצמו. נראה כי הרפלקציה בהוראה מתוקשבת עשויה לסייע הן בפיתוח חשיבה ביקורתית של הסטודנט, והן בהפעלת תהליכי שיפוט ובקרה עצמיים על הפעולה ההוראתית של המורה.

מחקרים תומכים באפקט שיש למשוב חיצוני על התנסויות מטא-קוגניטיביות (Efklides and Dina, 2004). נמצא כי משובים חיוביים מפחיתים את היקף הדיווח של סטודנטים על תחושות של קושי במשימה.

ממחקר שערכנו על פורום מקוון של סטודנטים באוניברסיטה עולה כי ישנה זיקה מובהקת בין מדדים של חשיבה מטא-קוגניטיבית של הסטודנטים, כפי שנמדדה בפורום, לבין מידת התמיכה של מרצה הקורס. תובנות שהציגו סטודנטים בפורום, נמצאו במתאם חיובי וגבוה יחסית עם סוגים שונים של תמיכות ומשובים שקיבלו מהמרצה באמצעות הפורום. התובנות של הסטודנטים התייחסו לחוויית הלמידה שלהם, למטלות הקורס והמידע הנלווה לו, ולבעיות העולות במהלך הלמידה. נמצא שריבוי תמיכות ומשובים ממוקדים של המרצה קשור עם ריבוי תובנות של הסטודנטים בפורום (רימור, ריינגולד וקלעי, 2007).

מחקרים אחרונים מלמדים על אכזבה ניכרת מן ההוראה המתוקשבת ומן הניסיון ליישם את פדגוגיית ה-
e-Learning. בדוח שכותרתו "חנק החדשנות: מה קרה ל-e-Learning ומדוע" (Zemsky and Massy, 2004), טוענים המחברים כי מהפכת הלמידה מרחוק נכשלה כיוון שהמהפכה הטכנולוגית לא לוותה במהפכה פדגוגית אמיתית. כלומר, חלק ניכר מן המורים לא אימצו את תפקידם החדש, וחלק ניכר מן הסטודנטים לא עברו תהליכי למידה עצמית משמעותיים.

לסיכום, לא הטכנולוגיה עצמה, אלא אופן יישומה הוא גורם מרכזי המשפיע על יעילות ואיכות הלמידה בכלל, והלמידה מרחוק בפרט. במהלך ההוראה מרחוק יש לזכור את חשיבות התמיכה, התיווך וההכוונה של המורה בקורס המקוון ביחס לתהליכי הלמידה העצמית, ההנעה, והחשיבה של הלומדים.

ריקי רימור כותבת בעלון זה גם על הבלוגים - ראו כתבתה.

מקורות:

1	רימור, ר', ריינגולד, ר' וקלעי, ע' (2007). הזיקה בין סוגים של תמיכות מרצה (פיגומים) בקורס מתוקשב רב-תרבותי באוניברסיטה ובין חשיבה מטאקוגניטיבית של הסטודנטים. האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה - האוניברסיטה הפתוחה. מרס 2007.
2	Efklides, A. (2006). Metacognition and affect: What can metacognitive experiences tell us about the learning process? Educational Research Review 1(1) 3-14
3	Efklides, A. and Dina. F. (2004). Feedback from one's self and the others: Their effect on affect, Hellenic Journal of Psychology 1, pp. 179-202
4	Zemsky, R. & Massy, W.F. (2004). Thwarted Innovation - What Happened to e-learning and Why. A Learning Alliance Report. Retrieved August 20, 2004 from: http://www.csudh.edu/dearhabermas/WeatherStation_Report.pdf

גם בגישתם של מנהלי המכללות, הקמפוסים ומרכזי הלימוד חלו שינויים של ממש. מנהלי המוסדות נרתעו משימוש ב"אופק", מאחר שהעדיפו מפגשים פנים-אל-פנים. כיום, לאחר שהתרשמו לטובה מהדגמות של שיעורים באמצעות "אופק", גישתם הפכה חיובית יותר, הם נמצאים בקשר שוטף עם הסטודנטים, ויש להם השפעה גדולה עליהם.
ניכר, אם כן, שינוי עמדות, הן ב"שטח" - אצל הסטודנטים ומנהלי המוסדות, והן אצל הסגל האקדמי.

מהי גישת דיקנט הלימודים האקדמיים להוראה באמצעות "אופק"?

מבחינתו של דיקנט הלימודים האקדמיים, הטכנולוגיה נותנת מענה לסטודנטים שגרים בפריפריה בריחוק זה מזה, או לסטודנטים שבאזור שלהם ההרשמה לקורס הייתה נמוכה, והוחלט שלא לפתוח בו קבוצת לימוד. ההוראה באמצעות "אופק" מאפשרת לקבץ סטודנטים מרחבי הארץ וגם מחו"ל, ולהעביר את הקורס, באופן מרוכז, באמצעות הנחיה מרחוק. זאת למרות שעלותו של מפגש ב"אופק" גבוהה פי שתיים מעלותו של קורס במתכונת רגילה. המטרה שלנו היא להביא את האוניברסיטה אל הסטודנט. אנו מעדיפים להציע את לימוד הקורס באמצעות "אופק" מראש, וגם לאפשר הרשמה לקבוצת "אופק" במקביל להרשמה לקבוצות אחרות. אולם לעתים, כאשר מסתבר מנתוני ההרשמה בפועל, שאין די סטודנטים לפתיחת קבוצה רגילה, אנו מציעים הנחיה באמצעות "אופק", גם אם הצעה זו לא הועלתה מראש בזמן ההרשמה לקורס. האפשרות של מתכונת "אופק מהבית", שנפתחה לאחרונה, נותנת מענה בדיוק למצבים מעֵין אלה, שכן עתה סטודנטים נרשמים מראש להנחיה זו, וישנה "מסה קריטית" שאפשר להסתמך עליה לקראת פתיחתה של קבוצה באופק. 10% מהסטודנטים מעדיפים הנחיה רגילה על פני הנחיה מוגברת, אך כאשר אין די סטודנטים לפתיחת קבוצה כזאת, ומציעים להם לבחור בין הנחיה מוגברת לבין שיעורי "אופק" - חלקם מעדיפים את שיעורי "אופק". אני סבורה שכאשר תשתפר מידת האינטראקטיביות של שיעורי "אופק מהבית", כמתוכנן, תעלה עוד יותר האטרקטיביות של שיעורים אלה.
השימוש בטכנולוגיה של "אופק" עונה גם על הדרישה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בדבר הוראה מרחוק, ולמעשה, זהו הבסיס למנדט שניתן לאו"פ. גם אם מתקיימת הנחיה מוגברת ב"אופק", היא מתאימה להגדרה של הוראה מרחוק, שכן היא מגיעה עד לביתו של הסטודנט.

איזה קורסים מלמדים ב"אופק"? האם יש להם מן המשותף?

ישנן שלוש קבוצות עיקריות של קורסים הנלמדים "באופק":

1. קורסים שבהם מתקיימת ההוראה רק באמצעות "אופק":

• קורסים שבהם ההוראה היא פרונטלית כהוראת-שעה. כלומר, מפגשי "אופק" מהווים תחליף לחומר הלימוד של הקורס עד שיסתיים תהליך הפיתוח שלו. כך יכולים כל הסטודנטים בקורס ללמוד אצל אותו מרצה, ובאופן זה ניתן לעמוד במגבלה,שקבעה ועֲדַת המִשְׁנֶה, ולפיה על כל הסטודנטים באותו קורס ללמוד אצל אותו מרצה ולהיחשף לאותו חומר לימוד.
• קורסים שהוחלט מראש, כי לא תיפתחנה בהם קבוצות לימוד ברחבי הארץ וכי תהיה בהם רק קבוצה ארצית, שתונחה על-ידי מרכֵּז ההוראה. כזה הוא למשל הקורס "הכנסת שינויים למערכת החינוך", שאותו מלמד ד"ר אביקם גזית.
• קורסים שבהם ישנו קושי לגייס מנחים טובים. כזה הוא, למשל, הקורס "תכנון, ניתוח ועיצוב מערכות מידע", שאותו מלמד ב"אופק" אבינועם לזרוב, מרכז ההוראה של הקורס, שהוא כשלעצמו נחשב מנחה מעולה.
• הקורסים בתואר שני בחינוך בתכנית "טכנולוגיות למידה", שבהם הוראה באמצעות "אופק" נעשית כחלק מתוכני הקורס לצורך הדגמת השימוש בטכנולוגיות השונות.
• שיעורי עוגן שאינם מהווים קורס מלא: אלה הם שיעורים ייעודיים, בדרך-כלל למטרות העשרה, חזרה והכנה לקראת מבחן הגמר, שמועברים רק ב"אופק", בנוסף על מפגשי ההנחיה. שיעורים כאלה לא מתקיימים עדיין בקורסים רבים, ורצוי להרחיב את השימוש בהם.

2. קורסים המוצעים מראש גם ב"אופק" כחלופה:

במרכזי לימוד שבהם לא ברור אם יהיו די סטודנטים לצורך פתיחת קבוצה באותו מרכז לימוד , מוצע הקורס במועדים שנקבעו לקבוצת "אופק", וזאת כדי להשאיר חלופה פתוחה לקראת צירופם לקבוצה כזו.

3. קורסים "תוצאתיים":

אם בסמסטר מסוים נרשמים לקורס מעט סטודנטים, שפזורים ברחבי הארץ, יוצע הקורס הזה אך ורק במתכונת "אופק", או בנוסף לקבוצות הנחיה פנים-אל-פנים שנפתחות במרכזים מסוימים. התהליך של קבלת ההחלטה לגבי קורס כזה הוא רב-שלבי ונעשה תוך לחץ זמן. לאחר שמתקבלים נתוני ההרשמה ונבחן פיזור הסטודנטים, פונים למרכֵּז ההוראה בשאלה אם יהיה מוכן ללמד את הקורס במתכונת "אופק", ואם אכן הקורס מתאים להוראה מעֵין זו. אם תשובתו חיובית, פונים למנהלי המוסדות, שבהם אין אפשרות לפתוח קבוצת לימוד, בהצעה להצטרף לקבוצת "אופק", ומנהלי המכללות מצִדם מפנים את ההצעה לסטודנטים. הסטודנטים יכולים לבחור האם להצטרף לקבוצת "אופק", או להירשם לקורס אחר ולדחות את לימוד הקורס הזה לסמסטר אחר.

מה דעתך על השיעורים המוקלטים המשולבים באתר?

לדעתי, להקלטת שיעורי "אופק" יש ערך רב בפני עצמו. השיעורים המוקלטים מאפשרים לסטודנטים, שלא הבינו נושא כלשהו, לשוב ולצפות בשיעור. והרי בסופו של דבר, המטרה היא שהסטודנטים ילמדו את הקורס ויעברו אותו בהצלחה. יש לציין שהסטודנטים מייחסים חשיבות רבה לצפייה במרכֵּז ההוראה, ולפיכך, עבורם יש ערך מוסף לשיעורים המועברים על-ידו.

ממשק הבלוג קל מאוד להפעלה ואינו דורש מן המשתמש שליטה בשפת תכנות, או ידע בעיצוב וכתיבת אתרים. בעל הבלוג יכול להעלות לאתר תכנים שונים - רשומות ("פוסטים"; posts), והמבקרים בו יכולים להגיב על רשומות אלו על-ידי השארת הודעת תגובה המופיעה בצמידות לרשומה. הבלוג מאורגן בשיטת ארגון המידע הכרונולוגי ההפוך, כלומר, מידע חדש מופיע בראש הרשימה ומידע ישן בתחתיתו.

עם הזמן הופכים הבלוגים למקור מידע מרכזי באינטרנט, בייחוד בתחומים שבהם יש לעדכניות חשיבות רבה. יש גם כאלה הרואים בבלוג ז'אנר חדשותי חדש שבאמצעותו אפשר לפרוץ את המונופול של ענקי התקשורת השולטים באמצעי התקשורת המסורתיים, ולדווח ישירות ובאופן אותנטי מן השטח.

בלוג לכל סטודנט? בלוג לכל מרצה?

השימוש בבלוגים לצורכי למידה הולך ומקבל תאוצה. בעקבות ניסויים רבים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם עולה, שהבלוג יכול לשמש כלי בעל פוטנציאל לימודי והוראתי רב:

• בלוגים של מרצים/חוקרים: כיום ניתן למצוא ברשת בלוגים של חוקרים חשובים בתחומי דעת שונים המשמשים את החוקר, הן כאמצעי דיווח על חידושים בתחום מומחיותו ועל כנסים ואירועים שהתקיימו, והן כבמה לביטוי מחשבות ורעיונות על נושאים שעדיין לא גובשו לכלל מאמרים מדעיים, אולם מעסיקים אותם אנשים באותו זמן. בלוגים אלו הם אבן שואבת לבעלי עניין, סטודנטים ועמיתים, ובאמצעותם נוצר קשר בלתי-פורמלי בין מומחה התוכן לבין קהל שומעיו ותלמידיו. קשר זה מאפשר הצגת שאלות, בקשת הבהרות, מתן משוב והעלאת הסתייגויות, ושני הצדדים יוצאים נשכרים ממנו.
  דוגמאות לבלוגים מסוג זה הם הבלוגים של חברי הסגל/הקבוצה לחקר האינטרנט והחברה במרכז ברקמן שבאוניברסיטת הרווארד. בלוג מוביל בנושא של בלוגים חינוכיים הוא הבלוג של סטיבן דאונס.
  
• בלוגים של תלמידים/סטודנטים: יותר ויותר ניתן למצוא ברשת פרויקטים שבהם מתבקשים הסטודנטים לנהל בלוג, ולתעד בו את תהליך הלמידה שלהם במתכונת של פורטפוליו דיגיטלי. באמצעות השימוש בבלוג באופן זה, ניתן להשיג מספר יעדים:
  1. שיפור יכולת הכתיבה והניסוח של הסטודנטים.
  2. המנחה יכול לעקוב אחר תהליך העבודה של הסטודנט, ולתת משוב על עצם התהליך, ולא רק על התוצר הסופי. כך אפשר לתרום לשיפור התוצר הלימודי הסופי.
  3. כיוון שסביבת הבלוג היא פומבית, ניתן להשתמש בבלוג כדי לקדם תהליכים של משוב עמיתים, ובכך לקדם חשיבה ביקורתית אצל הסטודנטים.
  להרחבה בנושא הבלוג כסביבת למידה, ראו גם בבלוג של ג'יי הורוביץ.

אוניברסיטות שונות מַקצות לסטודנטים מרחב לניהול בלוגים, שאינם בהכרח בלוגים לימודיים אלא בעלי אופי אישי וחברתי יותר. דוגמא לכך ניתן לראות למשל באתר הבלוגים של אוניברסיטת נורוויץ'. הרציונל העומד מאחורי הקצאת מרחב זה לסטודנטים יכול להיות חיזוק הקשר שבין האוניברסיטה לבין הסטודנט. אמנם הסטודנטים יכולים לנהל בלוגים אישיים גם מחוץ לאתר האוניברסיטה, בתוך אתרי בלוגים ציבוריים פשוטים ונוחים לשימוש, אולם היתרון הטמון בהקצאת מקום לבלוגים של הסטודנטים במסגרת אתר האוניברסיטה, הוא בכך שסביב הבלוגים האלה נוצרת קהילה המזוהה עם האוניברסיטה. הסטודנטים שנכנסים לעדכן את הבלוג שלהם, מבקרים גם בבלוגים של חבריהם, מגיבים ומתייחסים לתכנים שבהם, וכך מתחזק הקשר שבין הסטודנטים, ונוצרת קהילת לומדים מגובשת.

מרכז שה"ם שוקד בימים אלו על התקנתה של מערכת לניהול בלוגים באוניברסיטה הפתוחה. מרַכְּזים המעוניינים לבחון את האפשרות לשילוב בלוג בקורס שלהם, מוזמנים לפנות לעדנה טל אלחסיד.

אחרי יום העיון ניסיתי להבין את הקונספט של הבלוג ואת יתרונו הרעיוני הפדגוגי על פורומים. הנה כמה מחשבות שאשמח לחלוק אתכם כאן.
השתכנעתי מדבריו המלומדים של ד"ר אורן סופר מהאוניברסיטה הפתוחה שפתח את יום העיון והסביר שעם הדיגיטליות נוצר מפגש בין עדויות שונות, האובייקטיביות קרסה, והדיאלוגיות התקשורתית נעשתה לתפיסה הנורמטיבית בתרבות שלנו. בתוך כך תופסת "תרבות הבלוג" מקום נכבד. הניסיון של סופר להעניק משמעות רעיונית פילוסופית לתופעת הבלוגיות מרשים בהחלט וכדאי לקרוא את דבריו המתפרסמים אף ברשת (ראו באתר עמל-נט) ובהם יש ניסיון מעניין לנסות להבין את התופעה באספקלריה הבובריינית של הדיאלוג בין "אני ואתה" ובין "אני והלז". "במצב של יחסי 'אני-לז' ,מציין סופר בעקבות בובר, האני הופך למרכז העולם...למעשה הלז הוא תוצר של האני". דיון כזה, שרק טיפה ממנו צוטטה כאן, יכול להעניק עומק לתופעה החדשה של הבלוגים שמתחה את הרעיון הקונסטרוקטיביסטי - האני במרכז - עד לקצהו האפשרי.. הכוונה במקור הייתה שהפרט הוא במרכז של תהליך בניית הידע - להדגיש את מקומו של הפרט כלומד אקטיבי.
בנוסף לשחיקה האידאית של הדיאלוג, יש החוששים מתופעת הבלוגים וטוענים כי יש בה פוטנציאל לרדידות, טרנדיות ופיתוח פלטפורמת ה"אני" למחפשי זהות צעירים וצעירות. נביאי זעם מהיכלי החינוך חוששים לקלקולים אוריינים שונים ברמה של הכתיבה והקריאה, כאחד.

בהרצאה השנייה הציג ד"ר דוד לוין מהאוניברסיטה הפתוחה נתונים ראשוניים ממחקרו "זוגות בסבך רגשות וחוטים: על קשרים המתהווים בעידן הדיגיטלי". שאלת המחקר היא כיצד משפיעות הטכנולוגיות הדיגיטליות על קשרים רומנטיים בימינו. המחקר בראשיתו ומשמעות הממצאים ממתינה עדיין לנתונים נוספים. בהמשך יום העיון למדנו כי הבלוג נותן מענה גם לעיתונאים אקטיביסטים שנקעה נפשם מעורכים המצנזרים את הגיגיהם בעיתונות הקונבנלציונלית. ברקע עלתה זעקת השווינות החברתית והפוליטית של הבלוג - ז'אנר תקשורת חדשני, שהתרומם על ערש הפוסטמודרניזם, אותו פוסטמודרניזם שהביא איתו גם רלטיביזם למושגים המיושנים והעבשים כמו: ידע, צדק, מוסר, ערכים.

המכמנים של שינוי מרתק זה זכו לכיסוי נרחב ברשת. תפוצתם של הבלוגים (50,000 - רק בישראל) מדברת בעד עצמה בעיני רבים. כפי שנמסר לנו אתר הבלוגים ישראבלוג מאכלס ברובו הגדול נשים בגיל העשרה. האם הבלוג מציג פרופיל של נערה מתבגרת?
אין ספק שיש כאן תופעה נרחבת ומושכת וראויה להתבוננות של תיאורטיקנים מן התקשורת ומדעני חברה אחרים. חבל שלא הייתה להם יותר נוכחות ביום העיון. בסופו של יום העיון נפתח צוהר נדיב ביותר לבלוגרים שחילקו את הגיגיהם ועשייתם ברשת. השונות במניעים של ארבעת המשתתפים בפאנל הייתה ניכרת ויצגה את הטווח שבין אקטיביזם פוליטי - דרך ניגוח מול"ים ועורכי עיתונים - ועד לכתיבה כתראפיה עצמית. ואכן מלאכת הכתיבה מספקת הזדמנות חשובה לרפלקסיה של הכותב. במובן זה יש לה פוטנציאל לארגון המחשבות, מיונם וייצוגם. תהליך כזה מאפשר לנו לפתח תובנות חשובות משלנו, לא פחות מאשר לחלק אותן עם הזולת. אמנם יש בכך לעיתים גם הקלה ממחשבות שטורדות את דעתנו בכאוס מסוים, אולם מכאן ועד לתהליך הדיאלוגי במובן הבובריאני עדיין רחוקה הדרך.

כתיבה ל"יומני היקר", מעצם שמו, משמש קודם את הבלוגר עצמו ולא את הדיאלוג. דו-שיח מאופיין על ידי אמפאתיה הדדית ועל ידי ראייה של צרכים שונים של הסביבה (הפיזית-אקולוגית והאנושית) ותגובה אליהם. בדו-שיח אין הכוונה להנכחה אגוצנטרית, או לביטוי קטרטי במרחב וירטואלי נגיש, אלא להתבוננות בצרכים המתעוררים בזולת, ברגשותיו, מחשבותיו, וניסיון להושיט להם יד וקשב. לא נרקיסיזם, אלא שיתופיות פתוחה לכל אדם, לכל נושא. הנושא לא נקבע על ידי אחד או אחת באופן אפריורי, אלא בהתאם לריבוי של צרכים ואנשים בתהליך דיאלוגי. לכן המושג - הבלוג שלי - מנוגד לרוח הדיאלוג. בעצם פתיחתו יש דיקטאט מסוים היוזם דיון אקסלוסיבי ב-"נושא שלי". הוא עדיין לגיטימי בתקשורת, וגם מגיב לדיקטטורות מסוג אחר של מו"לים ועורכים שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת כיום מפלט מכובד מהם אל הרשת.

האם יתכן כי המענה שנותן הבלוג נבחן וניכר עד כה בתחום התקשורת יותר מאשר בחינוך, בלמידה? מה בין בלוגים לפורומים? שאלה זאת עלתה ונשארה ללא מענה ביום העיון. האם כדי ללמוד על אנורקסיה אכנס לבלוג של בת שש עשרה עם בעיות אכילה ואקרא את המשובים של אורחיה בבלוג ברמה האנקדוטלית?. נראה לי כי ללימוד רציני של הנושא והבנתו הקלינית אעדיף את המומחים מהשטח ומהאקדמיה, המומחים שעצם "המונופול" שלהם על ידע שבנו משך שנים עובר היום תהליך של שחיקה ודה-פופולריזציה, לטובת הילולת קיץ של טכנולוגיות חדשניות ובסיכון לשטחיות ורדידות שווה לכל נפש. יש כאן אפוא האדרת יתר של הטכנולוגיה: ידע פרוצדורלי הולך וכובש את מקומו של ידע דקלרטיבי, של ידע מטאקוגניטיבי. סוגי הידע שעוסקים יותר ב"מה" וב"מדוע", נדחקים לטובת ה"איך", איך לפתוח בלוג ולהיות נגיש לכל. הצגת ידע תיאורטי מעמיק נדחק לשוליים כמעיק, כהגמוני, כאנטי דמוקרטי.

יש להניח שהאקדמיה תמצא את המקום המתאים להגדיר ולאפיין את התופעה גם בלי להיכנע בהכרח לסוסים טכנולוגים טרויאנים שאין בבטנם בסיס תיאורטי מספיק להזנתם. כאן באקדמיה מחפשים מושגים ומגרות - נאמר בחיוך סלחני של בלוגרים מהבמה ביום העיון האחרון באו"פ.
ומה רע כל כך בזה? שאלתי את עצמי.

כמה סוגים של שימושים נעשים כיום בסביבת "אופוס":

• במה שיווקית לקורסי האו"פ ומידע אקדמי לציבור הרחב
• פלטפורמה תומכת במיזמים כלל-או"פיים
• פלטפורמה לניהול ידע של קהילות מקצועיות באו"פ
• אכסניה לאירוח אתרי בוגרים ואתרים חיצוניים
• פלטפורמה ללמידה ארגונית
• אתרים אקדמיים נושאיים

במה שיווקית לקורסי האו"פ ומידע אקדמי לציבור הרחב

האתרים של מחלקות או תחומים באו"פ פתוחים כיום לציבור הרחב ומשמשים במה שיווקית ללימודי התחום באו"פ. באתרים מסוג זה אפשר למצוא מידע על קורסים ומסלולי לימוד וכן מידע אקדמי בתחום. בחלקם אף מתקיים פורום הפתוח לציבור הרחב, דוגמת אתר כימיה, שאותו מנהלות ד"ר ענבל טובי-ערד, ד"ר חוה גל וד"ר דורותה צ'רקי. בפורום דינמי זה הן עונות על שאלות הקשורות ללימודי כימיה באו"פ, וכן משיבות על שאלות כלליות במגוון נושאים בכימיה. פורום דומה שאותו מנהל ד"ר יוסף ורבין, פועל באתר הפיסיקה.

פלטפורמה תומכת במיזמים כלל-או"פיים

1. יוזמות של דיקנט הסטודנטים

דיקנט הסטודנטים מרבה להשתמש בסביבת "אופוס" בתחומים השונים שבמסגרת אחריותו, חלקם מיזמי אד-הוק וחלקם פעילויות מתמשכות. להלן דוגמאות אחדות לפעילויות אלו:

• אתר לסטודנטים עם צרכים מיוחדים - אתרי "אופוס" הונגשו כבר לפני כשנה, בהתאם לתקן WC3, לטובת גולשים עם צרכים מיוחדים. באתרים אלה ניתן להגדיל פונטים, לבטל צבעי רקע, לנווט במסך באמצעות המקלדת (מקש TAB), להשתמש בקוראי מסך ועוד. בנוסף להנגשה זו, ראוי לציין את יוזמתה של נצן אלמוג, רכזת סטודנטים עם צרכים מיוחדים בדיקן הסטודנטים, להקמת אתר ייעודי עבור הסטודנטים הפונים אליה. לשם כך החלה יחד עם שלומית זרחוביץ משה"ם בעיצובו ובנייתו של האתר. עם עזיבתה, קיבלה על עצמה מחליפתה, דנה כספי צחור, להשלים את המהלך.
  האתר נועד לרכז את המידע הרב שהצטבר בדיקנט הסטודנטים, והקשור לסיוע שמוענק לסטודנטים עם צרכים מיוחדים. המידע כולל הן את הסיוע שניתן לקבל מהאו"פ, והן את הסיוע שניתן לקבל מגורמים חיצוניים כמו "עלה", "שמע", "בקול" ועוד. האתר פונה בעת ובעונה אחת לסטודנטים עם צרכים מיוחדים שכבר החלו את לימודיהם באו"פ, ולמתעניינים בלימודים באו"פ בקרב הציבור הרחב. בין שאר הנושאים באתר ימצאו הסטודנטים והמתעניינים מידע עדכני על נגישות מרכזי הלימוד השונים של האו"פ ברחבי הארץ.
  סטודנטים עם צרכים מיוחדים המתקשים בניידות או בתקשורת דבוּרה, עשויים למצוא בפורום של האתר מענה הן במה שקשור לפנייה נגישה לגורמים השונים באו"פ, והן במה שקשור לדרכים ליצירת קשר עם סטודנטים בעלי צרכים דומים לשם התייעצות ותמיכה. האתר נמצא כעת בשלבי הקמתו, והוא יעלה לאוויר לקראת סמסטר א2008.
  
  
• מיזם התח"ל - מיזם ניסיוני, שבמסגרתו סטודנטים ותיקים ומצטיינים חונכים ומלווים סטודנטים חדשים במהלך הסמסטר הראשון ללימודיהם באוניברסיטה הפתוחה, במטרה לסייע להם להשתלב ולהצליח בלימודים.
  החונכוּת מופעלת בשלב זה בשלושה קורסים: מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה א, מבוא למיקרוכלכלה ומבוא לפסיכולוגיה. בסמסטר ב2007 השתתפו במיזם כ-80 חונכים וכ-200 חניכים. את הפרויקט מלווה אתר שמסייע למרכזת הפרויקט, ד"ר אלה צור, להפיץ מידע לחונכים ולקבל מהם משוב על עבודתם. באתר משולבים: מאגר משאבים הכולל הנחיות לכל קורס, הנחיות הקשורות לשילוב מיומנויות למידה בתהליך החניכה, והנחיות הקשורות לניהול מפגש פרטני בין חונך/ת לחניך/ה, קבוצת דיון לחונכים, טופס דיווח פעילות חניכה (גם החונכים וגם החניכים ממלאים טופס זה) ועוד.
  
  
• אתר לקרן אייסף - קרן אייסף היא קרן מלגות פרטית, שקיימת כבר 30 שנה, ושמה לה למטרה לקדם נושאים חברתיים בישראל כמו קידום שוויון הזדמנויות בחינוך והגברת הנגישות להשכלה גבוהה. הסטודנטים שמקבלים מלגה מטעם הקרן, מתחייבים לקחת חלק בפרויקט חינוכי - ארבע שעות שבועיות של פעילות מעשית במסגרות שונות - ולהשתתף בתכנית עיונית של שלושה-עשר מפגשים, שמטרתם לפתח מוּדעות חברתית בקרב המשתתפים. מִדֵי שנה לוקחים חלק בפעילות זו כ-30 סטודנטים של האו"פ.
  כדי לשמור על קשר עם הסטודנטים, שלא בהכרח נפגשים בקמפוס מסודר, הוחלט על הקמת האתר. ליהי ברוולד, מנהלת יחידת אייסף באו"פ משתמשת בו לשם העברת הודעות ועדכונים שוטפים הקשורים לפעילות של הקרן, ולקישור לכתבות ומאמרים שעוסקים בנושאים חברתיים. "הפורום מאוד פעיל ומשמש ערוץ פתוח וזמין לשיח חברתי בין הסטודנטים. הפורום מאפשר להם לבטא את עצמם בנושאים שנוגעים לחיים הסטודנטיאליים ולהביע את דעתם בנושאים חברתיים אקטואליים" אומרת ליהי ברוולד.
  
  
• יריד התעסוקה הווירטואלי - במהלך חודש מאי הופעל לראשונה באו"פ יריד תעסוקה וירטואלי. כ-50 חברות מהמובילות בשוק, פרסמו הצעות עבודה עבור הסטודנטים של האו"פ באתר ייעודי שהוקם באו"פנט. סטודנטים של האו"פ יכלו להיכנס לאתר ולחפש עבודה, לפי חברה או לפי תחום, ולשלוח את קורות חייהם באמצעות האתר. באמצעות הפורום שבאתר יצרו הסטודנטים תקשורת עם נציגי החברות המציעות עבודה, התייעצו עם סטודנטים אחרים והפנו לנציגי או"פגו'ב שאלות מקצועיות הנוגעות לתעסוקה בכלל, ולאתר בפרט. כ-30,000 גולשים ביקרו באתר, ו-15428 טפסי קורות חיים נשלחו לחברות שהשתתפו ביריד.
  
  
• בחירות למועצת הסטודנטים - לקראת הבחירות למועצת הסטודנטים נפתח פורום כללי בניהולם של ד"ר חיים סעדון, עו"ד גיא הדר ודנה אהרונוביץ, ובו פורסמו החלטותיה של ועדת הבחירות וכן הנחיות חשובות הנוגעות להליכי הבחירות. הסטודנטים מצִדם יכלו להפנות שאלות ולהציע הצעות למארגנים.
  עבור פרסום תעמולת הבחירות נפתח פורום לכל אזור בחירה, ובו הוצגו פרטי המועמדים של אותו אזור. הסטודנטים הוזמנו להפנות אל המועמדים שאלות. המועמדים הוזמנו ליצור סרטוני תעמולה, ובהם שטחו את המצע שלהם ואת חזונם ביחס לפעילות אגודת הסטודנטים שעתידה לקום. הפקת הסרטונים נעשתה באופן עצמאי או בסיועו של אולפן "אופק". הסרטונים קושרו לפורום והיו זמינים לכלל הסטודנטים באו"פ.
  

2. ליווי תהליכים פנימיים של קבוצות עבודה באו"פ

• תהליך עידוד ההתמדה באו"פ - התהליך לווה בהקמת אתר שנועד לשמש מקום אחסון לפרוטוקולים של הישיבות ולסיכומי הדיון, וכן להוות במה לשיח א-סינכרוני בין כל שותפי המהלך. הפורום אִפשר לאנשים שלא הצליחו להגיע לפגישות, להביע את דעתם בנושאים שנדונו. המתכונת של שיח כתוב עזרה ללבן נושאים, שהיו שנויים במחלוקת בדיון פנים-אל-פנים, ואִפשרה לאנשים להרחיב את התבטאותם ולהביא מגוון טיעונים לחיזוק עמדתם. בנוסף, השקיפות בפורומים אפשרה ללמוד על הנעשה בקבוצות אחרות, דבר שתרם אף הוא להפריית הדיונים.
  
  
• תהליך הערכת איכות בפסיכולוגיה - במסגרת תהליך ההערכה העצמית שיזמה המועצה להשכלה גבוהה, הוטל השנה על המחלקות לפסיכולוגיה בכל המוסדות להשכלה גבוהה לבצע הערכת איכות של תכניות הלימודים, ההוראה והמחקר. כל חברי המחלקה באו"פ, בראשותה של פרופ' רות בייט-מרום, נרתמו למלאכה. קבוצות עבודה שונות הופקדו על חלקים שונים בדוח. את התהליך כולו מלווה אתר שמשמש הן כמאגר נתונים והן כפלטפורמה לשיתוף בין צוותי העבודה. דוחות קודמים, נתונים סטטיסטיים וחומרים רלבנטיים מועלים לאתר, וצוותי העבודה מסתייעים בהם בעת הכתיבה. טיוטות הדוחות מועלות גם הן לאתר לצורך קבלת משוב מחברי צוות אחרים. "האפשרות לנהל מהלך כזה בשקיפות מלאה ותוך תרומה הדדית של כל אנשי הסגל לכל מרכיבי הדוח מייעלת את העבודה, ואנו מקווים שגם תשביח את המוצר הסופי" אומרת פרופ' רות בייט-מרום.
  
  
• את עבודתה של הוועדה לגיבוש מדיניות האוניברסיטה בנושא קניין מלווה אתר המשמש מרכז ידע ותקשורת בין גורמים שונים באו"פ המתעניינים בתחום במסגרת תפקידם או בשל קִרבה לתחום עיסוקם. האתר מנוהל על-ידי מילי פרי, מנהלת רשות המחקר, והוא כולל מידע מגוון בנושא קניין רוחני בארץ ובעולם. "מרכז ידע כזה מסייע להזרים ידע ומידע בנושאים השונים שמטופלים על-ידי ועדות באו"פ לשני כיוונים, מחברי הוועדה לעובדים, ומהעובדים אל מעצבי המדיניות שבוועדה. לתקשורת דו-סטרית שכזו יש ערך ארגוני רב ותרומה לא מבוטלת לעובדים" אומרת מילי פרי.
  

פלטפורמה לניהול ידע של קהילות מקצועיות באו"פ

ניהול ידע מתאפיין, בין השאר, בשיתוף בידע, נגישות לתכנים ולמידה ארגונית. סביבת הלמידה "אופוס", המאפשרת הן שיתוף בתכנים והן תקשורת קבוצתית, אומצה לראשונה לפני כשנתיים על-ידי מחלקת שה"ם כאתר פנימי לניהול ידע עבור עובדי המחלקה. מחלקות נוספות נחשפו לאתר, ראו כי טוב, ובהדרגה החלו להתפתח אתרי שיתוף ידע של מחלקות שונות באו"פ.
אתרים אלו משמשים מקום אחסון נוח ונגיש למסמכים, נהלים, תכניות עבודה, טפסים שונים ועוד. הנחיות ופרסומים חדשים מופצים באמצעות לוח ההודעות, והתקשורת בין צוותי העבודה מתאפשרת באמצעות הפורום. חלק מהאתרים הללו פתוחים לחברי המחלקות הרלבנטיות בלבד, אך תוכלו להתרשם מחלק מהמידע שמופיע בדף הבית:

• שיתוף ידע במדור הפעלה - לפני כחצי שנה עלה לאוויר האתר של מדור הפעלה. האתר החליף את "תיק החשיפה לעובד", שהיה למעשה קלסר עמוס בפרוצדורות, נהלים וטפסים ששירתו את עובדי המדור. כל אלה הועלו לאתר, וכל עובד חדש שנקלט לעבודה באו"פ מופנה לשם. בנוסף, ריכוז החומר באתר מסייע לעובדים ותיקים לרענן את זיכרונם בתוך סביבה זמינה וידידותית. קל לאתר את המידע הנחוץ ונחסך זמן יקר. אפרת מנו, מנהלת מדור הפעלה: "המידע מתעדכן אצלנו לעתים קרובות. במתכונת עבודה כזו, נוח מאוד להכניס שינויים. זה ייעל מאוד את העבודה".
  
  
• אתר המדריכים בלמידה - האתר הוקם לפני כשנתיים במטרה לתת למדריכים בלמידה מאגר של כלים וחומרים שיסייעו להם בעבודתם עם סטודנטים. עובדת היותם של המדריכים פזורים בקמפוסים בכל רחבי הארץ, הקשתה עליהם ליצור קשר ביניהם, והאתר מהווה, אם כן, פתרון מצוין ליצירת קשר חברתי ומקצועי שכזה. האתר מאפשר העברת עדכונים שוטפים במגוון נושאים והפצת מידע מקצועי על ימי עיון, כנסים, הרצאות מקצועיות, פרסום לוח פעילויות של כל קמפוס, טיפים וכדומה.
  הפורום מזמן למדריכים במה לדיון בנושאים מקצועיים ומסגרת לשיתוף עמיתים בבעיות שונות שמתגלעות במסגרת העבודה. סיעור מוחות שכזה מפרה ומעלה את הרמה המקצועית של המדריכים. הטכנולוגיה עזרה לגשר על פערי המרחק וקירבה את המדריך הבודד לקבוצת עבודה תומכת. "זה היה כרוך בהרבה עבודת הכנה אבל זה הצדיק את ההשקעה והיום אנחנו קוצרים את הפירות" אומרת עינב פרלה, מדריכה בלמידה באזור חיפה ואחראית על ניהול האתר.
  
  
• שיתוף ידע בספרייה - לפני כשנה עלה לאוויר אתר שיתוף ידע בספרייה בהנהלתה של עירית זאוברמן. האתר נועד לתת מענה לספרניות בכל הקשור לנהלים, הדרכות, ימי עיון וחידושים בתחום, מתוך מטרה לשפר את השירות הניתן הן לקהל הסטודנטים והן לסגל. "רוב השאלות חוזרות על עצמן, וחשבנו שמוטב לרכז את המידע. בינתיים אני מרגישה שהמערכת טרם הוטמעה. קל יותר להרים טלפון במקום לפנות לאתר. אבל אני מקווה שבמאמץ מחודש של הטמעה, נצליח להביא לשינוי בהרגלי העבודה שלנו" אומרת דיתה פרידמן, אחראית הדרכות ויעץ ואחראית על אתר הספרייה.

אכסניה לאירוח אתרי בוגרים ואתרים חיצוניים

• אתר למועדון בוגרי ה-MBA

  את היוזמה להקים מועדון של בוגרי תכנית ה-MBA, קידם לפני כשנתיים ראש התכנית, ד"ר אריה נחמיאס יחד עם יוסי עפרוני, בוגר המחזור הראשון של התכנית המשמש יו"ר המועדון. להפעלת המועדון שותפות בנמרצות ונחישות גם רינת שאנן סצ'י, חברת סגל ההוראה ואחראית התקשוב ומזכירות התכנית. את היוזמה מלווה אתר שנועד לסייע בפיתוח קשרים חברתיים ומקצועיים בין הבוגרים, ולשמש ערוץ תקשורת ביניהם תוך יצירת תחושת שייכות לקבוצה נבחרת. המועדון שם לעצמו כמטרה לקדם מיזמים ויוזמות של בוגרים, על מנת לפתח חשיבה עסקית ולקדם שיתופי פעולה ביניהם, וכן לקדם פעילות חברתית של בוגרי התכנית ביוזמת הבוגרים עצמם. פעילות המועדון והאתר תלויה ברוח ההתנדבות והיוזמה של הבוגרים, ואיש, כולל עובדי האו"פ העוסקים במלאכה, אינו מתוגמל כספית. מִדֵי חצי שנה, עם סיום מחזור בוגרים חדש, מתקיים כנס בוגרים שבו, בין השאר, מוצג האתר, ומתנדבים נוספים מוזמנים להצטרף לפעילות שמתקיימת בו. בספטמבר הקרוב, עם סיומו של מחזור נוסף, יהיו במועדון כ-400 בוגרים רשומים.
  האתר כולל לוח לפרסום הצעות עבודה, חומרים תומכים כמו סיוע בכתיבת קורות חיים והכנה לריאיון עבודה, פרסום הטבות והנחות בלעדיות לחברי המועדון, כרטיס אישי ובו פרטיו של כל בוגר ועוד.
  
  

• עמותה לזואולוגיה בישראל

  בעקבות פנייתה של ד"ר ענת ברנע מהמחלקה למדעי הטבע והחיים, ניתן אישור לארח את אתר העמותה לזואולוגיה בישראל בסביבת "אופוס" באו"פ. קודם שעברה לאו"פ, היה לעמותה אתר שהתארח בשרתים של אוניברסיטת באר-שבע. מאחר שלא ניתן היה לעדכנו בקלות, האתר לא היה פעיל במיוחד. ואולם, מאז שעבר לאו"פ, גברה בו הפעילות, והכנס של העמותה שהתקיים השנה באו"פ, אף אורגן באמצעות האתר. "מועמדים להשתתפות בכנס העבירו את המצגות שלהם באמצעות האתר, וקיבלו באמצעותו תשובות ומשוב. זה עבד באופן יוצא מן הכלל. התקשורת כיום בינינו לבין קהל היעד טובה מאוד, והרבה מכך תודות לאוניברסיטה הפתוחה" אומר ד"ר נעם לידר, אחד ממארגני הכנס וגזבר העמותה.
  "הפלטפורמה הרבה יותר נוחה וידידותית מכל מה שהכרנו קודם" אומרת הדס שטייניץ, מנהלת האתר, ומוסיפה: "באמצעות האתר אנחנו מעבירים הודעות לקהל היעד שלנו, מאחסנים ומפרסמים פרוטוקולים של ישיבות, מקיימים משאל חברים בנושאים שונים לקראת הצבעות במליאה, מפרסמים רשימות תפוצה של חברים ועוד".

פלטפורמה ללמידה ארגונית

• בקורס לניהול ידע שהועבר על-ידי מילי פרי, מנהלת רשות המחקר, בינואר 2006 שולב אתר כחלק אינטגרלי מהקורס. הקורס נועד לחשוף בפני משתתפיו מתודולוגיה וטכנולוגיה של ניהול ידע, על מנת שמשתתפי הקורס יִזמו ויישמו את הכלים והתהליכים שרכשו, לטובת שיפור תהליכי העברת הידע בארגון. האתר שימש כמרכז ידע לכל חומרי הקורס ולתקשורת בין המשתתפים, וסייע ליישם בפועל (walk the talk) את תהליכי ניהול הידע והטכנולוגיה התומכת בו.
  
  
• תכנית לפיתוח מנהלים - בחודש יולי 2007 נפתח מחזור ראשון של תכנית זו, שאליה הוזמנו ראשי מחלקות אקדמיות, חברי סגל אקדמי בכיר ומנהלים. התכנית מלווה באתר, שהכניסה אליו מתאפשרת למשתתפי התכנית בלבד. באתר מרוכזים: סדר היום למפגשים, חומרי קריאה מומלצים והודעות שונות. כמו כן פועל בו פורום של משתתפי התכנית.

אתרים אקדמיים נושאיים

• ייעוץ סטטיסטי

  כותבי עבודות סמינריוניות הלומדים לתואר ראשון ושני במחלקה לכלכלה וניהול נעזרים בד"ר שאול ציונית באיתור נתונים סטטיסטיים הדרושים להם לצורך כתיבת עבודותיהם. לשם כך הוקם אתר לייעוץ סטטיסטי, הכולל חומר עזר שנחוץ לעיבודים סטטיסטיים, מילון מונחים שנועד לרענן את זיכרונם של הסטודנטים במושגי יסוד בסטטיסטיקה, שאלות נפוצות שעוסקות בעיקר בהפעלה של תוכנות סטטיסטיות ועוד. חלק מהייעוץ ניתן גם באמצעות קבוצת הדיון, וחלקו מתחיל בקבוצת הדיון ועובר בהמשך לאפיק ייעוץ אישי. אתר דומה לייעוץ סטטיסטי המיועד לתלמידי חינוך ופסיכולוגיה נמצא עתה בשלבי הקמה.

• סימטריה מולקולרית

  אתר העוסק בנושא זה פותח על-ידי ד"ר ענבל טובי-ערד ומחלקת המולטימדיה בשה"ם. האתר מהווה סביבת למידה ממוחשבת המושתתת על אוסף כלים שמאפשרים הצגה תלת-ממדית ואינטראקטיבית של מולקולות ואלמנטי הסימטריה שלהן. האתר משמש את הסטודנטים בקורסים "כימיה אי-אורגנית", "סימטריה" ו"תורת הקוואנטים ב - קשר כימי", ופתוח גם בפני מורים, סטודנטים במוסדות אחרים והקהל הרחב המתעניין בתחום זה. אתר נוסף העוסק בנושאים מתקדמים בסימטריה מולקולרית נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, והוא ישרת סטודנטים, מרצים וחוקרים מרחבי העולם.

לעומת זאת, חוויות הלימוד שלי במהלך לימודַי לתואר שני היו שונות לחלוטין והושפעו באופן משמעותי מהשימוש בכלים טכנולוגיים שונים. למדתי כמה קורסים מקוונים בלי לפגוש פנים-אל-פנים את הסטודנטים שאִתם קיימתי אינטראקציה סינכרונית וא-סינכרונית. המפגשים בקורסים אלו התקיימו באמצעות מערכת "אופק", ניתן היה לצפות בהם בלי לצאת מהבית ואף להשתתף בהם באופן פעיל באמצעות הצ'ט. בקורסים רבים התכוננתי למבחנים יחד עם סטודנטים ממקומות שונים בארץ באמצעות ועידת קול בטכנולוגיית סקייפ
(Skype). נוסף לכך, יצרנו חברַי ללימודים ואני, קהילה וירטואלית של תלמידי המחזור הראשון בתכנית לתואר שני בחינוך, שהחלה בפורום הקורס "שיטות מחקר בחינוך", המשיכה להתקיים כפורום מקוון לאורך כל שנות הלימודים, ואפשרה קבלת עזרה ותמיכה לימודית ורגשית מסטודנטים אחרים בתכנית.

במהלך הלימודים לתואר השני התנסיתי, לראשונה, בכתיבת בלוג, ונהניתי מאוד מלמידה שיתופית שבה כתבתי יחד, עם סטודנטים אחרים בקורס, הסברים למושגי מפתח באמצעות טכנולוגיית ויקיאו"פ. היה מעניין להשתתף במפגשים שהתקיימו בכיתת וידאו-קונפרנס, ולראות את הסטודנטים שהשתתפו באותו השיעור בכיתה אחרת, מרוחקת. נעזרתי בטכנולוגיית אינטרוויז, כדי להכין ולהציג מהבית נושא לימודי שבו התעניינתי, בפני סטודנטים אחרים שישבו כל אחד בביתו-הוא. רבים מאתרי הקורסים כללו חומרי למידה שונים - סיכומים, קישורים לאתרים, הרצאות וידאו מוקלטות של אנשי הסגל הבכיר, ואפילו, כל חומרי הקורס בגרסה מקוונת באתר בנוסף לגרסת הדפוס של הקורס.

כבר בשלבים הראשונים של הלמידה בסביבה עתירת-טכנולוגיות הופתעתי מרמת הלמידה שהתרחשה בקבוצות הדיון באתרי הקורסים ומעומקה. חשתי "נוכחות חברתית" של לומדים אחרים: הרגשתי כי אינני לומדת לבד, יש לי עם מי לדון בנושאים הנלמדים בקורסים, ויש לי עם מי לחלוק את מחשבותי. למדתי מעמיתַי בקבוצות הדיון, ושיתפתי אחרים במה שידעתי אני. לאור כל זאת בחרתי לחקור בתיזה שני נושאים: "נוכחות חברתית" - אותה תחושה שאיננו לבד כאשר אנו מקיימים תקשורת באמצעות מחשבים, ולמידה המתרחשת בקבוצות דיון באוניברסיטה הפתוחה.

במחקר שעשיתי במסגרת התיזה, ניסיתי לרדת לעומקו של מושג הנוכחות החברתית ברשת האינטרנט. התמקדתי בהשפעת הנוכחות החברתית על תפיסת הלמידה בקבוצות דיון לימודיות בקורסים באוניברסיטה הפתוחה. רציתי לבדוק האם לביטויים שונים של "נוכחות חברתית" יש השפעה על תחושת הלמידה שמתרחשת בקבוצת דיון. מצאתי בספרות המחקר שלושה ביטויים אפשריים ל"נוכחות חברתית": (1) האופן שבו סטודנט מצליח להציג את עצמו בפני לומדים אחרים בקבוצת דיון כ"אמיתי"; (2) תחושת השתייכות לקבוצת הלימוד המקוונת; (3) האופן שבו אנחנו תופסים לומדים אחרים בקבוצת דיון כאנשים "אמיתיים". כיניתי את שלושת הביטויים האלו ל"נוכחות חברתית" (1) "אני"; (2) "אנחנו"; (3) "אתה", בהתאמה.

מממצאי המחקר עולה, כי ככל שסטודנטים מיטיבים להציג את עצמם כ"אנשים אמיתיים" בפני לומדים אחרים בקבוצת דיון, וככל שהם חשים השתייכות רבה יותר לקבוצה המתגבשת בפורום ומזדהים איתה, כך גוברת תפיסתם את מה שמתרחש בקבוצת הדיון כ"למידה". לעומת זאת, היכולת לתפוס משתתפים אחרים בקבוצת דיון כאנשים "אמיתיים" לא נמצאה במתאם כלשהו עם תפיסת הלמידה המתרחשת בקבוצת דיון. בתפיסת הלמידה בקבוצות דיון הסטודנטים ממוקדים במעשים וביכולות של עצמם יותר מאשר בהערות ובתגובות של עמיתיהם ללימודים. חשוב להבין כי יש חשיבות רבה לנוכחותם של לומדים אחרים בקבוצת דיון לצורך תחושת הנוכחות החברתית, משום שהם מאפשרים לסטודנט להרגיש שאינו לבד בתהליך הלמידה.

אך במקביל לתפיסת הלמידה של הסטודנט ותחושתו בתהליך הלמידה, מיוחסת משמעות רבה יותר לכך שהוא מצליח להציג את עצמו כ"אמיתי" בפני האחרים, ולחוש השתייכות לקבוצת הלימוד המקוונת, יותר מאשר אם הוא מצליח או לא מצליח לתפוס סטודנטים אחרים בקבוצת דיון כאנשים "אמיתיים". בכך ניתן לסכם את הקשר שבין תחושת "נוכחות" של לומדים אחרים בקבוצת דיון לבין תפיסת הלמידה שמתרחשת בה כ"אני, אנחנו, אבל אתה לא".