אז איך הכול התחיל?

"יוזמת המוּק (MOOC: Massive Open Online Course)   תפסה תאוצה במחצית השניה של 2011 בכמה מהאוניברסיטאות האמריקניות המובילות", מספר ד"ר קלמן. "בהנהלת האו"פ ובקרב הסגל האקדמי התעוררה המודעות לקורסי המוּק לאחר שעוד ועוד אוניברסיטאות התחילו להציע קורסי מוק, ובפרט לאחר ההרצאה של דפנה קולר ב- TED באוגוסט 2012, אבל עוד לא התקבלה אז החלטה בנוגע להצטרפות של האו"פ למגמה. הסתכלנו על קורסי המוק ואמרנו: פא"ר כבר יש לנו, בקורסים מקוונים אנחנו מבינים, אז מה העניין, הרי אין כאן שום דבר שלא ראינו קודם. מה שלא צפינו היה הבאז התקשורתי שהתפתח סביב קורסי המוּק והדליק את הדמיון של מקבלי ההחלטות באוניברסיטאות מובילות בעולם. נוצר באז שמזה שנים לא ראינו כמוהו, מאז שהתחיל הe-learning- לפני 20-15 שנה: הנה בא הדבר הבא שיחליף את הכול ואחריו שום דבר כבר לא ייראה אותו הדבר. הבאז היה לא רק בציבור הרחב, בעיתונים היומיים ובעיתונים שעניינם  טכנולוגיות חדשניות, אלא גם אצל נשיאים וראשי אוניברסיטאות – בעיקר של המותגים האמריקאים החזקים כמו סטנפורד, הרווארד וייל. כל אלה שהתייחסו בבוז ללמידה מרחוק ראו פתאום במוּק את ההמצאה הגדולה הבאה. זה הפתיע ואפילו תסכל אותנו."

המיזם האירופאי מול המיזם האמריקאי

"מסתבר שלא רק האו"פ בישראל הופתעה והייתה מתוסכלת מההתלהבות בעולם מהפוטנציאל של קורסי המוק", ממשיך ד"ר קלמן, "תסכול זה עלה גם בכנס של  נציגי האוניברסיטאות הפתוחות באירופה השייכות לארגון EADTU (European Association of Distance Teaching Universities) שהתקיים בקיץ 2012 ובו השתתפתי כנציג האו"פ. בפגישה זו עלתה התחושה ש"גנבו לנו את ההצגה", שהרי הוראה מרחוק באמצעות הטכנולוגיה נעשית באוניברסיטאות הפתוחות כבר שנים רבות, ועכשיו, כאשר באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית גילו את קורסי המוּק, הם מנכסים את המצאת הקורסים המקוונים לעצמם. בפגישה הזו התחיל להתגלגל הרעיון שאמר: למה שלא נעשה מיזם של האוניברסיטאות הפתוחות האירופאיות שיודעות ללמד מרחוק? היו אוניברסיטאות שלא רצו להצטרף למיזם וטענו שזו לא הוראה: אין תמיכה בסטודנט, כולם נושרים, זו לא רמה. האחרים, ואנחנו בתוכם, אמרו למה שלא נהיה שותפים להרפתקה הזאת."

עוד סיפר ד"ר קלמן שבאותה פגישה התקבלה החלטה לפתח מיזם קורסי מוק של האוניברסיטאות הפתוחות האירופאיות, OpenupEd שישקף את תפיסת העולם של האוניברסיטאות הפתוחות ויביא לידי ביטוי את הידע הרב שנצבר בהן בקורסים מבוססי טכנולוגיה להוראה מרחוק. הוחלט לפתח קורסים איכותיים תוך גיבוש שמונה עקרונות מנחים, בהם: התבססות על חומרי לימוד איכותיים ופתוחים לכל, פתיחות ללומדים – קבלה פתוחה, גמישות מבחינת מקום, זמן וקצב הלימודים, מסלולי לימוד גמישים, והתאמה למגוון גדול של אוכלוסיות לומדים – שפות, תרבויות ויכולות שונות. העיקרון העיקרי שבלט הוא שהקורסים האלה לא יתמקדו רק בהעברה של ידע, גישה המאפיינת קורסי מוּק רבים אחרים המבוססים בעיקר על הרצאת וידאו של מרצה בעל שם, אלא יתבססו על גישות הוראה שמציבות את הלומדים במרכז, ונותנות למשתתפים הזדמנות להבנות את הלמידה שלהם באופן עצמאי, תוך שימוש בסביבה עתירת משאבים, שיתוף ותקשורת עם לומדים אחרים.

המיזם OpenupEd  הושק באפריל 2013 בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. במסגרת זו נפתחו בשלב הראשון קורסים ב-11 שפות ב-10 מדינות. אחת המטרות של האו"פ בחבירה למיזם, מבהיר ד"ר קלמן, הייתה מיצובה בארץ ובעיקר בעולם. "כדי להעמיד קורסי מוּק ראויים צריך שיהיה מוסד שיודע מה הוא עושה. אנחנו מייצגים את ישראל בתוך הפרויקט ורצינו שבאקדמיה האירופאית ידעו עלינו ושנהיה שותפים גם בהיבטים המחקריים של התחום."

קורסי המוּק – הדבר הבא באקדמיה?

"הבאז שנוצר סביב קורסי המוּק העלה לכותרות את הטכנולוגיות הדיגיטליות והלמידה המקוונת ויצר שיח שעוסק בעתיד ההשכלה הגבוהה", מוסיף ד"ר קלמן. "אצל מקבלי ההחלטות – בעיקר בארצות הברית אבל גם באירופה – יצרה הצלחת קורסי המוּק הרגשה שאפשר לפתור את העלות הכספית הגבוהה של ההשכלה הגבוהה באמצעות הוראה מקוונת – אין כבר צורך במרצים באקדמיה , אפשר להקליט אותם פעם אחת ולנגן את ההקלטות שוב ושוב, הסטודנטים לומדים בעצמם. בארצות הברית כבר צמצמו תקציבים ורצו לכפות על מכללות אזוריות להעניק נקודות זכות אקדמיות לבוגרי קורסי המוק. גם בישראל התחילו לדבר על שימוש בטכנולוגיה כתחליף למרצים. "הטענה שאפשר להיפטר מכל 'האקדמאים האלה' אינה חדשה, והיא חוזרת על עצמה שוב ושוב במהלך 70-50 השנים האחרונות עם התפתחותן של הטכנולוגיות השונות: רדיו, טלוויזיה , וידאו, , DVD אינטרנט, ועכשו קורסי המוּק ".

כתוצאה מהצטרפותנו למיזם, האוניברסיטה הפתוחה נמצאת במקום מרכזי בקהילה שעוסקת בקורסי מוק באירופה ובישראל, מה שמאפשר לאו"פ להיות מעורבת בשיח על עתיד ההשכלה הגבוהה, שיח שנמצא מעבר לטכנולוגיה – משהו שהוא שינוי פוליטי חברתי. ד"ר קלמן מבהיר "חשוב לנו להעביר את המסר שיש כאן כלי שיכול להיות אפקטיבי אבל הוא לא תחליף להוראה. חומרי קורסי המוק עשויים לתרום להוראת הקורסים הרגילים, והטכנולוגיה בכללה עשויה לשפר את ההוראה, אבל היא אינה יכולה להחליף את המגע הבין-אישי בין המורה והתלמיד. חשוב לנו להיות מעורבים בקהילה הזו שמוציאה לפועל חדשנות ולבטא את האמת שלנו."

מה היו השיקולים בבחירת הקורסים?

בהתאם לעקרונות OpenupEd , הוחלט להציע קורסים בארבע שפות שמשקפות את הרב-תרבותיות שלנו: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית: הקורס "המזרח התיכון בימינו" בעברית, "פסיכולוגיה בחינוך" בערבית, "בין יהודים לנוצרים" ברוסית ו"ג'נוסייד" באנגלית. נבחרו קורסים שעל פי ההערכה עשויים להיות אטרקטיביים לקהל הרחב ושבהם יש ספרים בשפת הקורס, פתוחים לקהל הרחב בפא"ר. לכל קורס הוגדר קהל יעד בהתאם לתוכנו והקורס נבנה בהתאם. 

איך פרסמתם ומי הגיע?

נוסף על הפרסום באתר האו"פ ובעמודי הפייסבוק שלנו בעברית ובערבית, נשלח פרסום גם לרשימות הדיוור של האוניברסיטה – קהל הסטודנטים והבוגרים והקהל שמגיע לימי העיון. פורסמו גם כמה כתבות בתקשורת: ynet, גלובס, רשת ב, הארץ, ושתי כתבות בעיתונות דוברת ערבית.

"הקהל שלנו דומה לזה שמגיע למוּקים אחרים",מספר ד"ר קלמן. "אלה שמשתתפים בקורסי המוּק ונשארים בהם הם ברובם בוגרי אוניברסיטה, בעלי תואר ראשון לפחות. מעניין שלעומת מוּקים אחרים, מסיימי המוּקים שלנו הם רובם מבוגרים שזמנם בידם – מעל 65% מהמשתתפים הם מעל גיל 55. הקהל הזה של מבוגרים המעוניינים להמשיך וללמוד, הוא כיום אחד הקהלים החשובים של ההשכלה הגבוהה בכל מדינה. מינוף השכלת ההמשך לקהל הרחב הוא אתגר אמיתי. באירופה ובארצות הברית מבוגרים רבים נפלטים היום משוק העבודה כי הם לא מעודכנים וחסרות להם מיומנויות הנדרשות להם. קורסי המוּק עשויים להיות חלק מהפתרון המערכתי של בעיות כאלה. קהל המשתתפים היה מגוון וזה היה מעניין. רוב המשתתפים היו אנשים שכבר מכירים את האו"פ אבל היו הרבה לומדים שהגיעו גם במהלך הקורס, לאחר ששמעו על המוּק מחבריהם. חלק מהמשימה האקדמית שלנו היא להגיע לקהל רחב ומגוון, גם לצורך העשרה ולאו דווקא ללימודים מסודרים, וקורסי המוּק מאפשרים זאת."

סגל ההוראה מאחורי הוראת קורסי המוק

לשאלה איך נבחר סגל ההוראה ואיך עמדו הצוותים בעומס שנדרש לפיתוח המוּק ולהוראה האינטנסיבית שלו, השיב ד"ר קלמן: "לאחר שבחרנו את הקורסים פנינו לחברי סגל ההוראה. בקשנו והם נעתרו, והיו מדהימים. הצעתי לא לפתוח קורס עד שהשבועיים הראשונים יהיו מוכנים. חשבתי שפרק זמן זה יאפשר לצוות ללמוד על מה מדובר ואחריו יהיה קל יותר להעריך כמה זמן תקח הכנת הקורס. מסיבות שונות לא כך התגלגלו הדברים. זה יצר לחץ בלתי רגיל על סגל ההוראה שלא אפשר להם חופש פעולה ויצירתיות מספקת ולא נתן להם הזדמנות לקבוע איך הם רוצים שהקורס שלהם ייראה. כתוצאה מכך הקורסים יצאו "תבניתיים" מדי. את התבנית יצרה תמי נויטל משה"ם והיא סייעה מאוד לסגל ההוראה, אבל הכוונה הייתה להתייחס אל התבנית כאל בסיס ולהתאימה במידת הצורך להתפתחות הקורס ולתגובות הסטודנטים. יש דברים רבים שרצינו לעשות ולא היה זמן. קורסי המוּק הבאים יכללו מצגות טובות יותר, בחינת סיום, משוב שבועי – לא רק ברמת הפורום והדיון אלא כזה שאפשר להמשיך ולחשוב עליו, ועוד."

"ההוראה הייתה מצוינת", מסכם ד"ר קלמן. "בין חברי סגל ההוראה היו אחדים שלא היו מעורבים בהוראה מקוונת לפני שהגיעו לקורסי מוּק, ולמדו "תוך כדי תנועה" לצלם הרצאה באולפן או להנחות פורום מקוון. הם עברו שינוי תפיסתי משמעותי בקשר לטכנולוגיה והבינו את העוצמה של הוראה מקוונת. המסר שאפשר לעשות הוראה מקוונת איכותית חילחל."

מה נדרש כדי להפעיל  מיזם שכזה?

העיסוק בנושא המוּק היה מגוון מאוד וכלל החלטות בנושאים רבים: טכנולוגיה, תכנים, צוות, לוחות זמנים, שיווק, קונספטואליזציה, חוזים, תנאי שימוש, כללי ההתנהגות באתר, זכויות יוצרים, תמיכה טכנית ועוד. המערך היה עצום והיו מעורבות בו מחלקות רבות באוניברסיטה – מרכז שה"ם, הספרייה, האגף המשפטי, המחלקות האקדמיות ועוד – זה נגע בכל האוניברסיטה.
לשאלה איך הגיע לניהול הפרויקט, השיב ד"ר קלמן:
"הגעתי לניהול הפרויקט כמי שאחראי על המיזמים האקדמיים הבין-לאומיים של האוניברסיטה (יחד עם רכזת הגלובליזציה טליה בר-טל). עדנה טל-אלחסיד משה"ם הייתה יד ימיני וסייעה לי מאד, ויחד עם זאת בשנה האחרונה עסקתי במיזם הזה יום יום. אבל מי שעשה את העבודה בשטח היו בראש ובראשונה סגל ההוראה של הקורסים ואנשי שה"ם - תמי נויטל, גולי רבנים, עופר וינר, גל אברמובסקי, ג'ורג' קושחדזה ואחרים. היו מעורבים עוד אנשים רבים אבל זה היה הפרויקט של שה"ם. 90% מהאנשים שעבדו על הפרויקט היו משה"ם – באולפנים, בפדגוגיה, בטכנולוגיה, באסטרטגיה, בניהול השוטף. שה"ם עמדו במבחן וזכו להערכה רבה. כל היופי של שה"ם התגלה בפרויקט הזה: היצירתיות, החדשנות, ההיכרות עם חזית הטכנולוגיה, היכולת לקחת אנשים פחות מנוסים ולהכניס אותם במהירות לעניינים. זו מחלקה שאני אוהב לעבוד אתה: היא מובילה חדשנות, ויודעת להתמודד עם כך שאין חדשנות בלי ניסוי וטעיה".

ומה הלאה?

בפגישת ההנהלה שהתקיימה בתום המחזור הראשון של המוּק נערך דיון במטרה לקבוע את הכיוון להמשך. לדברי ד"ר קלמן אחד האתגרים  שעלו בפגישה היה שהמשאבים הרבים שהושקעו בקורסי מוּק לא תרמו למעשה לסטודנטים ולקורסים של האו"פ. הוחלט לשנות כיוון, והחומרים האיכותיים שיוכנו בעתיד לקורסי המוּק ישמשו גם לעדכון, לשדרוג ולהעשרה של הקורסים הרגילים. "נשלב בין האיכויות של קורסי המוּק לבין הצורך לשדרג קורסים שהגיע הזמן לעדכן אותם", אומר ד"ר קלמן. "קורסי המוּק יהיו נגזרת של הקורסים הרגילים וחלון הראווה של הקורסים הטובים שלנו. לא נוריד את הסטנדרט של הקורס אלא את הנפח שלו, והוא יכלול הרצאות מוקלטות מוכנות מראש של נושאים מתוך הקורס או של ארבעה-חמישה השבועות הראשונים שלו. מעניין? מוצא חן בעיניך? אפשר להירשם לקורס המלא. זה מתאים למודל העסקי שלנו שרואה בהוראה מרחוק את ליבת העשייה שלנו ולא עיסוק צדדי. התקווה היא שראשי מחלקות שרוצים לעדכן קורסים יציעו את העדכון בצורת מוּק. אני מקווה שנקבל הצעות רבות שמתוכן נבחר בשלב ראשון חמישה קורסים. נמשיך להציע גם את קורסי המוק שהוצעו במחזור הראשון. עתה מסתיים הפיילוט, קורסי המוק נכנסים ל-main stream  והטיפול בהם עובר ממני לידיים האמונות של שה"ם ולמחלקות האקדמיות."

אתם מוזמנים גם להאזין להרצאתו של ד"ר יורם קלמן: "השכלה חינם לכוווולם! האמנם? מודלים עסקיים של השכלה גבוהה בחינם",מיום העיון "קורסי :MOOC התלהבות מול מציאות" , שהתקיים באוניברסיטה הפתוחה ב-1 ביוני 2014.

עבור שה"ם, מחלקה שעוסקת כל העת בקידום ההוראה המתוקשבת באו"פ ובמתן פתרונות טכנולוגיים לצרכים פדגוגיים ייחודיים של מרכזי הוראה, זו הייתה הזדמנות לקחת חלק במיזם בין לאומי מרתק שמביא לידי ביטוי את היכולות המקצועיות של אנשי המחלקה ואת הייחודיות של האו"פ כמוסד הפונה לקהלים מגוונים והטרוגניים מבחינת גיל, מוצא, רמת השכלה ועוד. הלימוד והחשיבה שנעשו בפיתוח קורסי המוּק העשירו את הידע המקצועי של הצוות הפדגוגי והטכנולוגי של שה"ם, ידע שתורם לכל צוותי ההוראה באוניברסיטה. 

בסקירה זו נציג את ההפקה והכנת התשתית לקורסי המוּק, את הפעילות השוטפת במהלך הלימוד ואת המשך הפרויקט.

בניית תכנית המוּק

אף שהקורסים שנבחרו לפיילוט נלמדים באו"פ באופן תדיר, המעבר למתכונת של קורס מקוון במלואו ופתוח לקהל מגוון חייב הערכה מחדש של מבנה הקורס והתאמתו למתכונת החדשה, ובכלל זה הכנת חומרי לימוד מתאימים, פיתוח פעילויות מקוונות (נושאים לדיון, בחנים לבדיקה עצמית, חומרי העשרה), ותכנון של יחידות הלימוד השבועיות כך שהלומדים יוכלו לעקוב אחר הנעשה בקורס בהשקעה של כשעתיים בשבוע. צוותי ההוראה נדרשו, למעשה, לחשוב מחדש על נושאי הקורס ולתכנן מבנה שונה מזה הנהוג בהוראת הקורס האקדמי המקביל. בכל אחד מהקורסים בחר צוות ההוראה פתרון אחר: התמקדות במספר מצומצם של נושאים מתוך המתכונת המלאה של הקורס, הצגת נושאי הקורס המרכזיים בתוספת כמה הרצאות העשרה ורקע, או עריכה מחודשת של כל נושאי הקורס והצגתם במערך שונה מזה הקיים בקורס הרגיל.

הכנת חומרי הלימוד והפעילויות

חומרי הלימוד הם תוצר עבודתן של  כמה מחלקות, ושיתוף הפעולה הנלהב של כולן ראוי לציון: צוותי ההוראה, ההוצאה לאור, וכמובן צוותי הווידאו וחומרי הלימוד האינטראקטיביים שסייעו לנו לממש את הפרויקט ולעמוד בלוח הזמנים העמוס.

ספרים - בשלושת הקורסים היו ספרים דיגיטליים מקוונים, שחלקם נפתחו לציבור הרחב במסגרת מיזם פא"ר ואחרים  נפתחו באישור האוניברסיטה – ספרי הקורס "בין יהודים לנוצרים" בשפה הרוסית וסדרת ספרי הקורס "המזרח התיכון בימינו" בשפה העברית נפתחו לציבור בפא"ר . התרגום לערבית של ספר הקורס "פסיכולוגיה בחינוך" הועלה רק לאתר הקורס בהרשאת האוניברסיטה. מהסדרה של ספרי "המזרח התיכון בימינו" היו קטעים שלא נפתחו בעבר לקריאה ברשת, ומשיקולים של הגנה על זכויות יוצרים, הוכנו והועלו במקומם לאתר הקורס קבצי מקראות ייעודיים בהתאם לצרכי צוות ההוראה במוּק.

הרצאות – צוותי ההוראה צילמו הרצאות קצרות וממוקדות בנושאים השבועיים, ומדי שבוע הוצעו למשתתפים ארבע או חמש הרצאות וידאו קצרות שאורכן הכולל כ-90-60 דקות. ההרצאות הועלו גם לערוץ YouTube ייעודי  שנפתח לצורכי המוּק, ואפשר לצפות בהן באופן חופשי גם כרשימות צפייה של כל קורס. את הצילומים ערך צוות הווידאו של שה"ם, שתרם רבות לפרויקט כולו ונענה לאתגר הגדול של עריכת חומרים בשפות לא מוכרות ובזמן קצר.


כל סרט וידאו לווה בתמליל (קובץ טקסט) ובקובץ קול נוח להורדה – הן כדי לאפשר למשתתפים לעקוב אחר החומר בדרך המתאימה להם ביותר והן לצורך הנגשת חומר הלימוד ללומדים עם צרכים מיוחדים. את התמלילים כתבו צוותי ההוראה והם עברו עריכה לשונית מקצועית כנהוג בחומרי הוראה של האוניברסיטה.

שאלות לבחינה עצמית – כדי לתת ללומדים אפשרות להעריך את מידת הבנתם את החומר מבלי שצוותי ההוראה יידרשו לתת משוב פרטני (דבר שאיננו אפשרי בקורס שמיועד למספר גדול של לומדים), חוברו שאלות לבחינה עצמית שכיסו את החומר שנלמד מדי שבוע. באופן זה נבנה מאגר שאלות (רב-ברירה ואחרות) ואנו מקווים להרחיב את המאגר בכל מחזור לימוד של הקורס.

דיונים שבועיים – מדי שבוע נפתח באתר פורום לדיון בשאלה מרכזית אחת או יותר שהציג צוות ההוראה בהקשר הרחב של נושאי השבוע. דיונים אלה נועדו ליצור את "אווירת הכיתה" שלעתים חסרה למשתתפים בקורס מקוון. נוסח השאלות, אופי הקשר בינן לבין חומרי הקריאה וההרצאות, ופיתוח הדיון הקבוצתי, היו בחלקם מתוכננים מראש וחלקם עוצבו לפי ההתנסות המעשית במהלך הקורס.

מה אמרו המשתתפים על חומרי הלמידה?

בשאלונים המסכמים (שאלוני רשות) שנערכו בסיום המחזור הראשון של קורסי המוּק, התייחסו המשתתפים לתועלת שהפיקו מחומרי הלמידה השונים באתר הקורס:

בקורס "המזרח התיכון בימינו":


איור 1: התועלת שהפיקו מסיימי המוק "המזרח התיכון בימינו" (עברית) ממרכיבי הקורס השונים (21 משיבים)

בקורס "בין יהודים לנוצרים":

 
איור 2: התועלת שהפיקו מסיימי המוק "בין יהודים לנוצרים" (ברוסית) ממרכיבי הקורס השונים (21 משיבים)

בקורס "פסיכולוגיה של החינוך" בערבית ענו לסקר רק משתתפים אחדים.

בחירת פלטפורמה טכנולוגית ותכנון אתרי הקורסים

האו"פ פיתחה את קורסי המוּק הראשונים שלה במסגרת פרויקט ה-OpenUpEd  האירופי, שלא קבע לקורסי המוק תשתית טכנולוגית אחידה ואפשר לכל אוניברסיטה לבנות את הקורסים שלה כראות עיניה בכפוף לרעיונות המנחים של המיזם (שעליהם אפשר לקרוא בכתבה קורסי מוּק – עכשיו גם באוניברסיטה הפתוחה). בחירת הפלטפורמה הטכנולוגית שבה יתנהלו הקורסים האלה נעשתה בשה"ם. החלטנו לנהל את הקורסים במערכת Moodle, מערכת מוערכת ומוכרת היטב, משום שבה מתנהלים כל אתרי הקורסים של האו"פ. בחרנו בספק חיצוני (מופ"ת) לאכסון ולתחזוקה של המערכת, כדי לא להעמיס על הצוותים הטכניים וליצור הפרדה בין קורסים פתוחים לעולם לבין המערכת הסגורה של האו"פ. ניהול אתרי הקורסים במערכת שבבעלות האוניברסיטה הבטיח לצוות הפרויקט גישה מלאה לכל הנתונים שנצברו בה (תיעוד התנהגות המשתמשים וסטטיסטיקות מפורטות ועדכניות) ואפשרויות שינוי והתאמה של האתרים לצורכי כל קורס בהתאם לאותם נתונים.

אתרי הקורסים נבנו לפי תבנית אחידה שכללה חלוקה לשבועות (תשעה במקרה של קורסי הפיילוט) עם חומרים שנפתחו בהדרגה, לוח מודעות, מערכת פורומים, בחנים להערכה עצמית, וגישה לספרים הדיגיטליים בפא"ר. לאתר הוכנסו גם אלמנטים של משחוּק (gamification) כמו: סימון אוטומטי גלוי למשתתף למעקב אחר התקדמותו והישגיו, מתן  כמה אפשרויות מענה לכל בוחן כדי לשפר "ציון", ורכיב "אות השבוע" – מעין badge  שנחשף לעיני כל משתתף שעמד בדרישות המומלצות לאותו שבוע. בשאלון שהועבר לאחר סיום הקורסים ענו רוב המשתתפים כי למידתם לא הונעה מתוך רצון לזכות ב"אות" (והדבר הגיוני מאוד לאור העובדה שהקורסים לא הקנו נקודות זכות אקדמיות כלשהן), אולם קיומם של האותות זכה לעניין מצד המשתתפים לאורך תקופת הלמידה, ובמקרים שבהם לא הופיעו "אותות" למשתתפים שציפו להם, קיבל צוות התמיכה פניות בנוסח "איפה הגביע שלי?".

המערכת שבה נבנו אתרי המוקים זכתה לשביעות רצון של הלומדים. היו כאלה שציינו במיוחד את המבנה הידידותי והנוח שלה, לעומת אחרים שנתקלו בקושי בעת הרישום, או שנזקקו להסברים מפורטים יותר על אופן השימוש ברכיבים מסוימים (לנוכח מגוון הגילים ומידת הניסיון בלימוד מקוון, פערים כאלה היו צפויים). קורסי המוּק הבאים, שיופקו לקראת שנת הלימודים תשע"ה, ינוהלו גם הם במערכת זו שמבחינתנו עברה בהצלחה את מבחן "טבילת האש". בקורסים הבאים אנו מקווים להטמיע דו"חות ואמצעי משוב נוספים ולבחון את תרומתם לניהולם השוטף ולעבודת צוותי ההוראה.

האתרים של קורסי המוק פתוחים  ואפשר להירשם למערכת (כרגע כ"צופים" בלבד) ולהתרשם מהאתרים ומחומרי הלימוד.

אתגרים מיוחדים

נוסף על העבודה הרבה שהשקיעו צוותי ההוראה והצוות המקצועי בשה"ם ובהוצאה לאור בהפקת חומרי הלימוד, יש לציין במיוחד שני אתגרים שייחדו את הפרויקט הזה:

א. קורסים בשפות שונות – למעט צוותי ההוראה ששלטו בשפות הקורסים שלהם, רוב חברי הצוות המקצועי אינם דוברי רוסית או ערבית. עבודה עם חומרים בשפות לא מוכרות, וניהול אתרי קורס בשפות אלה, חייבו מאמץ מיוחד ותהליכים נוספים של בדיקות, תרגומים והתאמה פרטנית של כל חומרי העזר (סרטוני הדרכה לשימוש באתר, הסברים על הרשמה, הודעות שונות ותמיכה טכנית במקרה הצורך) לכל השפות. גם הכנת חומרי הלמידה (עריכת הרצאות וידאו, בדיקת מצגות וכו') וניהול תהליך ההערכה חייבו התמודדות עם קשיי השפה וקשר מתמיד עם מרכזי ההוראה ומתרגמים מקצועיים.

היבט נוסף בהקשר זה הוא המגוון התרבותי של קהלי היעד השונים. הבחירה לנהל קורס בשפה מסוימת אפשרה – ואף חייבה, לדעתנו – התאמה לנורמות חברתיות ולסוג השיח המקובל בקרב קהל היעד של כל שפה. צוותי ההוראה היו הגורם המקשר בין ה"מתכון" של הקורס המקוון לבין ניהולו בפועל –  התייחסות לניסוח של שאלות מסוימות, צורת המענה לשאלות ולפניות בפורומים, נוסח הודעות ההנחיה של כל שבוע וכו'. בהיבט זה יש הבדל ברור בין קורסי המוּק האלה לבין הקורסים הגלובליים המוכרים (בשפה האנגלית, בדרך כלל), שבהם מצפים מכל המשתתפים להתאים עצמם למתכונת אחידה.

ב. שילוב חומרי העשרה וסוגיית זכויות היוצרים – במצגות ההרצאות שילבו צוותי ההוראה חומרים ויזואליים כמו תמונות, סרטים ומפות, שתורמים באופן משמעותי לצפייה בהרצאות המצולמות. בהנחיית האוניברסיטה אושר לצוותים לעשות שימוש בחומרים פתוחים בלבד – חומרים בעלי רישיון creative commons או הרשאה אחרת המתירה שימוש חופשי בהם, או חומרים שהאוניברסיטה הפתוחה עצמה הסדירה את זכויות היוצרים ואישרה לפרסמם לציבור הרחב, כמו הספרים הדיגיטליים. הנחיה זו חייבה עבודה רבה של הצוותים באיתור חומרים כאלה לצורך שילובם במצגות ההרצאות המצולמות ודרשה מתן קרדיט מדויק בכל מקום שבו הופיעו. המגמה העכשווית של פתיחת אוספים רבים של תמונות ומשאבים לשימוש חופשי ברשת משרתת גם את פרויקט המוּקים, אם כי זהו עדיין תחום הדורש התמקצעות והשקעת משאבי זמן לא מבוטלים, ויש להתחשב בכך בהקמת צוות עבודה להפקת מוּק.

ומה הלאה?

בשנת הלימודים הבאה יוצע מחזור נוסף של קורסי המוּק הראשונים, לצד ארבעה-חמישה קורסים נוספים בשפה העברית שיופקו בהמשך השנה. החלטה זו מסתמכת גם על שביעות הרצון הברורה שהביעו כלל משתתפי המוּקים ובתגובתם החד-משמעית לשאלה אם ילמדו במוּק נוסף, כפי שאפשר לראות בתרשימים.
בקורס "המזרח התיכון בימינו":

איור 3: מידת שביעות הרצון של מסיימי המוק "המזרח התיכון בימינו" (עברית) ורצונם ללמוד קורס נוסף (81 משיבים)

בקורס "בין יהודים לנוצרים":


איור 4: מידת שביעות הרצון של מסיימי המוק "בין יהודים לנוצרים" (רוסית) ורצונם ללמוד קורס נוסף (21 משיבים)

בקורס "פסיכולוגיה בחינוך" בערבית השיבו לסקר רק משתתפים אחדים.

קורסי המוּק החדשים בשנת תשע"ה יהיו כולם בשפה העברית, והאוניברסיטה רואה בהפקתם הזדמנות ליצירת חומרי למידה מעודכנים נוספים שיוכלו גם להעשיר את הקורסים האקדמיים שעליהם הם נסמכים.

 

מי הם הנרשמים למוק

למוּק נרשמו 944 לומדים, 93% מהם מתגוררים בישראל, 2% מהם חיים בארצות הברית והשאר במדינות שונות. בין הנרשמים 56% גברים ו-44% נשים, ורמת השכלתם גבוהה – 62% הם בעלי תואר אקדמי (תואר ראשון לפחות) ו-15% נוספים לומדים לתואר ראשון. הגיל של רוב הנרשמים נע בין 18 ל 74-ובלטה ביניהם קבוצת בני 34-25 שהיו 22.4% מכלל הנרשמים. השתתפו גם צעירים שגילם נמוך מ- 18 (2%) ומבוגרים בני למעלה מ-75 (2.7%). בין הנרשמים כ-20% גמלאים.

מתוך 944 הנרשמים הגיעו 150 לומדים לשבוע האחרון. שיעור המסיימים הוא אפוא 16%, והוא גבוה יחסית מהידוע על שיעור מסיימי קורסי מוּק בעולם, שהוא בדרך כלל נמוך מ-10%.

הסיבות לשיעור המסיימים הקטן בקורסי מוּק הן מגוונות: חלק מהנרשמים מעוניינים רק לטעום מנושאי הלימוד או מתעניינים בנושא מסוים מתוך המוּק, חלקם מבקשים להתנסות במתכונת הלמידה, ויש הנרשמים מסיבות אחרות. מאחר שהשתתפות במוּק אינה חובה וסיומו אינו מקנה נקודת זכות אקדמית, המוטיבציה לסיים את המוּק צריכה להיות גדולה.

מה בין קורס המוּק לקורס האו"פי

בין הקורס הרגיל המוצע באו"פ לבין קורס המוּק יש כמה הבדלים מהותיים. המוּק נמשך 9 שבועות לעומת סמסטר באו"פ שנמשך 14 שבועות. אוכלוסיית המשתתפים, וכן המוטיבציה ומטרת הלמידה שונות. הבדלים אלה חייבו להתאים את תכני הקורס לתנאים הייחודיים של המוּק.

מספר טל: "הקורס האו"פי המקביל למוּק מבוסס על ספרי קורס שכל אחד מהם מוּקדש למדינה אחרת במזרח התיכון, ואנחנו מלמדים בו לעומק תהליכים ואירועים שהתרחשו בכל אחת משבע המדינות שבהן הוא עוסק, בכל מדינה בנפרד, מהתקופה המתחילה עם סיום מלחמת העולם השנייה ועד ימינו אלה. המוּק קצר בהרבה מקורס באו"פ והיה ברור שאין אפשרות ללמד בו את כל חומרי הקורס. השבועיים-שלושה הראשונים של פיתוח המוּק הוקדשו לחשיבה ולגיבוש גישה חדשה להצגת תכני הקורס. אחת האפשרויות הייתה להתמקד בארבע מדינות  מתוך השבע אבל בחירה זו הייתה נותנת מבט חלקי על המזרח התיכון בימינו. בסופו של דבר החלטנו להציג במוּק את תכני הקורס הן לפי ציר זמן והן לפי נושאים. חילקנו את המחצית השנייה של המאה ה-20 לתקופות משנה, ועסקנו בתהליכים העיקריים שאפיינו כל אחת מתקופות אלה. הדגמנו את הדברים בדיון במדינות שבהן התחוללו התהליכים האמורים או שהן הושפעו מהם. גישה זו אפשרה לנו להתייחס ליותר מדינות או חברות, לדגום תקופות ולהציג סכמות מרכזיות, וכך, למרות שחסרים חלקים, נוצרה תמונה רחבה של המזרח התיכון במחצית השנייה של המאה ה20."

על פיתוח המוּק והתנהלותו

הקורס נפתח בנובמבר 2013 ונמשך תשעה שבועות. כל אחד משבועות הקורס הוקדש לנושא שבמסגרתו הוצעו למשתתפים 5-4 הרצאות וידאו של 15-7 דקות והמשתתפים הופנו להשלמת ידיעותיהם לקטעים מספרי הקורס הפתוחים לקהל הרחב באתר פא"ר. בוחן שבועי, הכולל שאלות רב ברירה, שהוצע למשתתפים, אפשר להם לבדוק את ידיעותיהם בחומר שנלמד. כמו כן  שולבו בפורום הקורס שאלות שבועיות לדיון בנושאים שנלמדו באותו השבוע. משתתפי הקורס הוזמנו גם להעלות לדיון עניינים הקשורים בנושאי השבוע ולהתדיין ביניהם.

אות שבועי ניתן למשתתף שהשלים את המשימות השבועיות: צפייה בהרצאות, מענה לבוחן וכתיבת שתי תגובות לפחות לשאלות השבועיות שהעלה סגל ההוראה לדיון בפורום.

חומר הלימוד העיקרי של המוּק היה הרצאות הווידאו. ההרצאות צולמו באולפן הווידאו של האו"פ תוך ליווי של צלם, עורך וידאו ומלווה פדגוגית משה"ם. פרט לצילומים הומלץ לסגל ההוראה של הקורס להכין את טקסט ההרצאה, המצגות הנלוות והאלמנטים הוויזואליים שאפשר לשלב בסרט ההרצאה להמחשת החומר הנלמד – סרטים מיוטיוב, מפות, תמונות וכו'. מאחר שהסרטים פתוחים לציבור, נבחרו האלמנטים הוויזואליים ממאגרים חופשיים שאינם מוגבלים בזכויות יוצרים.
המשתתפים קיבלו הן גרסה קולית והן גרסת טקסט של כל הרצאות הווידאו. שלוש הגרסאות של ההרצאות מאפשרות למשתתפים ללמוד בסגנון שמתאים להם ומנגישות את חומר הלימוד לכול.

השתתפות בקבוצת הדיון הייתה ערה

בשונה מהקורס האו"פי, המוּק אינו קורס חובה ואינו מקנה נקודות זכות אקדמיות, והמשתתפים נרשמו ללימודו בדרך כלל מתוך ענין בלבד. טל מספר: "המטרה של הסטודנטים בשני סוגי הקורסים שונה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בקבוצת הדיון. במוּק התחושה הייתה שהמשתתפים רוצים להיות שם. תחושה כזו אני לא תמיד מקבל בקורס האו"פי, שבו בקבוצת הדיון שבאתר הקורס לא מתפתחים, בדרך כלל, דיונים ערים. במפגש בכיתה, במקרים בהם מתפתח דיון, משתתפים סטודנטים מעטים. בקבוצת הדיון במוּק היו פעילים כמה עשרות משתתפים. רמת הדיון הייתה באופן כללי בסדר, וגם אם נוצר מתח בדיון מסוים, למשל בדיון בנושא הפלסטיני, הוא התנהל בצורה תרבותית. מאחר שהמוּק פתוח לציבור הרגשתי צורך להציג עמדה אקדמית וניטרלית אף יותר מאשר במפגש האו"פי שבו אני יכול להביע את דעותי האישיות. כאן יש לי גם זמן לקרוא מה שאני כותב ולהחליט אם הדברים יובנו כהלכה."

ענבל מוסיפה: "פורום כזה נותן הזדמנות לאנשים להשתתף – גם אלה שבדרך כלל לא שומעים אותם, ואנשים שיתפו פעולה". עוד הוסיפה על הקושי בניהול פורום עם משתתפים כה רבים:  "בכל שבוע השתתפו בפורום כמה עשרות לומדים והיה ברור שאי אפשר לענות להודעות של כולם. עלתה הדילמה למי עונים, מתי עונים. מדי פעם כתבנו סיכום לכמה הודעות יחד, לעתים קראנו ולא ענינו. חשוב, לדעתי, להוסיף אפשרות לתת גם חיווי פרטני, כלומר להוסיף להודעה סימון שקראנו אותה". 

חוויות הסגל מההוראה המקוונת

צוות ההוראה התחיל את עבודתו ללא היכרות עם פיתוח חומרי לימוד בווידאו, וללא נסיון בצילום באולפן ובהוראה מול המצלמה. ענבל סיפרה: "לקח לי קצת זמן עד שלמדתי להכין מצגות כמו שצריך – פחות בתכנים ויותר בצדדים הוויזואליים. עם הזמן התרגלתי למצלמה ויכולת ההרצאה שלי בווידאו השתפרה. לומדים הרבה מלראות את עצמך בווידאו. זו הדרך הטובה ביותר ללמוד מה לעשות ומה לא. במהלך הקורס למדנו גם איזה שאלות מתאים להעלות בפורום. לעתים היה צורך להוסיף שאלה, לחדד את הניסוח, להחליף שאלות טריוויאליות מידי שפחות מאתגרות לדיון ולאינטראקציה. למדנו משבוע לשבוע." וטל מוסיף : "לא היה לי נסיון בהוראה בווידאו לפני המוּק. אנחנו מורים להיסטוריה באו"פ ולא שחקנים. אבל ההרגשה שלי השתפרה עם התקדמות הקורס." 

הרצאות המוּק שולבו ביוטיוב ואפשר לצפות בהן.

להלן שתי הרצאות לדוגמה:

מבוא לשבוע הלימוד השמיני שיוחד לפלסטינים – הרצאתו של ד"ר טל שובל שעוסקת בתקופה שבין מאורעות  1939-1936 ועד הסכמי אוסלו

הרצאתה של גב' ענבל נסים-לובטון: סאדאת: פניה למערב, פתיחות כלכלית ופוליטית, עליית האסלאם הפוליטי

תובנות מהמוּק שישפיעו על הוראת הקורס באו"פ

הוראת המוּק הייתה שונה באופייה מהוראת הקורס באו"פ ויצרה הזדמנות לתובנות חדשות. טל מפרט: "פיתוח המוּק והוראתו נתנו לי הזדמנות להסתכל על הקורס מחדש ולסדר אותו בצורה שונה. ייתכן שבעקבות בחינת הקורס מחדש והתובנות שעלו לגבי הֶקשרים בתוכו אחליט ללמד גם את קורס האו"פ בצורה אחרת. בינתיים שילבתי את הרצאות הווידאו של המוּק באתר הקורס האו"פי כדי שהסטודנטים ייעזרו בהן. באופן כללי, ההתייחסות שלי לטכנולוגיה השתנתה מסקפטיות מוחלטת לסקפטיות חלקית".

ענבל שיתפה כיצד ההתנסות במוּק עוררה בה מחשבות בדבר מודל ההוראה האו"פי. "אחת התובנות החשובות שלי מהוראת המוּק היא שלא אהיה מוכנה ללמד שיעור חי ב"אופק", או בכל מערכת מקוונת אחרת, במתכונת הנוכחית ובאורך של שלוש שעות. ההצעה שלי היא להקליט מראש שלוש עד חמש הרצאות קצרות, לעודד סטודנטים לצפות בהן מראש לפני כל מפגש, ולהוסיף להרצאות המוּקלטות כמה שיעורים סינכרוניים, שישתנו מסמסטר לסמסטר, בנושא הממ"ן ובנושאים אחרים שאותם מעוניינים להדגיש. ההרצאות המוכנות מראש צריכות להיות מתומצתות ומובנות היטב כדי לסדר, לחדד ולמקד את התכנים. מפגש בכיתה, או שיעור חי המלווה בצ'אט, יבואו אחרי הצפייה בהרצאה המוּקלטת". 

מודל זה שמתארת ענבל מוכר בשנים האחרונים כ"מודל הכיתה ההפוכה". ענבל מפרטת: "יצירת גשר בין ההרצאה המוּקלטת לבין מפגש ההנחיה עשויה להפוך את ההרצאה המוּקלטת לכלי עבודה מצוין. אם אפשר יהיה להניח הנחת עבודה שהסטודנטים צופים בסרטים לפני המפגש, יהיה בכיתה או בשיעור החי (אופק וכד') זמן לברר נושאים לא מובנים ולפתח דיון, וגם לתת ערך מוסף – מעבר למה שמוצג בקורס. מתכונת כזו עשויה להחזיר את הסטודנטים לספרים. אם מודיעים לסטודנטים שנושא מסוים לא מכוסה בהרצאה המוּקלטת, אבל יש עליו שאלה בממ"ן, או דנים בו בקבוצת הדיון או בשיעור, הם יהיו חייבים לקרוא אותו בספר. למתכונת כזו יהיה שיתוף פעולה מצד מרכזי ההוראה כי היא מעשירה ותומכת במפגשי ההנחייה ולא מחליפה אותם."

ומה אמרו השותפים לקורס – סגל ההוראה והלומדים

"העובדה שהמשתתפים המשיכו בלימוד הקורס וכתבו בקבוצת הדיון הראתה שהם נהנו מהמוּק, ועדיין המשוב המתלהב שלהם הפתיע אותנו. בסך הכול הייתה לנו חוויה חיובית. במינון נכון אפשר לעשות את זה", סיכמו טל וענבל.

הקורס זכה לתגובות נלהבות מצד המשתתפים. בחרנו להציג קצת מהשבחים שהרעיפו משתתפי הקורס:

כמה נתונים על מסיימי המוּק

מתוך 944 הנרשמים למוּק הגיעו 150 לומדים  לשבוע האחרון ו-194 מהנרשמים למדו 6-4 שבועות. לשאלון שהוצג למשתתפי המוּק השיבו 80 משתתפים. כ-70% מהם למדו 9-7 שבועות וכ-17.5% למדו 6-4 שבועות. בין המשיבים 60% גברים ו-40% גברים. התפלגות גיל המשיבים לשאלון הסיום – 60% גברים ו-40% גברים. -55% מכלל הנרשמים, ירד שיעורם של קבוצות גיל אלה בין מסיימי המוּק לכ-32%. מבין המסיימים בלטו בני 74-55  ששיעורם הגיע לכ-64% (תרשימים 1 ו-2).

גיל

איור 1: התפלגות גיל הנרשמים למוּק (באחוזים)

איור 2: התפלגות גיל המסיימים (באחוזים)

ההתפלגות של המשיבים על פי עיסוק לשאלון פתיחת המוּק ולשאלון הסיום מוצגת בשני התרשימים הבאים. בולטת הירידה בשיעור קבוצת העובדים בעבודה מקצועית והעלייה בשיעור קבוצת הפנסיונרים.

עיסוק

איור 3: התפלגות המשיבים לשאלון פתיחת המוּק לפי עיסוק (באחוזים)

איור 4: התפלגות המשיבים לשאלון הסיום לפי עיסוק (באחוזים)

לשאלה מדוע למדו את הקורס ציינו רוב המסיימים שההתעניינות בנושא הביאה אותם ללמוד (88.8%). רבים רצו גם להתנסות בלמידה מקוונת המתקיימת בקורסי המוּק (56.2%).

איור 5: מידת שביעות הרצון מהמוּק

אפשר לשמוע עוד על המשתתפים במוק זה ובקורסי המוק האחרים, בהרצאתה של  ד"ר רלי בריקנר, המחלקה להערכה, האוניברסיטה הפתוחה "למה באתי ומה למדתי – קורסי מוק מנקודת המבט של המשתתפים", מיום העיון "קורסי :MOOC התלהבות מול מציאות", שהתקיים באוניברסיטה הפתוחה ב-1 ביוני 2014.

תחילה נציג כמה נתונים על הנרשמים למוּק.

מי הם הנרשמים למוּק

למוּק נרשמו 248  לומדים ו-75 הגיעו לשבוע האחרון. שיעור מסיימים זה – 30% – גבוה בהרבה מהשיעור המוכר בקורסי המוּק הידועים בעולם, שבהם בדרך כלל שיעור המסיימים נמוך מ-10%. כמחצית מהמשתתפים היו ישראלים, והשאר – מכל חלקי העולם: רוסיה (16%), אוקראינה (24%), גרמניה, בולגריה ועוד. 61% מקרב הנרשמים למוק היו נשים ו-39% גברים (למוּק "המזרח התיכון בימינו" נרשמו 56% גברים ו-44% נשים). היה גם הבדל בגיל הנרשמים בין שני קורסי המוּק – בעוד שבמוּק "המזרח התיכון בימינו" שיעור בני 44 ומטה היה 47%, בקורס זה כ-67% מהנרשמים היו צעירים מגיל זה.

תכני הקורס

לדברי גב' יוליה ברשדסקי-ליבוביץ וד"ר זאב כתבן לקורס "בין יהודים לנוצרים" הנלמד באו"פ יש אוריינטציה היסטורית מובהקת והוא מתמקד בימי הביניים. בתקופה זו החלו תהליכים שהשפעתם ניכרת עד היום, לדוגמה, הסטריאוטיפים השליליים של היהודים שנוצרו באותה תקופה עדיין מתקיימים. המוק לא חרג מהמסגרות הכרונולוגיות של הקורס שנלמד באו"פ, אך הסטודנטים קיבלו אפשרות לדון גם בהשלכות אקטואליות של החומר ההיסטורי.

הפעילויות במוק

שלוש-חמש הרצאות של 25 דקות. "בתום לימוד כל נושא הוצגו למשתתפים כמה שאלות להערכה עצמית – בדרך כלל שאלות רב-ברירה המלוות במשוב, ושאלה אחת לדיון בפורום, שעליה יכולים היו הלומדים לכתוב כמה שרצו, והם כתבו הרבה", מספר זאב. "לשאלות הדיון היה אופי פילוסופי רחב, למשל: האם העובדה שאין עדויות היסטוריות חד-משמעיות על קיומו של ישו משפיעה על האמונה? המשתתפים נעזרו בספרי הקורס והתבקשו להביע גם דעה אישית. בין המשתתפים היו יהודים ונוצרים ומטבע הדברים עלו שאלות שעוררו מחלוקות ודיונים. הופתענו מהרמה הגבוהה של הדיונים – הם התנהלו בסגנון אקדמי, מאופק ומכובד. ההתעניינות הרבה שגילו משתתפי המוק באה לידי ביטוי גם בשאלות על חומר הלימוד שכתבו בפורום שיועד לכך. נתנו לכולם יחס אישי, גם למשתתפים שהרגישו יותר נוח לשאול שאלות על חומר הקורס במייל."

הכנת מוּק שונה מהכנת קורס רגיל

"אנחנו מכירים היטב את הקורס ולימדנו אותו בהנחיה מרחוק גם לקבוצה דוברת רוסית, אבל מבנה קורס המוּק השונה ואוכלוסיית המשתתפים חייבו אותנו להכין את כל החומרים מחדש", מוסיפה יוליה. "לפי ההמלצות שקיבלנו מאנשי שה"ם הכנו הרצאות קצרות ולכן הן היו חייבות להיות ממוקדות ונדרש לשקול כל משפט אם להכניסו או לא. יש לציין שלמרות שההרצאות היו ארוכות מהמומלץ, המשתתפים טענו שאפשר היה עוד להאריכן. כנראה שההמלצה לא מתאימה לקהל הרוסי, שמוכן ליותר. ההרצאות מוטמעות ביוטיוב וחשופות לעולם, מה שחייב להכין אותן היטב."

הניסיון הרב שצברו בהנחיית מפגשים באופק ובווידאו קונפרנס, סייע לסגל ההוראה בהכנת מתווה ההרצאה המצולמת. עם זאת נדרשה השקעה רבה וחשיבה על אופן הצגת התכנים. "בניגוד למפגש אופק, שבו קיימת אינטראקציה עם הסטודנטים שמשפיעה על מהלך המפגש, כאן יש צורך להסביר בהרצאה הכול, והשאלות, אם ישנן, נשאלות אחר כך באתר" הבהירה  יוליה. "יש, אם כן, צורך לשער את השאלות האפשריות ולשלב את התשובות בהרצאה, ונדרש גם להחליט איזה מונחים להסביר לקהל משתמשים הטרוגני ולא מוכר. אנחנו רגילים ללמד סטודנטים של האו"פ שרמתם והרקע הקודם שלהם מוכרים לנו. כאן יש צורך לבנות הרצאה גם לאלה שנחשפים לנושא בפעם בראשונה וגם לאלה שמלמדים את הקורס באוניברסיטאות אחרות ועדיין רוצים לשמוע מה יש לנו לומר בנושא. בכל מקרה יש גם צורך לשמור על רמה אקדמית גבוהה. ההרצאות היו מלוות במצגות. מציאת תמונות שכבר אינן מוגנות בזכויות יוצרים הייתה אחת הבעיות שנתקלנו בהן בעת הכנת ההרצאות והיא גזלה זמן רב".

 שתי הרצאות לדוגמה מוצגות להלן:

 הרצאה של גב' יוליה ברשדסקי-ליבוביץ בנושא הפולמוס הספרותי בין היהודים לנוצרים

הרצאה של ד"ר זאב כתבן בנושא "פילוסופיה – שפחה של התאולוגיה. דילמה של תבונה ואמונה בימי הביניים".

"הניסיון בהוראת קורסים מקוונים במלואם סייע לנו"

"הגענו להוראת המוק לאחר שצברנו ניסיון בהוראת קורסים אקדמיים בשפה הרוסית שמציעה האוניברסיטה הפתוחה", סיפרו יוליה וזאב. "קורסים אלה מיועדים בעיקר לסטודנטים שהחלו את לימודיהם בפרויקט רוסיה וההוראה והלמידה שלהם מקוונים במלואם. במסגרת זו התנסינו הן בהכנת הרצאות וידאו מוקלטות מראש והן בהנחיית פורומים. בשונה מהמוק ההרצאות בקורסים אלה היו ארוכות, והן היו מיועדות לקהל הומוגני יחסית. למרות השוני בין שני סוגי הקורסים, הניסיון שצברנו בהוראתם סייע לנו בהוראת המוק. גם בקורסים אלה הפורומים פעילים מאד ולכן לא הפתיעו אותנו הדיונים הערים שראינו במוק.

במהלך פרויקט רוסיה תורגמו לרוסית 23 קורסים אקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה, חלקם הועלו לאתר פא"ר ברוסית והם פתוחים לקהל הרחב, ומתוכם בחרנו את הקורס למוּק."  

המוּק עורר התעניינות רבה

"הפרסום לקהל דובר הרוסית נעשה רק באתר האו"פ ברוסית. במהלך הקורס הצטרפו אנשים נוספים ונראה שהמידע על המוּק עבר מפה לאוזן", מציין זאב. "מאחר שלא היה פרסום ייעודי הפתיע אותנו שנרשמו אנשים. מאידך, אם היה פרסום טוב יותר, הוא היה עשוי להביא מספר כל כך גדול של מתעניינים שלא היינו מצליחים לתת יחס אישי. חשוב להבין שהנושא של יהדות ונצרות מאוד פופולרי ברוסיה. יש בה הרבה אוליגרכים יהודים, והמעורבות של היהודים בתעשיות, בפוליטיקה ובשלטון גדולה, לכן הנושא מאוד מעניין את הקהל הרוסי. מאחר שהבטחנו קורס אקדמי, כנראה שמתעניינים בנושא הגיעו אלינו כאשר חיפשו באינטרנט חומרים ברמה גבוהה. משתתפי המוק ידעו להעריך את הרמה האקדמית שלנו וזה יצר שם טוב לאוניברסיטה הפתוחה של ישראל."
ויולה מוסיפה: "ככל שידוע לנו, ברוסיה אין עדיין קורסי מוק ורק עכשיו האוניברסיטה במוסקבה מתחילה להציע קורסים כאלה בתחום המדעים. היו בין המשתתפים לא מעט מרצים מאוניברסיטאות ברוסיה שבאו להכיר פורמט אחר של לימודים שהיה חדש עבורם גם מבחינה פדגוגית, וקיבלנו מהם תגובות חיוביות ביותר."

דוברי השפה הרוסית מוזמנים להתרשם מהמוק, שהפעילות בו תהיה פתוחה לציבור בחודשים הקרובים.

מה אמרו משתתפי המוּק?

"תודה רבה למארגנים, למחברי הספרים ולמרצים. מבנה הקורס והצגת הדברים מעניינים, ברורים, מוחשיים ומרתקים. תודה רבה גם על התמיכה הטכנית, על עצם הרעיון של הקורס הזה ועל התעודה. חוץ מהרצאות מלאות התכנים, הספרים של הקורס והאודיו-ספרים, עניינה אותי בתור המרצה גם שיטת הלימוד, השאלות, הפורום והערות המשתתפים. זה מעשיר את ניסיון ההוראה, מציג פורמט אחר. נושא הדת והמדע הוא אקטואלי מאד במאה ה-21, לכן הקורס מעניין להרבה מאוד אנשים.
איחולי הצלחה בפיתוח הקורסים שלכם – הם חשובים ונחוצים.
תודה למרצים!"

"הקורס מעניין מאד, הוא בנוי בצורה מצוינת ומראה את הנושא מזוויות שונות. גיליתי הרבה דברים חדשים, הנושא הוא בלתי נדלה ומזמין למסע מרתק. חוץ מזה נהניתי מאד מהרצאות. מעניין, ברור, ויזואלי. תודה ומקווה שאפשר יהיה להשתמש בחומרים האלה עוד זמן מסוים כדי לשנן דברים. היה מעניין מאד לקרוא את דעות המשתתפים ולהרגיש שותפה למשהו מעניין. שנה טובה, ידידים, אחכה להמשך." 

"ברצוני לציין במיוחד את הצורה המעניינת של הצגת הדברים על ידי יוליה ואת הניסוחים המדוקדקים של זאב, שמבטאים מחשבות בצורה ברורה ומדויקת. פשוט תענוג לינגוויסטי.
תודה רבה ומקווה לפגישה בפרויקטים כאלה בעתיד!"

"מצטרף למה שנאמר על ידי המשתתפים האחרים. גם אני רוצה להודות ליוליה ולזאב. בשבילי הקורס היה מאלף ומעניין. הייתי די ספקני בהתחלה ולא התכוונתי לעסוק בזה. רציתי רק לבדוק איך המרצים בישראל שולטים בשפה הרוסית. הדת כשלעצמה איננה מעניינת אותי. אני בעל השכלה טכנית, למדתי מעט מאוד קורסים במדעי הרוח ואינני מאמין באלוהים. אבל התרשמתי מאד מהרצאת המבוא של זאב ושיניתי את דעתי."

כמה נתונים על מסיימי המוּק

לשאלון שהוצג למשתתפי המוק השיבו 21 משתתפים  –  66% נשים ו-33% גברים. כ-90% מהמשיבים למדו במשך 9-7 שבועות וכ-5% למדו 6-4 שבועות. התפלגות גיל המשיבים לשאלון הסיום הייתה שונה מההתפלגות של גיל הנרשמים. בעוד שבין הנרשמים בלטה קבוצת בני 34-25 והם היו 27% מהנרשמים, שיעורם בקרב המסיימים ירד ל-14.3%. בין המסיימים בלטה קבוצת הגיל של בני 54-45 (38.1%) שבהרשמה שיעורם היה נמוך בהרבה (20%) (איור).

איור 1: התפלגות גיל הנרשמים למוּק

איור 2: התפלגות גיל המסיימים את לימוד המוּק

בתרשים הבא מוצגת התפלגות המסיימים על-פי עיסוקם.

איור 3: התפלגות המשיבים לשאלון הסיום לפי עיסוק

לשאלה מדוע למדו את הקורס ציינו רוב המסיימים שההתעניינות בנושא הביאה אותם ללמוד. אחרים רצו גם להתנסות בלמידה מקוונת או למדו את הקורס לצורכי עבודה וחלקם ציינו יותר מסיבה אחת ללימוד המוּק (איור 4)

איור 4: הסיבות ללימוד המוק

שביעות הרצון מהמוק הייתה רבה מאד, כפי שניתן לראות בתרשים הבא, ו- 100% מהמשיבים ציינו שיהיו מעוניינים ללמוד קורס נוסף.

איור 5: מידת שביעות הרצון מהמוק

אפשר לשמוע עוד על המשתתפים במוּק זה ובקורסי המוּק האחרים, בהרצאתה של  ד"ר רלי בריקנר, המחלקה להערכה, האוניברסיטה הפתוחה "למה באתי ומה למדתי – קורסי מוּק מנקודת המבט של המשתתפים", מיום העיון "קורסי :MOOC התלהבות מול מציאות", שהתקיים באוניברסיטה הפתוחה ב-1 ביוני 2014.

הרצאות הווידאו במוק והפעילות בפורום

תכני המוק נבחרו מתוך ספר הקורס "פסיכולוגיה בחינוך" שתורגם לערבית. בחירת הנושאים נעשתה על פי הערכת קהל המתעניינים ותחומי העניין שלהם. נבחר חומר לימוד בהיקף מצומצם יחסית לקורס הנלמד באו"פ. בכל אחד מ-9 השבועות של הקורס ניתנו שתי הרצאות וידאו של 20-6 דקות שהציגו בתמציתיות את הנושא השבועי. להרחבת ידיעותיהם הופנו המשתתפים לפרקים הרלוונטיים בספר. כמו כן השתתפו הלומדים בפעילויות השבועיות ובהן בוחן, שמטרתו הייתה לאפשר למשתתפים להעריך את ידיעותיהם בתום לימוד הנושא, ושאלות לדיון בפורום.

רים ואיברהים חילקו ביניהם את עבודת ההכנה של הרצאות הווידאו. על חוויית ההוראה בווידאו סיפר איברהים: "אמנם יש לי ניסיון רב בהנחיה של הקורס "פסיכולוגיה בחינוך" אבל עד עכשו לא לימדתי ב"אופק". הערכתי שמאחר שאני מכיר היטב את החומר, יש לי דוגמאות מוכנות ואני נוטה לדייק מאוד ולהקפיד על כל דקה, וכל זאת ללא צורך להיעזר בספר, לא יהיה לי קשה לעמוד במשימת הקלטת ההרצאות. ובכל זאת, את הטקסט המלא של ההרצאה שהכנתי מראש, קראתי מול המצלמה באמצעות טלפרומטר. אני מקווה שבפעם הבאה, לאחר שכבר נכנסתי לעניינים וצברתי ניסיון בהוראה מול מצלמה, אוכל לדבר חופשי, כפי שאני רגיל, ולא להקריא את הטקסט. לדעתי הרצאה כזו יותר נעימה ויותר קל להבין אותה. את הטקסט המלא של ההרצאה שילבנו באתר המוק עבור משתמשים שמעדיפים "לקרוא" את ההרצאה במקום לצפות בה."

הרצאות המוק הועלו לערוץ המיזם ביוטיוב ואפשר לצפות בהן באופן חופשי. ראו ברשימת הצפייה של המוק.

 שתי הרצאות לדוגמה מוצגות להלן:

הרצאה של רים בנושא מבנה וסוגים של הקבוצה

הרצאה של איברהים בנושא תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיא'זה

איברהים הזכיר את פעילות הסטודנטים בקבוצת הדיון וסיפר שההשתתפות הייתה מעטה יחסית: "בתחילת הקורס יצרנו פורום היכרות. סטודנטים הגיבו יפה, היה מי שהעלה תמונות של עצמו והציג את עצמו ונוצר חיבור טוב. במהלך הקורס הסטודנטים הביעו את דעתם ושאלו שאלות, אבל לא התפתח דיון אקדמי. תיארתי לעצמי שלא יתפתחו דיונים מעמיקים, כי בקורס הזה כל סטודנט הגיע ממדינה אחרת, הסטודנטים אינם מכירים האחד את השני ויש ביניהם גם שוני תרבותי. לשמחתי הסטודנטים שהיו פעילים בהתחלה נשארו פעילים עד הסוף."

מי הם הנרשמים למוק

125מתעניינים נרשמו למוק ו-31 סיימו אותו (כ-25%!). 34% מהמשיבים לסקר היו בני 24-18 ו43% בני 34-25. הרוב (63%) היו נשים.
68% מהנרשמים היו ערבים ישראלים ואחרים ממדינות אחרות: סוריה, לבנון, ערב הסעודית, ירדן, סודן, מזרח ירושלים, ומרוקו. "זה סוג של פרויקט שמתאים לעידן הטכנולוגי ושיכול גם לגרום לשינוי - אנחנו רוצים יחסים עם השכנים שלנו מסביב, והשאיפה היא שגם בדרך זו נשנה את היחסים לטובה", אומר איברהים ומוסיף: "לאחר סיום הקורס רצתה מחלקת יחסי הציבור של האוניברסיטה לקיים ריאיון בתקשורת וחיפשו מרואיינים פוטנציאליים מעניינים שיסכימו להתראיין בנושא החוויות שלהם מהקורס. שלחתי מיילים לכמה מסטודנטים שבלטו בפורומים. נענו ארבעה משתתפים מירדן, מסודן, ממזרח ירושלים, וממרוקו. בכתבה שהתפרסמה ב- ynet ראיינו לבסוף רק את המשתתפים מסודן ומירדן. הסטודנט הירדני שהסכים להתראיין, מתנגד מבחינת הדעה הפוליטית שלו למדינת ישראל אבל הוא הביע את רצונו לרכוש ידע בקורס של אוניברסיטה ישראלית".

מסקנות ותובנות שעלו מהוראת המוק

איברהים מספר שהוראת המוק שינתה את גישתו כלפי שילוב הטכנולוגיה בהוראה: "בהתחלה הייתי סקפטי לגבי הטכנולוגיה וההוראה מרחוק אבל עכשיו אני רואה פוטנציאל גדול במוק וזה מאוד מעניין. אני מרגיש שזה מתאים לעידן הטכנולוגי הנוכחי, זו שיטה שמתאימה לעולם של עכשיו". הוא מציע לשלב באתר הקורס של האו"פ את ההרצאות המוקלטות בערבית שהכין למוק, כדי שהסטודנטים דוברי הערבית בקורס יוכלו לצפות בהן במועד שמתאים להם. לדעתו כדאי להציע שיעורי וידאו מוקלטים בערבית גם בקורסים אחרים באו"פ. 

"המוקים מספקים הזדמנות מצוינת לשיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים", מציע איברהים, ומספר: "פנתה אלי מפקחת ממשרד החינוך שהגיעה לחומרים במקרה דרך היוטיוב. היא הציעה לשתף פעולה בתיכונים בקורסים לבגרות בחמש יחידות בפסיכולוגיה. יש כאן משהו ייחודי כי זה מיועד לתיכונים בערבית – אוכלוסייה גדולה של סטודנטים פוטנציאליים. יהיה צורך להרחיב את החומרים ולא כל התכנים מתאימים, אבל נראה שכדאי לשתף אתה פעולה."

לשאלה אם לאור ההתנסות ירצה ללמד שוב את קורס המוק ואם כן אם יכניס בו שינויים, השיב איברהים: "בפעם הבאה ארצה להרחיב ולהעשיר את נושאי הקורס בעזרת המאמרים המתאימים הנלווים לספר במסגרת הקורס המקורי. אני גם מתכנן לשלב שאלות המבוססות על ניתוח מקרים, שמטרתן לייצר גישה יותר פעילה של הסטודנט, ולהוסיף אותן לשאלות הטכניות שהיו בקורס הנוכחי, שבאו בעיקר לבדוק אם הסטודנט האזין להרצאה."

ומה אומרים משתתפי הקורס?

המשתתף מירדן: "הקורס היה נפלא ומצוין, הרווחתי הרבה כמורה, ואני מודה במיוחד לשני המורים הנכבדים אברהים ורים. מקווה שיהיה עוד קורסים, למשל אינטליגנציה רגשית והוראה אפקטיבית ועוד. תודה רבה"

המשתתפת מהרשות הפלסטינית: "הקורס היה מועיל ומהנה, רצף העברת המידע היה שוטף, והשפה הייתה מובנת לכולם. אני יכולה לתאר את הקורס כ "הבזקים חינוכיים", שמהווים צעד ראשון בדרך שמתרחבת באותו נושא. באחת ההרצאות היה קישור לספר לכל המעוניין בהרחבת הקריאה, ומקווה שהפנייה לספר תהיה גם בהרצאות האחרות. יש נושאים שהיו מעניינים מאד ורציתי לדעת על מקורות מידע נוספים כדי שאוכל להעמיק בהם. אופן הצגת הנושאים היה "קצר וקולע". המון תודה"

המשתתף מסודן: "הקורס היה נפלא, נהניתי מאד, הפקתי ממנו תועלת ולמדתי הרבה. הצלחתי גם להעביר את הרעיונות וההרצאות לאחותי, שהיא בוגרת החוג לפסיכולוגיה, וגם היא נהנתה, כי ההרצאות עשירות בידע. אני מקווה שיהיה עוד קורסים כאלה שאוכל להשתתף בהם ולהפיק מהם תועלת כי הידע הוא כמו ים בלי סוף. בעיקר אני מקווה שיהיה עוד קורס שמדבר על המשפחה – איך לפתור בעיות שמתעוררות בה, איך להתמודד בזמן משבר ואיך לעזור לאחרים במישור הפסיכולוגי כאשר נדרש, וכן מהן השיטות הנכונות בחינוך. בסוף רציתי להודות לשני המורים אבראהים ג'אבר ורים על המאמץ שהשקיעו בהעברת המידע וחומר הלימוד."

איור 1: דף הבית של פורטל פא"ר

מיזם פא"ר

מיזם פא"ר ("פתיחת אוצרות רוח"), שהושק ב-2008, הוא אחד ממיזמי הדגל של האו"פ. במסגרת המיזם  מציעה האוניברסיטה הפתוחה לכלל הציבור גישה חופשית לחומרי לימוד שפותחו באוניברסיטה. מטרת המיזם היא להעשיר את היקף החשיפה למידע אקדמי בעברית ואת איכות המידע האקדמי באינטרנט.

פיתוח מיזם פא"ר נעשה במסגרת מגמה כלל עולמית של מוסדות אקדמיים להנגיש לציבור הרחב חומרי לימוד שאפשר להשתמש בהם באופן חופשי ללא תשלום, לשנות ואף להפיץ אותם (על בסיס רשיון קניין רוחני דוגמת Creative Commons). את המגמה הובילה MIT שיזמה ב-2001 את OCW (Open Course Ware) – פתיחת קורסים שלה לציבור. ליוזמה זו הצטרפו  מוסדות אקדמיים רבים בעולם המכירים בחשיבות פתיחת חומרי הלימוד כאמצעי להשגת שוויון חברתי ופריחה כלכלית. קורסי המוּק (MOOC ) של היום, גם הם חלק מהמגמה הזאת.

רוב המוסדות האקדמיים העלו לרשת, ומעלים גם כיום, עצמי למידה כגון מצגות ומערכי שיעור, אך אינם מעלים ספרי לימוד שלמים. האוניברסיטה הפתוחה הייתה חלוצה בפתיחה של ספרי לימוד לציבור (בגרסאות דיגיטליות וקוליות) נוסף על חומרי הלמידה. לאור החלוציות והראשוניות, זכתה האו"פ להצטרף כחברה בקונסורציום ה- OCW (ששינה לאחרונה את שמו ל-Open Education Consortium ).

הפורטל החדש

פרויקט הקמת פורטל פא"ר החדש נוהל ואופיין בשה"ם. התשתית הטכנולוגית היא של חברת סנונית שגם פיתחה את הפורטל, ואת ממשק הספרים פיתחה חברת אוליב. מימון הפרויקט, כולל הפורטל החדש, היה ברובו מטעם קרן יד הנדיב.
בפורטל החדש שולבו ספרי הלימוד שפותחו במיזם –167 ספרים מ- 68 קורסים של האוניברסיטה הפתוחה. 163 מתוכם מוצגים בפורמט דיגיטלי, 55 בפורמט דיגיטלי וקולי וארבעה בפורמט קולי בלבד. באתר החדש לא שולבו עצמי הלמידה שהיו בפורטל הישן.

העיצוב של האתר החדש מודרני וממשק המשתמש שלו נוח ומאפשר למצוא ספרים בחתכים שונים ולהגיע אליהם בקלות רבה לפי: תחום דעת, הפורמט – דיגיטלי או קולי, שפת הספר, או פרטי הספר (שם הספר, שם הקורס או מספרו, מחברי הספר). חשיבות מרובה נודעת לעובדה שהאתר, והספרים עצמם, ניתנים לצפייה ממכשירים שונים, כולל טאבלטים ו"טלפונים חכמים".

הקריאה או ההאזנה לספרים אינה דורשת הרשמה לפורטל (שלא כמו באתר הישן), אולם מי שיירשם ויזדהה בכניסה לאתר יוכל ליהנות מיתרונות נוספים כגון: יצירת מדף "הספרים שלי" שמכיל ספרים שהמשתמש מסמן לבחירתו, מירקור טקסט בספר ושמירת הסימונים, הוספת הערות על גבי הטקסט והוספת סימניות דיגיטליות. שלוש האפשרויות האחרונות הן יכולות המותאמות במיוחד לספרי לימוד (בניגוד לספרי קריאה) ומאפשרות למידה נוחה מספרים דיגיטליים.

איור 2: דף ספר דיגיטלי עם תוספות שהוסף משתמש רשום

ההערות שאפשר להוסיף על גבי הספרים יכולות לכלול גם קישורים – לאתרים, סרטונים מיוטיוב, קבצים, תמונות וכדומה. יכולת זו מאפשרת להעשיר את הספר הדיגיטלי ולהוסיף לו שכבה נוספת של חומרי למידה. כל התוספות שהמשתמש מוסיף על גבי הספרים נשמרים ב"פנקס האישי" ואפשר להדפיס, למיין ולאתר אותן בקלות.

אתם מוזמנים להיכנס לפורטל החדש כדי להתרשם מהאתר ומתכניו!

הספרים הקוליים הפתוחים לציבור הרחב מזמנים לאוהבי הלמידה גישה לספר בכל מקום ומאפשרים להאזין לו בזמן הצעידה היומית, בשעת נהיגה, תוך כדי ביצוע עבודות הבית וכו'. לסטודנטים מציעים הספרים הקוליים גם ערוץ למידה נוסף המסייע למתקשים בקריאה (סטודנטים עם לקויות למידה מסוימות, או ראייה לקויה), לאלה ששיטת הלמידה המועדפת עליהם היא באמצעות שמיעה ולאלה שעברית אינה שפת אמם.

תהליך הפקת הספרים הקוליים

את הספרים הקוליים שהוכנו במיזם פא"ר הקריאו קריינים מקצועיים באולפני הקול של האוניברסיטה הפתוחה. לפני ההקלטה נעשו הכנה וחשיבה מעמיקה על האופן שבו יוקראו הספרים: כיצד לתאר תמונות שהטקסט מתייחס אליהן? איך להקריא טבלאות, שחלקן מורכבות, באופן שיאפשר להבין את הנתונים המוצגים בהן? איך להתייחס להערות השוליים ששילובן קוטע את רצף ההקראה ועלול לפגוע בהבנה? איך לתאר תרשימים המשולבים בטקסט? כיצד לבטא מושגים ושמות ייחודיים לתחומי הדעת השונים – כאלה שאופן הגייתם אינו מוכר לקריין ועוד. כל אלה דרשו התייחסות וטיפול פרטני שהתבצע בשיתוף עם הסגל האקדמי של הקורסים הרלוונטיים.
לאחר ההקראה נעשתה עריכת קול שכללה: תיקון טעויות, ניקוי רעשי רקע, הוספת סימניות המציגות את תוכן העניינים של הספר ועוד.

בסיום תהליך ההפקה שולבו ספרים קוליים אלה גם באתרי הקורסים. 27 ספרים קוליים נוספים מוצעים באתרי הקורסים – חלקם הוקלטו באולפני הקול של האוניברסיטה הפתוחה ואחרים הוקלטו במרכז הלמידה לעיוור "עלה" באוניברסיטה העברית בירושלים והועמדו לרשותנו .

לקראת שילוב הספרים הקוליים בפורטל החדש של פא"ר הושקעה עבודה רבה לצורך התאמה של קבצי הקול ושל נגן ייחודי הן לדפדפנים השונים והן למכשירים מגוונים, ובתוכם טאבלטים ו"טלפונים חכמים" לסוגיהם (1).

תצוגת הספר הקולי באתר פא"ר

דף ספר קולי בפורטל פא"ר החדש מציג בלשוניות את פרקי הספר או את יחידות לימוד הכלולות בו (איור 1).

 איור 1: תצוגת דף הספר הקולי במחשב האישי 

אפשר לבחור להאזין ליחידת הלימוד או להורידה למחשב האישי כקובץ דחוס (קובץ zip ). משך ההאזנה וגודל הקובץ להורדה רשומים בלשונית.

להאזנה נפתח נגן שבו מוצג תוכן העניינים של יחידת הלימוד, ואפשר לבחור בו את הסעיף הרצוי. הנגן עובר מסעיף אחד לבא אחריו באופן אוטומטי.

איור 2: תצוגת הנגן במחשב האישי

תצוגת דף הספר הקולי והנגן באייפון מוצגת באיורים הבאים:

איור 3: תצוגת דף הספר הקולי באייפון

איור 4: תצוגת הנגן באייפון

דפי הספרים הקוליים אופיינו ופותחו בשה"ם ושולבו בפורטל. בשה"ם גם אופיינה תצוגת הנגן הדרושה לספרים קוליים, נעשתה ההתאמה של הנגן לצרכים שהוגדרו ושולבו הקבצים בו.

(1): לספרים הקוליים באתרי הקורסים תוכן גרסה דומה בקרוב.

בטווח של שנה או פחות:

הכיתה ההפוכה (Flipped Classroom) – מודל שבו עוברים הלומדים באופן עצמאי על תוכני הלימוד הבסיסיים לפני המפגש בכיתה (באמצעות סרטונים קצרים, מצגות אינטראקטיביות ותרגילים), וזמן הלימוד בכיתה מוקדש למענה על שאלות, דיונים, תרגול מעמיק יותר ועבודה אישית או שיתופית המיישמת את החומר הנלמד. כך אפשר לפתח אצל הלומדים יכולות ללמידה עצמאית, לעודד למידה שיתופית ולמידה פעילה ולהתאים את תוכני הלימוד לסגנון הלמידה ולצרכים האישיים של התלמידים (אם המרצים בוחרים חומרי למידה מגוונים ותרגולים ברמות קושי שונות). מודל זה צבר פופולריות אצל אנשי הוראה שמנסים ליישמו באופנים שונים בתחומי דעת מגוונים.

דוגמאות:

• התנסות במודל ה"כיתה ההפוכה" בלימודי אזרחות – פוסט של אביב צמח וצילום ההרצאה שלו בנושא בכנס הפיס לחינוך 2013 (עברית).


• דיון בין מורים על דרכים שונות ליישם את מודל הכיתה ההפוכה בהוראה (בהמשך לפוסט על הנושא) (עברית).


• המלצות מרצים לשימוש מטבי במודל הכיתה ההפוכה באקדמיה (אנגלית).

Learning Analytics – יישום ניתוחי "big data" בתחום מערכות המידע המשמשות במוסדות חינוך יאפשר לעקוב אחר התנהגות המשתמשים במערכות המקוונות ולהבין את תהליכי הלמידה בהן. הבנה כזו תסייע לספק לסטודנטים חוויית למידה מותאמת אישית, והמעקב יאפשר לתת לסטודנטים תמיכה המותאמת לצרכיהם הייחודיים בזמן-אמת. ההנחה היא שיישום ניתוחים כאלה בקנה מידה נרחב עשוי להשפיע גם על קבלת החלטות של קובעי המדיניות בתחום האקדמי.

פרטים נוספים ודוגמאות בהרצאתו של ג'ורג' סימנס מאפריל, 2013 ( מדקה 21:30):

ההתפתחויות הצפויות בטווח של שנתיים-שלוש שנים הן:

הדפסה בתלת ממד ויצירת דגמים ומוצרים תלת ממדיים – טכנולוגיה זו קיימת כבר היום ומוצגת במרחבי יצירה ובמרכזים תעשייתיים, ואף קיימות מדפסות תלת-ממד המותאמות לשימוש ביתי, אולם שילובם של אלה במוסדות ההשכלה הגבוהה כחלק בלתי נפרד מתהליכי הוראה-למידה עשוי להימשך זמן ומצריך השקעה כספית וכן הטמעה ולמידה של סגל ההוראה. למתעניינים, אפשר לראות כבר היום מרכזי מייקרים (Makers ) בספריות, במרכזים אקדמיים וטכנולוגיים או במרחבים ייעודיים בארץ ובחו"ל.

דוגמאות:

משחקים ומִשׂחוּק (gamification ), למידה מבוססת מנגנוני משחק – שילוב משחקים לימודיים ומוטיבציות מעולם המשחקים בתהליכי למידה במטרה להגביר את רמת המעורבות הרגשית של הלומדים, ליצור סביבות יצירתיות או סימולציות שיעודדו עבודת צוות ופתרון בעיות שמקורן בעולם האמיתי, ועוד.

אפשר כבר לראות מגמה כזו בקרב אנשי הוראה בעולם, ומעט בארץ (שילוב badges למשל, או ניקוד לפעולות מסוימות וצבירת "פרסים" לאורך התקדמות הלמידה, שילוב "משחקים רציניים" בתהליכי הכשרה של אנשי מקצוע ועוד). במערכות למידה מקוונות כמו Moodle  מוצעים רכיבים המאפשרים שילוב של אלמנטים משחקיים שונים, ופלטפורמות חדשות של אתרי קורסים (curatr לדוגמא) בנויות באופן המזכיר ממשק של משחקי מחשב חברתיים שונים.

ההתפתחויות הצפויות בטווח של ארבע-חמש שנים:

 quantified self – מגוון טכנולוגיות ויישומים שמאפשרים לפרט לאסוף מידע וזרם נתונים מתעדכן על היבטים שונים בחייו (בריאות, כושר גופני, תזונה, שינה ועוד). ככל שמתפתחים יישומים ניידים וטכנולוגיות לבישות, היכולת לתעד את כל רצף הפעילויות של הפרט עולה, ועמה גם היכולת לעבד ולתת משמעות לנתונים אלה. בעוד שכיום חלק ניכר מהיישומים בתחום זה מיועד לקדם שיפור עצמי, יש לשער שבעתיד הלא רחוק ימצאו דרכים להשתמש בהם גם בתחום ההוראה והלמידה, למשל כדי להבין תהליכי למידה אישיים כך שאפשר יהיה ליצור התאמה אישית מדויקת יותר שלהם, לאסוף נתונים בקנה מידה נרחב לאיתור דפוסי התנהגות של משתמשים, ועוד.

דוגמאות:

• Fitbit at the University of Tokyo – שימוש במונה צעדים דיגיטלי למדידת חוזק הקשרים החברתיים במקום – עבודת מחקר.

• שימוש בנתוני בריאות אישיים למחקרים בבריאות הציבור – פרויקט מחקר.

סייענים וירטואליים (virtual assistants ) – שימוש באינטליגנציה מלאכותית ובמנגנוני עיבוד שפה טבעית, כדי לבצע פעילויות שגרתיות בממשקים דיגיטליים (בחירת מסלולי נהיגה מועדפים, ארגון תיבות הדוא"ל ועוד) באמצעות פקודות קוליות. היכולת לתקשר עם מערכות באמצעות דיבור טבעי (siri של אפל, למשל) מתפתחת, ובעקבותיה מתפתחים אופני שימוש חדשים במכשירים ניידים, רובוטים וכלי עזר ממוחשבים.
דוגמאות:

• דגם טנק ממונע נשלט באמצעות פקודות קוליות

• BlabDroid , רובוט "חמוד וחברתי" פרי מחקר של MIT Media Lab .

לצד הטכנולוגיות עצמן, מצביע הדו"ח על שש מגמות יסוד שישפיעו ויעודדו את מוסדות ההשכלה הגבוהה לאמץ טכנולוגיות:

בטווח הקצר (שנה עד שנתיים):

1. השימוש הרווח במדיה חברתית – רשתות חברתיות שונות ואתרי תוכן שלהם מאפיינים חברתיים, נעשו חלק משגרת יומו של ציבור רחב – כמקור לעדכוני חדשות, לשיח בנושאים מקצועיים ואקטואליים וכזירה חברתית תוססת. מוסדות חינוך יכולים לנצל ערוצים אלה כדי לקדם שיח בלתי פורמלי בין מתעניינים, סטודנטים בוגרים, מרצים והנהלות המוסדות או דובריהם. אנשי הוראה משתמשים בכלים אלה כדי ליצור קהילות לומדות וקהילות עניין להתפתחות מקצועית, וכאמצעי לפרסום מחקרים, חדשות מקצועיות ותוצרי סטודנטים.
שימושים כאלה, לצד החשש מפגיעה בפרטיות ומשימוש בלתי הולם, מחייבים ניסוח של מדיניות מוסדית ברורה בתחום זה.

2.שילוב למידה מקוונת, היברידית ושיתופית – סביבות למידה מקוונות מאפשרות למוסדות אקדמיים לשלב במודל ההוראה המסורתי גם מרכיבים שיתופיים, למידה מבוססת פרויקטים ולמידה היברידית המשלבת למידה פנים-אל-פנים ולמידה מרחוק מתווכת טכנולוגיה. שילוב כזה תורם לחיזוק מיומנויות תקשורתיות ודיגיטליות שלהן נדרשים היום בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בשוק העבודה.

בטווח הבינוני (שלוש-חמש השנים הקרובות):

3. למידה והערכה מבוססות נתונים (Learning Analytics & Educational Data Mining ) – סביבות למידה ואדמיניסטרציה מקוונות מאפשרות לתעד באופן מדוקדק את פעילות המשתמשים בהן. פיתוח כלים ואלגוריתמים, שיאפשרו שילוב נתונים ממקורות רבים במוסד, יאפשרו לנתח את פעילות הסטודנטים באופן מעמיק ולקדם התאמה אישית של משאבים וסביבות למידה, תמיכה מתאימה יותר לכל סטודנט בהתאם לצרכיו המיוחדים ומעקב בזמן-אמת אחר התקדמותו כדי לאתר מבעוד מועד קשיים שעלולים לגרום לנשירה.

4. מסטודנטים צרכני תוכן לסטודנטים יוצרי תכנים  – תכנון ויצירת תכנים, פיתוח פרויקטים, למידה פעילה ופיתוח יוזמות שונות, נעשים דרך הוראה מקובלת גם בדיסציפלינות שלא נקשרו בעבר לדרישות מסוג זה. הדו"ח מציג צורך בהקמת מרחבי עבודה בקמפוסים, שיאפשרו עבודת צוות ושימוש בתוכנות ובכלים מתקדמים ליצירה. מרחבים כאלה (makerspaces ) מציגים כבר כיום דוגמאות לפרויקטים חדשניים, שחלקם אף הופך ליוזמות עסקיות סטודנטיאליות עוד במהלך הלימודים.

בטווח הרחוק (חמש שנים ויותר):

5. אימוץ מודלים ניהוליים מעולם הסטארט-אפים הטכנולוגיים – מוסדות רבים מבקשים להגביר את רוח היזמות בקרב מרצים וסטודנטים, לשלב התמודדות עם פתרון בעיות חברתיות או גלובליות אמיתיות בתכניות הלימודים, וליצור שיתופי פעולה עם המגזר העסקי והתעשייתי, כדי להעניק לסטודנטים ניסיון עבודה מעשי ולשמור על עדכנות וקשר עם צרכי המעסיקים, לצד קידום יזמות עסקית מבוססת מחקר. תועלת נוספת שעשויה לצמוח מהתנהלות זו היא הגמשת עמדות של הסגל האקדמי כלפי התנסות, בדיקה ואימוץ מהיר יותר של גישות הוראה חדשניות – ברוח יזמית.

6.המשך התפתחות ההוראה המתוקשבת –  גם באוניברסיטאות מבוססות קמפוס יש הכרה גוברת והולכת בערך של שילוב הוראה ולמידה מתוקשבות ככלי נוסף, ואיכותי לא פחות, מהוראה פרונטלית. תורמות לכך העובדה שהטכנולוגיות בתחום זה מבשילות ונעשות נגישות וקלות יותר לשימוש גם בקרב מרצים וסטודנטים שאינם בעלי אוריינטציה "טכנולוגית", וההתפתחויות הניכרות במערכות אוטומטיות לניטור, הערכה ותמיכה בסטודנטים שלומדים בקורסים מקוונים במלואם. הופעתם של קורסים מקוונים הפתוחים לציבור הרחב (כמו קורסי MOOC – קורסים מקוונים, פתוחים, חינמיים), שזוכים לאהדה בציבור, היא גורם מעודד נוסף לאימוץ רכיבים של הוראה מקוונת במוסדות ההשכלה הגבוהה.

הדו"ח מעלה גם אתגרים המקשים על אימוץ טכנולוגיות במוסדות ההשכלה הגבוהה:

ניתנים לפתרון:

1.רמה נמוכה של אוריינות דיגיטלית בקרב סגל הוראה וסטודנטים –  זו נובעת מתהליכי הכשרה בלתי מספקים, ממדיניות לא ברורה ולא עקבית מצד המוסדות בדבר דרישות היסוד בתחום זה, ומרתיעה של סגל ההוראה הנובעת לעתים קרובות מחוסר תמיכה מספקת.

2. חוסר הערכה ותגמול נמוך להוראה באקדמיה – העיסוק בהוראה נחשב משני בעיני מרצים רבים לעומת העיסוק במחקר והשפעתו על סיכויי הקידום שלהם. הדו"ח מצביע על צורך גובר להכשיר מרצים להוראה בשיטות מתקדמות ולתמיכת המוסדות בצורך זה.

הפתרון עדיין לא ברור:

3. תחרות מצד מודלים חדשים של למידה – קורסי MOOC , הופעתם של תאגידים (מלכ"רים או מסחריים) המציעים מגוון רחב של קורסים ללמידה מרחוק בתחומים מקצועיים מגוונים, פיתוח תכניות לימוד מקוונות לתארים מתקדמים או תעודות מקצועיות מוכרות ע"י מוסדות או חברות – כל אלה מעוררים שאלות בדבר עתידן של תכניות הלימוד המסורתיות במתכונת האקדמית המוכרת. מוסדות אקדמיים מנסים למצוא דרכים לשלב קורסים כאלה או לפתח קורסים מקוונים משל עצמם כחלק ממסלול הלימודים המוכר בתשלום.

4.הטמעת חדשנות במערכת שמרנית ביסודה – המערכת האקדמית אינה מתגמלת חדשנות ואינה ממהרת לאמץ פרקטיקות חדשניות בהוראה. גם צורת ההעסקה של מרצים אינה מאפשרת לגייס צוות הוראה מחויב ומתפתח מקצועית, והדבר פוגע בתהליך ההטמעה של גישות ושיטות הוראה חדשות – גם כאלה שמרצים יחידים, או קורסים מסוימים כבר ניסו בהצלחה.

אתגרים מורכבים שאין להם מענה, לפי שעה:

5. הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה – הגידול באוכלוסייה והמעבר לכלכלה מבוססת ידע יוצרים מציאות שבה רכישת השכלה גבוהה היא כורח כלכלי. הצורך לקלוט אוכלוסיות שבעבר לא הגיעו כלל לאוניברסיטאות ולהכשירן לקבלת תואר אקדמי רלוונטי, מחייב התמודדות מורכבת מצד המוסדות הקיימים והקמה מהירה של מסגרות נוספות. קורסים מקוונים במלואם וקורסי MOOC (עם התאמות מקומיות ואף הנחיה ותמיכה מקצועית), נחשבים לאחת הדרכים להרחבת הגישה להשכלה אקדמית במדינות מתפתחות, אולם תשתיות טכנולוגיות בלתי מספקות ופער דיגיטלי מקשים ליישם פתרון זה.

6. עדכון ושמירה על רלוונטיות – שינויים רבים בעולם התעסוקה ובנגישות של כלל הציבור למידע, מעוררים ספקות בנוגע למידת הרלוונטיות של תכניות לימוד אקדמיות בתחומים רבים. הצורך בהשכלה גבוהה קיים, אולם המדדים המשמשים להערכת ערכם של תארים אקדמיים משתנים, ונבחנות חלופות "פתוחות" יותר המאפשרות גמישות והפגנת יכולות מעשיות מצד הלומדים – גם באמצעות מסגרות לימוד מקוונות.




על דו"ח הורייזן לשנת 2012 תוכלו לקרוא בכתבה הוריזון – תחזית של טכנולוגיות הלמידה החדשות.

ההנחיה המצולמת באופק שונה באופן ניכר מהנחיה הפרונטלית בכתה. המנחים בכיתה מקבלים משוב מיידי ויכולים לראות אם הסטודנטים הבינו את החומר או לא. הם יכולים לקיים דיון, לנוע במרחב הכתה ולחוש את הסטודנטים. המנחים המלמדים באולפן וידאו, לא תמיד מכירים את הסטודנטים, הם אינם רואים את פניהם ואת תגובותיהם, אינם מודעים לסביבה שבה הם נמצאים בזמן הצפייה בשיעור, ולא תמיד יודעים אם דבריהם מובנים או מעניינים. בהוראה באופק יש צורך לקחת בחשבון שחלק מהסטודנטים צופים במפגש החי, ואחרים צופים בשיעור המוקלט.

למרות המגבלות והקשיים של המפגש מרחוק, שיעור כזה יכול להפוך לחוויה מהנה ומועילה מאוד, גם עבור הסטודנט וגם עבור המנחה. הסוד טמון בהבנה שכאשר אנחנו ממירים את הפלטפורמה מפרונטלית למתוקשבת יש לשנות את אופן ההוראה.

כדי לענות על הצורך של המנחים ללמוד כיצד להבנות את מפגש הווידאו בשונה ממפגש פרונטלי וכיצד לתכנן ולהעביר שיעור מרחוק, וכדי להתאים את הלמידה לצרכים ולהרגלים המאפיינים את קהל הסטודנטים של היום, עוצבה ופותחה במחלקה להדרכה, בשיתוף עם שה"ם, הסדנה "המנחה והעדשה". הסדנה מתמקדת בפלטפורמה של אופק, אולם גם מנחים שמלמדים באמצעות טכנולוגיות אחרות [כיתה וירטואלית,  VC וכד'] ואפילו מנחים שמלמדים רק באופן פרונטלי, יוכלו להיתרם באופן משמעותי מן הסדנה.

הסדנה עוסקת בנושאים רבים, בין היתר: איך להפוך שיעור למגוון מעניין ומתאים למידת הקשב של הסטודנטים, כיצד  לתכנן ו'לארוז' את השיעור בחלקים קצרים המתאימים לאופן צריכת המידע, איך לקיים אינטראקציה עם הסטודנטים בהיעדר קשר עין הדדי, איך לעשות שימוש מושכל ומושך באמצעי המחשה, במצגת PPT, בלוח חכם [WACOM] ובאמצעים אודיו ויזואליים אחרים, איך להתאים את שפת הגוף והשימוש בקול לפורמט המצולם. כמו כן מקבלים בסדנה טיפים מה כדאי או לא כדאי ללבוש, ובאילו אביזרים ['אקססוריז'] כדאי או לא כדאי להשתמש.

הסדנה 'המנחה והעדשה' היא סדנה פעילה. חלקה הראשון נערך בכיתה. מודגמים בו הכלים השונים והמשתתפים מתרגלים שימוש בהם. החלק השני מתקיים באולפני אופק .בחלק זה המנחים מקבלים הדרכה מהטכנאים, מתאמנים, מתנסים בהנחיה ומצטלמים. בחדר הסדנה שבו מתכנסים המשתתפים לאחר ההתנסות, הם מנתחים יחד את הצילומים באווירה מוגנת ומאפשרת ומקבלים חיזוקים והמלצות לשיפור. בסיום הסדנה, כל מנחה מקבל את הצילומים שלו, וכן את החומרים שהוצגו בסדנה ואת התוצרים שהועלו ונאספו בה. הסדנה תכליתית ויישומית, ולפי עדויות המשתתפים, חווייתית ומהנה מאוד.
ובמילים של המשתתפים עצמם:
"[הסדנה] מעניינת, יעילה וקונסטרוקטיבית!"
"תודה! זוהי סדנת חובה לכל מנחה שמלמד או עתיד ללמוד בשיעורי אופק"
"כל פעילות הובילה הדגמה, מה שמאוד תרם להבנה שלי ולהשפעה על ההוראה בעתיד"
"היה מצוין! למדתי הרבה מאד, והטכניקה של העבודה אפשרה למידה דרך צחוק והנאה!"

את הסדנה מנחות רביד בנקין, בימאית תיאטרון, שחקנית וכותבת, מנחה סדנאות בנושאי תקשורת בין-אישית, שפת גוף ועמידה מול קהל, ומלמדת משחק מול מצלמה, וספי רינצלר, יועצת הדרכה ומנחת קבוצות, המחלקה להדרכה באוניברסיטה הפתוחה.
מעוניינים להירשם?  אנא פנו למחלקה להדרכה: training@openu.ac.il

 

הכיתה הוירטואלית מוצעת כיום ב 56 קורסים ו ב-85 קבוצות לימוד, וכ- 60 מנחים מלמדים באמצעותה. ביחידה לאנגלית נעשה השימוש הרב ביותר בכלי הכיתה הוירטואלית,  9 הקורסים שבהם 37 קבוצות לימוד מהווים כ-50% מהיקף ההוראה באמצעות כלי זה. בשל המספר הגדול של המנחים המלמדים באמצעות הכלי בקורסים אלה ואופי ההוראה הסדנאי שלהם, הצענו למנחי היחידה לאנגלית סדנה וירטואלית בנושא עידוד אינטראקציה בקרב סטודנטים. מטרת הסדנה הייתה להציע כלים שונים שבאמצעותם יוכלו המנחים לעודד אינטראקציה בקרב המשתתפים במהלך המפגש החי ולהגביר את השתתפותם בשיעור. השתתפו בסדנה 10 מנחים ותיקים ושלושה מרכזי הוראה – כולם בעלי היכרות קודמת עם המערכת. אופי הסדנה היה חוויתי ויצר הזדמנויות לשיתופי פעולה וליצירת אינטראקציה בקרב המנחים, שהשתתפו בהדרכה כסטודנטים. בנוסף התקיימו פעילויות אשר חייבו את המשתתפים להיות אקטיביים ולתקשר ביניהם לבין עצמם ועם המנחה. 

דוגמאות להתנסויות שהוצעו למשתתפי הסדנה:

שימוש בלוח משותף

במהלך פעילות זו הוצג על גבי הלוח המשותף  שיר ילדים מוכר שחסרו בו כמה מילים. כל משתתף נדרש לכתוב על הלוח את המילים החסרות בשיר. בסיום בדקו המשתתפים את התשובות ע"י צפייה בקליפ של השיר. במהלך פעילות זו, כמו גם בפעילויות אחרות, השתמשו המשתתפים בלחצני הבעה (emoticons ), שמוצעים במערכת. פעילות זו באה להדגים הפעלת הסטודנטים תוך שימוש בכלי המערכת ובדיקה עצמית בדרך חווייתית.


איור 1:  שימוש בלוח משותף לפתרון תרגיל

עבודה בחדרי לימוד  

כלי הכיתה הווירטואלית מאפשרים להעביר את משתתפי הקורס לפעילות משותפת בחדרי לימוד צדדיים. משתתפי הסדנה התבקשו לענות בקבוצות על חידון טריוויה באמצעות שימוש בצ'אט ובלוח בחדר הצדדי שהוקצה לכל קבוצה. שעון העצר של המערכת סימן למשתתפים את הזמן שנותר לביצוע המשימה. בסיום הוחזרו כל הקבוצות לחדר הראשי ובו הציגה כל קבוצה את תשובותיה בפני שאר המשתתפים.

מטרת הפעילות הייתה עבודה בקבוצה קטנה וביצוע מטלה משותפת לצורך הגברת האינטראקציה  ושיתוף הפעולה בין המשתתפים, פעילות זו מתאימה למשל לשיעורים בקורסי אנגלית שבהם סטודנטים שנדרש להם תגבור מופנים לחדרי לימוד צדדים לצורך תרגול נוסף.

איור 2: חידון טריוויה פתור של אחת הקבוצות

במשוב שנעשה תוך שימוש בכלי המערכת- "שאלת סקר", דווחו רוב המנחים שהסדנה תרמה להם והם הכירו באמצעותה כלים חדשים. כן ציינו שבעקבות הסדנה הם מבינים כיצד מרגיש סטודנט הלומד בכיתה הוירטואלית.

לאור המשוב והתובנות שעלו בסדנה, הוצעה סדנה פדגוגית וירטואלית גם למנחים מקורסים אחרים. השתתפו בה חמישה מנחים שהיו חסרי ניסיון בהוראה בכיתה וירטואלית, והיא עסקה בהכרות עם כלי ההנחייה של המערכת. מלבד הפעילויות לעידוד אינטראקציה והשתתפות בשיעור החי, שהוצעו בסדנה שתוארה למעלה, הוצגו בסדנה זו הנחיות כיצד לנהל שיעור מול מצלמת ווידאו, וכן כללים לבניית מצגות המתאימות ללמידה בכיתה וירטואלית - מצגות העושות שימוש בעזרים ויזואליים ובאמצעי המחשה במטרה לגרות את הסטודנט ולאפשר לו להישאר ממוקד מתעניין וקשוב.  

בעקבות ההדרכות ולאור תגובות המנחים למשוב בשתי הסדנאות, מפותחים כעת בשה"ם סרטי הדרכה קצרים בנושאים: יצירת חדרי פעילות צדדיים, יצירת שאלת בוחן  ופעילויות לעידוד האינטראקציה.

בנוסף, בתחילת כל סמסטר תוצע למנחים המלמדים באמצעות הכיתה הוירטואלית סדנה פדגוגית באחד מהנושאים שהוצגו לעיל או בנושאים אחרים שיבקשו.

במהלך הסיור ביקרו המשתתפים בכמה מהאולפנים הפעילים כיום, בהם האולפנים המיועדים לשידורי אופק, אולפני הווידאו קונפרנס, ואולפן הווידאו הגדול הרב-תכליתי. הוצגו היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של כל אחד מסוגי האולפנים הללו, ונסקרו האתגרים הפדגוגיים העומדים בפני המנחים בכל אחת מהטכנולוגיות וכן הכלים וההדרכות שפותחו בשה"ם במטרה לסייע למנחים להתמודד עם אתגרים אלה.

 
אולפן אופק



אולפן הווידאו הגדול

המשתתפים בסיור קיבלו אפשרות להציץ למתרחש "מאחורי הקלעים" במפגשים החיים, והוצגו להם גם ההקלטות המועלות לאחר השיעורים החיים לאתרי הקורסים ומשמשות את הסטודנטים ללמידה. בסקירה הודגש כיצד משולב הידע הפדגוגי הנוגע למפגש הנחיה עם הטכנולוגיה הקיימת, וכיצד משפיעה טכנולוגיה זו על מבנה המפגש ועל אופיו.

עוד נסקרה ההכנה המתבצעת לקראת המפגש החי, הודגשה תרומתה לאופן העברת השיעור והודגמו המלצות שמקבלים המנחים בווידאו לקראת ההנחיה בטכנולוגיה זו, כמו גם השיקולים העומדים מאחורי המלצות אלו. בסיום הסקירה הוזמנו המשתתפים להכנס לאולפן אופק, להכירו ואף להתנסות באופן אישי בכלים המשמשים את המנחים במפגש החי.

בסיום הסיור הוצג בפני המשתתפים מידע הקשור לשימוש בשיעורי הווידאו שנאסף ונצבר באוניברסיטה הפתוחה במרוצת השנים, כגון: כמה סטודנטים מגיעים לשיעורים החיים, מה משך הצפייה הממוצע בשיעור המוקלט, מה הן שעות הצפיה המועדפות על הסטודנטים ועוד. אנשי צוות שה"ם שליוו את הסיורים ענו על השאלות הרבות שעלו והציגו את האתגרים המתוכננים לסמסטרים הקרובים ואת השאיפות לעתיד. בחלק מהסיורים התפתחו דיונים מרתקים בנושא.  
בסיורים השתתפו כ- 100 מתעניינים ולאור ההצלחה אנו מקווים להפוך את הסיורים למסורת ולהציעם גם לעובדי האו"פ ולמשתתפים בכנסים הבאים.

אתם מוזמנים לקרוא עוד בדף וידאו והנחיה סינכרונית באתר שה"ם.