גנבת בקר נפוצה מאוד היום. כדי לנסות ולעזור בזיהוי בקר גנוב, פיתחה חברת בַּקטוֹכֶּם תג חדש, שמשלב שלוש תכונות: ראשית, זהו פטנט מכני שאינו מאפשר הסרה של התג ללא שבירתו, כך שאי אפשר להעבירו לפרה אחרת; שנית, המידע מוטבע על התג באמצעות טכנולוגיית לייזר ואינו מחיק; ושלישית, תוך כדי התקנת התג על האוזן, נדגמת מעט רקמה ומועברת למבחנה. במעבדות של החברה מופק DNA מהרקמה, ונקבעת "טביעת אצבע גנטית" הייחודית רק לה. המידע הגנטי נשמרת במאגר.
כיצד נקבעת הייחודיות הגנטית של הפרה? במעבדות החברה משלבים שתי שיטות שונות: הראשונה מאפיינת כמותית רצפים קצרים חוזרים מסוימים, המכונים "מיקרוסטליטים" (microsatellites). השיטה השנייה בודקת מה מתרחש ב-25 אתרים שונים ב-DNA שבהם מוכרת שונות של נוקלאוטידים. כל אתר כזה מכונה בעגה המדעית "סנִיפּ" (SNP - single nucleotide polymorphism).
היתרון במאגר הגנטי, שיכול להיות מיושם גם בחיות משק אחרות, הוא שאפשר לשחזר את המידע בעוד דגימת DNA מהפרה, ואז להשוות את האפיון למאגר ולמצוא את הבעלים המקוריים של הפרה (במקרה שנגנבה) או לזהות אותה שוב אם התג נעלם מסיבה אחרת. אם הפרה נשחטה, אפשר לזהות את שרידיה על פי דגימת דם, בשר או שיער.
יתרון של המאגר החדש הודגם לאחרונה, כאשר אותר פר הרבעה שנחשד כי נגנב, ואכן דגימת דם שנלקחה מהפר והושוותה למאגר הוכיחה זאת: כך התאפשר להחזירו לבעליו.
באותה רקמת אוזן הנלקחת למאגר מכל פרה, אפשר גם לבדוק אם הפרה נשאית של הנגיף Bovine viral diarrheavirus (BVDV). הנגיף, שהוא נגיף RNA, גורם בעדרי הבקר למחלת הריריות, שמתבטאת בשלשולים והפלות רבות ובשל כך נגרמים למגדלים נזקים כלכליים ניכרים. זיהוי הפרות הנשאיות על-ידי איתור ה-RNA של הנגיף יכול לסייע במניעת הדבקה של פרות נוספות ובמניעת העברת גורם המחלה למשקים אחרים.
