Rheobatrachus silus ב"לידה"
© Michael J. Tyler
בשתי הצפרדעים האלה התגלתה תופעה מדהימה: הנקבה מטילה את ביציה, כ-25 במספר, ומיד לאחר הפרייתן היא בולעת אותן. משהגיעו הביצים לקיבה משתנה תפקודה והיא נהפכת למעין רחם. בקיבה בוקעים הראשנים ומתפתחים לצפרדעים, "המוקאות" בבוא העת לאוויר העולם. כל זמן ה"היריון" הצפרדע אינה אוכלת.
הקיבה, שתפקידה הראשון הוא עיכול מזון, אינה המקום הראוי ביותר לאחסון ביצים וראשנים, בעיקר בשל חומצת המלח (HCl) המופרשת מתאי האפיתל המצפים את דפנות הקיבה. התברר שהביצים והראשנים מפרישים חומר, פרוסטגלנדין (prostaglandin) E2, המפסיק את הפרשת חומצת המלח מתאי האפיתל כל עוד הם שוהים בקיבה. החומר הזה מדכא את הפרשת חומצת המלח גם בקיבותיהן של צפרדעים אחרות (למשל, Bufo marinus) שאינן בולעות את ביציהן.
עדיין אין יודעים כיצד התפתחה התופעה הזאת. מניחים שהפרוסטגלנדין הגיע לביצים (ולראשנים) באופן מקרי, אולי כתוצאה מתהליך מטבולי אחר, אך הימצאותו בקיבה היא המאפשרת את "אחסון" הביצים שם.
לקריאה נוספת: ס.ג. גולד, הידד לברונטוזאורוס (20 - "כאן צועד שום דבר"), עמודים 314-306, הוצאת דביר.
מקור:
Tyler M.J., Shearman D.J., Franco R., O'brien P., Seamark R.F. and Kelly R. (1983). Inhibition of gastritric acid
secretion in the gastric brooding frog, Rheobatrachus silus. Science, 220: 609-610.
