שאר ירקות - וחיידק קטלני אחד

על חיידקי E. coli, מגפה קטלנית בגרמניה והתפרצות בודדת בצרפת

ב-8 ביוני 2011 התקיים אירוע חגיגי בקהילה ליד בורדו שבצפון צרפת. כשבוע לאחר מכן לקו 15 ממשתפי האירוע במחלת מעיים קשה שהתבטאה בשלשול דמי, ושמונה מהם לקו באנמיה חריפה ובפגיעה בתפקוד הכליות - תסמונת המכונה hemolytic uremic syndrome ובקיצור HUS, בכולם נמצא זן חדש יחסית של חיידק המעיים הנפוץ Escherichia coli המכונה O104:H4.

החקירה האפידמיולוגית העלתה חשד שהחיידקים מחוללי מחלה זיהמו את הנבטים שהוגשו בסלטים שבסעודה. מקורם של נבטים אלה היה בחברה הבריטית תומפסון ומורגן. התפרצות זו כנראה תעזור לפענח את מקור החיידקים של המגפה שהחלה בתחילת מאי ונמשכת עדיין בעת כתיבת שורות אלו. המגפה התפרצה במקביל במקומות שונים בצפון גרמניה, בארצות שונות של האיחוד האירופי ואף בצפון אמריקה (לכל החולים היסטוריה של ביקור בצפון גרמניה או מגע קרוב עם מישהו שחזר משם). למעלה מ-4,000 איש חלו בשלשול דמי ובכרבע מהם אף התפתחה תסמונת HUS. בכולם נמצא אותו זן חדש. נכון ל-7 יולי מתו עקב המחלה 52 איש (36 מתסמונת HUS ו-16 מהשלשול הדמי החריף).

מיד כשהתבררו ממדי המגפה, ביקשו רשויות הבריאות באיחוד האירופי שכל אדם שלקה בשלשול דמי ושיש לו קשר לגרמניה לפנות מיד לטיפול רפואי. החקירה האפידמיולוגית קישרה רבים מהחולים לדוכני הסעדה בפסטיבל המוזיקה שנערך בעיר המבורג, אך חולים אחרים קושרו למסעדות ואתרי הסעדה אחרים.

חיידקי E. coli, המוכּרים כמזהמי מזון, הם חלק מחיידקי מערכת העיכול של בעלי חיים במשק האדם, למשל פרות וחזירים. החיידקים יכולים להגיע למזון האדם באחת משלוש דרכים: אכילת בשר שזוהם על ידי חיידקי מערכת העיכול ושלא בושל דיו (בעיקר מוצרי בשר טחון); השקיית גידולי ירקות במי ביוב או במים שמנקזים גם הפרשות של בעלי חיים באזורים חקלאיים; ודישון גידולים חקלאיים בדשן אורגני שמקורו בהפרשות של בעלי חיים. האפשרות הראשונה נפסלה, שכן מרבית החולים לא אכלו כלל בשר. אם כן נותרו שתי האפשרויות האחרות. החשודים הראשונים בפרשה היו מלפפונים מספרד. בהמשך התברר שבחלק מהמלפפונים אמנם נמצאו חיידקי E. coli, אך לא מהזן שגרם למגפה. אז הוספו לרשימה ירקות אחרים, כעגבניות וכחסה.

בתחילת יוני, עם הצטברות המקרים, התמקד החשד בנבטים מסוגים שונים, שגודלו בחווה חקלאית אורגנית ליד המבורג, ושנשלחו למרכולים ולמסעדות ברחבי צפון גרמניה. הרשויות בגרמניה הכריזו על כל תוצרי החווה כמסוכנים, סגרו אותה והחלו לאסוף את מוצריה. ההמלצה שלא לאכול ירקות טריים בוטלה, והוחלפה בהמלצה לא לאכול נבטים מכל מקור שהוא.

בבדיקות המיקרוביולוגיות לא אותרו כלל חיידקים פתוגנים בדגימות הנבטים, והקשר שלהם למגפה נשאר "סטטיסטי" בלבד. מובן שנגרם נזק כלכלי עצום לחווה שנסגרה וליצרני נבטים נוספים.

ההתפרצות הקטנה בצרפת, שלא היתה קשורה לגרמניה, אך היה בה חיידק זהה, הפנתה את תשומת הלב למקור אפשרי משותף לשני הארועים. החקירה האפידמיולוגית מצאה יבואן, שבשנתיים האחרונות ייבא ממצרים זרעים של גרגרנית יוונית (חילבה) שאותם מכר לשני המקורות. האם זהו קצה החוט המבוקש למקור החיידקי של המגפה?

מגפות עקב זיהום של מזון בחיידקי מעיים כ-E. coli, סלמונלה, שיגלה ואחרים מתרחשות כל הזמן בשל תקלות ואי הקפדה על היגיינה או על בישול ארוך דיו. יתרה מזאת, בתנאים מסוימים יכולים חיידקי מעיים לעבור מאדם לאדם אם לא שומרים על היגיינה או בתנאים מיוחדים אחרים. במקרה זה רק מיעוט קטן מאוד של החולים נדבק בגלל קשר קרוב עם אנשים שהיו בגרמניה, ולא מהמזון המזוהם. המקרה הבולט ביותר היה של עובדת בחברת הסעדה שנדבקה בחיידק, ולפני שפיתחה את סימני המחלה זיהמה, בשל היגיינה לקויה, את המזון המיוצר בחברה. כ-20 איש שאכלו את המזון שיוצר בחברה חלו.

מה מיוחד בזן החיידקי החדש, O104:H4? כשלושה שבועות לאחר פרוץ המגפה בגרמניה פרסמו חוקרים במכון הגנומי של בייג'ינג שבסין, (במקביל לחברה הגרמנית), את הרצף של 5.2 מיליון הנוקליאוטידים של החומר התורשתי של החיידק: החוקרים הסינים מצאו ש-93% מהגנום של O104:H4 זהה לגנום של זן המוכר מהרפובליקה המרכז-אפריקאית כגורם לשלשולים חמורים. 7% הנוספים התווספו אליו, כנראה, בהעברה גנטית אופקית והם הגורמים להגברת היכולת הפתוגנית שלו. הם אתרו בתוספות גנים שעברו מזן של סלמונלה ומזן אחר של E. coli.

אנליזת הגנום של החיידק אישרה את היותו עמיד לחומרים אנטיביוטיים רבים. אין לכך השפעה ישירה על הטיפול בחולים, כי מניסיון מעם זנים דומים, קטילת החיידק על ידי חומרים אנטיביוטיים גורמת לשחרור רעלן נוסף ולהחמרת מצב החולים.

זו המגפה החמורה ביותר בעידן המודרני שלה גרמו חיידקי E. coli. אחוזי התמותה מהמחלה, גדולים מ-1% (52 מתוך כ=4000). בשנת 1996 היתה התפרצות בקנה מידה נרחב אף יותר ביפן, בגלל נבטים מזוהמים של צנון בקפיטריה של בית ספר. אז חלו 12,680 אנשים ומתוכם מתו 12 (0.1%).

מעניין לציין כי התפלגות החולים במגפה האחרונה אינה שגרתית: מעל 80% מהחולים הם מבוגרים מעל גיל 20, אך לא קשישים. במגפות קודמות של זנים דומים אחוז המבוגרים עלה על 10%, ועיקר הנפגעים היו ילדים ו/או קשישים. (האם מפני שילדים ממעטים לאכול סלטים עם נבטים?) זאת ועוד, כ-70% מהחולים הפעם היו נשים - האם זה מפני שנשים מעדיפות סלט ירקות וגברים מעדיפים בשר?

המגפה בצפון גרמניה נמצאת על סף סיום, והחקירה האפידמיולוגית עדיין בעיצומה. אנו מחכים לאישור (או לשלילה), שאכן מדובר בזרעי חילבה מזוהמים ממצרים. אם יתקבל אישור לחשד ומצרים תשתף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי, יצטרך להתברר כיצד זוהמו הזרעים בשדות שבהם מגדלים את צמחי החילבה (או במקום אחר).


לקריאה נוספת
דרור בר-ניר, "Escherichia coli - אוהב או אויב?", "גליליאו", 118 יוני 2008.

דרור בר-ניר, "על מחלת טיפוס הבטן ונשאים תמידיים שאינם חולים", "גליליאו" 136, דצמבר 2009.