פריחת אצות בכינרת

תגובה למאמר "פריחת אצות כחוליות בכינרת" של משה גפן ועמינדב נשרי, "אקולוגיה וסביבה" 4(1)

מאת: טומי ברמן
המעבדה לחקר הכינרת ע"ש יגאל אלון, ת"ד 345, טבריה 14102
פורסם ב"אקולוגיה וסביבה" כרך 4, גיליון 2, עמ' 102, 1997.
מאמרם של גפן ונשרי(4) "פריחת אצות כחוליות בכינרת" מתריע על תופעה חשובה שאירעה באגם בשנים האחרונות - ההופעה של אצה כחולית "חדשה" בשם אפניזומנון אובליספורום. לצערי, כותבי המאמר אינם מסבירים שהופעת האפניזומנון הייתה רק אחת בשורה של תופעות המסמנות התערערות של היציבות היחסית ששררה באוכלוסיות של האצות ובפעילותן המטבולית בכינרת בין השנים 1993-1970(3,2). כך למשל, ב-1996 ושוב ב-1997 לא התפתחה בכינרת ה"פריחה" של פרידיניום, אצה ששלטה באופן מוחלט בכל שנה בעונת סוף חורף-אביב. לעומת זאת, נצפו פריחות של אצות ירוקיות וכחוליות (בעיקר כחולית בשם מיקרוציסטיס, שגורמת ירוקת בלתי נעימה על פני המים). בנוסף לכך, משנת 1994 עד אמצע 1996 נמדדו רמות של ייצור ראשוני (קצב הטמעה) גבוהות מאלה שנצפו במשך התקופה מ-1972 עד 1993.

אף על פי שאיכות מי הכינרת הייתה ונשארה סבירה עד כה, החלשה של היציבות של אוכלוסיות האצות פועלת, באופן כללי, בכיוון של הרעת איכות המים ולא ברור עד מתי ובאיזו מידה המערכת תהיה נתונה לתנודות חדות.

אין ספק שהשינויים הנזכרים לעיל נגרמו בגלל מכלול סיבות, כולל שינויים מטאורולוגיים-פיזיקליים (טמפרטורה, טורבולנציה במים), שינויים כימיים (אספקה של נוטריינטים וגורמי גידול אחרים למיקרואורגניזמים במים) ושינויים ביולוגיים (שינויים בגודל אוכלוסיות של אצות, חיידקים, פרוטוזואה, זואופלנקטון, דגים). גפן ונשרי מייחסים חשיבות מיוחדת ליחס חנקו/זרחן נמוך כגורם להופעת האפניזומנון ב-1994, אך למעשה יחסי חנקן/זרחן נמוכים כאלה היו בכינרת לפחות מתחילת שנות ה-80. כמו כן, השערתם שכושר הקיבוע של חנקן גזי נתן לאפניזומנון את היתרון התחרותי כדי להתפתח לפריחה, מוטלת בספק(5). לנוכח כל השינויים שנצפו באצות הכינרת, סביר יותר להניח שמ-1993 הגיעו לאגם יותר נוטריינטים ו/או גורמי גידול אחרים (כמו מתכות קורט וקילאטורים אורגניים). יש סיבות לחשוב שעלייה בכמות השפכים (מטופלים ובלתי מטופלים) הייתה בין הגורמים לכך(1). בנוסף לכך, לא מן הנמנע שהשינויים שחלו עקב ביצוע פרויקט ההצפה של החולה השפיעו גם הם על איכות המים שנכנסו לכינרת דרך הירדן. ייתכן שהעלייה במפלסי מי התהום והשטיפה של הקרקעות המיובשות שחלו עם ביצוע פרויקט החולה (בחורף 1993/94) גרמו להגדלת הכמויות של גורמי גידול שהגיעו לכינרת. כאמור, לא ברור עדיין אם אכן הגענו למצב חדש ויציב בכינרת. במצב של אי-יציבות האגם פגיע יותר מבעבר להשפעות שליליות של עומס מזהמים.

התגובה של משה גפן ועמינדב נשרי

ספרות
  1. ברמן, ט. 1996. (עורך). איכות המים בשנים 1994/5: תופעות חריגות בכמויות, בפעילות ובסוגי האצות. דו"ח חיא"ל 1996, 5/96T.

  2. ברמן, ט. 1997. יציבות ותמורות במערכת האקולוגית של הכנרת והשלכותיהן על איכות המים. סינתזיס 17: 40-35.

  3. חיא"ל. 1997. מצב הכנרת. דו"ח פעילות המעבדה לחקר הכנרת. דו"ח חיא"ל, 1997 7/97T.

  4. גפן, מ. ונשרי, ע. 1997. פריחת אצות כחוליות בכינרת. אקולוגיה וסביבה 4 (1): 14-11.

  1. Berman, T. 1997. Dissolved organic nitrogen utilization by an Aphonizomenon bloom in lake Kinneret. Journal of Plankton Research 19: 577-586. 5.
באדיבות פרופ' טומי ברמן, המחבר, וד"ר שריג גפני, עורך "אקולוגיה וסביבה".