התמונה הקלינית הייתה כאבים, דקירות בכף היד וחום גבוה מאד שעות לאחר הדקירה.
אצל חלק מן החולים, בעיקר מבוגרים עם מחלות רקע נוספות (סוכרת, שחמת הכבד, ממאירויות), התפתחה מחלה קשה ומפושטת, שגרמה לניתוחים רבים ולפעמים לכריתה חלקית של כפות הידיים. המחולל האחראי של כל האירועים הוא החיידק Vibrio vulfinicus. חיידק זה ידוע שנמצא במי-ים, כלומר במים מלוחים. (וראו "פוטנציאל הפתוגניות של חול ומי ים בחופי ישראל").
תוארו מקרים רבים במזרח הרחוק ובאמריקה של חולים, בעיקר חולי שחמת הכבד או סוכרת, שנפגעו קשה לאחר מגע עם דגים ופרות ים מזוהמים מהחיידק. כמו כן, אכילה של דגים או פרות-ים לא מבושלים, יכולה לגרום למחלת שלשולים, לפעמים קשה.
תופעה זו אינה מוכרת בארץ, ולכן ערכנו מחקר קליני ואפידמיולוגי בשיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים אחרים, משרד הבריאות וה-CDC (המרכז למניעת מחלות, אטלנטה, ארצות הברית).
החיידקים נשלחו לארצות הברית, והתגלה זן של Vibrio vulfinicus שונה מהמוכר עד כה, שכנראה שינה חלק מתכונותיו, דבר המאפשר לו לחיות ולהתרבות במים של בריכות דגים המכילים ריכוזים נמוכים יותר של מלח לעומת מי-ים.
מצאנו את החיידק גם במעי של הדג, דבר אשר מחריף עוד יותר את התופעה ומחזק את התמונה שמדובר בבעיה חמורה שאמורה לסכן לא רק את החולים, אלא גם עובדים בבריכות הדגים.
רוב המקרים תוארו בחודשי הקיץ, היות והחיידק אוהב חום ובקיץ האחרון אושפזו מספר אנשים צעירים ובריאים, שעובדים בבריכות הדגים.
המסר העיקרי לציבור צריך להיות להפסיק את השווק של דגים טריים (קור הורג את חיידק) ולהימנע מלהתעסק בדגים, כלומר, לרכוש דגים נקיים מסנפירים. בנוסף, עובדי הבריכות חייבים לעבוד עם כפפות עבות אשר תמנענה דקירות מדג האמנון.
