מאגר מידע הוא מערכת ממוחשבת המיועדת לאחסון נתונים ומידע בצורה מאורגנת, לאחזורם וליצירת ידע מפריטי מידע שאינם תלויים זה בזה. הנתונים ופריטי המידע במאגר מאורגנים בשיטתיות לפי עקרונות מיון מוגדרים. תכנונו של מאגר מידע לימודי – ארגון המידע, קידודו, הצגתו והנגישות אליו – מאפשר ללומד לגבש ממנו ידע (גבעון ורימור, 2001). בעצם, מאגר המידע הוא "מחסן" ממוחשב של נתונים ומידע. יתרונותיו העיקריים לעומת כרטסת נייר הם הקומפקטיות שלו – האפשרות לאחסן כמות גדולה של מידע בנפח קטן (כמו בתקליטור), היכולת לארגן את הנתונים והמידע בדרכים רבות, והקלות והמהירות של האִחזור. חשוב להדגיש שמאגרי מידע אינם מאגרי ידע: הם יכולים לספק ללומד נתונים ומידע, אך הידע עצמו נוצר על-ידי הלומד בתהליך אישי של הבניית ידע (שיידון להלן בפרק 4.3, נתונים, מידע וידע: על הפקת ידע במאגר). בעידן "התפוצצות המידע" נהפכו מאגרי המידע, המאפשרים ללומד להגיע לנתונים ולמידע רבים ועדכניים בזכות השיטות הממוחשבות המתקדמות של ארגון נתונים, חיפושם, עיבודם והצגתם, לסביבת למידה שכמעט אין לה תחליף בעבור הלומד.

מאגרי המידע המגוונים המצויים כיום ממוינים לכמה סוגים (על כך בהמשך), ולכולם משותפים שלושה מרכיבי יסוד, המופיעים בכל סוג באופן שונה במקצת:

• הפריטים: אלה הם הנתונים והמידע המצויים במאגר באופנים שונים: מילים, תמונות, קולות, אנימציות – וכולם נחשבים ל"טקסטים" במובן הרחב של המילה.
• מערכת המיון והמִפתוח: הפריטים במאגר מידע מאורגנים וממוינים לפי שיטת מיון מוגדרת אחת או יותר, ובהתאם לכך כל פריט ממופתח לפי מפתחות שונים, כגון סוג הפריט (תמונה, קול, טקסט) או נושאים רלוונטיים. אחד מיתרונותיו הגדולים של מאגר ממוחשב הוא יכולתו להציע מגוון רחב של מפתוחים ומיונים בעבור אותם פריטים, ובכך להגדיל את מגוון ההקשרים שבהם מוצג כל פריט, ולהעשיר את הלמידה שאפשר להפיק ממנו. במאגר בעלי החיים שייזכר להלן מסווגים הפריטים בכמה דרכים (למשל: סיווג טקסונומי למערכות, סדרות ומשפחות).
• שפת התשאול: זוהי המערכת שבה המשתמש מגדיר מה הוא מחפש. התשאול מנוסח כשאלה, או שאילתה, המפעילה מערכת המאתרת קבוצות של פריטים העונים להגדרות המשתמש. מורכבותה וגמישותה של שפת התשאול יקבעו במידה רבה את אמינותן של תוצאות החיפוש המבוצע במאגר.