בהתאם לנוהל שנקבע במשרד הבריאות, נשלחו דגימות מוח של הפרה למעבדות לבריאות בעלי החיים (OIE) בשוויצריה (בברן) לאישור נוסף והתשובה החיובית הגיעה לארץ ב-4.6.
זה המקרה הראשון של מחלת הפרה המשוגעת בארץ! זה המקרה השני של מחלת הפרה המשוגעת בארץ שאינה אירופית. המקרה הראשון ארע ביפן.
מבחינה הקלינית המחלה אינה אופיינית: במקרים שאופיינו באירופה התפתחה המחלה באיטיות, תוך שבועות ואף חודשים, ואילו כאן מדובר ביומיים בלבד. גם גיל הפרה (10) אינו אופייני: מרבית הפרות שחלו באירופה היו בגילאי 4-5 שנים.
הפרה שחלתה נקנתה כשהייתה בת שנתיים מרפת החלב של קיבוץ כפר-רופין, שבעמק בית שאן. שלוש פרות נוספות שהגיעו גם הן מכפר רופין באותה שנה (1994) ושני צאצאיה החיים עדיין של הפרה הושמדו. שתי הרפתות הושמו בהסגר, עד שהדגימות ממוחן שנשלחו למכון הווטרינרי לבדיקה, חזרו עם תשובות שליליות.
נוהל החרום שיופעל מעכשיו במשק הבשר הוא כדלהלן:
- כל פרה שמיועדת לשחיטה, דגימה ממוחה תשלח לבדיקה במכון הוטרינרי ורק אחרי אישור המכון ישוחרר הבשר לשווקים.
- יאסרו מכירות של פרות לרשות הפלשתינאית, יוחמר הפיקוח על השוק השחור במוצרי בשר.
- חלקים פנימיים כגון: מעיים, טחול, מוח, חוט השדרה ועיניים יאסרו למאכל.
על מחלת ספגת המוח נוכל לקרוא בכתבה של איתן ישראלי וינינה גיטלמן מכתב העת "סינתזיס" (1996)
על הפריונים - אותם גורמים חלבוניים הגורמים למחלות ספגת המוח ולמחלות נוספות נוכל לקרוא בכתבתם של רותי גביזון ואלברט טרבולוס מ"גליליאו":חידת הפריונים (1996). סיכמתי את נושא הפריונים במהדורה החדשה של יחידה 6 בקורס "התא:מבנה ופעילות (2001).
על קיפול חלבונים שגוי ומחלות נוכל לקרוא בכתבתו של איתן ישראלי בכתב העת "סינתזיס" (1996). על מחלת הפרה המשוגעת נוכל לקרוא בכתבה של אביב שחק מ"גליליאו" מי משוגע (2001).
קישורים נוספים:
הפרה הנגועה "דלהי" נולדה בקיבוץ כפר רופין ב-92' - כתבה מ"הארץ" מ-6.6.2002
הופעלה תוכנית למניעת התפשטות "הפרה המשוגעת" - כתבה מ"הארץ" מ-6.6.2002
התבדה חשש לעוד מקרה של "פרה משוגעת"- כתבה מ"הארץ" מ-9.6.2002
אתר מרכזי בנושא "הפרה המשוגעת" - באנגלית
